var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21667;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","51"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","44"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21667","0","החדר כולו כד' אמות","17/08/12 13:22","כט אב","תשע"ב","13:22","כדי","כתב המרדכי בסוף מו"ק (סי' תתקיח) דלעניין דיבור בד"ת בקרבתו של מת, דלישנא קמא לעיל (ג:) דאסור רק בד"ת, שאם המת מונח בתוך חדר, אסור בכל אותו החדר ולאו דווקא בד' אמות. ומרן הב"י (יו"ד סי' שדמ) הביאו ותמה עליו, שאם טעמו משום דכל החדר חשוב כארבע אמות, למה תלה הדבר בלישנא קמא.
והאליה רבה (סי' א אות ד) ג"כ הביא לדברי המרדכי (לעניין אחר) והוסיף להקשות עליו מגמ' דברכות (כה:) דפסקינן לעניין צואה בבית דלא כמ"ד שכל הבית נחשב כד"א. ושם יישב את קושייתו ואת קושיית מרן בדרך רחוקה ע"ש.

ולענ"ד נראה להביא ראיה ברורה לסברת המרדכי, וליישב עפ"ז את קושיית הב"י. דהנה הכי תניא בברייתא כאן: מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר אוכל בבית חבירו. ואם אין לו בית חבירו עושה מחיצה ואוכל. ואם אין לו דבר לעשות מחיצה מחזיר פניו ואוכל וכו' ופירש"י: אוכל בבית אחר - דנראה כלועג לרש. ע"כ. (וגוף דברי רש"י טעונים ביאור, מה שייך לועג לרש בדברי הרשות, אך אין זה מתכלית כוונתינו). ולכאורה קשה, דהא לקמן בסמוך (יח.) מייתינן ברייתא: לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא ואם עושה כן עובר משום "לועג לרש חרף עושהו". ואוקמינן לאיסורא דווקא כשהוא תוך ארבע אמות. וא"כ מבואר דלא שייך לועג לרש מחוץ לד"א של מת. ומעתה יקשה אפירש"י הנ"ל, שאם הטעם באיסור אכילה בפני המת הוא משום לועג לרש, מאי כולי האי שצריך לצאת לבית אחר או לבית חבירו ולעשות מחיצה וכו', הלא סגי ליה להרחיק ד' אמות. וביותר קשה, שהרי אם אינו יכול לעשות כל הני טצדקי, לא מצאה הברייתא פתרון אלא שיסב פניו, ואמאי, הא טפי עדיף שירחיק ד' אמות ותו ליכא איסורא כנ"ל. אלא ע"כ לומר דהברייתא מיירי כשנמצא המת בבית (וכן מוכח מלשון הברייתא) ולכן אע"ג דבעלמא יועיל להרחיק ד"א, כאן לא, דכל החדר כולו חשיב כד"א לעניין זה, וכסברת המרדכי הנ"ל, וזו ראיה לדבריו.

ומעתה אתי שפיר נמי קושיית הב"י הנ"ל דהקשה אמרדכי למה תלה דינו דווקא בל"ק לעיל (ג:). וקודם שנבוא אל המכוון, נקדים ששם בגמ' איכא תרי לישני, דלל"ק כל האיסור לדבר בפני מת דברים שאינם של מת הוא רק בד"ת, וללישנא בתרא האיסור הוא אפילו במילי דעלמא. והנה אי נימא שהאיסור הוא רק בד"ת, הטעם פשוט שהוא משום לועג לרש. אך לל"ב דאסור אפילו מילי דעלמא, ע"כ טעמא אחרינא יש כאן, והוא משום שנראה כמתייאש מלטפל במת. וכ"כ בב"י שם. וכתב עוד שם, דלטעם זה השני אסור אפילו חוץ לד"א. והשתא ניחא הכל, דכיוון דפסק המרדכי כל"ק, ע"כ שטעם האיסור הוא משום לועג לרש, ובלועג לרש הלא כבר ביארה הגמ' בדף יח. דאין האיסור אלא בד"א (וכ"כ התוס' במקומו בדף ג: שם), ולכן שפיר חידש המרדכי דאעפ"כ אם היה בחדר כל החדר כולו חשיב כד"א לעניין זה, וכנ"ל. משא"כ אי הוה פסקינן כל"ב, לא היינו צריכים לאסור מטעם דהחדר חשיב כד"א, דתיפוק ליה דלפי טעם זה אסור אף חוץ לד"א בלא"ה וכמ"ש לעיל שהוא מטעם שנראה כמתייאש מן המת, ולכן הוכרח לכתוב את חידושו רק על ל"ק. ודו"ק.","249","","4273","True","True","False","","1037","79.177.244.42","0","0","ברכות|יז ע"ב",""),new Message("21669","21667","ביאור לדעת החולקים","17/08/12 14:38","כט אב","תשע"ב","14:38","דוד כוכב","לשאלה: למה לא מצאה הברייתא פתרון אלא שיסב פניו, הא טפי עדיף שירחיק ד' אמות, ומיירי כשנמצא המת בבית כמבואר בלשון הברייתא.
י"ל שנתנו עצה לסתם בתים שלהם, כלומר חדרים, שהם של ד' אמות. במשנה במסכת בבא בתרא דף צח ע"ב איתא ארבע אמות על שש, דל את מקום המת, ולא נשתייר מקום להרחיק.","125","","4273","True","True","False","","117","31.44.135.45","0","21667","ברכות|יז ע"ב",""),new Message("21677","21669","לא נכון","17/08/12 16:32","כט אב","תשע"ב","16:32","כדי","סתם בתים שלהם לא היו ד' על ד', ותמיהני איך אפשר לומר כן, ואין אדם דר בדירה סרוחה שכזאת. אמנם זהו השיעור המינימלי להגדרת בית כריש סוכה, אך מכאן ועד לומר שכך היו רוב הבתים או החדרים המרחק גדול.
ומה שהביא מב"ב (צח:) הוא שטר ושוברו עמו ומעשה לסתור, ששיעור זה ניתן ל"בית קטן" וש"מ דסתם בית, גדול יותר מזה.","249","","4273","True","True","False","","191","79.183.213.204","0","21667","ברכות|יז ע"ב",""),new Message("21678","21677","אלו דברי רבי ישמעאל","17/08/12 18:04","כט אב","תשע"ב","18:04","דוד כוכב","ולרבי עקיבא שברישא הוא סתם בית, וכך הלכה.","125","","4273","True","True","False","","91","31.44.135.45","0","21667","ברכות|יז ע"ב",""),new Message("21685","21678","כבודו צודק שזוהי דעת ר' ישמעאל, אבל","18/08/12 21:52","ל אב","תשע"ב","21:52","כדי","אכן לא שמתי לב לכך שאלו דברי ר' ישמעאל אך עדיין שם מבואר סתירת דבריו, וזאת מכמה צדדים:

א. לפירוש רשב"ם שם כל המחלוקת היא דווקא בבית חתנות שהוא קטן בד"כ, אבל בבית סתם אף ר"ע מודה שלכל הפחות הוא ו' על ח'.

ב. אף לנימוק"י (והתוס') שחולק, אע"פ שפסק כר"ע, הלא כתב דקיי"ל כטעמו שמפורש בגמ' שלפעמים אדם עושה ביתו רפת בקר, ובוודאי א"א ללמוד מכאן לכל מקום שנזכר בית שהוא כשיעור רפת בקר, אלא רק לעניין מקח וממכר הוא כך, וכדלקמן.

ג. העיקרון המנחה שם בנושאים אלו ובדומיהם הוא הממע"ה, ולכן אנו תמיד הולכים אחר השיעור המינימלי שאז כבר לא יכולה להיות טענה ללוקח כלפי המוכר היות שיכול המוכר לתרץ עצמו שלאותו שיעור נתכווין. וגדולה מזאת הביאו הראשונים שם ממנחות (קח:) שיכול להראות לו בית נפול, ולדידך בואו ונאמר שסתם בית הוא בית נפול, וזה ודאי ליתא. אלא העניין כמ"ש, דבזה ששיעור מסויים אף צמוק מאוד, יכול לענות בדוחק על אמירתו של המוכר, בזה סגי ליה לתרוצי נפשיה והממע"ה.","249","","4272","True","True","False","","161","109.64.240.162","0","21667","ברכות|יז ע"ב",""),new Message("21700","21685","המשך","19/08/12 03:57","א אלול","תשע"ב","03:57","דוד כוכב","דעת הרמב"ם והשו"ע דה"ה בבית סתם.
ואם המת מוטל באמצע הבית אי אפשר להרחיק ד"א אפילו בבית גדול ואפילו מושכב לרוחב הבית, בחשבון אמת המת ואמת היושב. ק"ו אם הוא מושכב לאורך הבית, וק"ו בבית בינוני.
ואין זה רחוק לומר שהברייתא נקטה במילתא פסיקא לצאת לבית (חדר) אחר, גם אם הוא הדין שיכול לפעמים להרחיק בבית גדול.
בתים שלהם לא היו גדולים, שלא ימתינו זמן רב לגדילת קורות השקמה, ומסתבר שגם משום סכנה, שלא 'יהא בתיהם קבריהם'.


אבל לאחר העיון בסוגיית הגמרא, נראה דבר אחר:
בהמשך הסוגיה דייקו ממשנתנו:
"מתו - אין, אבל משמרו - לא,
והתניא: המשמר את המת אף על פי שאינו מתו - פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה. משמרו - אף על פי שאינו מתו, מתו - אף על פי שאינו משמרו.
מתו ומשמרו אין, אבל מהלך בבית הקברות - לא, והתניא: לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא, ואם עושה כן עובר משום (משלי י"ז) לועג לרש חרף עושהו! התם תוך ארבע [אמות] הוא דאסור, חוץ לארבע אמות חייב, דאמר מר: מת תופס ארבע אמות לקריאת שמע, הכא - חוץ לארבע אמות נמי פטור".

מסקנת הגמרא שד' אמות שייך רק בהולך לתומו בבית הקברות בתפילין וכדומה.
ואין לפרש שהדברים "הכא - חוץ לארבע אמות נמי פטור" איירו רק לענין משמרו, שהרי השאלה היתה גם על מתו וגם על משמרו. ועוד, שלשון 'הכא' שייך טפי במתניתין דידן.
וכל קושיות ותירוצי סוגיה זו הם גם לרב פפא שאינו סובר כרב אשי שבכל מקום כמוטל לפניו דמי. הרי שגם לרב פפא, כשם שמשמרו פשוט שהוא גם חוץ לד' אמות, כך מתו, כיון שמוטל עליו ויש לו שייכות אליו מודה ר"פ שגם חוץ לד' אמות הוי מוטל לפניו ואפילו כמלא עיניו כל עוד רואיהו.
אם כן אין ראיה מברייתא קמייתא, שכן היא איירי במתו, ואה"נ אסור בכל הבית, אך לא משום דהוי כד' אמות.


ואגב, בהמשך העמוד:
"אמר רחבה אמר רב יהודה: כל הרואה המת ואינו מלוהו - עובר משום (משלי י"ז) לעג לרש חרף עשהו".
מכאן ראיה לדברי רש"י שבכל זילזול במת שייך לועג לרש, ולא רק בעושה מצוה.","125","","4271","True","True","False","","141","95.86.99.172","0","21667","ברכות|יז ע"ב",""),new Message("21715","21700","לא מובן","19/08/12 10:05","א אלול","תשע"ב","10:05","כדי","מ"ש שדעת הרמב"ם והשו"ע דה"ה בית סתם, כבר ציינתי שדעת הרשב"ם אינו כן, ואף להרמב"ם אין מסקנתך עולה יפה דסתם בית הוא כך, מטעם שהזכרתי לעיל, ועל זה לא הושבנו.
ומ"ש שאם המת מוטל באמצע הבית כו', לא הבנתי, אם באמת צר לו המקום למה לו להניח את מתו באמצע הבית, יניחנו בצד החדר ויוכל להרחיק ד' אמות, לפי מה שמבואר בב"ב ובסוכה דרוחבו אמת אחת.
ומ"ש דנקט מילתא פסיקא, אינו נכון, כדמוכח מהסיפא ומריהטת כל הברייתא.


וליתר הדברים לא הייתה הבנה אצלי מאי קאמר. יחזור שוב על שאלתי ויראה אם זה עונה.","249","","4271","True","True","False","","236","79.182.217.58","0","21667","ברכות|יז ע"ב",""),new Message("21937","21715","המשך 2","23/08/12 00:18","ה אלול","תשע"ב","00:18","דוד כוכב","לענין מ"ש שאם צר לו המקום יניח מתו בצד.
אם נפטר על מיתתו שבלב הבית וכי כבוד המת שיזיזנו רק על מנת שיוכל לסעוד? ואפילו הניחו שם, וכי העלה על דעתו להטילו בקצה הקיר רק כדי שיוכל לאכול אם ירצה?
ולא הבנתי כיצד מוכח מהסיפא ומריהטת כל הברייתא. אפרש יותר - אם יש מקום באותו בית שיֵצֵא חוץ לד' אמות, נכלל בכלל 'אוכל בבית אחר'.

וליתר הדברים, כתבתי שמסוגיית הגמרא נראה לחלק בין מתו ושומר שאסורים בכל הרואה, לבין שח או ס"ת בזרועו שאסור רק בד' אמות אפילו בבית. וזה לא כדברי המרדכי.","125","","4267","True","True","False","","97","212.76.106.182","0","21667","ברכות|יז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);