var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21146;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21146","0","בענין יסורים","07/08/12 12:39","יט אב","תשע"ב","12:39","עם הארץ","האם אדם המביא על עצמו יסורים כגון תענייות וסיגופים למניהם יכול למנוע בכך יסורים מלמעלה?
או שמא זו גזרה ומכיוון שכולנו בדור זה באים בגלגול חייבת הנשמה להזדכך סופית בצורה זו או אחרת.","248","","4281","True","True","False","","1193","208.54.85.152","0","0","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21148","21146","קבלת הייסורים","07/08/12 12:45","יט אב","תשע"ב","12:45","המכריע","לקחת על עצמו בידיים סיגופים ותעניות, הרי כבר נחלקו בגמ' אם היושב בתענית נקרא קדוש או חוטא, ונחלקו בזה ספרי ההדרכה לעבודת ה' לדורותיהם, וצריך לקחת בחשבון שזה עלול להביא לעצבנות שתוציא שכרו בהפסדו, וכדאי לקבל הדרכה מרבו שמכירו היטב.
אבל כדאי מאד להעיר שייסורים בשפע רב יש לכל אחד, אם הרבה ואם מעט, כמו שאמרו שמכניס ידו לכיס ויצאה לו מטבע שאין צריך לה, זה כבר ייסורים, ולמדנו כאן שבלי קבלה מאהבה אין לזה ערך. על כן טרם יתחיל האדם להביא על עצמו במו ידיו ייסורים, יוכל לחנך עצמו לשמוח בייסורים שמביאים עליו משמים, ובזה בודאי ירויח בס"ד לחיי עולם הבא.","199","","4281","True","True","False","","254","85.130.221.217","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21166","21146",""לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש","07/08/12 16:10","יט אב","תשע"ב","16:10","יהודי_קדום","לאסור עליך דברים אחרים"? (ירושלמי, נדרים פט ה"א, מא:).
וכבר נוכחנו לדעת אתמול שגם ר' יוחנן ש'חביבין יסורין' עליו לא עמד בשעת מבחן.
וראה לקמן ברכות יז. שלעומתו רבא שלא ראה בייסורין הכרח או חובה לצורך מירוק עוונות אלא התפלל: "ומה שחטאתי מרק ברחמיך הרבים..אבל לא ע"י יסורים וחוליים רעים". אמנם נכון שמדבריו משתמע שראוי היה שיבואו עליו ייסורים וכו' משמים כדעת מה שלמדנו שלשום ה: "ומי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא?" וגם י"ל שמבקש הוא בתפילתו להחלישם אך עכ"פ אין הוא מביאם על עצמו.
ויעויין בברייתא בביצה לב: שכל מי שייסורין מושלין בגופו חייו אינם חיים.
ולרישא של דבריו:
היכן במשנה או בגמרא מוזכר גלגול נשמות? ועוד יותר היכן מוזכר במשנה או בגמרא "שכולנו בדור זה באים בגלגול חייבת הנשמה להזדכך סופית "?","233","","4281","True","True","False","","271","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21169","21146","עיין בדברי רבי אלעזר הקפר במסכת נזיר יט.","07/08/12 16:33","יט אב","תשע"ב","16:33","Almuaddib","","107","","4281","False","True","False","","147","84.228.17.251","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21170","21146","הניסיון להשפיע מלמטה למעלה","07/08/12 17:12","יט אב","תשע"ב","17:12","קותי","רק על ידי תפילה לימוד תורה מעשים טובים
לעשות מסחר עם הקב"ה על ייסורים כאלו או אחרים מי שמע כזאת?
שוחד מצווה אינו מקבל שוחד ייסורים יקבל?
דבר כזה לא יכירנו ביהדות","217","","4281","True","True","False","","170","89.139.181.20","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21183","21146","[ללא נושא]","07/08/12 18:23","יט אב","תשע"ב","18:23","אמלתראות","נחום אישגםזו קיבל עליו יסורין אחר שנכשל [לדעתו] בעבירה, וענה לרבי עקיבא שאסור לבעוט ביסורין, ולא הבנתי אולי יש נפקמ בין קבלה לבעיטה.","267","","4281","True","True","False","","265","68.199.173.180","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21216","21146","אכן כדבריך","08/08/12 02:42","כ אב","תשע"ב","02:42","קותי","תהלים פרק צד
(יב) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ:
ראיתי לאחד המפרשים בסוף המסכת כמדומני שמדובר באדם שממיר את היסורים שנגזרו עליו בלימוד תורה בלילה שיש בזה מיעוט שינה (שנחשב לייסורים)
אז אם משהו רוצה לחסוך בתוכנית חיסכון של ייסורים לעת מצוא
יבחר בתוכנית החסכון הנ"ל שמומלצת ע"י דוד המלך (שאכן מיעט בשינה)
וגם שכרה בצידה.
לגבי תוכניות חסכון אחרות יש לבדוק תחילה מי הממליצים
שאלה משיקה לשאלתך זאת השאלה האם מותר לסייע ליולדת בניגוד גמור לדבר ה'
בראשית פרק ג
(טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים = צער לידה
אולי בגלל מיעוט צערה יבואו עליה ייסורים קשים מאלו?
בשאלתך ישנה הנחה סמויה שכל היסורים שווים וחילופיים אבל מקובלנו שהעונש קשור לעבירה ולכן מי יאמר שיסורים שבחר לו מתאימים לעבירה שעשה או יעשה?","217","","4280","True","True","False","","254","89.139.181.20","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21165","21148","עצבנות","07/08/12 15:20","יט אב","תשע"ב","15:20","כדי","האם עצבנות היינו כעס ומדון, וכוונתו למ"ש בספר חסידים סי' תריז:
אמר ר' יהודא אין היחיד מסגף עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות אבל אדם שיצרו מתגבר עליו יסגף עצמו להכניע יצרו. והמלמד וסופר ופועלים אסורים לסגף שימעטו במלאכתם. וכשאדם מתענה ישמור עצמו שלא יהא כעסן בו ביום כי כשאדם רעב הוא כעסן ואם יכעוס מוטב לו שלא יתענה ויהא שבע וטוב לב לבריות שלא יתקוטט וכתיב (ישעיה נח ד') הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרוף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם, הראשונים כשהיו מתענין לא היו אוכלים כי אם פת במלך ושותים מים כר' יהושע שדיבר כנגד ב"ש וכר"א בן עזרי' שפרתו יצאתה כדאיתא בירושלמי עד שהושחרו שיניו (ואלו היה הקדוש ברוך הוא חפץ בתעניות היה מצוה לישראל אלא שיכנע לבו שנאמר (קהלת ג יד) והאלהים עשה שיראו מלפניו) ור' יונתן ציים כל ערובת ראש השנה ר' אבין ציים כל ערובת שבתא ר' זירא ציים כל תלתין יומין ואית דאמרי תשע.
או שמא כוונתו לנערווין.","249","","4281","True","True","False","","409","109.65.229.35","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21171","21165","יישר כח","07/08/12 17:24","יט אב","תשע"ב","17:24","המכריע","על העתקת דברי הס"ח בלשונו הנפלא. אכן לזה כוונתי. דומני שהנערוון, מתיחת העצבים הן הנה המביאים לכעס ומדון והכל הולך למקום אחד.","199","","4281","True","True","False","","203","85.130.221.217","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21168","21166","אני מקווה שניסוח שאלתי האחרונה הובן","07/08/12 16:19","יט אב","תשע"ב","16:19","יהודי_קדום","ככוונתי וידיעתי הברורה שהמושג 'גלגול נשמות' אינו קיים אצל חז"ל - ולא שביקשתי להראותני מקורות שאינם במשנה או בגמרא.
יש להבחין בין תחיית המתים שהיא מאמונתנו לגלגול נשמות שאינה במקורותינו. וידוק כל אחד מהו המקור.","233","","4281","True","True","False","","286","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21173","21166","דברי מרן הסטייפלר זצ"ל","07/08/12 17:27","יט אב","תשע"ב","17:27","המכריע","בעיניי ראיתי איך שהכניסו לפניו חולה ת"ח מופלג מסובל בייסורים נוראים ואמר לו; ר' מנחם את הייסורים שהיו לך עד הנה אל תמכור בעד שום הון דעלמא, אבל לגבי מכאן ולהבא הבה נתפלל שלא יהיו עוד.","199","","4281","True","True","False","","190","85.130.221.217","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21174","21166","היכן מוזכר..","07/08/12 17:46","יט אב","תשע"ב","17:46","כדי","היכן מוזכר במשנה או בגמרא:
שלקב"ה אין גוף ואין דמות הגוף?
היתר אכילת דבר שטיבולו במשקה ללא נטילת ידיים?
איסור שמיעת כלי שיר בספירת העומר?
ברכה מעומד על ספירת העומר?
איסור אכילת בשר בתשעת הימים?
הדלקת נרות בביה"כ בחנוכה?
ההלל שאתה בתור ספרדי אומר בליל פסח בביה"כ?
תענית אסתר?
היתר שלא לנהוג אבילות בפני קרובים?
היתר שתיית משקין מגולים?
אמירת ברוך שאמר?
ההיתר שלך בתור ספרדי שלא ליפול על אפיך בתחנון?
איסור נשיאת שתי נשים?
ההיתר שלא להניח אמה על אמה, מקום פנוי בשלחן, שיור בתכשיטי כלה, זכר לחורבן?
היתר הלוואת מעות בלא עדים ובלא שטר?
שלא נושאים כפיים בימות החול בחו"ל?
תענית בכורות בערב פסח?
שסיום מסכת פוטר ממנה?
שצריך מניין לפרשת זכור?","249","","4281","True","True","False","","220","109.65.201.200","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21172","21169","ועיין במה שכתב בדבריו","07/08/12 17:25","יט אב","תשע"ב","17:25","כדי","בשו"ת הרדב"ז ח"ג (סי' תיח). ועי' במג"א (סי' תקעא ס"ק א). ותראה שהבאת צד אחד של המטבע, וגם את אותו צד לא הישכלת להבין על בוריו.
ובכלל, ראוי לדעת שבדורנו כמעט אין אחד שיכול לפסוק ישירות מהגמרא, כפי שנוכחנו לדעת כאן ועכשיו.","249","","4281","True","True","False","","206","109.65.201.200","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21175","21170","ראוי ללמוד תניא בנוסף לדף היומי","07/08/12 17:48","יט אב","תשע"ב","17:48","עם הארץ","מתוך אגרת התשובה
פרק יב
וטעם השמחה בייסורי הגוף, לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת, למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק בגיהנום (בפרט בדורותינו אלה, שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני תשובה מהאר"י ז"ל הצריכות למירוק הנפש להצילה ממירוק בגיהנום). וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפירוש איוב, שאפילו יסורים של איוב שבעים שנה אין להן ערך כלל לייסורי הנפש שעה אחת בגיהנום, כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעולם הזה חסד ייבנה, ובייסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עולם הבא, כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד עולם הזה הגשמי. וכנודע ממה שכתוב בזוהר הקדוש מעניין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד, בן יונה או תור, על גבי המזבח, או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצוות מעשיות, כנודע מהאריז"ל. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק "והתקדשתם והייתם קדושים": אדם מקדש עצמו מעט מלמטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו' (וכמו שביארנו לעיל בעניין "אשר קידשנו במצוותיו" וכו', בחינת סובב כל עלמין וכו'). וככה ממש הוא בעניין שכר ועונש, כמאמר רז"ל: "שכר מצווה מצווה" וכו', וכמו שנתבאר במקום אחר. ודעת לנבון נקל, ומשכיל על דבר ימצא טוב :","248","","4281","True","True","False","","226","208.54.85.152","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21179","21170","נא לא להלביש על היהדות את מה שאין בה!","07/08/12 18:12","יט אב","תשע"ב","18:12","כדי","ולא להסיר ממנה את מה שיש בה.
"דבר כזה לא יכירנו ביהדות"
ובכן,
תענית כב:
תניא, א''ר יהושע: בושני מדבריכם ב''ש... מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי ב''ש אמר נעניתי לכם עצמות ב''ש, ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה. אמרו :כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניותיו.
נזיר נב:
ר''ש אומר עד ימיו היה מטמא אם משמת חזר בו איני יודע. תנא הושחרו שיניו מפני תעניותיו.
מפרש שם: מפני תעניותיו. לפי שדרך גנאי היה משתעי עליה דר''ע ואמר אם משמת חזר בו.
קידושין פא:
כל ימיו של אותו צדיק היה מתענה עד שמת באותה מיתה.
ב"מ לג.
יתיב רב חסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא. יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא.
שם פה.
אמר רבי חביבין יסורין קבל עליה תליסר שני שית בצמירתא ושבע בצפרנא ואמרי לה שבעה בצמירתא ושית בצפרנא.
ירושלמי שבת פ"ה
אמר רבי חנניה: פעם אחת יצאת (פרתו של ר"א בן עזריה) והשחירו שיניו מן הצומות.
ועיין גדולה מכל אלו בספר חסידים סי' תקכח (וסליחה מלכתחילה על האורך. כך זה במקור):
מעשה בחסיד אחד שהיה בימי חמה שוכב על הארץ בין פרעושים ובימי החורף היה משים רגליו בכלי מלא מים עד שהיו רגליו דבוקים בקרח, א"ל חבירו למה אתה עושה כן והלא כתיב (בראשית ט' ה') אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ולמה אתה מסתכן בנפשך, א"ל לא חטאתי עון חמור כל כך ואי אפשר שלא חטאתי בעונות קלות ובשביל זה לא הייתי צריך לעשות לי יסורים גדולים אלא משיח סובל עונות ישראל וגם הצדיקים גמורים סובלים יסורים עבור ישראל איני חפץ שיסבול אדם עונותי אלא אני. ועוד אעשה חסד לרבים כשהצדיק סובל יסורים נהנים רבים מזה כגון ר' אלעזר ברבי שמעון ורבינו הקדוש היו נהנין העולם כשהיו הם ביסורין וכאלו בידים עשו להם טובות וכתיב (ישעי' נ"ג י"ב) לכן אחלק לו ברבים א"ל תלמידו אעפ"כ אני ירא שמא תענש, ומת אותו האיש והיה תלמידו חושב בלבו כיון שעשה בעצמו יסורין יכול להיות שמתוך יסורין מת, כי התלמיד היה רואה היסורין שלפעמים היה משליך אש על בשרו והיה מוטל למטה והיה אומר לו התלמיד הרי אתה מתבטל מדברי תורה וזהו עון. לאחר מות החסיד היה התלמיד מצטער שמא יחשב לו עון באותו עולם הלך ונשתטח על קבר אותו חסיד ובקש להודיעו בחלום על דבר היסורים אם נענש או אם מקבל שכר, ובא אליו החסיד בחלום וא"ל בא ואראך והביאו לג"ע, א"ל איה מקומי א"ל באותו מקום ואם תעשה יותר זכיות תהיה למעלה, אמר התלמיד אנה מקומך, א"ל באותו מקום גבוה, א"ל תראני מקומך א"ל עדיין לא תוכל לא עשית זכיות הרבה שתוכל לראות מקומי והיה התלמיד שמח על אורה גדולה שנהנה שם ועל הריח הטוב שהיה שם ולא זכה לראות מקום רבו.","249","","4281","True","True","False","","258","109.65.201.200","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21190","21172",""והכהו לפניו כדי" זו מצוות עשה?","07/08/12 20:01","יט אב","תשע"ב","20:01","Almuaddib","חוששני שהחלפת בין גסות רוח לבין דיון, וחבל שכך.
עוד דומני כי טעית בפשט דבריו של רבי אלעזר הקפר, ואסביר למטה. נראה לעניות דעתי גם כי לא הסתפקת בטעות זו, והחלטת לחבוט בי.
מסתבר כי בכך טועה אתה טעות נוספת, משום שלהכות את הילד הכי חלש בכיתה זו לא רבותא גדולה, וחבטה מעין זו אינה משנה את דברי הגמרא. בנוסף, גסות הרוח בה סיימת את דבריך לעיל, אינה יאה לתלמיד חכם.
עולה בלבי המחשבה שמא מאמר אחר של רבי אלעזר הקפר נשתכח ממך כשכתבת דבריך, ואינני מתכוון לקנאה לתאווה ולכבוד, אלא לכך שאתה מתעקש להיות כאסקופה העליונה, ועיי"ש.
===
ולעצם טעותך בהבנת הגמרא:
"...לעולם קסבר בעל מיעקר עקר ור' ישמעאל סבר לה כר' אלעזר הקפר.
דתניא: ר' אלעזר הקפר ברבי אומר: מה ת"ל "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"? וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין.
וק"ו, ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין - נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר - על אחת כמה וכמה.
... קסבר ר' אלעזר הקפר נזיר טהור נמי חוטא הוא..."
(נזיר יט.)
ועל דברים אלו כותב רש"י, על הנזיר שנטמא, "הואיל ושנה בחטא" - שטומאתו היא החטא השני, החטא הראשון היה עצם קבלת נדר הנזירות.
וגם בעלי התוספות כותבים כרש"י, ועוד מדגישים "הואיל ושנה בחטא, שלא נזהר מטומאה, והאריך צער על צערו מליהנות מיין".
הרמב"ם כתב במפורש בהלכות דעות פרק ג':
"לפיכך ציוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעה התורה בלבד, ולא יהיה אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים. כך אמרו חכמים, לא דייך מה שאסרה תורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים.
ובכלל הזה, אלו שמתענין תמיד--אינן בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית. ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן, ציווה שלמה ואמר, "אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר: למה, תישומם"
שאל למעלה השואל: "האם אדם המביא על עצמו יסורים כגון תעניות וסיגופים למניהם יכול למנוע בכך יסורים מלמעלה?", והוסיף אחר כך בעניין הגלגולים, שעליהם כבר האריכו בעלי התריסים ואין צורך להוסיף.
עיין, בנוסף להלכות דעות דלעיל, גם בשו"ע או"ח תקע"א, ושאל עצמך:
האם הפניית השואל לכך שלשיטת רבי אלעזר הקפר אל לו לאדם למנוע מעצמו מהנאות העולם, מצדיקה את ההשתלחות הנבזית שלך למעלה?","107","","4281","True","True","False","","249","84.228.17.251","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21180","21174","מזכיר לי את אי היכולת שלי","07/08/12 18:15","יט אב","תשע"ב","18:15","יהודי_קדום","וחוסר הסבלנות שלי להתמודד עם מי שלא רוצה להבחין בין תורה, משנה וגמרא לבין מעשה גויים ועבודה זרה כי הדבר עלול (או עשוי...) להביאו להכרה באמת.
האם עד כדי כך? האם באמת אינו מסוגל להבין את ההבדל בין שאלותיו לשאלת מקור ומהות "גלגול הנשמות" שאינו יהודי?
ה' יצילנו.","233","","4281","True","True","False","","140","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21185","21174","פשוט מיהא תרתי","07/08/12 18:41","יט אב","תשע"ב","18:41","דוד כוכב","במסכת סוטה דף מח ע"א:
"אמר רב הונא: זמרא דנגדי ודבקרי - שרי, דגרדאי - אסיר".
ולא רק בספירת העומר.
תחנון רשות - במסכת בבא מציעא דף נט ע"ב:
"לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה".","125","","4281","True","True","False","","145","95.86.116.250","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21177","21175","התניא מבאר את ענין קבלת ייסורים מאהבה","07/08/12 18:02","יט אב","תשע"ב","18:02","המכריע","מה שלמדנו בגמרא ועל זה אין ויכוח כלל.
הנידון היה אם שייסר האדם את עצמו בידיים.","199","","4281","True","True","False","","208","85.130.221.217","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21182","21175","תנו ללמוד גפ"ת בלבד - בבקשה!","07/08/12 18:20","יט אב","תשע"ב","18:20","יהודי_קדום","די! מספיק להפוך את הפורטל לקן של קנאים לקבלה!
אנא מכם חידלו!
אין כוח לשאת כאן גם את התניא!
די לי בייסורים אחרים שזוהרים ומתגלגלים כאן.","233","","4281","True","True","False","","223","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21178","21177","תקרא את האגרת","07/08/12 18:10","יט אב","תשע"ב","18:10","עם הארץ","היא לא ארוכה, וכן את תיקוני הארי ז״ל","248","","4281","True","True","False","","250","208.54.85.152","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21187","21179","תוספת","07/08/12 19:14","יט אב","תשע"ב","19:14","דוד כוכב","שם במסכת בבא מציעא דף פד ע"ב:
"שלח לה: נהי דבתורה גדול ממני, אבל במעשים טובים מי גדול ממני? - שלחה ליה: בתורה מיהא גדול ממך - לא ידענא, במעשים - ידענא {רש"י: אני יודעת שהוא גדול ממך}, דהא קביל עליה יסורי".
כלומר שרבי אלעזר ברבי שמעון נחשב לגדול במעשים טובים מרבי, כי אמנם גם רבי סבל יסורין, אבל יסוריו של רבי אלעזר ברבי שמעון באו עליו רק מכיון שהוא הזמינם וגרם להם - מרצונו החפשי.","125","","4281","True","True","False","","124","95.86.116.250","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21214","21179","כפי שהבנתי את הדוגמאות היסורים","08/08/12 01:51","כ אב","תשע"ב","01:51","קותי","היו לכפרת איזה מעשה
ולא היו למניעת ייסורים אחרים שעלולים לבוא כפי הבנתי את דברי השואל
"האם אדם המביא על עצמו יסורים כגון תענייות וסיגופים למניהם יכול למנוע בכך יסורים מלמעלה?"","217","","4280","True","True","False","","250","89.139.181.20","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21286","21179","כבודו לא הוסיף למקורות שלך","08/08/12 19:28","כ אב","תשע"ב","19:28","יאירה","את עשרת הרוגי מלכות (במיוחד את רבי אליעזר בן שמוע שהיה שרוי בתענית) וגם את גמזו לטובה.
אני מסכימה איתך בהחלט: זו מורשת האבותינו ז"ל וזה כן נמצא ביהדות ואנחנו חייבים לקבל זאת!","192","","4280","True","True","False","","453","212.76.121.248","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21184","21180","האסוציאטיביות שלך לא הכי קולעת.","07/08/12 18:26","יט אב","תשע"ב","18:26","כדי","על כל פנים, ישים ליבו: אתה כתבת "משנה וגמרא", ואף אני התייחסתי ל"משנה וגמרא".
לא אכנס לשדה המוקשים כהגדרת הרב המכריע (והמוקשים הם לאו דווקא התוכן, אלא מי שמניח אותם-אותו).
ניסית להצביע כאן על בעייה שורשית אשר הכתה שורשים עמוק עמוק בעמקי נפשינו:
מידת האמת והאובייקטיביות שלנו לקויה מאוד. בהיקרות סוגיה מחשבתית לפתחינו, אנו מלכתחילה חפצים לחשוב שזוהי עמדת היהדות בנושא, משום שזה משתלב לנו היטב עם תפיסת עולמינו הכללית, שלאו דווקא ינקה את כל חיותה מהמקורות, ולאחר שנעצנו כבר את חץ דעתינו אנו מסמנים בנחת את המטרה סביבו. צא ודקדק שכך הוא.
ועל דא ודאי קא בכינא.","249","","4281","True","True","False","","229","109.65.201.200","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21284","21182","תקבל את הייסורים באהבה","08/08/12 19:10","כ אב","תשע"ב","19:10","יאירה","וכך תוריש את העוה"ב!","192","","4280","True","True","False","","259","212.76.121.248","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21198","21183","ראה ברכות סא. דברי רב נחמן בר יצחק","07/08/12 23:17","יט אב","תשע"ב","23:17","יהודי_קדום","שאומר שבהמה יש לה יצר הרע "והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא",
ולא הבנתי אולי יש נפקמ בין בהמה, לבעיטה לקבלה.","233","","4281","True","True","False","","174","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21193","21184","נכון! כדבריו "זוהי בעייה שורשית אשר","07/08/12 22:12","יט אב","תשע"ב","22:12","יהודי_קדום","הכתה שורשים עמוק עמוק בעמקי נפשינו"
אני שמח שאתם קוראים לגלגול נשמות בעייה.
ויש בעיה בתוך הבעיה: על איזה גלגול נשמות נדבר ?
על גלגול הנשמות של הזוהר?
או על
גלגול הנשמות של 'ספר הבהיר'?
או על
גלגול הנשמות ר"ש מקטלוניה?
או על הזרם בקבלה
שמדבר על גלגול נשמתו של משה רבנו
כל בחירה תוביל למסלול דיון אחר כמובן.
ועכשיו שמכירים בבעיה אביא את מה שאמרו כמה מגדולי ישראל על גלגול נשמות:
רס"ג, ספר אמונות ודעות, ריד: "והנני אומר כי אנשים ממי שנקראים יהודים מצאתים מאמינים בגלגול וקורים אותו ההיעתקות, וענינו לדעתם רוח ראובן תהיה בשמעון... ומהם או רובם סוברים שיש שתהיה רוח האדם בבהמה ורוח בהמה באדם, ודברים רבים מן ההזיות הללו והבלבולים..."
הראב"ד, האמונה הרמה, מאמר ראשון פרק שישי, עמ' 39 "...וזה הדבר לא ישער בו אחד מעצמו לעולם...הנה לא יאמר ההעתק, רצוני שהייתה נפשו באיש אחר, אבל יאמר יחזור הוא הוא בעינו, והיה נמצא מוחש אחר העדרו מן החוש, וזה הדבר לא היה לעולם, ולא יעבור שיהיה..."
רבי אברהם בן הרמב"ם (עפ"י שמואל אבן צרצה, מקור חיים, דף קכג ע"ג.): "...הגמול האחרון הוא חיי העולם הבא... עד שקצת מן האומות הקדמונים... הוצרכו מפני זה להאמין בהוללות הגלגול, והוא שנפש המת בעת הפרדה ממנו תתגלגל ותכנס בגוף אחר... וזה הדעת לא סבר אותו חכם אמתי ולא האמין בו בעל תורה, אבל הוא מהוללות דעות מאמיני הקדמות אשר מחה השם שמם מעולמו..."
שו"ת רשב"א, סימן תיח. עמ' רט"ו","233","","4281","True","True","False","","346","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21188","21187","לא רציתי להביא את זה","07/08/12 19:15","יט אב","תשע"ב","19:15","כדי","דע"ש בח"א שהיו בסוג ייסורין של אהבה ולא של כפרה.","249","","4281","True","True","False","","195","79.182.229.188","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21189","21188","אבל מפורש שם","07/08/12 19:21","יט אב","תשע"ב","19:21","דוד כוכב","שעשה לכפרה מספק על שמסר ישראל.
מ"מ אני מסכים, כמו שכבר הארכתי (ויש עוד להאריך בראיות) שגם יסורין של אהבה הם לכפרה. ממילא גם למהרש"א גמרא זו שייכת לעניינא דידן.","125","","4281","True","True","False","","118","95.86.116.250","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21195","21190","בקשה מיוחדת מר' אלמואדיבּ:","07/08/12 22:30","יט אב","תשע"ב","22:30","יהודי_קדום","אנא היזהר בדבריך כלפי אנשים שמא נתגלגלה בהם נשמת ר' שמעון בר יוחאי !
או שמא
אי אפשר לדון אותך כי גורלך כבר קבוע מראש וכל מוצא פיך לא שלך הוא?","233","","4281","True","True","False","","174","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21199","21190","אשר לסיפא","07/08/12 23:18","יט אב","תשע"ב","23:18","כדי","כדי לפתוח באופן ענייני אתחיל מהסיפא.
הפנייה סתומה לדברי ר"א הקפר אכן לוקה בחסר. חדא, משום שזוהי רק שיטתו וישנם תנאים יש שחולקים עליו. והרדב"ז (שם) כתב שאין הלכה כמותו משום הא דקיי"ל אין הלכה כשיטה. וזהו מה שכתבתי לעיל שהראית רק צד אחד של המטבע.
ומה שכתבתי שאף באותו צד לא פלטת מטעות - כוונתי שנעלמו ממך דברי הראשונים בפירוש דברי ר"א הקפר. ראשית, דברי התוס' בנזיר (ב:) שכתבו דנהי דלר"א הקפר הוי חטא, אך מצוות ותועלת הצום רבה על החטא. וכ"כ ר"א ממיץ. וכ"כ הריטב"א בחידושיו.
ועוד, שבתענית (יא.) חילקה הגמ' בדברי ר"א הקפר עצמו בין היכא דמצי לצעורי נפשיה או לא. וכחילוק זה נפסק בשו"ע (סי' תקעא ס"א). ואת כל זה השמיט במכוון או שלא (והשני קשה מן הראשון) בתשובתו הראשונה. ואע"פ שלרמב"ם דרך אחרת בזה (ועי' להלן בסמוך), עמ"י קיבל את הוראות מרן (וכאן, כולל בני אשכנז שלא העיר בזה הרמ"א כלום). ולא שת ליבו שבהביאו את דברי השו"ע סי' תקעא הביא ראייה ממש היפך שיטתו.
ועוד, שאף במקרה שלא יכול לצער עצמו, כבר כתבו האחרונים במקומם שם להלכה ולמעשה, שאם עבר עבירות ידועות, חייב לסגף עצמו כדי לכפר על עוונותיו, וזהו אף לר"א הקפר כמו שיעויי"ש בדבריהם, שהוא דיבר רק בסתמא (אלא שבזה יש אומרים דלימוד תורה מכפר תמורת הייסורין וכו' ואכמ"ל. מ"מ אני את פשט דבריהם הבאתי).
ואין דבריהם מוסבים רק על דברי השו"ע שנטה מדברי הרמב"ם בזה, אלא אף להרמב"ם שפסק לכאורה בסכינא חריפא כדברי ר"א הקפר, כתב כתב הפרי חדש בהגהותיו שם:
ודע שכל מה שכתב הרב ז"ל שאין ראוי להתענות ומשמע בגמרא דאף במצי לצעורי נפשיה זהו בצדיק שלא חטא אבל במי שבא עבירה לידו אדרבה צריך להתענות כפי גודל העבירה והכל לפי מה שהוא אדם שהרי מצינו לר' שמעון שאמר על ר' עקיבא אם משמת חזר בו איני יודע ומפני שדבר בלשון גנאי השחירו שיניו מפני תעניות כדאיתא בסוף נזיר פרק כהן גדול וכן רבי יהושע שאמר על בית שמאי בושני מדבריכם הושחרו שיניו ג"כ מפני תעניות כדאיתא בפ' אין דורשין בחגיגה ובירושלמי פ"ט דנדרים רבי זעירא ציים תלת מאוון דצומין ואית דאמרי תשעה מאוון דצומין וכן בשלהי קידושין בעובדא דרבי חייא בר אשי שנכשל באשתו כסבור שהיא זונה מעלמא ואף על פי כן כל ימיו של אותו צדיק היה מתענה עד שמת באותה מיתה. עכ"ל.
ודוק בדברי הרמב"ם שכתב "מתענין תמיד". משמע דלעיתים ידועים שפיר דמי אף לדידיה. ואף אם לא תקבל חילוק זה, כבר ניתנו דברי הפר"ח למעלה, בשגם דאנן בתר השו"ע גרירינן.
ויהיה איך שיהיה, לכל זה קרא שמיטה וציטט בסתמא רק את דברי ר"א הקפר וכולהו תנאי שקל מעלמא. ועל זה היו והינן תלונותיי.","249","","4281","True","True","False","","235","79.182.229.188","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21203","21190","נגנז לעת עתה.","07/08/12 23:28","יט אב","תשע"ב","23:28","כדי","","249","","4281","False","True","False","","141","79.182.229.188","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21204","21190","[ללא נושא]","07/08/12 23:30","יט אב","תשע"ב","23:30","כדי","","249","","4281","False","True","False","","146","79.182.229.188","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21283","21195","בקשה מיוחדת מר' יהודי קדום!","08/08/12 19:08","כ אב","תשע"ב","19:08","יאירה","היזהר נא: אולי אתה מתכתב עם האנשים, בהם התגלגלה הנשמה של היהודים מהמאה ה13, אשר שרפו את הספרים של הרמב"ם ואתה לא יודע!
לענ"ד אתה לא צריך לדאוג: גורלו של הרב אלמואדיבּ לא נקבעה מראש כי קיים חופש הבחירה. מי שבעד הקבלה ומי שנגד מקבלים חופש הבחירה!
עקיצתך זאת לא רלוונטית לדיון הזה!","192","","4280","True","True","False","","274","212.76.121.248","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21223","21199","2 מילים מהרמב"ם ולא כ 160כראיה?! אבוי!","08/08/12 07:35","כ אב","תשע"ב","07:35","יהודי_קדום","הרי לגמרי אפשרי שתיפול ח"ו תקלה ע"י מי שיסמוך על מה שכתב וגם לאחר עיון ודקדוקי לשון מרובים בדברים שכתב - יש קושי גדול במסקנה שקיבל הרב כדי.
הנה האסמכתא=הציטוט שהביא הרב כדי לדבריו מדברי הרמב"ם:
"מתענין תמיד" (2 מילים)
והנה כל דברי הרמב"ם: (כ 160 מילים)
הלכות דעות - פרק ג' ס' א:
"שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם. אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון. עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העובדי כוכבים. גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה. המהלך בדרך זו נקרא חוטא. שהרי הוא אומר בנזיר (במדבר ו-יא) ''וכפר עליו מאשר חטא על הנפש''. אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה. לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד. ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים. כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים.
ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה. ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית. ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר (קהלת ז-טז) ''אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם'':
ומה שהביא הרב כדי מדברי הרמב"ם הוא רק הצירוף בן שתי מילים "מתענין תמיד" ומזה לומד הרב כדי "משמע דלעיתים ידועים שפיר דמי אף לדידיה."
ועל זה ישתומם כל יהודי: מהיכי תיתי? מהמילה תמיד? אם כן מהו לדעתו 'לעיתים ידועים' שני וחמישי? להלך יחף על גחלים לוחשות (שהרי הרמב"ם מכנה העינוי כמעשה עובדי הכוכבים...)
זוהי פרשנות אישית של המילה 'תמיד' (רק?) שאפשר לקבלה או לא לקבלה אך מי שיקבלה חייב להתמודד עם הרמב"ם לעיל (כמובן שיצטרך גם להסיר את עטיפת הצלופן מדברי הרב כדי ע"מ שיראה נכון את הרמב"ם)
תמיד יש להיזהר מדברים לא שלמים אשר על כן הבאתי את ההשוואה בכמויות המילים ופשוט שאיני טוען שאי אפשר ללמוד אפילו ממילה אחת ביחס למאות מילים ולהסיק מסקנות - אך בתנאי ברור: אין עוקרין אותה ממקומה, אין גדולתנו כחז"ל שנוכל לעשות זאת.","233","","4280","True","True","False","","310","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21215","21214","וזאת בדיוק ההוכחה","08/08/12 02:12","כ אב","תשע"ב","02:12","כדי","איני מבין. הרי ייסורין באים דרך כלל לאדם לשם כפרת עוונות. ועל זה שאל השואל האם אדם שלא המתין לבוא הייסורים עליו אלא הקדימם וקיבלם מעצמו על עצמו, אי מהני או לא. וע"ז שפיר מייתינן מכל אותם מקומות דודאי שמועיל.
ולהשלמת העניין אעתיק מלשונו של הגר"ר אהרן רוט זצ"ל בספרו שומר אמונים מאמר השגחה פרטית פרק ח:
והנה עד עכשיו דיברנו מיסורים שנשלח על האדם משמים שבאו עליו ממילא בלי ידיעתו וקבלתו. ועכשיו נדבר מיסורים שאדם מקבל על עצמו מדעתו וחפצו ורצונו. ויש בזה גם כן שלוש בחינות: אחד, שאדם מתבונן בספרים ושומע מפי חכמים ותלמידיהם גודל ענין יסורי עוה"ב... ומקבל על עצמו תשובה שלא יצטרך לסבול אלו היסורים, או שמסגף עצמו בסיגופים וכדומה, הגם שהוא מדרגה קטנה... יש לו מעלה גדולה כיוון שעשה ופעל זאת בימי חייו.
וכיוון שקיבל על עצמו זאת מתוך בחירתו ורצונו בעודו בחיים חיותו, מעלתו יותר גדולה ורבה מאשר נשלח לו משמים ממילא ובעל כרחו. ויסורים קלים שאדם מקבל על עצמו מרצונו וחפצו חשוב בשמים לאין שיעור וחקר ונתכפר לו בזה הרבה עונות, ונקרא בבחינת בעל תשובה. וכל אחד לפי מה שסובל וקיבל על עצמו מאהבתו יתברך, ככה יתעלה לעתיד בדרגין עלאין. עכ"ל. ועוד האריך בזה הרבה שם.","249","","4280","True","True","False","","266","79.182.229.188","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21226","21215","עוד הרחקה מהאמת של הרב כדי:","08/08/12 08:47","כ אב","תשע"ב","08:47","יהודי_קדום","ר' אהרן רוט (ראטה) היה סגפן ידוע ומייסד "חבורת שומרי אמונים" - ממנו ראיה? שומו שמים על זאת!
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות אשאל:האם סיגוף ועינוי הוא לא מעשה השיעים המוסלמים וכמעשה גויים רבים?","233","","4280","True","True","False","","383","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21229","21226","ר' יוד!","08/08/12 09:44","כ אב","תשע"ב","09:44","כדי","גם בתגובה זו וגם בתגובתך הקודמת (2 מילים מהרמב"ם), במחילה, נטפלת ו"טיפלת" בחלק מאוד שולי מכלל דבריי, ועליו כילית את חמתך.
אם רצונך להשיג, אנא התמודד עם עיקרי הראיות ולא עם דברים שהובאו על-ידי באופן מוצהר רק לרווחא דמילתא (בהודעה ר"א הקפר - כתבתי מפורשות: "אף אם לא תקבל חילוק זה, כבר ניתנו דברי הפר"ח למעלה, בשגם דאנן בתר השו"ע גרירינן" ; וכן בהודעה הנוכחית כתבתי: "ולהשלמת העניין אעתיק מלשונו..."). עיקר הישענותי לא היה על אותם הדברים שנתונים לפירוש ולוויכוח כי אם על דברים חקוקים בסלע ואיתנים כראי מוצק.
ואגב, הסיבה שלא הבאתי את דבריו בתחילה בתור אחת מהראיות אלא רק כתוספת לקח, היא משום שצפיתי לתגובות בדיוק כשלך.
לעצם התגובה - חושבני שאיננה נכונה מהרבה טעמים, ולא אאריך משום שכאמור לא על זה תמכתי יתדותיי, אך אזכיר רק סיבה אחת: תליית דברי מחבר באורחות חייו ודחייתם בשל כך היא קצת בעייתית. הריני להזכירך כי מרן הב"י היה סגפן לא פחות (כאשר תוכל לראות בהקדמה לספר מגיד מישרים, ובכלל בספר עצמו. דומני שמצפונך מעולם לא הציקך לאחר ששתית כוס שלימה של מים במקום שלושת רבעי כוס. שלו - כן), ואוי לנו אם נעקור מכלל הלגיטימיות כמה הלכות בשו"ע על רקע זה. לטעמי, אפשר להתווכח עם הציטוט משם באופן אחר, אך נשאיר את זה כרגע.","249","","4280","True","True","False","","519","79.182.229.188","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21285","21226","ומה יגיד כבודו אודות ישיבת נוברדוק?","08/08/12 19:16","כ אב","תשע"ב","19:16","יאירה","כאן מדובר בישיבה ליטאית, לא בחסידים ומיסטיקאים ולא חלילה בגויים טמאים!
אחת התפישות המוסריות, שרווחה שם, התבססה על סילוק יצר הרע על ידי ייסורים יזומים!","192","","4280","True","True","False","","299","212.76.121.248","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21295","21283","חיקוי חלש, נסי שנית.","08/08/12 23:07","כ אב","תשע"ב","23:07","יהודי_קדום","","233","","4280","False","True","False","","121","109.67.176.52","0","21146","ברכות|ו ע"א",""),new Message("21968","21285","אודות נובהרדוק","23/08/12 07:22","ה אלול","תשע"ב","07:22","זקן ומסכן","יסורים לשם מטרה מסוימת כמו סילוק היצר הרע, הרי הם כיסורים שמביא הרופא על מנת לרפא. כאן דובר על יסורים שבאים בשביל להתערב בחשבונות שכר ועונש שמימיים.","320","","4265","True","True","False","","75","95.86.126.229","0","21146","ברכות|ו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);