var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22755;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22755","0",""פלפלי..." - האם הכוונה לפלפלין שלנו?","06/09/12 09:50","יט אלול","תשע"ב","09:50","שאינו יודע לשאול","פלפלי רב ששת אמר שהכל רבא אמר לא כלום
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא כס פלפלי ביומי דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור
מיתיבי היה ר''מ אומר ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה ת''ל עץ מאכל להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה ואיזהו זה הפלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה וללמדך שאין ארץ ישראל חסרה כלום שנאמר ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה
לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא


האם הכוונה לפלפלין שלנו?
טעם "עץ" הפלפלין שוה לטעם הפרי?","48","","4254","True","True","False","","1298","84.229.169.155","0","0","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("22767","22755","לענ"ד אם אכן מדובר בפלפלין שלנו","06/09/12 13:22","יט אלול","תשע"ב","13:22","ינון","בס"ד

הכרחי לומר שזהו התבלין ולא הירק.
מכמה סיבות:
א. בפלפל הירוק- אין טעם העץ כטעם הפרי, מה גם שיש לו כמה וריאציות (אדום, כתום, ירוק בהיר. לא כולם משיבוט גנטי, לפחות חלקם מקוריים ולא מעשה ידי אדם) ולכל אחת טעם שונה.
ב. בירקות ממשפחת הפלפל, כגון פפריקה- הרטוב טעמו כ"גמבה" (פלפל אדום) ממש והיבש קרוב לחסר טעם (אתם יכולים לנסות לטעות מהתבלין "פפריקה מתוקה" ולמצוא שגם אחרי שהוסיפו לה שמן ושאר תוספות (ואפילו שינו לה את השם ל"מרוקאית") קשה להרגיש בטעם שלה (ולכן כשמוסיפים אותה שמים המון- בניגוד לאחותה ה"חריפה" ששמים ממנה מעט)
ג. הפלפל הירוק אמנם יכול להחזיק כמה עונות ולהניב, אבל אחרי שנתיים היבול פוחת באופן דרסטי, ולכן אין שום סברה לומר שהוא סוג אילן ולחייב אותו בערלה.
ד. הפלפל הטחון - ה'שחור', ה'לבן' או ה'אנגלי' - גדל בצורה דומה לקרובו הירוק, אלא שהוא הרבה יותר עמיד, וייתכן שלאחר שלוש שנים עדיין יוכל להניב פירות בכמות יפה (הפירות שונים לחלוטין מהפלפל הירוק- הם עגולים וקטנים, דומים לפטל), ולכן לפחות תיתכן סברתו של ר"מ לחייבו בערלה (למרות שאם אינני טועה להלכה אינו חייב בערלה).
ה. הפלפל הטחון מקבל את טעמו המודגש רק לאחר הייבוש. מי שינסה לאכול 'פלפל אנגלי' לח יעדיף לבלוע אותו מבלי לנגוס - כי נגיסה תגלה שטעמו מר, כאילו אוכלים גבעול. ובהחלט ניתן לומר עליו 'טעם העץ כטעם פריו, וביותר מסתבר החילוק: לא קשיא- הא ברטיבתא (טעם העץ כטעם הפרי, ופטור מברכה ופטור ביו"כ על כסיסתו), הא ביבשתא (אין ארץ ישראל חסרה כלום- לא במסכנות תאכל בה לחם) וממילא ניתן לחייב לפי ר"מ בערלה ועדיין לפטור מברכה כי הלח אינו אוכל.","301","","4254","True","True","False","","317","132.69.229.230","0","22755","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("22803","22755","ראה מאמר שעלה כעת לפורטל","08/09/12 21:09","כא אלול","תשע"ב","21:09","מנהל האתר","כאן","1","","4252","True","True","False","","325","84.229.73.103","0","22755","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("22775","22767","ישר כח על הסקירה","06/09/12 21:35","יט אלול","תשע"ב","21:35","דוד כוכב","","125","","4254","False","True","False","","153","95.86.70.17","0","22755","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("22785","22767","פלפלי","07/09/12 03:45","כ אלול","תשע"ב","03:45","אכן","חדושי הרמב"ן מסכת ברכות דף לו/ב
שהפלפלין תמרותיהן שנעשות בעץ עצמו כעין אבעבועות והן לבנות והוא פלפל לבן, וכשהן מתבשלות יותר מדאי הן פלפל השחור, זהו ענין הפלפלין בתולדתן,
ומפני זה עשו אותן הגאונים כתמרות של צלף ושל אתרוג לברך עליהן פרי האדמה דכגופו של אילן הם,
וכן לענין ערלה שריבה אותו הכתוב מדכתיב עץ מאכל (הוא) יתכן דעץ מאכל קרי ליה [ומ"מ] בפה"א מברכינן (בעין) [כעץ] הנאכל, וקבלת הגאונים נקבל","328","","4253","True","True","False","","111","71.183.145.151","0","22755","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("23085","22767","כשכתבתי לא שמתי לב לכך שהתוס' כותב הפוך:","19/09/12 11:23","ג תשרי","תשע"ג","11:23","ינון","בס"ד

בד"ה "ברטיבא" אומר שעל הלח מברכים "בורא פרי האדמה" ועל היבש לא מברכים כלל (כשיטת רבא) - משמע שעל היבש גם פטור על אכילתו ביו"כ וזה הפוך ממה שכתבתי.....

גם צריך להוסיף תיקון קטן להודעה הקודמת: 'פלפל אנגלי' הוא צמח אחר לגמרי, וככל הנראה לא היה כלל בשימוש באזורנו בזמן התלמוד.

אבל,
אמנם אני לא מכיר את הדוגמאות שהוא מביא שם: ליטוארי"ו וגרופל"י, שלדבריו אין רגילים לאכלם אלא לחים, ועוד שם פוסק התוס': "וכן הלכה בזנגביל" ומסתבר שמילות הלע"ז הנ"ל מציינים שמות של ירקות דומים, שאכן נהוג לאכול אותם - כמו הזנגביל - גם כירק חי ולא רק כתבלין.
לכן הייתי אומר שבמקרה זה העניין אכן מתהפך: האוכלו חי מברך עליו בפה"א, אבל היבש שנועד לתבלין לא נועד לאכילה בפני עצמו ולכן מי שרוצה לאכול את הזנגביל היבש והטחון אינו צריך לברך ופטור עליו ביו"כ.

לכן נדמה לי שלגבי הפלפל דברי עדיין יכולין לעמוד מפני שאין רגילות לאכלו חי, ולעומת זאת החל בזמן האחרון להתפשט מנהג להוסיף את הפלפל - לא טחון - למאכלים, לא כתבלין אלא כחלק מהמרכיבים בסלטים ומרקים (סבורני שבהשפעת המטבח הצרפתי) ואפילו מוכרים היום צנצנות של פלפל לא טחון (בעיקר 'אנגלי'-למרות שהוא זן אחר) ואולי אפשר לומר שהאוכלו יבש ושלם בפני עצמו אוכלו כדרכו וצריך לברך.","301","","4241","True","True","False","","251","132.69.229.230","0","22755","ברכות|לו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);