var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21995;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21995","0","הערות לברכות דף כ","23/08/12 13:46","ה אלול","תשע&quot;ב","13:46","המכריע","א. שב ואל תעשה שאני, עי' רש&quot;י שהאריך, ובתחילת דבריו בא לומר כשם שמצינו שהקילו בשב ואל תעשה לענין שיש כח ביד חכמים לעקור הוא הדין יש להקל לענין שכבוד הבריות ידחה. ובהמשך דבריו שכתב מטומאת גופו, אין זה ביאור וסיכום, אלא הערה מחודשת של רש&quot;י ודנו בה גם התוס' באורך. וסוף דבריו אבל השבת אבידה ופסח, יש בזה חידוש דלמסקנה א&quot;צ לסברא דממונא שאני גבי השבת אבידה אלא מתיישב בכך דהוי שב וא&quot;ת. ודוק.<br /><br />ב. כרבלתא, לרש&quot;י בגד חשוב, וסתם מה הפריצות בזה, ונ&quot;ב עי' מהרש&quot;ל.<br /><br />ג. דמיין באפאי וכו' כעי&quot;ז אמרו בכתובות יז גבי נושא הכלה על כתפיו. הרי לנו שאף בדורות הראשונים לאו כל מוחא סביל דא ויחידי הדורות היו ראויים לומר כך על עצמם. ומעשה היה בתלמיד אחד מישיבת כפר חסידים שבא לר' אליהו לופייאן לומר שנוסע לתל אביב לצורך מסויים. שאלו ר&quot;א אינך חושש מהמראות דשם, וענהו &quot;לי זה לא יזיק&quot;. אמר לו הגר&quot;א אני כבר עם רגל אחת בקבר ועין אחת שלי לא רואה והשניה רק בקושי, (היה יכול להוסיף עוד כמה דברים על גודל קדושתו ופרישותו) ואני רועד במקומות כאלו ואתה בחור צעיר &quot;עם שני עיני בשר&quot; טוען לי זה לא יזיק ? והמשגיח ר' יחזקאל היה נוסע מדי פעם לתל אביב (דאז!) לומר שיחה, וביקש לשים וילונות על הרכב, ופעם אחת התבטא שלקח לו חצי שנה להיפטר מהטומאה. ואכמ&quot;ל בעובדות כאלו לרוב.<br /><br />ד. לא נתפרש מה ענין עובדות אלו דרב גידל וריו&quot;ח לכאן. ולכאורה הכוונה להדגים את מסירות נפשם של דורות הראשונים, ודוק.<br /><br />ה. נשים ועבדים. ברש&quot;י פטורות מתפילין להאי תנא משום דס&quot;ל שבת ולילה לאו זמן תפילין. ובאמת סגי בחד מינייהו וכמו דקי&quot;ל לילה זמ&quot;ת ואעפ&quot;כ נשים פטורות משום שבת.<br /><br />ו. (כ:) ומן התפילין. לגבי קטן לכאורה קצת נסתר מהא דסוכה קטן היודע לשמור אביו לוקח לו תפילין. ובדוחק יש לומר דהכוונה כאן לקטן שאינו יודע עדיין לשמור, אף דמהסתימה משמע בכל קטן. וכמו שדנו בכל זה בתוס'. ועי' תשובה נפלאה בזה למעשה למהר&quot;ש הלוי ז&quot;ל.<br /><br />ז. וכל מ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות. באבודרהם כ' הטעם דרוב נשים בטבען קשה להם לעמוד בלוח זמנים, למרות כל יעילותן וטיב מעשיהן, (מובן שיש יוצאות מהכלל, אם בטבע אם בעמל עצמי), וירדה תורה לסוף דעתן וחייבתן רק במצוות שאינן תלויות בזמן. <br /><br />ח. בתת ה' בשר בערב וכו'. קצ&quot;ב דאף לו יצוייר שכל האנשים בעולם היו באמת אוכלים בקר וערב בזמנים קבועים, מ&quot;מ הברכה אינה קשורה לזמן אלא לאכילה, כשאכל מתחייב לברך, ומאי ס&quot;ד דחשיב זמ&quot;ג. ומשמע קצת בסוגיא דסגי להתנא לפרש בצריכותא כלדהוא.<br /><br />ט. נשים חייבות דבר תורה. ידוע שהעירו מזה הפוסקים שאם אשה לא אמרה ויכולו וכדומה אין בעלה שהתפלל כבר ויצא מה&quot;ת יכול להוציאה, ולכן יש מקפידים שתתפלל או לפחות תאמר ויכולו וכדומה. ולעומתם יש נוהגים לכוין בתפילה שאינו רוצה לצאת את הדאורייתא (כידוע הנהגת החת&quot;ס בזה).<br /><br />י. כגון שאכל שיעורא דרבנן. יצויין הנידון בראשונים דיש דס&quot;ל דתרי דרבנן לא מפיק חד דרבנן, ולפ&quot;ז צריך להוסיף דאביו אכל שיעור דרבנן והוא הבן אכל כדי שביעה. ועוד דנו תוס' והראשונים (חלקם להלן מז) בגדר חיוב קטן משום חינוך אם נחשב בר חיובא מדרבנן. ולא באתי בזה אלא להזכרה בעלמא.<br /><br />יא. אשר לא ישא פנים. בפשטות שאלת מלאכי השרת צריכה ביאור, לא ישא פנים הכוונה פני האדם כשלא מגיע לו, על דרך לא תהדר פני גדול,  וישא ה' פניו היינו פני הקב&quot;ה, ואין פשטות המשמעות שווה כלל. (ואגב. ידועים דברי הגר&quot;א בתשובת הקב&quot;ה דכיון דהם נוהגים לפנים משו&quot;ה, שורת הדין נותנת לנהוג בהם לפנים משו&quot;ה).<br /><br />יב. ועל המזון מברך לאחריו, ר&quot;ל בהרהור כ&quot;כ הראשונים ומובא במפרשי המשנה. ולרבי יהודה מברך לפניהם ואחריהם ר&quot;ל דתורה ומזון והיינו בפיו כמב' בסוגיא.","199","","4267","True","True","False","","1095","212.179.87.186","0","0","ברכות|כ ע&quot;א",""),new Message("21998","21995","בקיצור נמרץ מעשיקת הזמן","23/08/12 14:33","ה אלול","תשע&quot;ב","14:33","כדי","א. עי' בזה בדברי המאירי כאן, ועי' בתוס' רא&quot;ש. וע''ע ג' תירוצים בתוס' שבועות ל: ועי' בחידושי הר&quot;ן במגילה ג:.<br /><br />ג. יכל להביא גם המעשה עם הגאון רי&quot;ח זוננפלד והאלמנה. ומן העניין להזכיר גם את הצד ההוא בגמ' גם בדורות האחרונים - מוהר&quot;ן בספר שבחי הר&quot;ן. וי&quot;א אף הרב קרליבך. והניסתרות לה'.<br /><br />ה. הערה נאמנה. ונרשם אצלי בגליון לעי' בזה בפני יהושע ובצל&quot;ח.<br /><br />ז. לי זכור שטעם האבודרהם הוא משום שמשועבדות לבעליהן, וכ&quot;כ עוד כמה ראשונים. וצל&quot;ע שם.<br /><br />ט. כמדומה שטעם הנהגת החת&quot;ס לאו משום הוצאת בני ביתו, אלא לגרמיה הוא דעבד, כדי לקיים מצוות זכירה מדאורייתא בהידור - על הכוס. <br /><br />יב. ר&quot;ל למסקנת הסוגיא.","249","","4267","True","True","False","","181","109.67.233.73","0","21995","ברכות|כ ע&quot;א",""),new Message("22003","21995","הע'","23/08/12 16:02","ה אלול","תשע&quot;ב","16:02","דוד כוכב","ג. כ&quot;כ הריטב&quot;א בד&quot;ה האחרון דקידושין.<br /><br />ד. <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=18176'>עמ&quot;ש על כך</a>.<br /><br />ו. י&quot;ל דדייקא לשון &quot;לוקח לו תפילין&quot; בלבד, ו&quot;מחנכין אותו לשעות&quot; (מסכת יומא דף פב ע&quot;א), משא&quot;כ 'חייב' שהוא בכולי יומא.<br /><br />ז. לשון ספר אבודרהם, ברכת המצות ומשפטיהם:<br />&quot;והטעם שנפטרו הנשים מהמצות עשה שהזמן גרמא לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו. ואם היתה מחוייבת במצות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצוה יצוה אותה הבעל לעשות מצותו ואם תעשה מצות הבורא ותניח מצותו אוי לה מבעלה ואם תעשה מצותו ותניח מצות הבורא אוי לה מיוצרה לפיכך פטרה הבורא ממצותיו כדי להיות לה שלום עם בעלה&quot;. <br /><br />וכן כתב הכלבו סימן עג בשם הבעל המלמד:<br />&quot;לפי שהנקבה היא לעזר הזכר ואל אישה תשוקתה והוא ימשול בה להנהיגה ולהדריכה בדרכיו ולעשות כל מעשיה על פיו והיותה על הדרך הזה הוא סבה ג&quot;כ שהיא פטורה מכל מצות עשה שהזמן גרמה כי אלו היתה טרודה לעשות המצוה בזמנה היה הבעל בלא עזר בזמנים ההם והיתה הקטטה נופלת בהם, ותסור הממשלה המכוונת לתועלתו ולתועלתה ולפי הטעם הזה הספיק האות בזכרים&quot;.<br /><br />אבל בתוספתא במסכת ברכות פרק ו הלכה יח:<br />&quot;שאין הנשים חייבות במצות.<br />משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמ' לעבדו בשל לי תבשיל והוא לא בשל תבשיל מימיו לסוף מקדיח הוא את התבשיל ומקניט את רבו להפוך לו חלוק והוא לא הפך חלוק מימיו לסוף מלכלך את החלוק ומקניט את רבו&quot;.<br />כלומר שפטרה תורה משום שסתם נשים היו עושות שלא כדין. (דומה לדברי האור שמח בהלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ב שכל המצוות נקבעו על פי הראוי לפחוּת שבפחוּתים).<br /><br />יא. כך הקשה תוספות מסכת נדה דף ע ע&quot;ב ד&quot;ה כתוב.<br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=17670'>מה שביארתי</a> שתירץ זאת המהרש&quot;א בחידושי אגדות מסכת ראש השנה דף יח ע&quot;א.","125","","4267","True","True","False","","148","212.76.106.182","0","21995","ברכות|כ ע&quot;א",""),new Message("22050","21995","ל-ג.","24/08/12 03:56","ו אלול","תשע&quot;ב","03:56","יהודי_קדום","אתמול התבטאתי באחת התגובות שאנו לא חיים במדינה יהודית - ומה שהביא הסיפור עם הרב לופייאן הוא דוגמא מוחשית רק שודאי עכשיו חמורה יותר.","233","","4266","True","True","False","","154","109.64.148.147","0","21995","ברכות|כ ע&quot;א",""),new Message("22047","22003","יישר כח לחכם כדי ולר' דוד","24/08/12 02:57","ו אלול","תשע&quot;ב","02:57","המכריע","על ההוספות החשובות","199","","4266","True","True","False","","148","212.179.87.186","0","21995","ברכות|כ ע&quot;א",""),new Message("22048","22047","עתה ראיתי","24/08/12 03:38","ו אלול","תשע&quot;ב","03:38","דוד כוכב","באות ד. הפנתי למ&quot;ש אודות רב אדא בר אהבה, ועתה ראיתי שהשאלה היתה אודות המעשים שאח&quot;כ.<br />אמנם בשטיינזלץ רגיל להתייחס להקשרים שבין הסוגיות, וכתב: &quot;ועוד סופר על הראשונים שהיו משפילים עצמם מתוך רצון להוסיף לכבוד שמים...&quot;. והוא כמו שכתבתם יחד עם מה שכתבתי.","125","","4266","True","True","False","","118","212.76.106.182","0","21995","ברכות|כ ע&quot;א",""),new Message("22061","22048","מה יאמר האבודרהם לגבי בחורות רווקות?","24/08/12 12:58","ו אלול","תשע&quot;ב","12:58","אלעד סטופל","האם בגלל שבעתיד יהיו משועבדות לבעליהן יהיו פטורות כבר עכשיו או שמא חייבות עכשיו ובעתיד ישתנה מצבן?","282","","4266","True","True","False","","132","79.179.3.232","0","21995","ברכות|כ ע&quot;א",""),new Message("22065","22061","עיין","24/08/12 14:08","ו אלול","תשע&quot;ב","14:08","כדי","ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1114&st=&pgnum=278'>שו&quot;ת שאילת שלום מהדו&quot;ת (סי' מו בד&quot;ה אשר ובסי' מז)</a>.","249","","4266","True","True","False","","291","79.180.245.102","0","21995","ברכות|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);