var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22243;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22243","0","הערות לברכות דף כז","29/08/12 00:12","יא אלול","תשע"ב","00:12","המכריע","א. הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה. עי' רש"י. ומשמע מכאן להדיא דפלוגתתם באמת בענין התמיד אימת היה קרב אי בד' או עד חצות.

ב. והוי מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה. הגרעק"א בגליונו מביא מהבה"ג דצלי של חול. ולכאורה מה ראה רעק"א להביא זאת ולמה באמת ציין זאת הבה"ג או הגמרא בגירסת הבה"ג. אמנם יבואר היטב דבעמ' ב' שאל רבי ירמיה את רב מי בדלת, ואם גם הוא עצמו צלי של שבת ליקשי איהו כך לנפשיה וע"כ דהוא של חול התפלל. ודוק.

ג. אסור לעבור כנגד המתפללים. בנותן ענין לחזק הלכה זו בעובדה המובאת בתולדות הגר"מ פיינשטיין, שפעם אחת נתקבלה שיחת טלפון חשובה מאד עבורו במשרד הישיבה, ובדרכו עמד מישהו בתפילה. הגר"מ עצר על עומדו ושום שכנוע לא הועיל לפתותו לעבור נגד המתפלל למרות אי נעימות גדולה ונזק לישיבה. כשדיברו עמו על זה אחר כך, התבטא הגר"מ; אילו היה שם קיר מישהו היה מצפה ממני לעבור דרכו? (ובכל זאת בפוסקים מובא שכהן יעבור לישא כפיו וכן יש לעבור כדי להשלים מנין, והגריש"א התיר גם לעשיית צרכיו).

ד. (כז:) וטעותא מי הדרא וכו'. הדמיון צ"ב, כאן הנידון אי קבלת שבת בטעות הוי קבלה, ושם הנידון על ערבית שהתפללו מבעוד יום ומאי שייאטיה זה לזה. ועי' תוס' ומפרשיו ובראשונים.

ה. כי אתא עולא וכו'. קצ"ב אולי רישבר"י התפלל של ע"ש בצד עמוד ואחיו ראבר"י התפלל של מוצ"ש בצד תמרה. וכפי הנראה היה ברור להם שאלו שתי גירסאות לאותה עובדה.","199","","4264","True","True","False","","1082","212.179.87.186","0","0","ברכות|כז ע"א",""),new Message("22286","22243","הוספה לאות ב'","29/08/12 11:14","יא אלול","תשע"ב","11:14","המכריע","וראיתי בחידושי רעק"א מהדורת הרב אריאלי (הרעק"א הכחולים) שבסופו יש עיונים בגליון הש"ס, שם הוא מעתיק את כל הבה"ג ומעורר בהרחבה, ומוסיף שמזה שהרעק"א ציין את ההוסספה שלו על המילים אחוריה דרב, משמע שבא לומר לא רק את מה שכתבתי שזה לבאר מדוע לא שאל על עצמו אם בדל, אלא בא ליישב עוד הערה, מדוע באמת התפלל אחורי רבו אם ידע שהוא מאריך ויטריח בכך את רבו להמתין. ומביא שתבעו זאת ממישהו בירושלמי (ר"ה פ"ב ה"ה), אלא שר' ירמיה לא האריך כלל, אלא שהוא התפלל תפילת חול ורב התפלל תפילת שבת, ולכן רב סיים לפניו, ולא עלה על דעתו של ר' ירמיה שרב מתפלל תפילת שבת ויוצרך להמתין עליו.

ובס' הנ"ל מאריך בענין אם נחשב תפילה בציבור כשהציבור במנחה והוא מתפלל ערבית ובפרט כשהציבור במנחה של חול והוא עוסק בערבית של שבת. ואכמ"ל בכל דבריו היקרים.

(אגב. נפלאתי לראות איך אמש בחצות הכנסתי את ההודעה הזו, וכבר בבוקר זה נמצא באמצע עמוד מס' 2!!. שיטפון אולי מבורך, אבל בלהט כזה אי אפשר כבר לקלוט כלום....)","199","","4264","True","True","False","","184","212.179.87.186","0","22243","ברכות|כז ע"א",""),new Message("22295","22243","ל-ג. פלא בעיניי מדוע המשיכו לשכנע","29/08/12 14:34","יא אלול","תשע"ב","14:34","יהודי_קדום","את ענק הענקים הגר"מ פיינשטיין הקדוש - וכי לא ידעו שאינו "מורה מתוך משנתו" ?
ובודאי גם ידעו את אימרתו המדהימה של הגר"מ פיינשטיין (אני כותב מזכרון ולא יכול למצוא הציטוט עכשיו): 'מה בכך? אפשר לחלוק על האחרונים ולפעמים על הראשונים'

ומאליו ברור ומיותר לציין שענק הענקים הגר"מ פיינשטיין הקדוש ידע גם ידע כי "בפוסקים מובא שכהן יעבור לישא כפיו וכן יש לעבור כדי להשלים מנין, והגריש"א התיר גם לעשיית צרכיו".","233","","4264","True","True","False","","147","109.64.148.147","0","22243","ברכות|כז ע"א",""),new Message("22350","22286","הע'","30/08/12 03:33","יב אלול","תשע"ב","03:33","דוד כוכב","הירושלמי נמצא גם בכתובות פ"ו ה"א.

מובא בפוסקים שיש ענין להתפלל שחרית עם הציבור המתפלל מוסף, אך אינו נחשב לתפילה בצבור ממש.

נ"ל שהסברה שמותר לעבור לצורך מצוה היא אותה סברה של הדין שחידשו הגאונים שמותר לשבת בד"א של המתפלל כשעוסק בתיקוני תפילות.
למה הדבר דומה, למתחצף לשב בצד המלך או לעבור ולהפסיק בפני הדובר אל המלך. אבל אם הוא ממשרתי המלך לצורך עבודתו, לית לן בה.","125","","4263","True","True","False","","111","212.76.113.73","0","22243","ברכות|כז ע"א",""),new Message("22320","22295","לשכנע","29/08/12 21:15","יא אלול","תשע"ב","21:15","המכריע","א. מי שכנע? כנראה איזה מזכיר שלא הצליח להבין מדוע ר' משה לא עובר כשיש טלפון כה חשוב. אולי המזכיר גם ידע שכהן יכול לעבור והוא חשב שזה אותו דבר.

ב. במקרה הזה כמובן אין הרבה אפשרויות לחלוק מכיון שזה דינא דגמרא הנפסק בכל הפוסקים.

ג. מה שהבאתי בקשר לכהן ולצרכים, אין הכוונה בקשר לעובדה עם ר' משה, רק בעקבות הביטוי קיר, הרגשתי צורך לומר שבכל זאת יש יוצאים מהכלל ההלכתי. אבל אה"נ כשההלכה אוסרת הקיר עדיין נמצא.","199","","4264","True","True","False","","184","212.179.87.186","0","22243","ברכות|כז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);