var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21630;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21630","0","סוג של חידה - הבנת דברי רבא","16/08/12 20:47","כח אב","תשע&quot;ב","20:47","שיננא","<i>תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם שיתן ריוח בין הדבקים <br />עני רבא בתריה <span class='bordeaux'><b>כגון </b></span>על לבבך על לבבכם בכל לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ </i><br /><br />האם מישהו מכיר דוגמאות נוספות בק&quot;ש?<br />הרי רבא אמר &quot;כגון&quot;, משמע שיש עוד דוגמאות...","146","","4275","True","True","False","","1067","84.229.162.242","0","0","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21632","21630","ראה בתוספות ד&quot;ה בין הדבקים","16/08/12 22:28","כח אב","תשע&quot;ב","22:28","אלעד סטופל","ששם התוספות מביא דוגמאות נוספות למילים שיש להפריד ביניהן. הדוגמאות המובאות בגמרא מתייחסות למילים דבוקות שהאות האחרונה במילה הראשונה זהה לאות הראשונה במילה הסמוכה לה, אך יש עוד מילים דבוקות שיש להפריד ביניהן, שכן לולא הפרדה לא יישמעו כדבעי וכדוגמת וחרף במקום וחרה _אף.","282","","4275","True","True","False","","233","95.86.98.192","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21635","21630","יתכן","17/08/12 02:07","כט אב","תשע&quot;ב","02:07","כדי","עיין בספר גליוני הש&quot;ס לעיל (ה.) שכתב שכן דרך הש&quot;ס, והביא כן מסנהדרין (צח:) כגון רבינו הקדוש כו' יעויי&quot;ש. והוקשה לו שם מדברי התוס' חולין (קלה:) דנראה דלית להו האי כללא, ובדרך אפשר כתב לחלק בין מימרא דאמורא לבין ברייתא.<br /><br />ועפ&quot;ז נראה לומר בדרך פלפול קצת, דהנה מלשון רש&quot;י כאן בד&quot;ה בין, משמע דס&quot;ל דדבקים היינו דווקא שהאות האחרונה של המילה היא כאות הראשונה של המילה אחריה, ונראה דלא ס&quot;ל כל הני שכתבו התוס' (וכמדומני שחלקם איתנייהו בירושלמי), או אפשר דלדינא מודי להו דצריך להפרידם, אלא דס&quot;ל דאינם בכלל לשון &quot;דבקים&quot;. והתוס' ס&quot;ל דהני נמי שפיר אתנייהו בכלל דבקים. <br /><br />והשתא כל חד אזיל לטעמיה, דרש&quot;י, כבר לימדנו להועיל הרב המכריע בכמה דוכתי, דדרכו לכתוב &quot;כגון&quot; אף שאין יותר מהמפורט אח&quot;כ. ולדעת גליוני הש&quot;ס הנ&quot;ל, זוהי שיטת הש&quot;ס עצמו, ויתכן שממנה למד רש&quot;י דרכו. ועכ&quot;פ, כיוון דזוהי שיטתו לא קשיא ליה ולא מידי בביאור הגמ' ושפיר נוכל לומר שאלו כל הדבקים האפשריים בק&quot;ש, ואעפ&quot;כ נופל בהם לשון &quot;כגון&quot;.<br />אך התוס', הא חזינן דבריהם בחולין דמייתי הגר&quot;י ענגיל, דבפשוטו לא ס&quot;ל האי כללא, ומניחים לדבר פשוט ד&quot;כגון&quot; כולל עוד יותר מהמפורט (וזה אם לא נקבל את חילוקו של גה&quot;ש הנ&quot;ל). ולהכי הוקשה להם כאן כקושיא הנ&quot;ל, דהיכי קאמר &quot;כגון&quot; אם אין יותר, ולכן הוכרחו להוסיף עוד דוגמאות לדבקים, והשתא שפיר שייך לשון &quot;כגון&quot;.","249","","4274","True","True","False","","222","79.176.217.192","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21663","21630","&quot;דבקים&quot; לענ&quot;ד משמע","17/08/12 11:28","כט אב","תשע&quot;ב","11:28","ינון","בס&quot;ד <br />כל שתי מילים שבהִשָּׁמְעָן יחד נדבקות זו לזו ועלולות להשמע אחרת ממה שכתוב. דוגמאות נוספות לדבקים בק&quot;ש: ושמתם את; וקשרתם אותם; ולמדתם אותם; וזכרתם את; ועשיתם אותם, שכל אלו, אם רצים ולא מפרידים, נשמע &quot;מת&quot; או &quot;מותם&quot; ולא שייך","301","","4274","True","True","False","","411","132.69.229.230","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21693","21630","יושם לב ששונה הדוגמא ״עשב בשדך״:","19/08/12 00:11","א אלול","תשע&quot;ב","00:11","יהודי_קדום","ה-׳ב׳ של ״בשדך״ דגושה (בגד כפת בראש מילה) ולכאורה אין כלל בעיה להפרידה מ׳עשב׳.","233","","4272","True","True","False","","201","79.182.145.14","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21644","21635","ראה בספר יסוד ושרש העבודה","17/08/12 02:54","כט אב","תשע&quot;ב","02:54","המכריע","רשימה ארוכה מאד של דבקים","199","","4274","True","True","False","","166","212.179.87.186","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21645","21644","מאיזה סוג?","17/08/12 02:55","כט אב","תשע&quot;ב","02:55","כדי","","249","","4274","False","True","False","","171","79.176.217.192","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21695","21693","כבר עמדו בזה","19/08/12 00:42","א אלול","תשע&quot;ב","00:42","כדי","זה יצא ראשונה. המאירי כתב שני פירושים: א. שאעפ&quot;כ ישנו חשש שיתחלף לו ויבוא להבליע. ב. כתב שיתכן שאז באמת נהגו להגות בג&quot;ד כפ&quot;ת בסוף מילה בדגש.<br /><br />ומהמפרשים נראה שזו הייתה הברת הספרדים לפני כמה מאות שנים:<br />בא&quot;א מבוטשאטש (סי' תקפב) כתב וז&quot;ל: בילדותי אחד מהשלוחים מא&quot;י הק' (כך מנהגו כמ&quot;ש באחת ההודעות הקודמות. כדי) לצדקה ספרדי אמר: ושמעתי שממ&quot;ש הפוסקים ז&quot;ל להפסיק בין עשב לבשדך מוכרע כסיגנון הברת הספרדים שאין אומרים ב' רפה, כי לסיגנון הברתינו הרי זה כשתי אותיות שאינן דומות זה לזה, כי ב' דעשב רפה וב' דבשדך דגש. וכתבתי במקום אחר שי&quot;ל שאין זה מכריע, כי כיוון שששתי ההברות באות אחת מסתמא יש בזה קצת דמיון גם במבטא. ועכ&quot;פ תמיד היו שכיחים מסתמא ספרדים במדינות אלו שהיה שיחתם אודות סיגנון המבטא. עכ&quot;ל.<br /><br />ובהגהות המהרש&quot;ם כאן הביא את דברי הטיב גיטין בשמות נשים (אות ק ס&quot;ק ח) שג&quot;כ כתב בזה. ולרוב האריכות אסתפק בזה ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24089&st=&pgnum=125'>הפנייה לשם</a>.","249","","4272","True","True","False","","235","109.64.240.162","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21696","21695","לענ&quot;ד כל זה לא צריך","19/08/12 00:57","א אלול","תשע&quot;ב","00:57","ינון","בס&quot;ד<br /><br />ראשית, כתגובה לדברי יהודי קדום- גם &quot;הכנף-פתיל&quot; הם דבקים שהאחת רפה ושניה דגושה.<br /><br />מכל מקום - נסו בבית ותיווכחו, אם אומרים אותם במרוצה- נבלעת האות הרפה וזה נשמע: &quot;עֶשֶׂבְּשָׂדְךָ&quot;; &quot;הַכָּנָפְּתִיל&quot;.<br /><br />לעניין הגיית הבג&quot;ד-כפ&quot;ת דגוש בסוף מילה, לא אכניס ראשי בין הרים גדולים, אבל ייתכן (ואני אומר זאת בזהירות) שזו טעות כמו לקרוא לע' א'.","301","","4272","True","True","False","","282","79.181.16.15","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21701","21696","כל זה לא צריך מטעם אחר","19/08/12 04:33","א אלול","תשע&quot;ב","04:33","דוד כוכב","לפני למעלה משלושים שנה אמר לי הרב דן בארי (מייסד רשת ת&quot;ת שבשיטת ברקאי) שמבטא הב' הרפויה אינה כנהוג - בעזרת מגע השיניים, אלא בסינון האויר בין השפתיים בלבד. וקיים עיצור כזה בספרדית = ספניולית. וכך הוא גם בפ' רפה, להגותה בלא השיניים.<br />מיד נענתי לו שיש ראייה ברורה מהפרדת עשב בשדך ופתיל תכלת, שבהגיה בעזרת השיניים אינם דבקים כלל, ואולם הם מבגד כפת שיש ביניהם הבדל במבטא בין הדגושים לרפויים. ובמבטא הנ&quot;ל אכן הם דבקים.<br /><br />והעניין הוא שכמעט שאין הבדל בין בגד כפת הדגושים לרפויים, ובמקורם עיצור אחד הם, וכמוכח כגון בבמדבר כו, ה לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי וכי פּלוא שמם או פלוא? ושם (במדבר כו, לח) לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי וכי בּלע שמם או בלע? אלא שכל ההבדל הוא שבתחילת דיבור האות דגושה והעיצור פוצץ = האויר מתפרץ בבת אחת. וכאשר העיצור סמוך לתנועה, האות רפויה והעיצור חוכך = האויר מסתנן באותו מוצא הפה בדיוק, אלא שבצורה הדרגתית בחיכוך.<br />באנגלית הצורה החוככת מסומנת לרוב בתוספת H, כגון: T-TH, G-GH, K-KH, P-PH.","125","","4272","True","True","False","","182","95.86.99.172","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21710","21696","נראה שהחשש ל &quot;עֶשֶׂבְּשָׂדְךָ&quot; הוא מסוג","19/08/12 08:14","א אלול","תשע&quot;ב","08:14","יהודי_קדום","הצירוף ההמוני כעין האומרים &quot; ביצפר&quot; במקום &quot;בית ספר&quot; ששמירה על  חיתוך הדיבור מונעת.","233","","4272","True","True","False","","134","79.182.145.14","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21716","21701","משהו לא ברור לי","19/08/12 11:35","א אלול","תשע&quot;ב","11:35","ינון","בס&quot;ד<br /><br />הרב מביא ראיה לסתור? <br />הרב כתב ש&quot;כמעט אין הבדל ביניהם&quot; והביא מדרש שבבסיס שאלתו עומדת ההנחה שיש ביניהם הבדל!<br /><br />ועוד, הרב מתאר את הצורה החוככת באנגלית כהוספת H. ואילו- פוק חזי מאי עמא דבר: ההבדלים בין T ל-TH, בין G ל-GH ובין P ל- PH אצל כל מי שמדבר אנגלית (ולא משנה באיזו רמה) הם מורגשים מאוד.<br />בלימודי דקדוק באנגלית המורים (וגם ספרי הלימוד) מלמדים ש-PH זהה בהגייתו ל-F, וכמעט תמיד GH זהה בהגייתו ל-J (לפעמים גם GE ו-GI הם כאלה, ולפעמים GH זהה דווקא ל-PH).<br /><br />דרך אגב, בשפות מהמשפחה הלטינית (שגם אנגלית ממנה) אין עקרון שוני לעיצורים וכל המומחים מודים בדבר זה- שישנם עיצורים זהים. באנגלית, כדוגמה: K,Q ו-C זהים; S ו- CE או CI זהים; GH ו-J לרוב זהים, כאמור; I כעיצור זהה ל-Y.<br /><br />לעומת זאת, בעברית (אינני יודע לגבי שאר השפות השמיות, אך אין זה משנה) העיקרון הוא כי אין שני עיצורים זהים ואין שתי נקודות (צורות ניקוד) זהות, וזו הסיבה לקיומם של כל הסימנים השונים.<br />ממילא, גם אם ההבדל אינו גדול בין הדגושים לרפים, קיים הבדל וצריך לבטא אותו בדיבור. <br />לענ&quot;ד - ת' דגושה לא אמורה להשמע כ-ט' ו-ת' רפה לא אמורה להשמע לא כ-ט' ולא כ-ס'.<br />וכן-  ח' לא אמורה להשמע כ-כ' רפה ו-כ' דגושה לא אמורה להשמע כ-ק'.<br /><br />החריג היחיד בו צליל אחד מסומן בשני סימונים שונים הוא ס' ו-שׂ ואם איני טועה יש לכך הסבר מיוחד.","301","","4272","True","True","False","","411","79.181.16.15","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב",""),new Message("21754","21716","אסביר יותר","20/08/12 07:06","ב אלול","תשע&quot;ב","07:06","דוד כוכב","&quot;כמעט אין הבדל ביניהם&quot; - כי הם מבוטאים באותו אופן (כמעט) מבחינה פונטית - מבחינת מיקום כל מוצאות הפה. מלבד הבדל אחד, שזה פוצץ וזה חוכך. והבדל זה נשמע לפעמים כהבדל גדול, כגון בין כּ דגושה ל-כ רפויה. אבל בגלל מוצאם השווה בגד כפת הדגושים עלולים בנקל להעשות דבקים ברפויים, כגון עשב בשדך והכנף פתיל.<br />באשר לתוספת ה-H באנגלית.<br />כידוע יש הרבה אופני ביטוי לאותיות באנגלית, וכוונתי היא רק לאותן הפעמים בהם קיים המבטא הפונטי המוזכר.<br /><span class='bordeaux'><b>T-TH</b></span><br />ב-T אין בעיה. ב-TH הכוונה במילה think ולא במילה this ששם הוא במבטא ד' רפויה.<br /><span class='bordeaux'><b>G-GH</b></span><br />הכוונה ל-G כמו גימל.<br />GH - כשם שמציינים את שם העיר עזה - בערבית ע'זה, ע' זו היא ג' רפויה.<br /><span class='bordeaux'><b>K-KH</b></span><br />ב-K אין בעיה. KH - כך מסמנים בתעתיקים כ' רפויה.<br /><span class='bordeaux'><b>P-PH </b></span><br />ב-P אין בעיה. PH אכן מבוטאת היום לגמרי כ-F, אבל המקור הוא ללא עזרת השיניים, אלא ככתבו - P חוככת.","125","","4271","True","True","False","","163","95.86.99.172","0","21630","ברכות|טו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);