var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22455;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22455","0","הערות לברכות דף כט","31/08/12 11:31","יג אלול","תשע&quot;ב","11:31","המכריע","א. תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפילתה וכו'. הערה נחוצה לקראת הפטרה זו בעוד כשבועיים. יש בעלי קריאה האומרים רמה קרני בה', את תיבת רמה במלרע, ואז זה משתמע כמו ירה בים, זרק, וצריך לומר במלעיל מלשון התרוממה. כנראה ראוי להחזיר על כך.<br /><br />אגב. על שרה קוראים ועל חנה מפטירים. היכן מזכירים את רחל שגם היא נפקדה בראש השנה. דומני שכתוב בפוסקים שזה בהפטרת יום ב' הבן יקיר לי אפרים וגו', ופס' זה גם בזכרונות. ויל&quot;ע.<br /><br />ב. והתועים על דעתך ישפטו. עי' רשי ב' פירושים. לפ&quot;א הש' קמוצה והפ' צרויה ולפ&quot;ב הש' והפ' שוואיות. <br /><br />ועל הרשעים תניף ידך. לא עיינתי האם זו גם צנזורה וגם בזה צריך לומר המינים. וידוע שיש שהעירו שבנוסח המכונה אשכנז לא נזכרה תיבת מינים אפילו פעת אחת וכמעט ייתכן שאין יוצאים ידי חובה, ורבים שמתקנים זאת לפחות בתפילת הלחש שלהם בדרכים שונות. ולא אאריך כאן.<br /><br />ג. תשסרי לא תקון. ר&quot;ל בלי ברכת המינים. אגב דומני שבא&quot;י נהגו אחרי שתיקנו ברכת המינים לחבר את ברכת בונה ירושלים וצמח דוד כדי לשמר את מנין הברכות. וזה נשאר בפיוטי ינאי והקליר ועוד. רק שלדידן אנו נמשכים אחר בני מערבא.<br /><br />ד. ונימרה בשומע תפילה. כוונתו דגם בסוף לא מיטריד וכמו בתחילה.<br /><br />ה. (כט:) אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך. בפרקי היכלות מובא אחד משבחי הבורא &quot;מלך עלוב&quot; כלומר שסובל עלבונו ושותק. ובס' תומר דבורה להרמ&quot;ק (בקלם היו לומדים בו בשבת, שנמנעו מללמוד מוסר בספרים הרגילים), כתב לצייר שבשעה שאדם עובר את העבירה, באותה שעה ממש הקב&quot;ה ממשיך להזרים לו חיות, והוא מנצל את החיות הזו וממש תוך כדי כך הוא ממשיך להכעיס את הבורא. וכי בשר ודם היה יכול לעמוד בכך. מישהו מבקש ממני לטפל בו פיזית שיהיה לו נוח ותוך כדי הוא מקלל אותי ומרביץ לי. וזו הערה גדולה למתבונן לעמוד נגד תאוותו בעת תגבורת היצר וחיילותיו.<br /><br />ו. שמע שועת. הגר&quot;א מחק משום דהיינו ממש דברי ראבר&quot;צ בסמוך, והשינוי הקל משועת לצעקת לא יהפכום לשתי שיטות. ועוד זאת דר' יהושע הוא מרא דמתני' שאמר הושע ה' וכו'.","199","","4262","True","True","False","","1074","85.130.221.217","0","0","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22490","22455","ל-ו. הושע צעקת","01/09/12 23:53","יד אלול","תשע&quot;ב","23:53","דוד כוכב","מסכת ברכות דף כח ע&quot;ב:<br />&quot;רבי י<span class='lightYellow'><b>הושע </b></span>אומר: ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה, ואומר: <span class='lightYellow'><b>הושע </b></span>ה' &quot;. <br /><br />מסכת ברכות דף כט ע&quot;ב:<br />&quot;רבי אל<span class='bordeaux'><b>ע</b></span>זר ברבי <span class='bordeaux'><b>צ</b></span>דו<span class='bordeaux'><b>ק</b></span> אומר: שמע <span class='bordeaux'><b>צעק</b></span><span class='bordeaux'><b></b></span>ת&quot;.","125","","4261","True","True","False","","139","95.86.109.133","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22492","22490","לא זכיתי להבין רמזיו","02/09/12 00:05","טו אלול","תשע&quot;ב","00:05","המכריע","","199","","4260","False","True","False","","144","212.179.87.186","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22497","22492","כל חכם תיקן תפילה כשורש משמעות שמו","02/09/12 02:02","טו אלול","תשע&quot;ב","02:02","דוד כוכב","שורש הנשמה, ושורש דקדוקי.<br /><br />רבי יהושע התקין לומר: הושע.<br />ורבי אלעזר ברבי צדוק התקין לומר: שמע צעקת, כאשר אותיות שורש צעק מופיעות בשמו.","125","","4260","True","True","False","","151","95.86.109.133","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22511","22497","מעט סטטיסטיקה:","02/09/12 10:06","טו אלול","תשע&quot;ב","10:06","Almuaddib","ראית כמה אותיות יש בשם <span class='bordeaux'><b>רבי אלעזר ברבי צדוק</b></span>?<br /><br /><br />אפשר לא רק לדבר אודות צעק, אלא גם אודות רבץ, דבר, צבר, דקר, בדק, עלב...<br /><br />זה טוב כמעט כמו גימטריה, הדרש הזה, אפשר להוכיח ישר והפוך בלי להתאמץ כלל.","107","","4260","True","True","False","","204","77.125.88.202","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22515","22511","אליהו כלב!","02/09/12 11:54","טו אלול","תשע&quot;ב","11:54","יהודי_קדום","","233","","4260","False","True","False","","144","109.64.148.147","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22538","22511","שמו של אדם חביב עליו","02/09/12 20:48","טו אלול","תשע&quot;ב","20:48","דוד כוכב","אם רבי יהושע תיקן לומר: הושע ה', כשמו ממש,<br />למה לא ינסה רבי אלעזר ברבי צדוק לשון במשמעות של תפילה, ושיש לה קורבה לשמו ככל הניתן?<br />דוקא אם היה מנסה את שורשים: רבץ, דבר, צבר, דקר, בדק, עלב, היה מתאמץ מאוד ועדין לא מוצא בהם לשון חלות ותחנונים.<br />ואם כבר להתאמץ; אילו שמו היה אמציה בודאי היה מבקר לאמץ את לבבו (כבדברים ב, ל; שם טו, ז; תה' לא, כה; דה&quot;ב לו, יג) לאביו שבשמים.","125","","4260","True","True","False","","827","95.86.64.15","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22520","22515","קצת כבוד לאליהו","02/09/12 12:52","טו אלול","תשע&quot;ב","12:52","בתר ממוצע","נכון שאליהו=כלב=בהמה בגמיטריא<br /><br />אבל שמעתי פעם מהרב בצלאל שליט&quot;א אם יהודי בא לשיעור אז הוא בבחינת &quot;אליהו&quot;<br />אבל אם לא אז הוא סתם &quot;כלב/בהמה&quot;<br />ניתן לקשור את זה וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד ' הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא - כנראה שגולית ידע את מקומו....<br /><br /><br /> &quot;כלבים משחקים, אליהו הנביא בא לעיר","138","","4260","True","True","False","","217","193.27.93.1","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22580","22515","בדיחה, היגד ומסקנה, גימטרייה","03/09/12 09:12","טז אלול","תשע&quot;ב","09:12","יהודי_קדום","כאשר מושגים והיגדים הם בעלי משמעויות שונות הם יתפרשו בד&quot;כ בצורה לא נכונה וצפויות תקלות והבנות בלתי צפויות.<br /><br />אתחיל בבדיחות הדעת:<br /><br />אדם שואל את ה': &quot;ה' נכון שבשבילך מיליון שנה הם רק שניה&quot;?<br />משיבה בת קול: &quot;נכון גם נכון&quot;.<br />ממשיך האיש ושואל: ה' נכון שבשבילך מיליון דולר הם רק סנט&quot;?<br />משיבה בת קול: &quot;נכון גם נכון&quot;.<br /><br />אומר האיש: &quot;אני יכול לקבל סנט?&quot;<br />משיבה בת קול: &quot;ודאי, חכה שניה&quot;<br /><br />כתבתי: &quot;אליהו כלב!&quot; . (אליהו=52=כלב)<br /><br />גם אם נראה לכאורה שהודעתי &quot;אליהו כלב!&quot; מוזרה ואינה ראויה, הרי היא קשורה גם קשורה לתוכן האשכול ונשאה בה מסר.<br />בהודעה זו הבעתי את דעתי שלימודי הגמרא והפלפול בהם – אינם יכולים לבוא רק מכוח הגימטרייה <span class='lightYellow'><b>ובעיקר לא הסקת מסקנות לשוניות אקראיות</b></span>.<br />באמירה זו הראיתי עד כמה קל ואפשר באמצעותה להכשיל אנשים צדיקים ותמימים בקלות רבה (אגב, ביקשתי בפניה אישית מחילה כפולה מר' בתר ממוצע).<br /><br />כתבתי &quot;אליהו כלב&quot; – מיהו אליהו זה? <br />ובכן, ניצלתי את העובדה שהקוראים כולם נמצאים בעולמה של התורה ומסיבה זו חלקם יכוונו ויקשרו מיד לאליהו הנביא - וזו טענה שלא נאמרה כלל!  <br /><b>ועוד יותר חמור מכך:</b> יימצאו אנשים שיזיזו הצידה כל חשיבה הגיונית כמו: &quot; לא ייתכן ש'יהודי קדום' יכתוב כך בכוונו ח&quot;ו לאליהו הנביא – אז מי זה אליהו זה&quot;? -  ויש  ויישארו בטעותם.<br /><br />אנשים מטבע ברייתם יכולים לטעות בטעות הנפוצה:  הסקת מסקנה אחת (לא נכונה בד&quot;כ) מהיגד רב משמעי, או, מהיגד שלא נאמר ושלא נתכוונו אליו כלל בהיגד. <br /><br />גימטרייה היא תמיד היגד רב-משמעי, היא חרב פיפיות, אין מקרה שלא ניתן ליצור ממנה את המשמעות ההפוכה ובזה תקלתה.<br /><br />ולכן החכמה היא להשתמש בגימטרייה במקום הנכון (לא בדקדוקי לשון) ולא בפלפול אלא עפ&quot;י מאמר ר' אליעזר בן חסמא במשנה באבות פ&quot;ג מ' יח : &quot;תְּקוּפוֹת <span class='lightYellow'><b>וְגִמַּטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה</b></span>&quot;.<br /><br />לפני פחות מחודש, בדף ח. &quot;תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות <b>תוצאות בגימטריא הכי הוו</b>...&quot;<br /><br />עד כאן הרי דברים אלה כפרפראות עפ&quot;י ראב&quot;ח ומה ההמשך?<br /><br />&quot;... הכי הוו קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא ...&quot;","233","","4259","True","True","False","","183","109.64.148.147","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22593","22515","עי' תוס' ב&quot;ב ח. גי' דכלב. וכוונתם","03/09/12 18:46","טז אלול","תשע&quot;ב","18:46","כדי","לר&quot;מ ספ&quot;ח דכלאים. א&quot;נ ככו&quot;ע וחיה בכלל בהמה (חולין ע:).","249","","4259","True","True","False","","173","109.67.218.126","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22524","22520","וכי אמרתי ח&quot;ו אליהו הנביא שאתה צועק?","02/09/12 13:20","טו אלול","תשע&quot;ב","13:20","יהודי_קדום","הנה לימדתני  עד כמה גימטריה היא חרב פיפיות: איך יעלה על הדעת שלאליהו הנביא נתכוונתי? עפ״י הסיפא של דבריו מבינים שהתכוון לאליהו.<br /><br />ולגבי המשך דבריו ... נו טוב... אחרי הכל זו חשיבה ממוצעת.   <br /><br />אני בטוח שמיותר להביא כאן את הלימודים החיוביים על הכלב כמו לא יחרץ כלב לשונו... <br /><br />יש מהלומדים כאן, גם מהרבנים, שחייכו, למה שכתבתי, ומתוך שידעו מדוע כתבתי!<br /><br /><br />אגב, אינני רודף אחר הכבוד!","233","","4260","True","True","False","","193","109.64.148.147","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22554","22538","שרבי אלעזר יבקש עזרו משמים","02/09/12 21:41","טו אלול","תשע&quot;ב","21:41","Almuaddib","קל יותר מאשר לסרס שמו ושם אביו.","107","","4260","True","True","False","","134","77.125.88.202","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22577","22554","ר' אלעזר בן עזריה","03/09/12 08:28","טז אלול","תשע&quot;ב","08:28","יהודי_קדום","משמעות שמו 'אל-עזר' כמשמעות שם אביו 'עזר-יה'.","233","","4259","True","True","False","","125","109.64.148.147","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22581","22577","אם כן למה לא קראו בשמו ממש?","03/09/12 09:49","טז אלול","תשע&quot;ב","09:49","כדי","בספר חסידים (סי' תס) כתב: נכרים שקוראים לבניהם בשם אביהם, אין בכך כלום. והיהודים מקפידים על כך. ויש מקומות שאין קוראים אחר שמות החיים אלא אחר שכבר מתו. עכ&quot;ל. אכן, עי' בעירובין (פה:) בוניס בן בוניס, ויש עוד כמה דוגמאות לזה. ואכ&quot;מ. וגם בדורות האחרונים, מפורסם הוא בעל הנתיבות - מוה&quot;ר יעקב לוברבוים ז&quot;ל - שנקרא בשמו של אביו - יעקב, אבל שָׁם הוא ע&quot;י מעשה שהיה.","249","","4259","True","True","False","","220","109.67.218.126","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22583","22581","למה ללכת רחוק?","03/09/12 13:29","טז אלול","תשע&quot;ב","13:29","ינון","בס&quot;ד<br /><br />והרי לפני כשבועיים למדנו על אבוה דשמואל, שניגש שמואל לבית הקברות ואמר &quot;בעינא אבא בר אבא&quot; וענו לו: &quot;אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא&quot; ומשמע שזה היה נפוץ לקרוא לבן בשם אביו ולא נאמר בהקשר זה דבר וחצי דבר.<br /><br />מן הסתם החלו להקפיד לא לקרוא לבן בשם אביו הרבה יותר מאוחר (אין לי שמץ של מושג מתי, אבל הייתי מעז לנחש שרק מזמן הראשונים ואילך ולא לפני כן).","301","","4259","True","True","False","","260","132.69.229.230","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22605","22581","למה לא קראו בשמו ממש? עי&quot;ל","04/09/12 02:27","יז אלול","תשע&quot;ב","02:27","דוד כוכב","להעדיף שם של חסד - חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם (תהלים נב, ג), על פני שם של דין - אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ (תהלים צד, יב).<br />א&quot;נ להקדים שם שמים לשמו.<br /><br />נ&quot;מ, לנקראים בת-אל, אוריאל; או יהוסף, יהוידע.<br /><br /><br /><span class='lightYellow'>(והדברים המיוחסים לגר&quot;א בספר קול אליהו עה&quot;פ לעשות קטנה או גדולה (במדבר כב, יח), אינם ממנו, כמש&quot;כ בספר פנינים משולחן הגר&quot;א, והם גם מוקשים).</span>","125","","4258","True","True","False","","154","95.86.64.15","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א",""),new Message("22591","22583","הערה נכונה (ויש עוד). יישר כח!","03/09/12 18:39","טז אלול","תשע&quot;ב","18:39","כדי","","249","","4259","False","True","False","","146","109.67.218.126","0","22455","ברכות|כט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);