var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22601;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","38")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22601","0","אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא","04/09/12 00:18","יז אלול","תשע&quot;ב","00:18","שלמה שטרסברג","ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר {דברים י-יב} ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא והא''ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי אין לו להקב''ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר {ישעיה לג-ו} יראת ה' היא אוצרו אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול:<br /><br />המאמר מוקשה שהרי יש המשך לפסוק בו יש רשימה ארוכה של דברים. ועוד שיראת שמים גם לפי דברי הגמרא היא דבר גדול מאוד וכי מה שייך לומר שביחס למשה זה דבר קטן הרי משה רבינו מדבר לעם ישראל ובשבילם זה דבר גדול מאוד<br /><br />זכורני שהתקשתי במאמר זה גם בעבר וראיתי מספר דברים ולא הרגשתי שהניחו את ליבי אשמח לשמוע הסברים למאמר מוקשה זה","205","","4257","True","True","False","","3172","31.44.137.199","0","0","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22607","22601","כי אם ליראה","04/09/12 04:40","יז אלול","תשע&quot;ב","04:40","דוד כוכב","הגמרא מבינה שמהמילים &quot;כי אם&quot; מוכח מהמדובר הוא רק על &quot;ליראה&quot;, ושאר ההמשך הוא תוספת רצויה אך פחות הכרחית. שהרי המילים &quot;כי אם&quot; מראות שמדובר רק בדבר קטן, הוי אומר שזהו הרישא בלבד.<br /><br />והגמרא מוכיחה הבנה זו בפסוקים נוספים:<br />בהמשך הגמרא: &quot;אמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: (ישעיהו ל&quot;ג) יראת ה' היא אוצרו&quot;.<br />ובמסכת שבת דף לא ע&quot;ב: &quot;וכתיב (איוב כח) ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו', שכן בלשון יוני קורין לאחת הן&quot;.<br /><br />לגבי השאלה שמשה דיבר אל ישראל ולא אל עצמו,<br />כבר כתב הרמב&quot;ם בהלכות תשובה ה הלכה ב:<br />&quot;כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו&quot;.<br /><br /><br /><br />ואם חפץ אתה בפירוש אחר - כהבנתך בפסוק, הנה:<br /><br />וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ (דברים י, יב-יג).<br /><br />משל למה הדבר דומה. למלך שרצה לבחון את עבדיו ונתן להם צווים פקודות חתומים. העצלים נטלו את הכתבים הקצרים, והזריז נטל את הכתב הארוך. כיון שפתחום, מצאו שבקצרים אכן היו פקודות קצרות: חייב אתה מאה מלקות! חייב אתה שנת מאסר! שלם קנס אלף דינר! ואילו בצו הארוך היו פקודות רבות: נתמנית לבן לוויַת המלך. עליך להזמין לעצמך בגדי שרד הדורים ויקרים מכספי קופת המלך. עליך ללבשם בכל יום. עליך להתיצב בכל סעודה לצד המלך, ולסעוד מעדנים על שולחנו. ועוד כהנה וכהנה.<br /><br />וכך בישראל, אף שה' שואל דברים רבים וקשים לכאורה, לשון &quot;כי אם&quot; מכוונים למילים &quot;לטוב לך&quot; הכתובים בסוף העניין. שאינו שואל מעמך אלא דברים שגם בלא המצוה היית שש לעשותם, כיון שתכליתם לטהר ולרומם אותך ולהטיב לך. וכבסוף מסכת מכות פרק ג משנה טז:<br />רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. שנאמר (ישעיה מ&quot;ב) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.<br /><br /><span class='lightYellow'>בני קם לפנות בוקר למהר לשוב למשמרתו בגבול הצפון. והנה כומתתו תלויה לו בכתיפו נוטה ליפול, ורק הסמל שבקדמת הכומתה בקושי מונע ממנה להחליק לארץ.<br />אולי תשים סיכת בטחון? שאלתי, בחוששי שהוא שוב יאבד אותה. (וזאת היתה לא סתם כומתה אלא של הדור הקודם - בצבע דם טרי, כפי שיש רק ליחידי סגולה... חס וחלילה - רק ליחידי היחידה האדומה).<br />אסור! הוא פסק. ואי אפשר סיכה פנימית שלא רואים אותה? שאלתי, בעודי תמיה על תשובתו של אחד המומחים היותר גדולים בעקיפת איסורים.<br />אתה רואה אבא, אמר, בהצביעו על הסיכה המבריקה התלויה בגאון בחזהו, תחת כנפי הצניחה ואות המלחמה - זו סיכת לוחם! ואז הצביע לעבר הכומתה, וסיכם - וכאן זו, סיכת ג'ובניק!<br />עתה הבינותי.  מה ה' שואל מעמך, כי אם לטוב לך! בשמירת איסורים כאלו קל לדקדק.<br /><br />וזהו שאמר ישעיהו (מג, כא-כב):<br />עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ: ס  וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל:<br />כאשר גאה אתה להיות קורא בשמו יתברך, להיות בן לעם הנבחר ליצגו בעולמו, - אינך יגע בעבודתו כלל.</span><br /><br /><br /><br /><span class='bordeaux'>עוד יש לומר,<br />מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'  אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה'  וְאֶת חֻקֹּתָיו.<br />וכי תאמר: כיצד אוכל לקיים את כל מצוותיו בלא להכשל, ומי יוכל לומר כבר אני בקי בכל דקדוקיהן בלא להחטיא ולחטוא.<br />על כך התשובה: מה ה' דורש ממך, רק ליראה, לקבל על עצמך ללכת בכל דרכיו, לאהבה, לעובדו בכל לבבך ובכל נפשך, ולעשות שמירה וגדר למצותיו לבל תיכשל בהם. ואם בכל זאת נכשלת, לא עליך המלאכה לגמור.<br />וכמו שאמר הגר&quot;א לר' זלמלה מוילנא, שצריך רק להשתדל ככל אפשרויותיו, וגם אם לא מצא את חברו לרצותו, הוא את שלו כבר עשה והשלים.</span>","125","","4257","True","True","False","","459","212.76.106.195","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22618","22601","מה יגידו אזובי הקיר?","04/09/12 11:23","יז אלול","תשע&quot;ב","11:23","בתר ממוצע","ובכן למשה אכן יראת שמים זה דבר קטן, מה נענה אנן בתרי???<br /><br />שמעתי פעם תירוץ חסידי שמובא בשם הבעל שם טוב שבעצם &quot;הצדיק&quot; (בבחינת משה- כל צדיק נקרא משה בדורו &quot;משה שפיר כאמרת&quot;) לו זה דבר פשוט ואילו העבודה שלנו זה להיות &quot;מקושר&quot; לצדיק וכך לזכות גם ליראת שמים.<br /><br />זה אכן תירוץ חסידי ובטחוני שלא יתקבל פו על כל חברי הפורום - נא לא לתקוף!!!","138","","4257","True","True","False","","383","193.27.93.1","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22632","22601","תמיד קשה כשמקשים על מדרש. העקרונות","04/09/12 15:42","יז אלול","תשע&quot;ב","15:42","יהודי_קדום","בלימוד מדרש מבוססים על ידיעה והסכמה לשיטת המדרש. אי ההסכמה לשיטה מובילה להקשות על המדרש מפשט הפסוק או מהפרפרזה עליו. כפי שקשה לו כאן.<br /><br />ואשיב בהסבר ונימוק:<br /><br />שלד המדרש הוא הפסוק &quot;וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם-לְ֠יִרְאָה...&quot;<br /><br />המדרש הנבנה על הפסוק מערה תוכן אחר לפסוק אך במילים הקיימות בו, במקרה זה המילה היא &quot;  לְ֠יִרְאָה  &quot;.<br /><br />משעה שמתחיל להתגלם המדרש על הפסוק  - מיד נכרך בו בהכרח גם עולם הדמיון וסכרי מבועי הנפש ההומיה נפרצים:  <br /><br />&quot;אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא ...&quot;<br />&quot;אין לו להקב''ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר {ישעיה לג-ו} יראת ה' היא אוצרו&quot;<br />&quot; דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול...&quot;<br /> <br />בשלב זה, משעה שנבנה המדרש על הפסוק, יכול המדרש לעוקרו מהפסוקים הסמוכים לו, להרחיקו מהפשט ולרחף אל עבר מרחבי השמים שאין להם גבול .<br /><br />ולכן אין להקשות על המדרש <i>&quot;שהרי יש המשך לפסוק בו יש רשימה ארוכה של דברים&quot;</i><br /><br />בשלב זה המדרש המרחף מתגאה ומתנאה בקיומו העצמי, פורש כנפיים רחבות ויכול להגביה עוף גבוה גבוה בשמים.<br /><br />הקושיא על המדרש מתחילה עם הרמת הראש והתבוננות במדרש. כל המרים ראשו ומתבונן בו יכול ולא יזהה את הפסוק ממנו נוצר מדרש מרחף ויפה זה - ובודאי לא את הפסוקים הסמוכים לו. <br /><br />לכשיוריד המתבונן ראשו ויגלה (או יגלו לו) את מקור המדרש, הפסוק והסמוכים לו,  ויעיין בפסוק, לא יגלה מיד את הפסוק עליו נבנה המדרש ובודאי אף לא את הסמוכים לו.<br />הנה המקרים בהם הוריד כבודו ראשו אל הפסוק, התבונן בו (הפשט בד&quot;כ) ושאל על יפי המדרש המרחף מעל הפסוק:<br /><br />&quot;שהרי יש המשך לפסוק&quot; (יכול המדרש לעוקרו...)<br />או<br />&quot;יש רשימה ארוכה של דברים&quot; (...מהפסוקים הסמוכים לו)<br />או<br />&quot;ועוד שיראת שמים גם לפי דברי הגמרא היא דבר גדול מאוד&quot; (לפרוש כנפיים רחבות ולרחף גבוה גבוה בשמים)<br />או<br />&quot;וכי מה שייך לומר שביחס למשה זה דבר קטן ...&quot; (וסכרי מבועי הנפש ההומיה נפרצים...)<br />או<br />&quot;הרי משה רבינו מדבר לעם ישראל &quot; (כנ&quot;ל)<br /><br />זהו השלב שלענ&quot;ד כבודו נמצא בו: הוא מעמת בין המדרש לפשט!<br /><br /> כידוע למדרש יש יופי ואופי משלו, ויש מי שיגיד שקושיות על המדרש <b>מהפשט</b> יפגמו ביופיו.<br /><br />המדרש ראשו וכולו בשמים, הפשט והעיון רגליהם על הקרקע המוצקה.<br />ושניהם דברי אלוהים חיים.<br /><br />אשריו למי שהגיע להשלמה בין יפי המדרש לפשט הפסוק.","233","","4257","True","True","False","","289","109.64.148.147","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("93216","22601","לדעתי בא ללמד 4 דברים","26/08/21 12:08","יח אלול","תשפ&quot;א","12:08","","1. התורה באה ללמד אותנו שנדע שכל אמירה שאנו שומעים מכל אדם כולל מצדיקים - הם תמיד סובייקטיבים לפי האדם - כל פתרון שאדם מציע לנו הוא תמיד מהזוית שלו ...<br />ולכן חשוב להקשיב לעצמנו ולראות עד כמה הדברים עוזרים לנו להתקרב לה' ...<br />כגון : יש צדיק שהוא יותר מקו של מידת הדין , ותלמיד שנפשו יותר מקו החסד - אז דברי אותו צדיק שכל הזמן ידבר אליו בלשון קשה - יכולה לגרום לו לנפילה רוחנית והוא זקוק לצדיק בבחינת אהרון וכו... ולכן כתבה התורה זאת כך כדי ללמד אותנו את היסוד החשוב הזה .<br />2.התורה פונה פה לצדיקים ולמנהיגי הדור ולנו בתור הורים לילדים שלנו או מחכנכים- לאמץ את השיטה הזו - שתמיד תציגו לעם את הדברים כקלים וברי השגה , גם אם הם מסובכים וקשים מאוד ...<br />כי אם אתה אומר קשה - אזי מראש התלמיד יזנח זאת ולא ינסה , אך אם תציג לו זאת שזה קל ובר השגה - הסיכוי שישיג ולו משהו הרבה יותר גבוהה<br />3.התורה באה ללמד אותנו יסוד חשוב ומכאן נלמד לכלל התורה כולה , שכל דבר הוא יחסי - למשה היראה היא קלה כי הוא דיבר עם אלוהים פנים מול פנים ואלוהים אצלו זה משהו מוחשי כפי שהתורה מעידה עליו &quot;כדבר איש לרעהו&quot; - כפי שבירך ר' יוחנן את תלמידיו שתהיה יראת רבם (ה') כמו יראת בשר ודם - ולוואי ותהיה כזו ...<br />כך כל התורה הקב&quot;ה לא דן את האדם באופן שווה אלא יחסית לדרגה שלו , ולכל אחד יש קו התחלה שונה , יש אחד שיותר נח לכעוס ויש אחד שהוא סבלן ולא כועס כלל <br />4.לגבי משה - התורה מלמדת אותנו להיות דבוק לצדיק להיות בבחינת לגבי משה - ואז היראת שמיים תהיה דבר קל עבורנו , גם מכח הצדיק עלינו וגם בגלל שהצדיק הוא הרבה יותר מוחשי מאלוהים - וקל לנו ליראה מהצדיק שרואה גם את סתרי לבבנו סכח צדיקותו וגורם לנו להתבייש מעצם העמידה בנוכחותו - ותקרב אותנו שהיראה מאלוהים תהיה גם קלה ומוחשית","1606","","979","True","True","False","","103","31.154.134.66","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("93221","22601","זכית לכוון לקושיית דוד המלך לקב&quot;ה","26/08/21 12:34","יח אלול","תשפ&quot;א","12:34","אוריאל שלמוני","אולי לייתר דיוק תירוץ דוד המלך...<br />במדרש שוחר טוב מזמור כז:<br />דבר אחר אחת שאלתי מאת ה'. אמר הקדוש ברוך הוא לדוד בתחלה אמרת אחת שאלתי [וגו'] שבתי בבית ה', וחזרת ואמרת לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אמר לפניו רבונו של עולם לא יהא עבד שוה לרבו, בתחלה לא באת לנו באחת, שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה (דברים י יב), ואחר כך פתחת לנו במצות הרבה, שנאמר ללכת בכל דרכיו (ולדבקה בו) ולשמור מצותיו [ולדבקה בו] (יהושע כב ה), הוי דיו לעבד להיות כרבו <br /><br />אמנם ראיתי הסבר שמתרץ את שתי &quot;הקושיות&quot; (של הקב&quot;ה על דוד ושל דוד על הקב&quot;ה) שע&quot;י &quot;שבתי בבית ה'&quot; כלול כל ההמשך וכן לגבי יראה מי שזוכה ליראה זוכה גם לשאר<br /><br />וכעין זה באור החיים הקדוש (דברים י יב):<br />ועתה ישראל מה וגו' כי אם ליראה וגו'. כוונת הכתוב היא על זה הדרך לפי שיש ב' הדרגות שחפץ ה' מישראל עשות והם זו למעלה מזו. א' היא היראה, למעלה ממנה האהבה, ואמר להם שאינו מבקש מהם כי אם היראה, וטעם הדבר היא <b>לפי שהיראה תסובב אתכם ללכת בכל דרכיו </b>כי הירא לא יחדל מיראתו אפילו באחת מאלף שעליו לעשות, ולא זו בלבד מגיעתו אלא עוד לו ולאהבה אותו הרי שהיראה היא פתח ליכנס לשער האהבה, ולזה כשאמר הכתוב מה ה' שואל כי אם ליראה דקדק לומר ועתה פירוש מה שהוא שואל ליראה הוא עתה בזמן הזה שאתה בא לישא עול האלהות אבל אין זה תכלית מה שחפץ ממנו עשות אלא <b>שזה יעמידנו בגדר האהבה</b>","605","","979","True","True","False","","103","147.234.130.134","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22620","22618","הקדמתיך, ממוצע, ב7 דקות...","04/09/12 11:26","יז אלול","תשע&quot;ב","11:26","המכריע","","199","","4257","False","True","False","","218","85.130.221.217","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22627","22618","פרוש חסידי יפה ועדיין...","04/09/12 13:01","יז אלול","תשע&quot;ב","13:01","שלמה שטרסברג","עצם זה שנזקקנו לפרוש חסידי זה שהוא יפה מאוד מבחינת עצמו ויש בו מסר ומוסר השכל לנו להידבק בצדיק וכ' מי שמחפש לרדת לאמיתה של תורה ימשיך לנסות להבין מאמר קשה זה שהרי משה רבינו מדבר לעם ישראל כולו על כל גווניו ואומר להם מה כבר מבקשים ממכם רק יראת שמים, (בפשטות יראת שמים הכוונה בטל רצונך מפני רצונו של רבש&quot;ע בכל התחומים וודאי למדרגתינו (של רוב האנשים) זה לא דבר פשוט וקל ולא יתכן שכיוון שלמשה רבינו שהגיע לאחר עמל ויגיעה למדרגה עצומה זו שיראת שמים היא דבר קל ופשוט ידבר אל כלל ישראל בסגנון כזה שלא תואם את המדרגה בה הם נמצאים<br /><br />משל למה הדבר דומה לאדם שהתאמן במשך שנים בקליעה לסל ויכול לעמוד בחצי המגרש וכל זריקה שלו תיכנס לסל והוא יבוא לציבור רגיל ויאמר להם מה כבר מבקשים מכם שכל זריקה מחצי מגרש של הכדור תיכנס לתוך הסל? הרי זה פשוט מאוד","205","","4257","True","True","False","","370","164.138.112.51","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22626","22620","אולי הסבר נוסף","04/09/12 12:43","יז אלול","תשע&quot;ב","12:43","עלי","העניין מתחיל דווקא בשאר הדרישות הנזכרות אחר היראה, כי כאשר האדם עובד בתורה ומצוות מאהבה, עלול הוא להחסיר עבודתו בהעדר היראה, כי האהבה הרבה ממעיטה ביראה, כמו שמצאנו בנדב ואביהוא, ובדוד המע&quot;ה שאמר 'זמירות היו לי חוקיך' ומרוב אהבה נכשל בפרץ עוזא הדומה לחטא נדב ואביהוא, וחטאם היה בחסר קל ביראה, אשר מרוב אהבת ה' התקרבו למקום הקודש יותר מדי והיו צריכים 'לשמור מרחק' מחמת היראה.<br />לכן שואל משרע&quot;ה מאוהבי ה' רק להוסיף תמיד את היראה לכל שאר הדברים הנזכרים, כי לגביו תוספת זו היא מילתא זוטרתא,שהרי כשקרב לסנה ולא התרחק מעט, נאמר לו סוד זה 'אל תקרב הלום וכו'' על כן ידע עניין היראה הזה,  אך לגבי צדיקים אחרים כנ&quot;ל אינה, ועיין לעיל בפרקנו לגבי אאע&quot;ה שהיה אוהב ה' עם יראה כנ&quot;ל !","209","","4257","True","True","False","","300","194.114.146.227","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22628","22626","אומנם","04/09/12 13:06","יז אלול","תשע&quot;ב","13:06","שלמה שטרסברג","אין ספק שיראת השם היא דבר הכרחי בכל עבודת ה' שלנו ובלעדיה האדם יחטא בקל ולכן ברור שהיא הבסיס לכול אך משה רבינו לא יכול לדבר לעם ישראל שלהם על אף שזו דרישה צודקת ונכונה זה דבר קשה ולא פשוט בלשון של מה כבר מבקשים מכם על אף שכלפיו זה סגנון מתאים האדם שמדבר אל ציבור צריך שתוכן דבריו וסגנון דבריו יתאים לציבור שאליו הדברים מכוונים","205","","4257","True","True","False","","319","164.138.112.51","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22637","22627","שינוי קל במשל","04/09/12 16:52","יז אלול","תשע&quot;ב","16:52","דוד כוכב","...הוא יבוא לציבור רגיל ויאמר להם מה כבר מבקשים מכם?<br /><b>לנסות </b>לזרוק לסל - <b>להשתדל </b>באמת שהכדור יכנס!<br />כל זריקה, בין מחצי מגרש, בין מקרוב, בין שהכדור יכנס לסל ובין אם יפספס לאונסו בהתחלה. ואידך זיל גמור, כל חד לפום דרגא דיליה.<br />הרי זה פשוט מאוד.","125","","4257","True","True","False","","176","95.86.71.56","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב",""),new Message("22745","22632","מקובלני מרבותי שהמדרש אינו מנותק מהפשט","05/09/12 23:32","יח אלול","תשע&quot;ב","23:32","שלמה שטרסברג","הוא יונק מתוך המקראות ומי שילמד מדרש לעומקו יראה שבעל המדרש למד הייטב את המקראות ומנסה בד&quot;כ בפרושו ליישב קושי אמיתי בפשטי המקראות<br /><br />ניסיתי בתחילה לפרוס כנפים איתך בשלב שהמדרש לאחר שאמר דבריו אינו מחויב למקראות שאחריו וכ' על אף הקושי הנפשי שלי לילך בזה אבל בהמשך דבריך כשאמרת שהמדרש פורס כנפים כ&quot;כ שאינו מחויב גם לתוכן הדרשה של עצמו כבר עברו הדברים את היכולת שלי להבין גם כשאני לא מסכים.<br /><br />המדרש ראשו וכולו בשמים אך הוא יונק מתוך עומק העיון בפשט המקראות וברגע שננתק את המדרש לגמרי מהמקראות ובודאי כשננתק את המדרש מתוכנו שלו איבדנו את הכול","205","","4256","True","True","False","","323","164.138.112.51","0","22601","ברכות|לג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);