var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22670;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22670","0","ג' ברכות אחרונות","05/09/12 09:14","יח אלול","תשע&quot;ב","09:14","מתפעל","&quot;אמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות דא''ר חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו&quot;.<br /><br />מה בדיוק הכוונה שג' אחרונות הן כעבד שקיבל פרס?<br />הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פ&quot;א ה&quot;ב מנסח הלכה זו כך: <br />'ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו'.<br /><br />אז הברכות האחרונות הם: 'שבח והודיה'. <br /><br />לכאורה, הברכה הראשונה של ג' אחרונות זו כן בקשה: 'רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה וכו', גם הברכה השלישית היא בקשה: 'שים שלום טובה וברכה' וכו', ורק הברכה האמצעית היא הודאה: 'מודים אנחנו לך' וכו'. <br />מדוע אם כן נקראים שלושת הברכות הודאה?<br /><br />אכן יש לחלק ולומר שהבקשות הללו הם בקשות של כלל ישראל ולא בקשות פרטיות כמו חונן הדעת או סלח לנו,  אבל מצד שני, גם בברכות האמצעיות יש הרבה שהם בקשות כלליות, 'תקע בשופר גדול לחירותינו' ,השיבה שופטינו כבראשונה', 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח', ועוד, ואם כן, מה בין ברכות אלו שנקבעו באמצע בחלק הנקרא 'שואל צרכיו' ובין הברכות האחרונות מלבד מודים שהן נקראות הודאה?","148","","4254","True","True","False","","1519","212.29.198.117","0","0","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22672","22670","קודם כל יעיין כבודו בתוס' על אתר","05/09/12 10:01","יח אלול","תשע&quot;ב","10:01","המכריע","","199","","4254","False","True","False","","175","85.130.221.217","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22788","22670","אפשרות חלקית להשיב","07/09/12 09:22","כ אלול","תשע&quot;ב","09:22","ינון","בס&quot;ד<br /><br />לענ&quot;ד ייתכן שאפשר להשיב לפחות על ברכת שים שלום, שאנו אומרים בה &quot;כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו וכו' עד ורחמים וחיים ושלום&quot;, לכאורה תמוה: אנחנו מבקשים '<b>שלום</b>, טובה וברכה, (<b>חיים</b>-לפי חלק מהנוסחים)חן וחסד <b>ורחמים</b>' ומציינים מייד אח&quot;כ 'נתת לנו...ו<b>רחמים וחיים ושלום</b>'- אם כבר נתת לנו, למה לבקש שוב?<br /><br />לכן נלענ&quot;ד לומר שהמשפט &quot;כי באור פניך וכו' עד וחיים ושלום&quot; הוא מעין הודאה, אם לא הודאה שלמה.<br />אנו מודים להי&quot;ת שנתן לנו כל אלה עד כה ומבקשים שייתן לנו גם מכאן והלאה.<br /><br />אולי אפ&quot;ל גם - עם חיוך - שלדברי רב יהודה, &quot;דומה לעבד שקיבל פרס מרבו&quot;, זה דומה ממש, שהרי דרכו של העבד שקיבל פרס (=חצי/חלק), לנסות לנצל את ההזדמנות ולבקש יותר (כלומר- קודם שקיבל היה לו ספק: אולי אם אבקש יותר מדי לא אקבל כלום, ואחר שקיבל, יכול לנסות לבקש עוד) - כמו שמצינו שמשה רבינו ניסה זאת, ואף קיבל (לפחות לדעה אחת): לאחר חטא העגל משה מתפלל ומבקש &quot;ובמה יוודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך- הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה&quot;. אחרי שהודיע לו הקב&quot;ה &quot;גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם&quot;- שהיא תשובה חיובית גם לבקשה הנ&quot;ל וגם ל&quot;הודיעני נא את דרכיך&quot; (לפחות לפי הפשט) - ניסה משה לבקש גם &quot;הראני נא את כבודך&quot;, ולפי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן (לעיל דף ז.)- הוא גם נענה וקיבל.<br />וכן מצינו באנשי כנסת הגדולה שביקשו רחמים על יצה&quot;ר דע&quot;ז ונמסר בידם, אמרו: &quot;הואיל ועת רצון היא, נבעי נמי על יצרא דעריות&quot;, ונמסר אף הוא בידם.<br /><br /><br /><br />לגבי ברכת &quot;רצה&quot;, נדמה לי שיהיה מסובך יותר לומר משהו דומה, גם בגלל תוכן הברכה, שאין בו משהו שמאפשר כלכך לדרוש דרשות עליו, וגם מכיוון שהברכה שאחריה פותחת ב&quot;מודים אנחנו לך&quot;, משמע (אמנם לא בהכרח) שעכשיו אנו פותחים בהודאה ואילו עד כה לא הודינו.<br />לכן, לענ&quot;ד הכיוון לתשובה צריך להיות בכך שברכת &quot;רצה&quot; היא סוג של הכנה להודאה. גם כאן יש לתמוה קצת על כפילות לכאורה: בברכה הקודמת ייחדנו ברכה שלמה לבקשה שישמע ה' ויקבל תפילתנו, ואילו עתה אנו שבים ומבקשיםעל &quot;אשי ישראל <b>ותפילתם</b>&quot; שיתקבלו ברצון. מדוע? ועוד- אפילו בברכה הזו הבקשה הנ&quot;ל כפולה: &quot;רצה ה' בעמך ישראל <b>ובתפילתם/ ולתפילתם שעה</b>... ואשי ישראל <b>ותפילתם</b> באהבה תקבל ברצון&quot;.<br />אולי לכאן יש לכוון ולמצוא תשובה.","301","","4252","True","True","False","","333","132.69.229.230","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22676","22672","נחזי אנן:","05/09/12 10:11","יח אלול","תשע&quot;ב","10:11","מתפעל","בודאי מתכוון כבודו לתוספות הזה:<br /><br />&quot;אל ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות. פי' ר''ח ורבינו האי דוקא ליחיד אבל צרכי צבור שואלין ולכך אנו אומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבא בהם ותדע דדוקא יחיד קאמר שהרי עיקר ברכות אחרונות צרכי צבור הם&quot;: <br /><br />האם דברי תוספות אלו עונות לשאלתי? <br /><br />אכן תוספות מזכירים שמזכירים ברצה צרכי ציבור, אבל, <br /><br />עדיין איני מבין מה ההבדל בין תקע בשופר גדול שנמצא באמצע ובין רצה שנמצא בסוף.<br />שניהם בקשות על הכלל. <br />עדיין איני מבין מדוע ג' אחרונות נקראות הודאה כאשר רק ברכה אחת מתוך 3 היא הודאה.<br />ילמדינו רבינו.","148","","4254","True","True","False","","247","212.29.198.117","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22683","22676","גברא דשפיר חזי","05/09/12 10:50","יח אלול","תשע&quot;ב","10:50","המכריע","אכן לכן כתבתי קודם כל, מפני החלק הזה שישנו בתוס'. השאלה העיקרית שלך היא ידועה וטחונה, ואני משאיר למומחי הפורום ובקיאיו, אם יואילו,  לציין לנו בס&quot;ד את מראי המקומות לעיון.","199","","4254","True","True","False","","226","85.130.221.217","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22689","22683","ומה עם המתחיל במצווה?","05/09/12 11:25","יח אלול","תשע&quot;ב","11:25","מתפעל","","148","","4254","False","True","False","","176","212.29.198.117","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22703","22683","מומחי הפורום ובקיאיו - היכן אתם?","05/09/12 14:55","יח אלול","תשע&quot;ב","14:55","מתפעל","המכריע סומך עליכם שתביאו מקורות<br /><br />נודה לכם.<br /><br /><br /><br />המכריע, מה אם מומחי הפורום ובקיאיו לא יגיעו?<br /><br />אזי אתה תסכים להכניס לכל הפחות מקור אחד ששואל את זה ועונה?","148","","4254","True","True","False","","252","212.29.198.117","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22707","22703","אומנם קטן אני ואיני מומחה אבל להעתיק","05/09/12 15:25","יח אלול","תשע&quot;ב","15:25","יהודי_קדום","אני יודע:<br /><br />מובא בילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכ הערה א, עמוד קכ. <br /><br />אומרים רצה בכל התפלות, ודלא כאותם שנוהגים שלא לאומרו במנחה. [דהיינו שמתחילים מ''ואשי ישראל ותפלתם'', ואין אומרים רצה]. וכן המנהג. ותפלה זו נסמכת על הפסוק (במדבר י, י): ''וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזכרון לפני אלוהיכם''. וכיון שאין לנו בימינו את החצוצרות שיעלו את זכרונינו לפני ה', אנו מקוים שתפילתינו תשיג זאת. ומתפללים שזכרונינו וזכרון האבות כאילו יפרוץ בכוח דרך כל הח' רקיעים כדי להגיע למעלה אל מחיצת ה' ולפייס אותו, שהרי בגלל חטאינו נתרחק מאתנו. ולכן יש לכוין לבקש מהשי''ת שתקובל תפלתינו במקום עבודת הקרבנות, ושתחזור עטרה ליושנה. ואיתא במדרש שוחר טוב: כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש.","233","","4254","True","True","False","","216","109.64.148.147","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22759","22707","תודה רבה אבל איני רואה קשר","06/09/12 10:14","יט אלול","תשע&quot;ב","10:14","מתפעל","בין מה שהבאת ולבין מה ששאלתי.<br /><br />אני שואל שאלה ממש פשוטה,<br />למה ג' ברכות אחרונות נקראות ברכות הודאה כשרק אחת מהם עוסקת בהודאה.<br /><br />המכריע אמר שזו שאלה ידועה שנטחנה כלשונו אבל משום מה לא רצה לרשום אפילו מראה מקום אחד קטנטן. <br />אולי כעת כאשר יראה שאחרים לא הביאו מקורות, יואיל להכניס מה שידוע לו.<br /><br />מישהו יודע איפה כדי?","148","","4253","True","True","False","","230","212.29.198.117","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22762","22759","אנסה","06/09/12 11:13","יט אלול","תשע&quot;ב","11:13","כדי","נראה ששאלת שתי שאלות:<br />א. מדוע כל הג' אחרונות נראות ברכות הודאה אם רק אחת מהן היא כזאת?<br />ב. מה פשר החילוק של התוס' שצרכי רבים מותר לשאול בג' אחרונות משום שהן צרכי ציבור, ומה ייחודן של אלו הלא גם באמצעיות יש שהם צרכי ציבור?<br /><br />האמת היא שבכל הראשונים שאני מכיר נזכר כחילוקם של התוס' עם שינויים קלים, שעיקר ג' ברכות האחרונות הוא צרכי ציבור.<br />וישנה סברא מעניינת שכתובה בשבולי הלקט ואולי היא קצת תעזור בנידון דידן, שכתב ששאלת צרכי ציבור היא עצמה שבח הרב שהרבים צריכים לו. וכתב זאת כדי להסביר את מיקומן של ברכת רצה ושים שלום.<br />ואם נחבר את דבריו עם דברי הרמב&quot;ם דלעיל שכתב שהג' אחרונות הן &quot;שבח והודיה&quot;, הרי שנמצא קצת מזור לשאלתך, דבדקדוק נקט הרמב&quot;ם תרי גווני - שבח והודיה - שברכת רצה ושים שלום הרי הן שבח לקב&quot;ה וכדברי השבה&quot;ל הנ&quot;ל, ומודים הוא הודאה כפשוטו.<br />ומעתה פש גבן לברר רק שאלתך השנית, מדוע דווקא הן מכונות צרכי רבים. ונראה שלמרות שכל התפילה מנוסחת בלשון רבים (עפ&quot;ד אביי לעיל כט.) והבקשות באמת יכולות להיות מוסבות על הכלל, מ&quot;מ בג' אחרונות (או לפחות רצה ושים שלום) הן בקשות לטובת הכלל מעצם מהותן, שעבודה המקדש היא כשליחות של כל עמ&quot;י כהא דאמרינן הני כהני שלוחי דידן, ואמרינן היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עליו כו'. וגם שלום שייך יותר לגבי רבים משום שאין דעותיהם שוות. <br />ומיהו עדיין אינו מיושב שבאמת גם באמצעיות מצאנו בקשות מסוג זה כמו השיבה שופטינו ובונה ירושלים ואת צמח (וקיבוץ גלויות יש לדחות. ועי' רש&quot;י מגילה יז: ד&quot;ה ואתחלתא). אכן נראה דזה אינו קשה כ&quot;כ דאה&quot;נ שישנן עוד כאלה ומה בכך, והתוס' לא באו אלא לומר דכיוון שהג' אחרונות צרכי רבים נינהו שפיר דמי למישאל בהו צרכי רבים.","249","","4253","True","True","False","","267","109.65.222.79","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22764","22762","יישר כח גדול","06/09/12 11:34","יט אלול","תשע&quot;ב","11:34","מתפעל","נסיון לא רע, ניתן לשמוע. אם כי חיפשתי אם יש מי שמעיר את זה. תודה.<br /><br />מוזר לי רק שהרב המכריע כתב ששאלות אלו 'נטחנו', <br />מעניין למה כוונתו.","148","","4253","True","True","False","","217","212.29.198.117","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22765","22762","באנו לידי ניסיון","06/09/12 12:30","יט אלול","תשע&quot;ב","12:30","המכריע","לפי דברי החכם כדי, עדיין צ&quot;ב דאם כל הסיבה שאחרונות נחשבות שבח היא משום צרכי הציבור המתבקשין בהן, א&quot;כ השיבה ואת צמח וכו' ייחשבו אף הן ברכות שבח ואינן שייכות לאמצעיות. ועדיין אם רוצים לילך במהלך זה לא סגי לומר העיקר שאחרונות צרכי רבים, ובמיוחד שתוס' כתבו שלדינא שרי להוסיף רק באחרונות ולא באותן אמצעיות. אלא נצטרך לומר שרצה ושלום הם יותר צרכי רבים במהותן, או עכ&quot;פ סוג אחר של צרכי רבים שרק עליהם נופלת סברת השבה&quot;ל.<br /><br />ולמתפעל כבר ביארתי לך בפרטי את כוונתי. אפנה אותך לשם.","199","","4253","True","True","False","","232","85.130.221.217","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("22805","22788","לענין השאלה שבסוף","08/09/12 21:22","כא אלול","תשע&quot;ב","21:22","דוד כוכב","בשומע תפילה הבקשה היא שיתמלאו המשאלות.<br />בעבודה הבקשה היא שהתפילות יתקבלו לרצון כתחליף לקרבנות.","125","","4251","True","True","False","","119","31.44.132.147","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א",""),new Message("23048","22788","וכהמשך לגבי &quot;רצה&quot;-","16/09/12 09:45","כט אלול","תשע&quot;ב","09:45","ינון","בס&quot;ד<br /><br />זו אכן נראית לענ&quot;ד הכנה להודאה. וכיצד?<br />הרי כל התפילה משולה- כעבד לפני רבו. ולעתים נמצא שהעבד ח&quot;ו לא ראוי לקבל את מבוקשו מרבו, ואפילו לא פרס (=חצי/חלק) ממנו.<br />לכן בברכת &quot;רצה&quot;, עיקרה בקשה שנהיה לרצון לפני הקב&quot;ה (וכמו שבברכת תחיית המתים חוזר השורש ח.י.ה. 5 פעמים, כך חוזר השורש ר.צ.ה. בברכת &quot;רצה&quot; לפי נוסח האשכנזים 3 פעמים ולפי נוסח הספרדים 4) ובזכות זה נזכה להיות כעבד שאכן קיבל פרס מרבו, ואז יהיה לברכת ההודאה על מה לחול.<br /><br />ושנזכה שתקובל תפילתנו ברצון בתוך תפילות כל עם ישראל.<br /><br />שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ולשלום!","301","","4243","True","True","False","","235","132.69.229.230","0","22670","ברכות|לד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);