var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21033;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21033","0","דלא יהיב מר שבישא לאריסיה","06/08/12 09:30","יח אב","תשע"ב","09:30","עדי","רש"י מסביר ששבישא הם הזמורות, ומביא ראיה מהתרגום על שריגים. לכאורה לשון חז,ל היא זמורות ולשון המקרא שריגים, אך פעמיים (לפחות?) מופיעים הזמורות גם במקרא, "ויכרתו משם זמורה" - במדבר י"ג, "וזמרת זר תזרענו" - ישעיה י"ז, וכמובן השורש ז-מ-ר "כרמך לא תזמר", מופיע פעמים רבות.
אלא שבפעמים שכתוב זמורה, אין התרגום שבישא, ולכן הביא רש"י דווקא את השריגים כראיה לפירושו, למרות שאין מילה זו מצויה בלשון חז"ל כלל.
מעניין שהרמב"ם שהלך בדרך כלל בעקבות לשון חז"ל, השתמש פעמים רבות בלשון שריגים (הלכות כלאיים פרק ו' הלכה י"א, הלכות מכירה פרק א' הלכה י"ד, ועוד פעמים רבות)","294","","4284","True","True","False","","1368","212.76.123.245","0","0","ברכות|ה ע"ב",""),new Message("21084","21033","שבישא מתפרשת כענף","06/08/12 18:42","יח אב","תשע"ב","18:42","יאירה","תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק א דף טו טור ד /ה"א
דקמת ליה שבישתיה

קהלת רבה (וילנא) פרשה ג
אמר המלך ומה אני נתתי לכם שבישותה של הדס
"שריגי הגפן" הוא הצירוף הנפוץ ביותר, הקשור ל"שריגים".
כשלמדנו מסכת חולין, התנהל כאן דיון, בו הוזכרו השריגים.","192","","4284","True","True","False","","362","95.86.111.18","0","21033","ברכות|ה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);