var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22139;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22139","0","הערות לברכות דף כג","27/08/12 13:38","ט אלול","תשע"ב","13:38","המכריע","א. ואמר רשב"נ א"ר יונתן מאי דכתיב שמור רגלך וכו'. לכאורה נראה שמביא מימרא זו איידי רשב"נ הקודם. אמנם במקרה זה הלא אין זו מסירה נדירה והיה יכול להביא כאן אלפי מימרות באגדה, אלא הביאה איידי דמהאי קרא דרשו אחרים להלן על שמירת נקבים בתפילה.

ב. תניא אידך וכו'. הנה להלן מבואר דבתחילה היו מניחים בחורין הסמוכים לבית הכסא ושוב תיקנו בסמוכין לרה"ר ושוב תיקנו להכניס פנימה. והשתא ניחזי מאי סבירא לה להאי ברייתא קמייתא. פתחה עם ב"ש בחלון הסמוך לרה"ר. א"כ או דב"ש לית להו תקנתא בתרייתא או דקודם תקנה אחרונה שנאוה. וממשיך עם ב"ה ור"ע שהם בעלי תקנה אחרונה להכניס (אלא ר"ע מוסיף בידו ובבגדו). ומה שחזר וכתב בחורין הסמוכין לבית הכסא, זו משנה ראשונה קודם התקנות ולא זזה ממקומה. אמנם לא משמע הכי כיון דהזכירו קפידא בסמוכין לביהכ"ס ולא לרה"ר מפני חשד, וזה נודע רק בתקנה אחרונה. ויש לומר דגם בהנהגה ראשונה העדפנו חורי ביהכ"ס מפני טעם זה אבל אח"כ דחינו מפני עכברים, ושוב ראינו שענין החשד גדול כ"כ ולכן התרנו להכניס. ועדיין יל"ע בברייתא זו.

ג. (כג:) הרוצה להיכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ד' אמות או ד' פעמים י' אמות. מעשה שנסע הג"ר משה טוקצינסקי (משגיח דישיבת סלבודקה בני ברק) לחו"ל לגביית צדקה עבור ישיבתו. וביקר עם מלווהו אצל גביר אחד שהתעקש להראות להם את כל ביתו הגדול עם כל אוצרותיו. כשיצאו שאל המלווה את הגר"מ האם זה לא עשה לו קצת לא תחמוד. ענהו הגר"מ שבאמת זה קצת עורר בו חמדה. כי הוא סובל קצת מהמעיים והוא מקפיד על דברי הגמ' כאן מדי פעם, והיות שיש לו בית קטן הוא נאלץ ללכת י"פ ד"א, אבל אילו היה לו בית כזה היה יכול ללכת ד"פ י"א שזה יותר קל ופחות טירחה כמובן. (דוק איך הפך את כל ה"עולם הזה" הלזה ל"היכי תימצי" לניקוי מעיים ביעילות יתר).","199","","4267","True","True","False","","993","212.179.87.186","0","0","ברכות|כג ע"א",""),new Message("22151","22139","ואולי הג"ר משה קיים אחר הסעודה את","27/08/12 22:20","ט אלול","תשע"ב","22:20","יהודי_קדום","מאמר הגמרא בשבת מא. "... אכל ולא הלך ד' אמות אכילתו מרקבת..." והרי למדנו שכל הבית כד' אמות דמי... ","233","","4267","True","True","False","","127","109.64.148.147","0","22139","ברכות|כג ע"א",""),new Message("22157","22139","ל-ב. : ניסיתי כדבריו לעיין בברייתא והנה","27/08/12 23:35","ט אלול","תשע"ב","23:35","יהודי_קדום","התוצאות כפי שעולה בדעתי העניה:

אין כאן רק שאלה של להכניס התפילין או לא:

הגמרא מביאה גם שתי סיבות לתקנה שיהו אוחזין התפילין לפני כניסה לביהכ"ס ובכל סיבה יש שוני באופן האחיזה.

סיבה א: "באותה שעה..." היינו לאחר המעשה העצוב עם התלמיד.
אופן האחיזה: "התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס" - (בהמשך פירוט מהגמרא לחלק זה)


סיבה ב: החשש מעכברים ועוברי דרכים.
אופן האחיזה: די שיאחזם בידו ונכנס.

והוא הנאמר: "תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכין לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס"


====================================================
פירוט לחלק הראשון (לא נצרך):
1. תנו רבנן:

א. הנכנס ל"ביהכ"ס קבוע "חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות"
הנכנס ל"ביהכ"ס עראי חולץ ונפנה לאלתר"

2. האיבעיא: "שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים " והסיר רבא את הספק: "חיישינן שמא יפנה בהן ואמרי לה שמא יפיח בהן"

3. תניא אידך

א. בית שמאי: הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן

ב. בית הלל : אוחזן בידו ונכנס

ג. ר''ע אומר אוחזן בבגדו ובידו נכנס, ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד ומעשה....וחוזר לראש","233","","4267","True","True","False","","127","109.64.148.147","0","22139","ברכות|כג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);