var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21914;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21914","0","כמה הערות","22/08/12 12:30","ד אלול","תשע"ב","12:30","מתפעל","א:
המוצא כלאים בבגדו חייב לפשוט את זה אפילו בשוק. אין עצה ואין תבונה,
מה כאן החילול השם? האם צריכים לומר שאנשים זיהו בבגד שלו שיש בו שעטנז? או שלא ניתן לראות שלובש שעטנז אלא שעצם זה שיהודי עובר על לאו דשעטנז, זה נקרא חילול השם.

ב:
כ' ע"א, אבל מטמא הוא למת מצוה, וכתב רש"י: 'והוא כבוד הבריות'. מדוע פשוט לה לגמרא שגם במת יש ענין של כבוד הבריות? אולי כבוד הבריות זה רק באדם חי?
הייתי מבין שיש כאן ענין של ביזיון המת, אבל כבוד הבריות בפשטות הכוונה שמישהו מתבייש מאחרים וזה בפשטות רק באדם חי (ומתקשר לסוגיא דלעיל של לעג לרש ואולי זה רק בנושא של מצוות).

ג:
שם, 'קם קרעיה מינה', קשיא לי הרי הבעיה של רב אדא בר אהבה היתה בגד צבעוני שהוא נגד הצניעות ומה הוא עושה, קורע את זה ממנה, ולמה כעת המצב יותר טוב? הרי כעת היא במצב יותר לא צנוע, לכאורה הוא רק החמיר את המצב.

בכלל קשה כל הענין הזה, הרי דברי חכמים בנחת נשמעים, ואופן כזה של תקיפה דוקא בדרך כלל גורם לשנאת הדת. ובפרט שרואים שרב אדא לא הכירה כלל, ואם כן אולי היו לה נסיבות מקילות, אולי היתה תינוקת שנשבתה ולא ידעה גדרי הצניעות וכדומה, לכאורה ענישה שכזו מתאימה כשיש מי ששנה בחטאו ופורץ גדרים להכעיס.
ואולי היה כאן גדר של קנאות פנחס, שחשש רב אדא לקיטרוג בשמים והסרת הקיטרוג היא ע"י מעשה קנאות.


ד:
רב גידל ור' יוחנן בשערי טבילה.
יש לדקדק, מילא ר' יוחנן היה חייב לישב שם שההסתכלות בו תפעל למען הנשים הללו, אבל רב גידל שרצה ללמד הלכות טבילה, למה היה צריך לשבת שם, היה מארגן שיעורים לנשים ומלמדם ההלכות החשובות, זה לא צריך להיות עובר לעשייתן. וגם, כמה אפשר ללמד לאשה שממהרת להכנס ולטבול, כמה היא תקלוט בתוך כדי הליכה. בודאי עדיף ללמד באופן מסודר וכשיש לנשים יישוב הדעת.","148","","4267","True","True","False","","1101","212.29.198.117","0","0","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21920","21914","אני מקווה לענות כמה שאוכל...","22/08/12 14:14","ד אלול","תשע"ב","14:14","צביאל","אני עונה מסברתי בלבד בלי להסתמך מספרים ועליי לציין שאלו שאלות טובות מאוד!
כל הכבוד...
א. נראה לומר שפעם בבגדיהם היה אפשר בקלות לזהות שהאדם לובש שעטנז או לאו..ולכן מדובר דווקא במצב שנראה,דבר שהיה שכיח בתקופתם...ולפי האפשרות השנייה שהעלת ("או שלא...") יש לשאול על כך שאלה- למה דווקא על מצוות השעטנז יש חילול השם גם בסתר?
ב. הכוונה בזה שכבוד לבריות ליטמא למת מצווה בגלל שמצוותו גדולה וחשובה ( עיין מגילה ג:) ומכיוון שזהו כבוד גדול אז גם כהן יש לו ליטמא! אבל זה ממש ממש לא נראה לי...
זהו... השאר קשה...","264","","4267","True","True","False","","134","84.94.64.30","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21921","21914","מסברתי","22/08/12 16:56","ד אלול","תשע"ב","16:56","הללל","א. לא כתוב במקרה זה שאדם אחר קרע את הבגד ממנו אלא נראה שהוא קרע לעצמו כדי שלא יהיה חילול ה' שיראו ת"ח הולך עם שעטנז.
ב. ביזיון המת זה כבוד הבריות.
ג. הבעיה העיקרית היא לא במצוות נטו או עבירות נטו, אלא בדברים 'אפורים' - כמו אולי בכיסוי ראש חלקי וכדו'.
ד. רב גידל פשוט עשה להם חזרה קצרה על הלכות טבילה ולא העביר להם שיעור","291","","4267","True","True","False","","126","213.151.38.254","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21924","21914","כמה תשובות","22/08/12 18:19","ד אלול","תשע"ב","18:19","כדי","א. עי' בהוריות (יא.)בדעת ר' יוסי בר' יהודה אף הלובש כלאים. ובתוס' רא"ש כתב בשם הרמ"ה דנחשב כמין (ולא כמומר) משום דהוי להכעיס, דאין לו הנאה בלבישה זו יותר מאחרת. וכתב הרמב"ם (בפ"ה מיסוה"ת ה"י): כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצות האמורות בתורה בשאט בנפש להכעיס הרי זה מחלל את השם. ע"כ. ושם בגליון ציינתי למ"ש המנ"ח (מצוה ג אות ג) וז"ל: אך אפשר לומר כיון דאין בגידין בנותן טעם והוא אוכל (את גיד הנשה) במזיד ה"ל חילול ה', כנראה בר"מ פ"ד מהיסוה"ת ה"י דכל העובר עבירה בשאט נפש להכעיס ה"ז מחלל את השם וכו'. אף על פי שמבואר בדבריו תיבת "להכעיס", מ"מ לאו דוקא, רק בעבירה דיש לו הנאה עשה מחמת תאות נפשו ולא הוי חילול ה', אבל באין לו הנאה סתמא הוי כמו להכעיס. עכ"ל. והרי זה כמבואר.
אכן בשו"ת נוב"י מהדו"ק (חאו"ח סי' לה) חשב בתחילה לדייק כן ממילות "חילול ה'" שדווקא אם בעבירה שניכרת לרואים אז אין חולקין כבוד לרב, וכאן נעמיד שהכלאים ניכרים, אך דחה את זה, דאל"כ מאי מקשה מוהתעלמת כיוון שהרואה אינו יכול להבחין האם ראה הוא את האבידה או לא, וכן מאי פריך ממת מצווה שהגדרתו שקורא ואין לו עונה ובזה וודאי שאין רואים, אלא ע"כ דעצם מעשה העבירה הוא בעצמו חילול ה'. עכ"ד.

ב. עי' בסנהדרין (מו:) דקבורא משום בזיונא, ואמרו דלפי טעם זה אם אמר אל תקברוהו, לאו כל כמיניה. ופירש"י: שבזיון הוא לקרוביו. הרי שגם לחיים יש בזיון מאי קבורתו. ואמנם לפי רש"י הוא רק לקרוביו, אך הרמב"ן בתוה"א, ומייתי ליה בב"י (יו"ד סי' שמח) כתב להדיא דבזיון דכולהו חיי קאמרינן ולא משום בני משפחה בלחוד. ולפ"ד א"ש טפי. וטעמו נראה, משום שכולם עשויים בצלמו של אותו מת וכשרואים אותו מתנוול ונרקב הדבר גורם להם עגמת נפש, שבמודע או שלא במודע מקשרים זאת לעצמם. ותדע, קח סתם אדם נורמלי מן השורה ותאמר לו שיבוא לראות מת. רובא דאינשי ירתעו מכך, ואני חושב שהסיבה הפסיכולוגית היא כנ"ל.

ג. יתכן שזה היה בגד עליון העשוי לכבוד וכיוצ"ב שבהסרתו אין בעייה של צניעות.
לגבי אופן התייחסותו - קשה להשוות את המוסכמות והכללים של אז לאלו של היום. היום אנו מושפעים רבות מתרבויות שונות ומשונות, וסיסמאות ואימרות שלאט לאט חילחלו לנו והן כמובנות מאליהן, אז לאו דווקא היו כאלו.","249","","4267","True","True","False","","268","79.177.247.7","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21940","21914","הוספות על שכבר נאמר","23/08/12 01:02","ה אלול","תשע"ב","01:02","דוד כוכב","א:
נראה ש'כרבלתא' היה סוג בגד מפורסם, וידוע היה שהוא כלאים. אחרת רב אדא לא היה יודע.

ג:
ככלל, היום הדגש על הצניעות הוא בעיקר באורך הבגדים, אבל בגמרא מבואר שפעמים היו נגלות.
כגון בנהר במסכתות ברכות דף סא ע"א; עירובין דף יח ע"ב; בבא בתרא דף נז ע"ב.
או בזמן הלישה במסכת בבא קמא דף מח ע"א.
או בזמן הטוויה במסכת כתובות דף עב ע"ב.
או בזמן הצבעה במסכת כתובות דף סה ע"א.
או בזמן רכיבה במסכת מגילה דף יד ע"ב עם מסכת פסחים דף ג ע"א.

לעומת זאת יש בגמרא הרבה דגש על חוסר צניעות בשאר עניינים.

כגון במסכת סוטה דף ח ע"ב:
היא חגרה לו בצלצול
היא קשטה את עצמה
היא עמדה על פתח ביתה ליראות לו
היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה
היא קשטה לו פניה
היא כחלה לו עיניה
היא קלעה לו את שערה
היא הראתה לו באצבע
היא חגרה לו בצילצול
היא פשטה לו את יריכה.

ובמסכת שבת דף סב ע"ב:
שהיו מהלכות בקומה זקופה
שהיו מהלכות עקב בצד גודל
דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן
שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה
שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן, ומהלכות בשוקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל, בועטות בקרקע ומתיזות עליהם.

ד:
רב גידל נצרך להסביר להם דברים במקום, כגון שלא יקפצו זרועותיהם מדאי באופן שלא יכנסו המים, ושכל השערות יכנסו למים, ובדיקת סוגי חציצות. מה שהיום עושה הבלנית.","125","","4266","True","True","False","","167","212.76.106.182","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21984","21924","לגבי הערה א'","23/08/12 11:05","ה אלול","תשע"ב","11:05","מתפעל","הרי כאן אינו עושה בשאט נפש, שהרי יש לו סיבה טובה מאד, כבוד הבריות,
ולכן אינו מוריד את הבגד, וא"כ אין כאן חילול השם.","148","","4266","True","True","False","","209","212.29.198.117","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21985","21940","רבי דוד -","23/08/12 11:11","ה אלול","תשע"ב","11:11","מתפעל","עירוב פרשיות קתני כאן,

הכלאים בבגד לא קשור לכרבלתא ולא לרב אדא.

"אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק מ''ט {משלי כא-ל} אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כ''מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב".","148","","4266","True","True","False","","229","212.29.198.117","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21986","21984","יפה דיברת.","23/08/12 11:26","ה אלול","תשע"ב","11:26","כדי","ויכילנא לשנויי לך, שאה"נ במקרה המסויים הזה יתכן שאין חילול ה', אך כאן סוג העבירה הוא כזה שיש בו חילול ה' כיוון שאין בה הנאה (ואין זה סותר למה שכתבנו בהודעה אחרת בשם רעק"א. ודו"ק).
ועוד והוא העיקר, אתה עשית הרכבה בין שני מרכיבי הסוגיא ולכן הגעת לידי התוצר שאין בו חילול ה'. אך שים לב: ההתלבטות בסוגיא היא מה קורה כאשר חילול ה' עומד מול כבוד הבריות, כלומר אנו מבודדים כל מרכיב, מניחים אותו בכף מאזניים אחרת ושוקלים אותם זה מול זה. א"א להשתמש בסברת כבוד הבריות כדי למזער את חילול ה', שכן אלו שני נושאים העומדים כ"א בפני עצמו.
וליתר ביאור - שני אלו לא באים כאחד כמו עשה דוחת לא תעשה וכד', אלא הם באים דווקא בסדר זה: קודם יש כאן עבירה של חילול ה'. אח"כ נוסף עניין כבוד הבריות ואנו שואלים האם יש בכוחו להעלים את עניין חילול ה', ומכיוון שהתשובה היא לא, הרי זה כמאן דליתא. והכי דייק לישנא, שלא אמרו חילול ה' דוחה את כבוד הבריות (אך כמדומני שברש"י יש ל' זאת) אלא "אין עצה" כלומר הרי הוא כאין ושום דבר לא יתחשב כנגד חילול ה'.","249","","4266","True","True","False","","236","109.64.192.13","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21999","21985","בהחלט קשור, לרמב"ם ועוד כרבלתא הוא כלאים","23/08/12 14:56","ה אלול","תשע"ב","14:56","דוד כוכב","מתוך דף על הדף ברכות דף כ ע"א:
בגמ': דהות לבישא כרבלתא בשוקא. סבר דבת ישראל, קם קרעיה מינה ע"כ.

בב"י (יו"ד סי' שג) כתב, דמכאן מקור דברי הרמב"ם (פ"י מהל' כלאים הכ"ט) דהרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו הוא בשוק קורעו מעליו ע"ש. וכ"כ ברדב"ז על הרמב"ם שם.

מבואר דהם ס"ל דהאי כרבלתא היה בגד של כלאים ולכן קרעו רב אדא מההיא כותית.


כך הוא גם בביאור שטיינזלץ בביאור העיקרי.

ובספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות האל"ף:
ומעשה דכרבלתא (ברכות שם) דמתון פי' רב צמח גאון ז"ל משום שעטנז עשה.

וכן איתא בשם רב צמח גאון באוצה"ג על הגמרא סי' קטו.

ובתשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן קא:
ושש' רב אדא בר אהבה חזא לההיא איתתא דהוה לבישא כרבלתא משום שעטנז הוא דעבד או לא משום שעטנז הוא דעבד.","125","","4266","True","True","False","","430","212.76.106.182","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("21996","21986","לא בכדי קוראים לך העילוי כדי","23/08/12 14:19","ה אלול","תשע"ב","14:19","מתפעל","אתה מפלפל בחריפות וראשי עלי סחרחר.

יותר היה ניחא לי לומר בפשטות שהגמרא כאן מדברת באופן שאנשים יכולים לזהות את השעטנז ולכן יש כאן חילול השם.","148","","4266","True","True","False","","204","212.29.198.117","0","21914","ברכות|יט ע"ב",""),new Message("22027","21999","יישר כח - לא ידעתי שיש כזה פירוש","23/08/12 22:55","ה אלול","תשע"ב","22:55","מתפעל","למדתי בפשטות שמדבור בגד לא צנוע.

לפי פירוש זה, זה מתאים באמת עם תחילת הסוגיא.","148","","4266","True","True","False","","202","95.86.122.176","0","21914","ברכות|יט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);