var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21444;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","59")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21444","0","הערות לברכות דף י","12/08/12 16:49","כד אב","תשע"ב","16:49","המכריע","א. יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות. לכאורה התינוק אינו רואה מיד והוי ליה להקדים ינק. אמנם כ' רש"י שלא מיד אמר אלא לאחר זמן אמר כנגד כל עולם, ויש להחשיב שדר בזה העולם שיש בו כוכבים מיד כשיצא ממעי אמו.
ועוד צ"ב מדוע מחשיב ליניקה עולם בפני עצמו. והרי לא אמר שירה על כל טובה שאירעה לו. וצ"ל כיון דזה הודאה על אופן הבריאה שנבראו במקום בינה הוי כעולם בפני עצמו לומר עליו ברכי נפשי. ויתכן שזה גופא הכרח הגמ' לפרש כן, דהרי אפשר היה לפרש שאמר שירה על שהכין לו מזון. אלא דאז אי"ז עולם בפ"ע. ודוק.
ומפלתן של רשעים נמי צ"ב מדוע זה עולם בפ"ע. וכנראה מהלשון יתמו מן הארץ, משמע דיש משמעות לכך שהארץ נקיה מהם והוי עולם בפ"ע ללא רשעים.
נסתכם ביום המיתה. לכאורה זו שירה על עולם הבא. ושם רואים יותר איך ה'אלוקי גדלת מאד וגו'.
ב. בהדי כבשי דרחמנא למה לי. יש כאן להתעורר דבר נורא. דהרי זה רק ביטול עשה, ואין על זה עונש ובודאי אינו מכלל מאבדי חלקם לעוה"ב. ובפרט אם נתבונן שמדובר כאן על חזקיהו שבימיו לא היו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה, והוא זה שנעץ חרב בפתח ביהמ"ד וכו', והוא זה אשר הביא את העם לפסגות של חיי אמונה וביטחון, כל ישראל בין החומות ללא צבא, והוא יכול רק לשכב במיטתו וה' ילחם לו וכפי שאכן קרה. ובעוד מעט התבוננות ניתן להבין איזה מסירות נפש יש כאן מצידו. הוא מוכן לוותר על חיי משפחה ועל המשך השושלת שלו הן הפרטית והן המלכותית, כדי שלא יגרום להולדת רשעים המכעיסים לפניו ית'. ואכן כלשון הגמ' "מאי כולי האי".
התשובה מפורשת "בהדי כבשי דרחמנא למה לך". העונש הנורא הוא על עשיית החשבונות ששייכים אך רק למלכו של עולם. הא' ב' של היהדות, אתה עשה את שלך ואל תעשה חשבונות. ודוקא חשבונות שמקורם ברצון להרבות כבוד שמים לא באופן שנצטוינו עוד יותר גרועות בהרבה מחשבונות בעלמא, של תאוות וחולשות למיניהן. זה האחרון סתם נכנע לחולשתו, אבל הראשון שם עצמו כחבר הנהלה נגד רצון הבוס. והבן היטב.
ג. אפשר דגרמה זכות ונפקי בנין מעלי. יש להתבונן שאה"נ לגבי הבנים זה לא עזר, ראה קטע גמ' החסר לפנינו והושלם בהגהות הב"ח (יתכן שכדאי לקרוא את זה כדי שסיום מס' ברכות וסיום הש"ס יהא שלם), אבל בהמשך השושלת היו צדיקים גדולים וגם מלך המשיח עתיד לצאת מזרע זה, וכל גדולי עולם המתהדרים בייחוסם לדוד המלך עוברים דרך מנשה. ויתכן שזו התשובה לבהדי כבשי דרחמנא, זו הסיבה מדוע אין לחשוב חשבונו של בורא עולם, כי הוא כביכול רואה תמיד הרבה מהלכים מעבר למקום שבן אנוש מסוגל לראות. (ידוע המשל של רבי ישראל סלנטר על ההתערבות של שני המלכים ואכ"מ, והסיפור עם המכות של החסיד של הנוע"א והחוזה ואכ"מ).
ד. (י:) מקירות ליבו. לימוד יש כאן. אכן אפילו חרב חדה אל יתייאש, אבל התפילה במצב זה צריכה להיות מקירות הלב כדי לשנות גזר דין. כמאמר הפתגם אם זה לא הצליח או שלא התפללו או שלא התפללו מספיק. אמנם לפעמים הקב"ה כביכול שומר לעצמו את הזכות לא לקבל את התפילות, ולרוב כך באמת יותר טוב אף שההבנה נבצרת מעמנו, אבל אם יש פתח הוא יגיע רק אחרי מאמץ בתפילה. (ידוע הסיפור על הרב פינקוס זצ"ל עם האברך שלא נולדו לו ילדים, ועל ר' שמאי גינזבורג שאמו חלתה ושלחוהו כנער בו 14 לאמרי אמת, ואמר לו האמרי אמת אני לא יכול לעזור, תתפלל אתה על אמא שלך עד שהתפילה תתקבל. לשאלתו איך אדע, ענהו תתפלל כל כך חזק הרבה זמן ומעומק הלב עד שתחוש שהתפילה התקבלה, והיא אכן הבריאה. ועוד סיפורים הרבה).
ה. שגנז ספר רפואות. איזו עוצמה! חזקיהו ידע שבמשך השנים מליארדי יהודים ימותו בעטיו של חסרון הספר הזה, ואין סוף תורה ומצוות יתבטלו, והוא לקח על עצמו את האחריות שחיזוק האמונה שווה יותר והודו לו משמיא. (מזכיר את האחריות של רחל למסור הסימנים ללאה, ללא רשות מיעקב, ואכמ"ל). גם כיתות הנחש אינו פשוט. חפץ שנעשה בידי משה רבינו עצמו שהיה שמור ביד עם ישראל שנים כה רבות.
ו. סתם מי גיחון. ידוע המעשה מה שהאר"י אמר לר' חיים ויטאל כשהשתמש בקבלה מעשית הקשור לענין זה אבל כאן לא יכירנו מקומו. והנה סתימת מי גיחון וקיצוץ דלתי היכל הם חסרון בביטחון, וזה פגם אצל חזקיהו למרות או בגלל רום ערכו בזה וכנ"ל.","199","","4281","True","True","False","","1206","85.130.221.217","0","0","ברכות|י ע"א",""),new Message("21446","21444","לסעיף ה'","12/08/12 16:55","כד אב","תשע"ב","16:55","קותי","שיטת הרמב"ם אינה כן כמדומני שמקומו בפירוש המשניות","217","","4281","True","True","False","","302","89.139.181.20","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("21447","21444",""קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה"","12/08/12 16:58","כד אב","תשע"ב","16:58","אלעד סטופל","החכמת אותי בדברי תורתך.
בהתייחס לסעיף ד:
ראיתי לאחרונה מדרש יפה בילקוט שמעוני:
ילקוט שמעוני
למנצח לדוד מזמור קוה קויתי ה' ויט אלי (תהלים מ' ב'), זה שאמר הכתוב (ישעיה כ"ה ט') ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי, וכן הוא אומר (איכה ג' כ"ה) טוב ה' לקויו, ואומר (זכריה ט' י"ב) שובו לבצרון אסירי התקוה, שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו (ירמיה ח' כ')?, תלמוד לומר (תהלים כ"ז י"ד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', קיוויתם ולא נושעתם, קוו ושובו וקוו. ואם תאמר עד מתי נקוה?, כתיב (תהלים קל"א ג') יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם, ואומר (שם ל"א כ"ה) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה', ומה כתיב אחריו (שם ל"ב א') לדוד משכיל אשרי נשוי פשע, דוד שקיווה לי עניתיו. אמר דוד מתוך הקווי ויט אלי וישמע שועתי. (תהלים רמז תשל"ו).
וראיתי בבית הלוי על התורה שנסתפק מתי אדם צריך להודות להקב"ה? האם כבר עתה כאשר הוא בטוח בחסד שהקב"ה יעשה איתו או שמא רק כאשר גמל איתו ה' את החסד? ותירץ "ואני בחסדך בטחתי" כאשר אני בוטח בחסד שתעשה עמדי אז "יגל ליבי בישועתך" אני שמח בישועתך, אבל מתי "אשירה לה'" - מתי אני צריך להודות לה'? "כי גמל עלי", לאחר שהגיע הדבר שביקשתיו.
י"ר שה' ימלא כל משאלות לבנו לטובה ולברכה לששון ולשמחה בב"א.","282","","4281","True","True","False","","1870","95.86.91.1","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("21455","21444","ל-ב.","12/08/12 20:41","כד אב","תשע"ב","20:41","דוד כוכב","לשון הגמרא: "ולא תחיה - לעולם הבא... משום דלא עסקת בפריה ורביה", ולא משום החשבונות.
ולקושיה שזה רק ביטול מצות עשה, מבואר על פי מסכת יבמות דף סג ע"ב:
"תניא, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים, שנאמר: (בראשית ט') שופך דם האדם באדם דמו ישפך, וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו".
ל-ג. 'והחוזה' צ"ל ור' זושא?","125","","4281","True","True","False","","258","95.86.110.238","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("21461","21444","קשה לי להתפעל ממי שעושה מעשה","13/08/12 05:25","כה אב","תשע"ב","05:25","קותי","שממנו מיליארדי יהודים ימותו
חוץ מזה מדוע שימותו יתפללו וירפאו הרי זאת היתה כוונתו
ואם לא עלתה כוונתו מה הועיל במעשיו
אנא יעיין כבודו (גם בלי עיון הוא יודע)
את פירוש הרמב"ם בפרק מקום שנהגו
למשנה שלדעתו היא תוספתא
משום כבוד חכמים איני מעתיק את הפירוש.
חוץ מזה מה לנו ולעוצמה? לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'
לפחות לכאורה סעיף ג אינו עולה בקנה אחד עם סעיף ה'
"אבל הראשון שם עצמו כחבר הנהלה נגד רצון הבוס. והבן היטב".
לא לחינם בוחר דוד המלך בלשון
תהלים פרק סה (ב) לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה
מלבי"ם תהלים פרק סה פסוק א
(א) למנצח, הוסד על ברכת הגשמים אשר נתן ה' אחרי הרעב, ויוכל להיות שהיה על הרעב שהיה בימי דוד שלש שנים כמ"ש בסוף שמואל:","217","","4280","True","True","False","","335","89.139.181.20","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("22419","21444","לא' ועוד","30/08/12 21:03","יב אלול","תשע"ב","21:03","זקן ומסכן","ל א:מפלתן של רשעים, אפשר שנתחדש בזה בגדר הבריאה שהיא טוב גמור, שאם היה לרשעים קיום נצחי לא היה שייך (וידועים דברי בעלי מחשבה בענין).
לדיוק ר' דויד במאמר המוסגר: אני חשבתי בזה להיפך, דוקא בגלל שהמספרים לא מפעילים הרבה מחשבה, ובכל זאת יש סיפורים שסופם להתקיים ויש שלא, מהו אותו מסנן? כשסיפור משפיע על מישהו או נוגע במישהו הוא מעביר אותו הלאה, ומכאן שאם סיפור עבר, יש לו השפעה ועוצמה.
לקותי:????","320","","4263","True","True","False","","222","95.86.82.157","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("22422","21444","לסעיפים ד-ה","30/08/12 22:36","יב אלול","תשע"ב","22:36","ינון קליין","ד. בעניין קבלת התפילות- בדף כט ע"ב "ר' אליעזר אומר- עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא"י שומע תפילה".
וכתב מהר"צ חיות וז"ל, "עי' עקרים (ר"י אלבו) פכ"ד לרביעי מה שפירש בזה כי יקרה בעניין התפילות שלא תקובל תפילתו. מפני שהשי"ת יודע כי אם יבצע מגמתו יהיה סבת רעתו כמו שמתפלל בעבור בנים ויוכלו להיות כאבשלום, בן שביקש להרוג את דוד אביו. וכן בעניין העושר שאדם מבקש יוכל להיות סבה לרעתו כמו שנאמר עושר שמור לבעליו לרעתו. או יגרום שיסור מאת ה' כמו שאמר פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה'. ולזה מובחר התפילה, והטוב בעיניך עשה, כלומר ובכל דבר שאני מתפלל לפניך אל תפן אל דברי ולא לבקשתי לעשות מה שליבי חפץ או מה שאני שואל שפעמים הרבה אני שואל דבר שהוא רע אלי, וע"כ אתה תבחר ולא אני עשה מה שאתה יודע שהוא הטוב בעיניך וחלא מה שהוא טוב בעיני".
ה. בעניין גניזת ספר רפואות, מה שכתבת לא בהכרח נכון, דהרי נחלקו הראשונים מפני מה גנז ספר רפואות, דעת חלק מן הראשונים לפי שהיו מתרפאים בו ועוזבים בטחונם בה', אולם דעת הרמב"ם היא שכיון שיש בו גם מיני תרכובות מסוכנות שאדם יכול למות מהם, גנזוהו, כיון שהיו הרבה שנזקו ממנו. וא"כ מה שכתבת נכון רק לדעת רש"י אבל לרמב"ם ודאי אינו כן אלא אדרבא להיפך, היה חייב לעשות כן.
ובעניין מה שכתבת שיש בזה חיזוק לאמונה ראוי להביא את דברי הרמב"ם (פיהמ"ש, פסחים פ"ד מ"י) שכתב "אם רעב אדם ופונה אל הלחם ואכלו, שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה'. והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה".
ובספר אסיא (ח"ב עמ' 9) הביא הרב פרופ' אברהם שטיינברג שליט"א מדברי הרמב"ם בספר הקצרת שכתב דברים דומים למש"כ בפהמ"ש וז"ל, "החסיד השוטה המואס בעזרתו של רופא ונשען רק על עזרת ה' דומה לאיש רעב המואס מאכילת לחם ומקוה שה' ישמרנו וירפאנו מן המחלה הזאת הנקראת רעב"
מעניין לעניין באותו עניין, דברים המיוחסים לרמב"ם (עי' בספר הרמב"ם לרי"ל מיימון עמ' קנ) בעניין הרפואה האמיתית.
"קח שרשי השבת, עיקרי השבח וההודאה ועיקרי השמחה והבטחון, הסר מהם גרעיני היגון והדאגה, וקח פרח רימוני הדעת והתבונה, ושרשי ההמתנה וההסתפקות, ותכתוש הכל במכתשת השפלות, ותבשל הכל בכלי הענוה, ותלוש אותם במתק שפתים, ותמרוס הכל במימי החן והחסד, ותשקה לחולה ממחלת היאוש שני יעים בכל בוקר ובכל ערב, עם שלשה יעים ממימי ההסברה, ותנקה הכל מפסולת הכעס והקפדנות, ותערב הכל בתמצית הסבלנות לרצונו יתברך, אדון השבח וההודאה, והשקהו בכלי שבחו של מקום, וינוח החולה וישקוט"","322","","4263","True","True","False","","245","31.44.135.105","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("21459","21455","החוזה כמדומני","13/08/12 03:16","כה אב","תשע"ב","03:16","המכריע","סיפור ששלמה קרליבך מספר מפי השוחט מבעלז שהתארח עמו באותו חדר בלייקווד, שהיה שוחט באירן על פי שליחות רבו מבעלז.
בכל אופן אם אני זוכר נכון הוא מספר זאת על החוזה, אלא אם כן אתה בכלל מתכוין לסיפור אחר. זה סיפור פריצים אופייני ואיני זוכר פרטים של סיפורים מסוג זה רק את המסר.
אבל על רגל אחת החוכר היהודי לא שילם והפריץ ממש רצה להורגו, החוכר נסע לנוע"א עם קויטל ובדרך החוזה ביקש לראות את הקויטל והזהיר אותו שלא יהיה בכפר בתקופה הזו, והנוע"א אמר לו להיות ואולי גם לדבר עם הפריץ שימחול לו את החוב. תכלית, הוא החליט לשמוע לנוע"א ובסוף קיבל מכות רצח נוראות, אבל הפריצה התערבה וכו' ובסוף הפריץ מחל לו את כל החוב ואפילו נתן לו במתנה א בית המזיגה. ואמר הנוע"א לחוזה, אתה רואה טוב, אבל אתה ראית רק עד שלב המכות, ואני ראיתי גם את ההמשך, ומזה נבין כמה רחוק עוד רואה כביכול הקב"ה.
הרבי מבעלז אמר זאת בקשר לשואה, אנו ראינו בשלב זה רק את המכות, אבל יש עוד המשך טוב.
אגב. במאמר המוסגר. עוצמתו של סיפור שממשיך להיות מסופר שב ושוב אינה קשורה כלל לאמיתותו העובדתית, אלא לכך שאם מספרים אותו זה מראה שכל המספרים מסכימים למסר שלו. ודוק היטב.","199","","4280","True","True","False","","233","85.130.221.217","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("21460","21459","אכן התכוונתי למעשה אחר","13/08/12 04:04","כה אב","תשע"ב","04:04","דוד כוכב","הכתוב כאן.
דיוק במאמר המוסגר.
כתב הרב המכריע: "שאם מספרים אותו זה מראה שכל המספרים מסכימים למסר שלו". מכאן יש להשכיל, שכל מספר ומספר צריך לעיין במסרי המעשה לפני ספרו, ולבודקם. והיה אם מצא בו פירכא, אין לו רשות לספר ולהטיף לקח בסומכו על המספר הקודם. וכדברי הגמרא במסכת בבא בתרא דף קל ע"ב.","125","","4280","True","True","False","","159","95.86.110.238","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("22427","21459","האם הרבה מבלז התכוון לתקומת מדינת ישראל?","31/08/12 01:05","יג אלול","תשע"ב","01:05","שלמה שטרסברג","האם הרבה מבלז התכוון לעזיבת עם ישראל את הגלות ותקומת מדינת ישראל שהיא השלב שאחרי המכות
ושלב נוסף בהתקדמות בתהליך הגאולה?
אני ממש שמח לשמוע זאת","205","","4262","True","True","False","","218","95.86.89.246","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("22430","22419","עוצמה - כן","31/08/12 02:01","יג אלול","תשע"ב","02:01","דוד כוכב","אמנם יש בסיפור עוצמה, אבל אמרי אינשי "לא כל הנוצץ זהב", וצריך לבדוק במעשים אם אין בהם לפעמים לקחים שאינם עולים בקנה אחד עם הדרכות חז"ל.
כגון כמה מעשים שלקחם הוא שצריך לסמוך על הנס בלי שום השתדלות. והמשנה ברורה (בשער הציון סימן רמב אות יג) כתב על הנהגה זו: "ובאין על ידי זה לידי גזל וחלול השם".","125","","4262","True","True","False","","120","212.76.113.73","0","21444","ברכות|י ע"א",""),new Message("22431","22422","שמעתי מהגרז"ן","31/08/12 02:10","יג אלול","תשע"ב","02:10","דוד כוכב","שהחזו"א הקשה על הרמב"ם וחילק שאכילה היא דרך העולם, משא"כ מחלות שהם עונש מהשמים שלא כדרך שהיתה אצלו עד עתה.
אמנם חילוק זה ברור מצד האדם המתבונן, אך מבחינת המציאות צ"ע לפחות לגבי חלק מהמחלות.","125","","4262","True","True","False","","153","212.76.113.73","0","21444","ברכות|י ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);