var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22171;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22171","0","הערות לברכות דף כו","28/08/12 00:34","י אלול","תשע"ב","00:34","המכריע","א. ס"ת צריך לעשות לו מחיצה. מש"כ תוס' חומשין לכ' כוונתם העשויין בגלילה על קלף בדיו, ומ"מ צ"ע דלא מצינו להם קדושה טפי משאר כתבי ידות. ומה דאי' בסמוך דלכתחילה צריך בית בפני עצמו לכ' צ"ע דבכל דוכתי מחיצה סגי לכתחילה. ואפשר דבמקום דהוא ענין של כבוד שאני, ובזה יש עדיפות לבית אחר ממש, וכעין שמצינו בריש פירקא לגבי אכילה בפני המת.
ואגב, ספר המוכנס לארון עם דלתות לכאורה אין צריך לכסותו בתוך הארון דהוי מחיצה.

ב. הני בתי כסאי דפרסאי. ידוע שדנו בבתי כסאות שלנו שבסופם הם נקיים הרבה יותר מפרסאי, אבל מצד שני הצואה מתעכבת מעט במקומה עד שדוחים אותה על ידי המים דלא כפרסאי. ומצוי מאד בתים שיש קיר משותף לחדר מסויים ולבית הכסא, ולכאורה היה מקום לדון להתפלל בחדר ההוא נגד הקיר שהוא נגד בית הכסא שאסור נגד עיניו אע"פ שאין בו צואה. ועי' פוסקים שדנו גם אם לא נקל מצד פרסאי, עוד זאת דכותל זה אינו מיוחד רק לבית הכסא ואינו נחשב כותל ביהכ"ס.
אגב. מצוי מאד בתי כנסיות שיש שירותים מעל פינה בבית הכנסת. והנה מצד הדין לכאורה אין בעיה, ייתכן שלהתפלל תחת המקום אין זה כלל בבחינת "כנגד", ואם כן, עכ"פ התקרה נוצרה גם בשביל בית הכנסת ואין זה כותל בית הכסא. אלא חששו לדברי הט"ז הידועים שכתב על כגון זה שזה מעכב את התפילה והוא עצמו בצעירותו היה דר בקראקא מעל בית הכנסת ומתו שני בניו ותלה בזה. בכל אופן זה אינו איסור אלא עצה טובה לא להתפלל תחת בית הכסא ומסתבר שזה רק תפילת שמונה עשרה. ואנכי ראיתי בבית כנסת בשכונתי שכתוב "אסור להתפלל בפינה זו מפני השירותים שלמעלה", ושאלתי את הרב המרא דאתרא שליט"א ואמר לי שהיה נכון לנסח "אין כדאי להתפלל תפילת שמונה עשרה וכו'".

ג. המשמשת שראתה נדה, עי' מש"כ לעיל כא: בביאור האי דינא. ואגב חזינן ממתני' דנשים גם כן חייבות בטבילת עזרא, ואסור להן ללמוד ולהתפלל אחר שימוש או פליטת ש"ז עד שיטבלו.

ד. זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם. יש להתבונן שהרי אצלינו אם שמענו על דבר מצוה ש"הסתדרו" בלעדינו, אנו משחררים אנחת רווחה. וידוע שהחפץ חיים שמע על פתיחת בית ספר בית יעקב הראשון בקראקוב, נאנח ואמר, כזו מצוה גדולה ולא היה לי חלק בה.

ה. (כו:) מבדיל בראשונה. ופירש"י משום דהיא במקום ערבית, ולפי הגר"ח הידוע בכתבים לא צריך לזה. ואכמ"ל.
והתוס' הביאו בשם רבינו יהודה דהשוכח יעלה ויבוא במנחה דר"ח לא ישלים ערבית שתים, ולדעת הרי"ף ישלים אע"פ שלא יאמר בהם יעו"י. יצויין ביאור האחרונים (עי' קה"י כאן) דר"י סובר דבהשמטת אזכרה חסר רק האזכרה, אלא דאי אפשר להשלים בלא תפילה שלימה, והרי"ף ס"ל דהשמטת אזכרה בזמנה היא כחיסור כל התפילה. ודוק.
ומסקינן בקשיא. ועי' רא"ש בשם רב האי, דקשיא היינו דידעו שיש תשובה ואינה תיובתא, רק לא היו זכורים להתשובה באותה שעה. וכאן יש תשובה כעין דברי הרי"ף שבתוס', שאם יבדיל בשניהם או בשניהם לא יבדיל יוצא, ורק הבדיל בשניה גלי דעתיה שרוצה ראשונה לתשלומין וזה לאו כל כמיניה. ועי' פוסקים דהמתפלל ב' תפילות בסתמא יוצא, אע"פ שלא כיון להדיא שרוצה הב' לתשלומין. אבל אם כיון להדיא שרוצה ראשונה לתשלומין מדינא חייב להתפלל פעם שלישית לתשלומין (אלא דמהיות טוב המליצו להתנות בנדבה).

ו. אבות תיקנום. ידוע הרמז (מהזוה"ק) דאות שניה משם האבות מרמזת על התפילה שתיקנו, בוקר צהרים וערב. יעקב תיקן ערבית, רמז יש כאן, יעקב הלך לגלות ואז תיקן שגם בזמני חשיכה אפשר להתפלל.

ז. עד פלג המנחה. ראה תוס' שתמהו ותשובתם לכ' צ"ב דהרי ר"י אמר להדיא נגד תמיד. ובאמת גם לא שמענו מי שיקפיד לכתחילה להתפלל בזמן פלג. וכנראה דעכ"פ בזה לא קי"ל כר"י כלל.
מנחה גדולה. עי' רש"י, ועי' גה"ש לרעק"א פסחים נח. שציין כמה סתירות אי חצי שעה זו היא מה"ת או מדרבנן, וקצת פלא שלא ציין לרש"י כאן.
מנחה קטנה. צ"ב למאי הלכתא, ובזה נראה דזה להלכה ולא שמענו איזה קפידא בזה.
נימא תיהוי תיובתיה דריב"ח. לכ' מברייתא שניה תיובתיה דריב"ל. ואולי זה מה שמדברים בספרים שציין מהר"ב (הנשמט בחלק מהדפוסים, משום מה).","199","","4262","True","True","False","","1113","212.179.87.186","0","0","ברכות|כו ע"א",""),new Message("22175","22171","אם לא נפגמה המצווה...","28/08/12 00:57","י אלול","תשע"ב","00:57","שלמה שטרסברג","ביחס לסעיף ד' אני מניח שהכוונה בגמרא שנימנו לדבר מצווה והוא ידע והעדיף לא להימנות עמהם. מסתבר לכאורה שמדובר במצווה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים ולכן זה שהוא לא נימנע עמהם פגם באיכות המצווה וזהו החיסרון שלא יכול להימנות

למעשה זו שאלה מאוד קשה ומורכבת מתי צריך לרדוף אחר קיום מצוות חשובות ומתי להשאיר לאחרים לעשותם והלב יודע...","205","","4262","True","True","False","","212","212.76.101.173","0","22171","ברכות|כו ע"א",""),new Message("22190","22171","א. דלת ארון כמחיצה","28/08/12 02:39","י אלול","תשע"ב","02:39","דוד כוכב","בפשטות זהו רק בארון שיש בו מ' סאה, ואינו כלי. או ליתר דיוק כשאין מטלטלין אותו בפועל, כבמסכת מגילה דף כו ע"ב "זמנין דמטלטלי ליה", וכמ"ש החזו"א לענין קרון.","125","","4262","True","True","False","","175","212.76.113.73","0","22171","ברכות|כו ע"א",""),new Message("22193","22171","ל-א. איך לומדים "דבכל דוכתי מחיצה סגי","28/08/12 07:43","י אלול","תשע"ב","07:43","יהודי_קדום","לכתחילה" ?

הרי לריב"ל סוף סוף מחיצה מועלית רק אם אין לו בית אחר ומשמע מכאן שאם יש לו בית אחר לא יעשה מחיצה - והנה יש מקום שאין לעשות בו מחיצה!

מה לא הבנתי?

ועוד שאלה:
מהו דין הקמת מחיצה זו בשבת? ומהו דינה לסתור בשבת?

ועוד שאלה:
ראיתי שרוחב המחיצה צריך שיהא ארבעה טפחים. מה המקור? האם משוים לבור שאין ממלאין ממנה בשבת אם הוא ברשות הרבים? ואם ארבעה טפחים לא מספיקים להסתיר הס"ת?","233","","4262","True","True","False","","175","109.64.148.147","0","22171","ברכות|כו ע"א",""),new Message("22210","22171","זה שנמנו וכו'","28/08/12 17:06","י אלול","תשע"ב","17:06","זקן ומסכן","אולי מדבר בכגון שמקבלים על עצמם חבורת לומדים להקדים את סדר הלימוד וכד', והוא פורש מהם.","320","","4262","True","True","False","","90","95.86.82.157","0","22171","ברכות|כו ע"א",""),new Message("22203","22190","דלת ארון","28/08/12 13:50","י אלול","תשע"ב","13:50","המכריע","באמת סתם ארון קיר אינו מיטלטל. אבל לגוף הענין לא ברור לי מדוע הדלת שהיא עשרה טפחים ומחוברת בציר שלא תיחשב מצד עצמה מחיצה בלי קשר לארון.","199","","4262","True","True","False","","149","212.179.87.186","0","22171","ברכות|כו ע"א",""),new Message("22204","22193","חלקית","28/08/12 13:55","י אלול","תשע"ב","13:55","המכריע","א. זו גופא הקושיא. שבשאר מקומות חוץ מכאן ובריש פירקין, בכל מקום דבעינן רשותא אחריתא, אין יותר מאשר מחיצה, ואין שום תוספת אם זה יהא בבית אחר (חדר אחר בלשונינו) או מאחורי מחיצה בעלמא. רק בראש הפרק גבי אכילה בפני המת, וכאן גבי שימוש מיטתו בפני ס"ת, מצינו עדיפות לבית אחר על פני מחיצה. ולזאת רציתי לומר שבענייני כבוד יש משמעות ועדיפות לחדר אחר טפי מאשר אחורי מחיצה.

ב. באמת לגבי שבת תלוי להלכה אם זה מחיצה המתרת. וזו אחת הדוגמאות שהביאו הראשונים שלהקים מחיצה כדי להתיר לשמש זה בונה ולצניעות בעלמא שרי.

ג. שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני, וכך נמסר שיעור מחיצה גובה י' ורוחב ד'. אם זה לא מסתיר את הס"ת יל"ע, ומשמע דבאמת לא יועיל כי אותו המקום בו הס"ת בולט אינו חצוץ.","199","","4262","True","True","False","","169","212.179.87.186","0","22171","ברכות|כו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);