var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21760;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21760","0","מה הם ה-כ&quot;ד מקומות? (סוג של חידת אתגר)","20/08/12 09:19","ב אלול","תשע&quot;ב","09:19","שיננא","<span class='darkYellow'><b>ואמר ר' יהושע בן לוי </b></span><span class='bordeaux'><b>בכ''ד מקומות </b></span><span class='darkYellow'><b>בית דין מנדי' על כבוד הרב וכולן שנינו במשנתנו אמר ליה ר' אלעזר היכא אמר ליה לכי תשכח נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן של תלמידי חכמי' והמגיס דעתו כלפי מעלה ...<br />אלא בכ''ד מקומות היכא משכחת לה ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא מדמה מילתא למילתא:</b></span><br /><br />רש&quot;י:<br /><span class='darkYellow'><b>מדמה מילתא למילתא. כל מקום שראה במתניתין שנחלק היחיד על הרבים מחלוקת גדולה או אחד מן החכמים שמדבר קשה כנגד גדול הימנו אומר ראוי היה כאן נדוי:</b></span><br /><br />למי יש מושג מה הם ה-כ&quot;ד מקומות?<br />גם הצעות בודדות (מתוך ה-כ&quot;ד) יתקבלו בברכה  <img src='/icon/2.gif'>","146","","4275","True","True","False","","1332","84.228.87.29","0","0","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21772","21760","עוד בעיה","20/08/12 11:43","ב אלול","תשע&quot;ב","11:43","עלי","כמו כן בכ&quot;ד מקומות נקראו כהנים לויים, ואם אינני טועה ג&quot;כ זו מימרא של רבי יהושע בן לוי, וגם כן אין שום פירוט שלהם בשום מקום, ואף אני אשמח ללמוד מהם אם יש למישהו רעיונות.<br />בשעתו חפשתי בכל המקרא התלמודים והמדרשים ומצאתי די הרבה מקומות היכולים להתאים לדרשה זו, אך קשה לכוון את המספר בדיוק.","209","","4275","True","True","False","","292","194.114.146.227","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21795","21760","בדרך אפשר","20/08/12 22:01","ב אלול","תשע&quot;ב","22:01","כדי","אציע כמה מקורות אפשריים למניין הכ&quot;ד (הם לא מסודרים לפי סדר המשניות אלא לפי הסדר שעלו), אע&quot;פ שעל קצתם יש להשיב.<br /><br />הקריטריונים שהנחו אותי בבחירת המקורות: <br /><br />דווקא משניות ולא ברייתות שבהן מופיע: <br />1. מחלוקת חריגה של יחיד עם הרבים. <br />2.  ביטוי מזלזל של אחד כלפי מי שגדול ממנו (או שווה לו) בחכמה. <br />3. אדם שעשה מעשה כנגד דעת החכמים (עפ&quot;י הדוגמא עם תודוס).<br /><br />ואלו הן:<br /><br /><b>א.</b> המשניות בסוף פרק ב (מ&quot;ח-ט) של ר&quot;ה אודות מחלוקתו של ר' יהושע עם ר&quot;ג שהיה נשיא. המחלוקת שם מתוארת בצורה מאוד חריפה. וע&quot;ש שכינהו ר&quot;ג לר' יהושע &quot;רבי בחכמה&quot;.<br /><br /><b>ב.</b> פסחים פ&quot;ו מ&quot;ב - &quot;אמר לו רבי אליעזר, מה זה, יהושע, מה ראיה רשות למצוה&quot;.<br /><br /><b>ג.</b> ב&quot;ב פ&quot;ט מ&quot;י - &quot;אמר לו בן עזאי: על החלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלוק עלינו את השווים&quot;. ובן עזאי היה לכל היותר תלמיד חבר לר&quot;ע כדאיתא שם בגמ' (קנח:) וכ&quot;ה בירושלמי שקלים (פ&quot;ג ה&quot;א). ועיין בברכות (סב.) משמע שהיה רבו. ואכ&quot;מ.<br /><br /><b>ד.</b> מסכת זבים פ&quot;ב מ&quot;ב - &quot;רבי עקיבא אומר, אפלו אכל כל מאכל בין רע בין יפה, ושתה כל משקה. אמרו לו, אין כאן זבין מעתה. אמר להם, אין אחריות זבים עליכם&quot;.<br /><br /><b>ה.</b> מכות פ&quot;א מ&quot;י - &quot;רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם. רשב''ג אומר: אף הן מרבין שופכי דמים בישראל&quot;.<br /><br /><b>ו.</b> שבת פ&quot;ה מ&quot;ד - &quot;פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה, שלא ברצון חכמים&quot;. ואע&quot;פ שמבואר בגמ' שהייתה של שכנתו, מ&quot;מ הו&quot;ל למחות בה כדאיתא שם. <br /><br /><b>ז.</b> ברכות פ&quot;א מ&quot;ג - &quot;אמר רבי טרפון, אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו, כדי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל&quot;.<br /><br /><b>ח.</b> פסחים פ&quot;ד מ&quot;ח - ג' דברים שמיחו ביד אנשי יריחו. <br /><br /><b>ט.</b> פסחים פ&quot;ד מ&quot;ט - ג' דברים שלא הודו חכמים לחזקיהו.<br /><br /><b>י.</b> פסחים פ&quot;ה מ&quot;ח - &quot;כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים&quot;.<br /><br /><b>יא.</b> יבמות פ&quot;ו מ&quot;ד - &quot;ומעשה ביהושע בן גמלא שקדש את מרתא בת ביתוס ומינהו המלך להיות כה&quot;ג&quot;. ובגמ' (סא.) דייק: מנהו אין נתמנה לא, ואמר רב יוסף: קטיר קחזינא הכא. <br /><br /><b>יב.</b> ב&quot;מ פ&quot;ד מ&quot;ג - &quot;הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע שליש למקח, ושמחו תגרי לוד. אמר להם: כל היום מותר לחזור. אמרו לו: יניח לנו רבי טרפון במקומינו וחזרו לדברי חכמים&quot;. וזה נראה קצת כאפקירותא שזנחו את דעתו כשלא היה נח להם. <br /><br /><b>יג.</b> מנחות פ&quot;י מ&quot;ה - &quot;משקרב העמר, יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח וקלי שלא ברצון חכמים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, ברצון חכמים היו עושים&quot;. <br /><br /><b>יד.</b> מנחות פ&quot;י מ&quot;ח - &quot;קוצרים בית השלחים שבעמקים אבל לא גודשין. אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים, ולא מיחו בידם חכמים&quot;.<br /><br /><b>טו.</b> מסכת ידיים פ&quot;ד מ&quot;ג - וכשבא ר' יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד אמר לו מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית בכה רבי אליעזר ואמר (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם צא ואמור להם אל תחושו למנינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.<br />ועי' בברייתא בחגיגה (ג:) שהקפיד עליו בזה, ואמר לו פשוט ידיך וקבל עיניך. ויש לחלק בין זה לבין דחיית הגמ' את המקרה של תנורו של עכנאי.<br /><br /><br />והנה מנינו עד עתה ט&quot;ו מקורות. ואם נחשיב את ח' וט' כשלושה כ&quot;א, הרי לנו בסה&quot;כ י&quot;ט מקומות. ובגמ' אצלינו נזכרו עוד ג', ובסה&quot;כ הרי אלו כ&quot;ב מקומות.","249","","4275","True","True","False","","259","79.177.211.216","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21852","21760","ניתן לומר שסתמא דגמ' נוטה לשיטת ר' אלעזר","21/08/12 20:14","ג אלול","תשע&quot;ב","20:14","ינון","בס&quot;ד<br /><br />שנפק, דק ואשכח רק שלושה מקומות, וניתן לומר שאינו סובר כריב&quot;ל ואינו אומר: היה ראוי כאן נדוי. אלא רק אלו שמפורשים שאכן היה נידוי.<br /><br />הדבר גם מסתבר יותר, שאילו היינו אכן מחפשים ומחליטים כדברי כדי (מה שהוא לא עשה, אלא רק בדרך אפשר), היינו נדהמים לגלות שרוב רבותינו בחכמה ובמניין היו לכאורה ראויים לנידוי (?!) [שהרי רק בט&quot;ו המקומות שהביא, מופיעים התנאים שעליהם עומדת תושב&quot;ע] וזה דבר שלא ייתכן. מה גם שידוע לנו שהנידוי הוא צעד חזק מאוד ומרחיק לכת ביותר, לכן סביר גם שחכמים השתדלו לחסוך בצעדים כאלה.<br /><br />דרך אגב, מוזר הוא שבמקום כזה, שריב&quot;ל מבקר התבטאויות קשות של תנאים (לפחות לפי הבנת רש&quot;י), הוא בעצמו לא נמנע מ&quot;להכנס&quot; בר' אלעזר (למרות שלא היה רבו), ובמקום לענות לו הוא אומר לו: לכי תשכח- כלומר: לך חפש את כ&quot;ד המקומת בעצמך ....<br /><br />וחוץ מזה, התבטאויות חריפות מצינו עוד הרבה גם אצל אמוראים, ואפשר להניח שנטיית הגמ' היתה לא להחשיב התבטאות חריפה כצעד הראוי לנידוי.","301","","4274","True","True","False","","226","85.64.234.131","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21775","21772","ראה מה שליקטתי","20/08/12 11:56","ב אלול","תשע&quot;ב","11:56","הראל","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/14520-sFile.pdf'>כאן</a>","46","","4275","True","True","False","","355","84.228.87.29","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("22056","21775","נראה לי שרש&quot;י נותן הגדרות מעניינות לכ&quot;ד","24/08/12 10:12","ו אלול","תשע&quot;ב","10:12","אלף בית רשי","והרחבה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=18227'>בדיוק</a> וחידוש ברש&quot;י שהכנסתי באיחור","278","","4271","True","True","False","","183","70.52.25.102","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21797","21795","זכורני שבזמנו ראיתי בשטמ&quot;ק שהביא","21/08/12 00:12","ג אלול","תשע&quot;ב","00:12","אלעד סטופל","כ&quot;ד מקומות אך השטמ&quot;ק אינו מצוי עתה ת&quot;י. אודה למי שיוכל להעלות ההפניה משם (איני זוכר היכן בשטמ&quot;ק הביא זאת)","282","","4274","True","True","False","","131","212.76.124.132","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21798","21797","לא נמצא","21/08/12 00:26","ג אלול","תשע&quot;ב","00:26","כדי","חיפשתי בשיטמ&quot;ק כאן ולא מצאתי מזה.<br />ואולי כוונתך לדברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ו מת&quot;ת שמנה שם כ&quot;ד שבי&quot;ד מנדין עליהם, אך נראה שהיה לו פירוש או גירסא אחרת בסוגייתנו, שהרי לפנינו איתא להדיא שנמנו רק אלו שבמשנה ואילו רובא דרובא של המנויים אצלו נזכרו דווקא בגמ'. ועי' בחי' המאירי.","249","","4274","True","True","False","","196","79.177.211.216","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21799","21798","נכון. טעיתי והצדק עימך.התכוונתי לרמב&quot;ם.","21/08/12 00:51","ג אלול","תשע&quot;ב","00:51","אלעד סטופל","ונראה שהגמ' קשה, שכן נאמר &quot;וכולן שנינו במשנתנו&quot; וא&quot;כ מה היתה הה&quot;א של הגמרא להקשות ממקרים שנשנו בברייתות שעה שדובר על נידוי שנזכר במשנה","282","","4274","True","True","False","","115","212.76.124.132","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21801","21799","זה לא קשיא","21/08/12 01:46","ג אלול","תשע&quot;ב","01:46","כדי","דעיין ברשב&quot;ם ב&quot;ב (קלח.) שכתב: הא דקי''ל הלכה כרשב''ג במשנתנו היינו משנה אבל ברייתא לא אלא הלכה כרבנן, ד&quot;משנתינו&quot; מתני' משמע. אבל היכא דאמרינן &quot;משנה&quot; היינו נמי ברייתא כדאמרינן בעלמא (גיטין דף סז.) משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ומשו''ה קי''ל כותיה בין במשנה בין בברייתא. עכ&quot;ל. וי&quot;ל דהש&quot;ס לא סלקא דעתיה חילוק הרשב&quot;ם וס&quot;ל שאף לשון &quot;משנתינו&quot; כולל ברייתא כדאשכחן בלשון &quot;משנה&quot;. ועי' בחי' הרש&quot;ש (שבת פג.). <br />והיה עוד הרבה להאריך בזה, אך די בזה ליישב קושייתך.","249","","4274","True","True","False","","213","79.177.211.216","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א",""),new Message("21862","21852","ישים לב","21/08/12 21:49","ג אלול","תשע&quot;ב","21:49","כדי","העובדה שסתמא דגמ' סוברת כר' אלעזר - אינה עונה של שאלתו של שיננא. למרות שלגופם של דברים - דבריך דברי טעם, שיננא שאל מה סבר ריב&quot;ל ולא ביקש להכריע בינו לבין ר&quot;א.<br /><br />בנוסף, בביטוי &quot;לכי תשכח&quot; אין משום חריפות ואף לא קיוהא, הוא מופיע פעמים אחדות בש&quot;ס ומטרתו לעורר את התלמיד לחשיבה עצמאית ולא להתרגל לכך שאת הכל יגיש לו רבו על מגש של כסף. וזהו כעין &quot;בדיק לן רבא&quot; וכיוצא דבכולי ש&quot;ס. ועי' בגיטין (מד.) פוק עיין במכילתיך. ע&quot;ש.","249","","4274","True","True","False","","182","109.64.187.144","0","21760","ברכות|יט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);