var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22657;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22657","0","הערות לברכות דף לד","05/09/12 00:54","יח אלול","תשע&quot;ב","00:54","המכריע","א. ולא יהא סרבן. ברש&quot; צריך לסרב פעם אחת. הוא לשיטתו שפי' להלן דפעם שניה מהבהב הוא חלק מההסכמה עי&quot;ש ולא מהסירוב.<br /><br />ב. לא יענה אמן אחר הכהנים. בפוסקים כ' על פי המשך המשנה דה&quot;ה הכא אם מובטח יכול לענות, והיינו רק על וישמרך ויחונך ושלום, אבל על ברכת המצוות של הכהנים (לברך... באהבה) הוי הפסק ולא יענה בכל אופן.<br /><br />ג. פעם ראשונה יסרב וכו'. לכאורה זה במי שבאמת רוצה ומסרב רק בשביל המיעוטן יפה. אבל אם באמת איננו מעונין לרדת לפני התיבה לכאורה יכול לסרב בתוקף גם בפעם השניה והשלישית. (אלא שיש בזה נשיאה בעול להתפלל מדי פעם, ובפרט אם חננו ה' בקול ערב ונעימה ויכול לכבד בזה את ה', ועי' עוד מיד בסמוך). – ואגב. הסרבנות הנזכרת כאן שרובה קשה ומיעוטה יפה לכאורה היא לאו דוקא במי שמבקשין ממנו לירד, אלא כללא הוא והנהגה נכונה. ולפי זה גם מי שהיה בדעתו לסרב לרדת ומפצירין בו ראוי שלא לסרב יותר מדאי.<br /><br />ד. אמצעיות אין להן סדר. בתוס' בתוך הדברים הזכיר מענייני דיומא להחזיר על אי אמירת זכרנו וכו'. אלא שידוע שהפוסקים דחו זאת מכיון שאין להזכרות אלו שורש בש&quot;ס והגאונים הם שתיקנוהו. ועוד הזכירו התוס' המלך הקדוש והמשפט. ו(עוד מענייני דיומא) להלן בסוגיא הזכירו דיני השחיה, ואיתא בפוסקים שאותן שנהגו בימים נוראים לשחות כל התפילה מלמדים אותם לזקוף בסוף הברכות.<br /><br />ה. והיה מאריך וכו' והיה מקצר. קצת צ&quot;ב הרי עזרא ובית דינו (אנשי כה&quot;ג) תיקנו את נוסח התפילה ומה יכול להאריך ולקצר. ואמנם אי' במגילה דשכחום וחזרו וייסדום, ואולי זה היה בתקופת השכחה ואז היתה ידועה רק המסגרת אבל הניסוח היה גמיש. ויל&quot;ע. – ובכלל צ&quot;ב מה באמת רצה ר&quot;א להדריך את תלמידיו בעובדות אלו, האם יש כאן הלכה בהלכות תפילה או הוראה כללית בעבודת ה' דיש מקום לשתי הגישות הללו. (נפגשו פעם ב' צדיקים זה האריך בתפילתו והשני קיצר, ואמר עליהם ידיד משותף ששניהם מחבבים את המאכל הזה, הראשון בולעו והשני מגלגלו בפיו כמה שיותר..).<br /><br />ו. אין צריך להזכיר שמו. יש בפוסקים שחילקו בין המתפלל בפני החולה לבין המתפלל שלא בפניו. ומ&quot;מ אף שזה מתכסיסי התפילה להזכיר שם החולה (ולפי המקובלים גם שם אמו), מ&quot;מ שומע תפילה מבין ומקבל גם כשהמתפלל לא מקריא בתפילה את כל תעודת הזהות של הזקוק לישועה.<br /><br />ז. (לד:) השתחוואה פישוט ידים ורגליים. קצ&quot;ב לפי זה מהו הכהנים וכו' כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם, אחרי השתחוואה מה יש עוד ליפול על הפנים. ויש ליישב.<br />ח. יכוון את לבו באבות. ועי' תוס' מש&quot;כ בזה. וידוע שיש ראשונים שגרסו באבות או בהודאה. ואף דלכתחילה אין לסמוך על זה ויש לכוון דוקא באבות, מ&quot;מ הקה&quot;י זצ&quot;ל השתמש בזה למצוא עצה לקושיית הביאור הלכה החמורה איך מותר לסיים התפילה אם נזכר שלא כיון באבות. ואכמ&quot;ל.<br /><br />ט. בורא ניב שפתים ברש&quot;י מובטח על השלום. לולא דמיסתפינא הייתי מוסיף &quot;והרפואה&quot; כנאמר בסוף הפס' ורפאתיו, ועל ענין הרפואה הובא כאן.<br /><br />י. עלה לעלייה. לכאורה היינו כדי שלא יידעו דהוא המתפלל (כעין חנן הנחבא), אבל בהמשך העובדה נראה שלא הסתיר כלום. ויל&quot;ע. – ושוב מעשה. קצ&quot;ב דהמעשה השני בימי ריב&quot;ז קדם למעשה הראשון בימי ר&quot;ג דיבנה ומהו ושוב. – כעבד ושר. ישנו ביאור עמוק שהשר יודע את טובת המלוכה ואינו יכול לבקש לפנים משורת הדין, ולכן גם לא נענים לו כיון שהוא עצמו מבין שזה לא טוב לכלל ואולי גם לפרט עצמו. אבל העבד שאינו מבין כלום ואינו רואה לפניו אלא את טובת הפרט הזקוק כעת לישועה. והבן. <br /><br />מי יתן ויראנו ה' ישועות גדולות לפרט ולכלל ובפרט בימי הרחמים והדין הבאים לקראתנו לשלום שנזכה כולנו להיכתב לשנה טובה ומתוקה בכל מילי דמיטב.","199","","4260","True","True","False","","975","212.179.87.186","0","0","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22662","22657","ל-ה.  למה לא בפשטות מאריך הוא מי שמתפלל","05/09/12 07:41","יח אלול","תשע&quot;ב","07:41","יהודי_קדום","לאט ומקצר הוא מי שמתפלל מהר?","233","","4260","True","True","False","","96","109.64.148.147","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22669","22657","לגבי רבן גמליאל","05/09/12 09:04","יח אלול","תשע&quot;ב","09:04","מתפעל","מנין לך שמדובר ברבי גמליאל דיבנה, אולי מדובר בסבו רבן גמליאל הזקן?<br />זה יותר מסתבר שהיה בדורו של רבי חנינא בן דוסא וריב&quot;ז. רבן גמליאל הזקן היה נכדו של הלל הזקן וריב&quot;ז היה תלמידו. ר&quot;ג דיבנה היה שתי דורות אח&quot;כ, נכדו של ר&quot;ג הזקן.","148","","4260","True","True","False","","311","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22698","22657","ל-ז. השתחוואה ונפילה על הפנים","05/09/12 13:25","יח אלול","תשע&quot;ב","13:25","ינון","בס&quot;ד<br /><br />כאמור, השתחוואה ביא בפישוט ידיים ורגליים.<br />נפילה על הפנים היא בכיסוי הפנים בידיים.<br /><br />השתחוואה בפישוט ידיים ורגליים באה כסימן להודאה ושמחה, מתוך אהבה, (&quot;וייקדו ויישתחוו&quot; (שמות ד, לא) אב לכולם).<br /><br />נפילה על הפנים באה כסימן לקידום פני הרעה, לתפילה ותחנונים, מתוך יראה, (&quot;וישמע משה ויפל על פניו&quot; (במדבר טז, ד) דוגמה טובה לכך)<br /><br />אם הבנתי נכון, והמובאה &quot;כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם&quot; לקוחה מסדר העבודה במוסף של יו&quot;כ לשמע שם המפורש, אז אפשר להסביר ומתאים מאוד להבין שבעיצומו של היום הקדוש והנורא משמשים בו בשני כתרים: האהבה והיראה. פותחים בהשתחוואה- כהודאה על שאנו עמו של הקב&quot;ה, בנו בחר מכל העמים באהבה למלוך עלינו ולהקרא שמו הקדוש עלינו, ומסיימים בנפילה על הפנים- ביראה ברתת ובזיע וכתפילה ותחנונים שתתקבל כפרתנו ברצון.","301","","4260","True","True","False","","229","132.69.229.230","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22668","22662","יישר כח יהודי","05/09/12 08:55","יח אלול","תשע&quot;ב","08:55","מתפעל","כך גם הבנתי שהמאריך היה מסלסל ומנגן כדרך הרבה חזנים והתפילה פשוט ארכה זמן רב אבל אותם מילים.<br /><br />לגבי הדין של הש&quot;ץ שאם יאמר אמן הוא יתבלבל, זה קצת קשה להבין, רק בגלל שאומר אמן הוא יתבלבל? לא ממש מובן.<br /><br />גם לא מובן למה המשנה לא אמרה בדין אמן, שאם הבטחתו כפי שאמרה לקמן בענין הכהן שהוא ש&quot;ץ.<br /><br />וגם, נדמה לי שאנחנו לא נוהגים שהחזן אומר אמן, אף שיש לנו סידורים ולא מתבלבלים כלל.","148","","4260","True","True","False","","178","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22673","22662","לאט ומהר","05/09/12 10:03","יח אלול","תשע&quot;ב","10:03","המכריע","הסיבה שזה לא משמע היא מפני הדוגמאות שמביא. משה לא סלסל בניגונים בהר, ובצרעתה של מרים המיוחד בתפילתו היא לא המהירות אלא הקיצור.","199","","4260","True","True","False","","155","85.130.221.217","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22674","22668","להערות מתפעל","05/09/12 10:06","יח אלול","תשע&quot;ב","10:06","המכריע","לשורה הראשונה השבתי בכותרת לאט ומהר.<br /><br />אילו  היינו מכוונים ב&quot;אמן&quot; כראוי זו לא היתה שאלה.<br /><br />כי לגבי האמן הפרטי של החזן לא כל כך חשוב לנו אם יענה או לא, ואכן הפוסקים כן למדו משם. מה שאין כן בסיפא שאנו צריכים כהן, ואכן כתבו בפוסקים שאם אין כהן אלא הוא יש לו להיות מובטח...<br /><br />ידוע לי בבירור שאנו כן נוהגים שהחזן אומר אמן על הברכות עצמם.","199","","4260","True","True","False","","172","85.130.221.217","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22675","22669","לגבי רבן גמליאל","05/09/12 10:10","יח אלול","תשע&quot;ב","10:10","המכריע","רשב&quot;ג הנהרג היה בן דורו של ריב&quot;ז, ור&quot;ג היה קיים עם ריב&quot;ז אלא שהיה צעיר ולכן קיבל ריב&quot;ז את הנשיאות באופן זמני עד יגדל ר&quot;ג דיבנה. כמבואר בכ&quot;מ. ומכיון שבסיפור של רחב&quot;ד עם ריב&quot;ז היה זה כשהלך ללמוד תורה אצלו משמע דזה היה בצעירותו של רחב&quot;ד, ובסיפור של ר&quot;ג שלחו אליו, משמע היה כבר בעל בעמיו, מזה הסקתי שסתם ר&quot;ג הוא ר&quot;ג דיבנה, שגם זה כלל בפ&quot;ע כדאי' בכ&quot;מ.<br /><br />סך הכל רציתי להוציא מכאן כלל תחבירי, דתיבת &quot;ושוב&quot; בלשון תנאים אין משמעה איחור כרונולוגי.","199","","4260","True","True","False","","167","85.130.221.217","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22695","22673","זה נכון ובכל זאת","05/09/12 12:36","יח אלול","תשע&quot;ב","12:36","מתפעל","שפיר ניתן ללמוד ממשה את עצם הענין של תפילה קצרה או ארוכה, יהיה מצד הרבה מילים או מצד צורת האמירה, שאפשר כך ואפשר כך.","148","","4260","True","True","False","","209","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22699","22673","האם הדוגמאות של רבי אליעזר בהכרח","05/09/12 14:07","יח אלול","תשע&quot;ב","14:07","יהודי_קדום","מוכיחות? <br />יסוד השאלה הוא מה התפלל המאריך, האם התפלל תפילה סדורה (האם היה לו סידור?) או הוסיף מדעתו? <br />יש להניח, די בבטחון, שכיון שהיה ש&quot;ץ תפילתו היתה סדורה ושגורה בפיו בע&quot;פ ולא היה מוסיף לתפילה תפילות משלו מהטעם הפשוט שיש חשש גדול שמא יטעה ולא יוכל לחזור לסדרו - והרי כבר למדנו שאפילו בעניית אמן לבד יש חשש שלא יחזור לסדרו!<br /><br />לכן יש להניח לענ&quot;ד שהתפילה היתה קצובה והש&quot;ץ התפלל לאט - ומכאן שנקרא מאריך.<br /><br />ומה עושים עם הראיה ממשה רבנו שהביא רבי אליעזר להגנת הש&quot;ץ?<br /><br /><b>מאריך יותר מדאי נלמד מ</b> -  &quot; וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה אֵת <b>אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה </b>אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר יְהוָה לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם&quot;<br /><br />רש&quot;י הקדוש על פסוק זה: ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום: שנאמר: ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה (שמות לב, ל). באותה עלייה <span class='bordeaux'><b>נתעכבתי </b></span>ארבעים יום, ...&quot; ולא - 'התפללתי' בלבד (יעויין בהמשך בפרקי דרבי אליעזר).<br /><br />מה היתה תפילת משה שנמשכה תקופה כ&quot;כ ארוכה וודאי לא מהסידור?<br /><br /><span class='lightYellow'><b> נבדוק: </b></span><br /><br />1. האם משה התפלל כל הארבעים יום והלילה ללא הפסקה?<br /><br />2. באיזה עליה? בראשונה? בשניה? או בשלישית (לדעת הגר&quot;א ואחרים משה עלה רק פעמיים ולא שלוש כדעת רש&quot;י הקדוש. י&quot;ק)? <br /><br />3. האם כל אחת מהעליות היתה לתפילה? (וברור שדרשת רבי אליעזר קובעת שכן)<br /><br />4. לאיזו עליה התכוון רבי אליעזר?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.rabbis.org/pdfs/Hadarom/Aliyot_Moshe_Rabbeinu_lehar_Sinai.pdf'>מצאתי מאמר</a> של הרב יקותיאל האפמאן שחשיבותו לענייננו רבה בזכות המקורות הרבים שבו על השאלה &quot;מה עשה&quot; משה רבנו ב מ' יום והמעוניין יעיין בו הנה למשל משם:<br /><br />&quot;בפרק רבי אליעזר  (פרק מ&quot;ו )  נמצא שיטה אחרת בנוגע לעליות משה רבינו להר סיני וז&quot;ל: רבי יהושע בן קרחה אמר מ יום עשה משה בהר ק<span class='bordeaux'><b>ורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה</b></span>&quot;.<br /><br />ולפי הפרקי דרבי אליעזר (שמו  יאה לענייננו)  משה למד ולא רק התפלל  ב מ' יום!<br /><br />ועוד משם:<br /><br />&quot;<b>הגר&quot;א</b> בפ סע&quot;ר פרק ו כתב וז&quot;ל: &quot; בי&quot;ח עלה להר להתפלל ולא להיות שם כל המ יום אלא כל מ יום אמצעיים היה במחנה <span class='bordeaux'><b>רק היה עולה בכל יום להתפלל ויורד תיכף</b></span> ודלא כהתו&quot;ס (והראש זצ&quot;ל) שכתבו שבמ יום אמצעיים היה גם כן בהר&quot; <br /><br />מה אני מבין מכך (וממובאות נוספים) לענייננו:<br /><br />שאולי אין חובה לקבוע שתפילת משה נמשכה מ' יום ו-מ' לילה אלא שזהו משך שהייתו שם?<br /><br />מה אני עושה עם מאמר רבי אליעזר? – לא יודע!<br /><br />לגבי &quot;כלום מקצר יותר ממשה רבינו&quot; – גם המאריך למקצר ייחשב!","233","","4260","True","True","False","","148","109.64.148.147","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22679","22674","החזן עונה אמן על ברכות הכהנים?","05/09/12 10:21","יח אלול","תשע&quot;ב","10:21","מתפעל","לא ידעתי<br /><br />האם זה מופיע היכן שהוא בהלכה שכך נוהגים?","148","","4260","True","True","False","","186","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22684","22679","מופיע","05/09/12 10:58","יח אלול","תשע&quot;ב","10:58","המכריע","כידוע ליד כל הלכה בש&quot;ס יש אות קטנה של החיבור הנפלא עין משפט המפנה לפוסקים. וליד משנתינו ש&quot;ץ לא יענה אמן, ישנה הפנייה לשו&quot;ע או&quot;ח סי' קכ&quot;ח סעיף י&quot;ט, שם אכן נפסק דין המשנה, ובפירוש הפופולרי הנקרא &quot;משנה ברורה&quot; שם במקום (ס&quot;ק עא, ליתר הבהרה) מובא שאם מתפלל מסידור ומובטח שלא יתבלבל רשאי לענות, ומקורו הערה מאליהו רבא דרך החיים וחיי אדם.<br /><br />עכשיו נותר רק להביט בפה של החזן תחת הטלית, אם הוא מאלו שלמדו הלכה, ולראות איך הוא נוהג שם במחשך ובמסתרים.","199","","4260","True","True","False","","171","85.130.221.217","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22690","22684","יישר כח גדול, אמנם להעיר","05/09/12 11:29","יח אלול","תשע&quot;ב","11:29","מתפעל","מדוע לשון המשנה ברורה הוא: 'רשאי' ולא חייב? <br />דאם אכן הוא רשאי מכיוון שלא מתבלבל, האין הוא חייב בזה כמו כל הקהל?<br /><br />ומנין למר שכך נוהגים חזנים הלכה למעשה? וכי הביט כבודו בפה החזן מתחת לטלית?","148","","4260","True","True","False","","199","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22691","22684","אם בברכת הכהנים עסקינן","05/09/12 11:34","יח אלול","תשע&quot;ב","11:34","בתר ממוצע","אשמח אם מישהוא יבאר לי לפי השיטה שהחזן לא אומר &quot;יברכך&quot;, אז החזן אומר רק &quot;ה' וישמרך&quot;, וכיצד זה מותר להזכיר שם ה' בחצי פסוק?","138","","4260","True","True","False","","236","193.27.93.1","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22694","22690","החזנים","05/09/12 12:28","יח אלול","תשע&quot;ב","12:28","המכריע","נו, מתפעל, תהיה קצת יותר יצירתי. הרי אתה זה שאמרת שחזנים לא נוהגים ולכן הפניתי אותך למקור שזה רשאי, ולמציאות שקשה לדעת מה הם עושים, ומנין לך שהם לא נוהגים.<br /><br />ובכלל מי זה הם?<br /><br />רמזתי שכל יחיד ויחיד, כמו בכל הלכה שאין רואים את קיומה ברבים, או שהוא יודע את ההלכה או שלא.<br /><br />אני אגב, בעל תפילה ותיק, ובתחילת דרכי שאלתי שצי&quot;ם רבים להנהגתם וכולם אמרו לי שהם עונים.<br /><br />ולשאלתך מדוע לא חובה. זו שאלה. כנראה המובטח אינו חד משמעי, ולכן רשאי גם להישאר בחוסר בטחונו ולא לענות.","199","","4260","True","True","False","","187","85.130.221.217","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22696","22691","איפה ראית כזו שיטה?","05/09/12 12:37","יח אלול","תשע&quot;ב","12:37","מתפעל","","148","","4260","False","True","False","","160","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22700","22691","וואו... שאלה נפלאה לענ&quot;ד שהרי באמת","05/09/12 14:19","יח אלול","תשע&quot;ב","14:19","יהודי_קדום","כשיש כהן אחד על הדוכן לא אומרים כלל &quot;כהנים&quot; והכהן מתחיל מעצמו &quot;יברכך&quot; ורק כשיותר מכהן אחד אומר החזן &quot;כהנים&quot;, הכהנים מברכים ואז והחזן אומר ראשון &quot;יברכך&quot;<br /><br />נמצא שבמקרה הראשון החזן מתחיל באמצע פסוק!","233","","4260","True","True","False","","188","109.64.148.147","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22716","22691","נראה לומר","05/09/12 15:56","יח אלול","תשע&quot;ב","15:56","שלמה שטרסברג","שלשיטה זאת החזן אומר את המילה יברכך בשקט כשהכהן אומר אותה בקול ואת השאר אומר בקול והכהן חוזר אחריו אולם מימי לא ראיתי שבאיזה מקום נוהגים שהכהן אומר יברכך בלי שמקריאים לו","205","","4260","True","True","False","","236","164.138.112.51","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22701","22694","יישר כח, זה מעניין","05/09/12 14:51","יח אלול","תשע&quot;ב","14:51","מתפעל","אנסה לברר אצל כמה וכמה בעלי תפילה כיצד הם נוהגים.<br />אולי יש הבדל בזה בין חסידים לליטאים.<br /><br />אתה ש&quot;ץ בימים נוראים? שחרית או מוסף?","148","","4260","True","True","False","","169","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22708","22698","אהבתי!","05/09/12 15:26","יח אלול","תשע&quot;ב","15:26","בתר ממוצע","","138","","4260","False","True","False","","123","193.27.93.1","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22750","22698","כיסוי הפנים","06/09/12 03:25","יט אלול","תשע&quot;ב","03:25","דוד כוכב","האם יש לך מקור קדום לדבריך: 'נפילה על הפנים היא בכיסוי הפנים בידיים'?","125","","4259","True","True","False","","128","95.86.71.56","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22702","22700","לא הבנתי כלום","05/09/12 14:53","יח אלול","תשע&quot;ב","14:53","מתפעל","למה שהכהן לא יאמר יברכך? <br />מה זה קשור אם יש כמה כהנים או אחד?","148","","4260","True","True","False","","188","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22717","22701","קודם יברר אם מהמאריכים הוא אם מהקצרנים!","05/09/12 15:58","יח אלול","תשע&quot;ב","15:58","יהודי_קדום","","233","","4260","False","True","False","","127","109.64.148.147","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22744","22701","אתיתי לחננך מסוד חכמים","05/09/12 23:08","יח אלול","תשע&quot;ב","23:08","המכריע","זה למעלה מל' שנים, בעיקר מוספין אך גם משחרית לא הנחתי ידי.<br />האם לשגר לך במייל הקלטה?.","199","","4260","True","True","False","","330","85.130.221.217","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22704","22702","כהן תמיד אומר 'יברכך' הנה ההלכה:","05/09/12 15:05","יח אלול","תשע&quot;ב","15:05","יהודי_קדום","מתוך קיצור ש''ע ילקוט יוסף בהלכות נשיאת כפיים:<br /><br /><b>לה</b> כשיש בבית הכנסת ב' כהנים הנושאים כפיהם, קודם שיתחילו לברך אשר קדשנו וכו', אומר להם השליח צבור: כהנים, שאין הכהנים חייבים לברך אלא אם כן אמרו להם לברך, שכן נאמר: כה תברכו את בני ישראל אמור להם, ותירגמו, כד תימרון להון, והיינו דהחיוב הוא רק כאשר אומרים להם לברך. ואמירה זו היא קריאת כהנים שאנו אומרים קודם שהכהנים נושאים כפיהם. [שארית יוסף חלק ג עמוד קעא. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכח הערה לה עמוד רעד]. <br /><br /><b>לו </b>ומכל מקום אין הקריאה ''כהנים'' מעכבת את הכהנים מלישא את כפיהם. ולכן אם אירע שהכהנים בירכו בלי שיקראו להם כהנים, אין צריכים לחזור ולקרוא להם ולברך שנית. אך לכתחילה לא יברכו עד שיקראו להם כהנים. [שארית יוסף חלק ג עמוד קעב. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכח הערה לו עמוד רעה]. <br /><br /><b>לז</b> כשיש שם כהן אחד, אין השליח צבור קורא לו, אלא הוא מעצמו מברך ומחזיר פניו לקהל, שנאמר, אמור להם, לשנים. [שארית יוסף חלק ג עמוד קעב. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכח הערה לז עמוד רעו].<br /><br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>מב</b></span> יש אומרים שאין השליח צבור מקריא לכהנים תיבת ''יברכך'', אלא הכהנים מתחילים בעצמם ''יברכך''. ויש אומרים שגם תיבת ''יברכך'' צריך שהשליח צבור יקריא אותה לכהנים. ואף על פי שהנוהגים כסברא ראשונה יש להם על מה שיסמוכו, מכל מקום טוב ונכון שגם תיבת ''יברכך'' יקריא אותה לכהנים. והדבר יעשה בהסכמת כל הקהל. וישאו ברכה מאת ה'. [ובפרט שפעמים רבות כשאין מקריאים תיבת יברכך, הרי אין הצבור יכול לענות אמן אחר ברכת הכהנים, בהיותם מסמיכים תיבת יברכך לברכה, והצבור לא שומע סיום הברכה]. [שארית יוסף חלק ג עמוד קעד. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכח הערה מב עמוד רעט].","233","","4260","True","True","False","","161","109.64.148.147","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22706","22704","תודה על המקור - מה התשובה?????","05/09/12 15:22","יח אלול","תשע&quot;ב","15:22","בתר ממוצע","","138","","4260","False","True","False","","127","193.27.93.1","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22758","22704","יישר כח, מעניין מאד אבל","06/09/12 10:09","יט אלול","תשע&quot;ב","10:09","מתפעל","מה הסיבה ליש אומרים הזה?<br />&quot;יש אומרים שאין השליח צבור מקריא לכהנים תיבת ''יברכך'', אלא הכהנים מתחילים בעצמם ''יברכך''&quot;. במה נגרע יברכך שאותו לא יקריא החזן?<br /><br />למעשה ניתן ליישב שהחזן אומר לעצמו בשקט יברכך כדי שיאמר פסוק שלם.","148","","4259","True","True","False","","201","212.29.198.117","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22709","22706","אין לי תשובה. מקורות הבאתי לר' מתפעל","05/09/12 15:29","יח אלול","תשע&quot;ב","15:29","יהודי_קדום","לשאלותיו:<br /><br /><i>למה שהכהן לא יאמר יברכך? <br />מה זה קשור אם יש כמה כהנים או אחד?</i><br />השאלה היפה עדיין מהדהדת גם מסעיף מב שם!","233","","4260","True","True","False","","123","109.64.148.147","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22711","22709","המקור לשאלה","05/09/12 15:35","יח אלול","תשע&quot;ב","15:35","בתר ממוצע","את השאלה שמעתי מפי הרב אופיר מלכה שליט&quot;א - הוא אמר שלא מצא לה תשובה","138","","4260","True","True","False","","144","193.27.93.1","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22749","22711","מותר לומר חצי פסוק","06/09/12 03:13","יט אלול","תשע&quot;ב","03:13","דוד כוכב","כך כתב החיי אדם חלק א כלל ה סעיף ב:<br />&quot;נראה לי דמותר לומר חצי פסוק אף על פי שמזכיר את השם&quot;.<br />והוא ממשיך שרק לומר חצי פסוק בדרך קריאת פסוק, אפילו בלא הזכרת השם, אסור. כגון קורא בתורה, או לדעתו גם בדרך קריאת פסוקים. אבל דרך תפילה או הקראה מותר. והוא האריך בזה בנשמת אדם שם.<br />ובתוספות סוכה לח ע&quot;ב לא משמע כך.<br />ויש בזה עוד אריכות בפוסקים.<br />והפיוטים מלאים בחצאי פסוקים.<br /><br />והביאו ראיה ממסכת פסחים דף קיח ע&quot;א שחנניה מישאל ועזריה אמרו חצאי פסוקים.","125","","4259","True","True","False","","248","95.86.71.56","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22766","22750","לא בשליפה, אבל","06/09/12 13:02","יט אלול","תשע&quot;ב","13:02","ינון","בס&quot;ד<br /><br />שמעתי כך מפי רבותי. אשתדל לברר אם זה כתוב היכן שהוא. בכל מקרה כתבתי את ההסבר בדרך האפשר.<br /><br />ואולי, מה שנהוג כיום 'נפילת אפיים' לפי עדות אשכנז הוא מעין נפילה על הפנים, ובזה ידוע שיש לכסות את הפנים.","301","","4259","True","True","False","","172","132.69.229.230","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22763","22758","[ללא נושא]","06/09/12 11:17","יט אלול","תשע&quot;ב","11:17","כדי","הסיבה היא דלפי הפשט כל מטרת ההקראה לכהנים היא כדי שלא יבואו לטעות, ובמילה הראשונה לא שכיח שיטעו. וזוהי מחלוקת מרן והרמ&quot;א בסי' קכח סי&quot;ג. ועי' שו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ג (חאו&quot;ח סי' ה).","249","","4259","True","True","False","","215","109.65.222.79","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22770","22766","כך נוהגים","06/09/12 16:20","יט אלול","תשע&quot;ב","16:20","דוד כוכב","כך כתוב במהרי&quot;ל, אבל לא ידוע לי שזו הגדרה של ליפול על פניו.<br />יש שכתבו טעם השייך רק לתחנון, שלא ישמע וידוי חברו.","125","","4259","True","True","False","","120","95.86.70.17","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22789","22770","ובכן, חיפוש קצר הניב חלקית:","07/09/12 11:18","כ אלול","תשע&quot;ב","11:18","ינון","בס&quot;ד<br />באנציקלופדיה יהודית באתר דעת, תחת הערך &quot;נפילת אפים&quot; מביא בשם ספר &quot;התפילה בישראל&quot; שמקור המנהג במשנה וכן ב&quot;בן-סירא&quot; ומקשר אותו אכן לנפילת העם על פניהם במעמד העבודה ביוה&quot;כ.<br />ומביא בהמשך בשם ספר &quot;מטה משה&quot; שכשם שהיו עושים במקדש, אנו עושים כהאי גוונא <b>בהסתר פנים</b>.<br /><br />בוודאי שאין די בזה ואשתדל למצוא עוד.","301","","4258","True","True","False","","229","132.69.229.230","0","22657","ברכות|לד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);