var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22055;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22055","0","שוק באשה ערוה","24/08/12 07:29","ו אלול","תשע"ב","07:29","דוד כוכב","מהו מקום השוֹק? האם יש בזה מחלוקת? (התשובה שלילית).","125","","4266","True","True","False","","878","212.76.106.182","0","0","ברכות|כד ע"א",""),new Message("22058","22055","קצת מוזר לי","24/08/12 10:40","ו אלול","תשע"ב","10:40","שלום","כל הסגנון של החוברת. כמובן יש מי שיאשים אותי ב"חפיפיות". שיהיה. אני מכיר נשים רבות שמואשמות ב"ריפורמיות".

רבים כתבו על הנושא של הצניעות. העניין תלוי בגורמים רבים שחלקם תלוי זמן ומקום. ולא רק סנטימטרים. וכבר כתב כך הריטב"א - "הכל לפי דעת יראת שמים, וכן הלכתא דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו. אם ראוי לו לעשות הרחקה ליצרו עושה". ואם לא ניקח דעתו, הרי מי לנו גדול מ"רבני הרעלה" המחייבים את נשותיהם ברעלה ותולים עצמם באילן גדול (הרמב"ם) !

וספציפית לגבי "שוק". אין פה רק מחלוקת תיאורטית. יש פה נ"מ עצומה לגבי גרביים לאשה, ורבים נסמכו (בצדק או שלא) על דברי המשנ"ב, ופוק חזי מאי עמא דבר, ופוק חזי בגוגל ("נשים" גרביים") וראה דברי רבים טובים, והנח להן לבנות ישראל (בימים החמים בעיקר).","136","","4266","True","True","False","","119","212.143.134.129","0","22055","ברכות|כד ע"א",""),new Message("22068","22058","תגובות","24/08/12 17:34","ו אלול","תשע"ב","17:34","דוד כוכב","קודם כל, חשוב לערוך בירורים הלכתיים אמיתיים לעומקם.
ונראה לי פסול כאשר עוד לפני הכניסה לגופה של סוגיה כבר פוסלים את עצם הדיון; בין לחומרא, בטוענות של "חפיפיות" או של "ריפורמיות" כמו שהבאת, ובין לקולא בטוענות של "אירן זה כאן" או "רבני הרעלה".

את הריטב"א שציינת הבאתי פה רק השבוע, וגם לפני חדשים מספר. ואין פירושו כלל שאין דין ואין דיין בהלכות צניעות, כפי המשתמע בהוצאה מההקשר בציטוט תחילת דבריו בלבד. אדרבה, בהמשך דבריו שם כתב: "אלא שאין ראוי להקל בזה אלא לחסיד גדול שמכיר ביצרו, ולא כל תלמידי חכמים בוטחין ביצריהן". כל דבריו אינם מכוונים אלא על כך שמצינו בגמרא שכאשר היה צורך ספציפי לשם מצוה, נמצאו חֵלֶק מהאמוראים שעסקו באותה מצוה ולא חששו שמא יפלו ביצרם. אין פה שום היתר כללי של התרת הצניעות בפני כל, כולל פרוצים ומפוקפקים.
[ואגב לשון הגמרא: "הכל לשם שמים", ובריטב"א מהדורת "זכרון יעקב" לשון הד"ה: "הכל לפי דעת שמים", ובנוסח הישן כפי שהבאת: "הכל לפי דעת יראת שמים"].

לגבי גרביים שהזכרת, אדרבה, לפי הנאמר בחוברת אין ענין בגרבים. לפני מאה שנה טרם המציאו את הניילון, ומה עשו בכל הדורות? ואגב ראיתי סרטון ישן שצולם לפני כמאה שנה בארץ, ורואים שם כיצד אפילו אז עדין היו הנשים צנועות במלבושן, וטרם פשטה האופנה המתירנית. ויזכרו לטוב הנערות שדרכן ללבוש חצאיות ארוכות (רק חבל שחל כירסום באופנה זו אחר הגירוש).

מה שכתבת "ופוק חזי מאי עמא דבר", לשון זו נאמרה רק לענין הלכה שיש בה ספק, לא בדבר שנתברר כטעות (כפי שגם רמזת: 'בצדק או שלא', וכפי שרמז בשו"ת שבט הלוי בתשובתו הראשונה).

מה שכתבת 'וראה דברי רבים טובים', אדרבה, האם קיים מי שדחה את הראיות שהובאו בחוברת?

ומה שכתבת 'והנח להן לבנות ישראל', אה"נ, זה נאמר כגון במסכת ביצה דף ל ע"א "הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין", ומדובר במקום שאי אפשר ללמדם שלא יעברו על איסור. זה כבר ענין של טקט, ואמנם צריך לדעת איפה כדאי לפרסם זאת ואיפה עדיין לא כדאי. ורב"י זילבר מחבר ספר שו"ת אז נדברו (מדבריו הובאו בחוברת), כשנשאל הכיצד אין הרבנים מתריאים על העניין (גם בצבור החרדי) ענה שזה לא תמיד מעשי, וכשהוא נשאל הוא בהחלט מפרסם.","125","","4266","True","True","False","","179","212.76.106.182","0","22055","ברכות|כד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);