var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22826;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","34")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22826","0",""מיא דשיבתא מאי" - לא מובנת לי השאלה","09/09/12 08:32","כב אלול","תשע"ב","08:32","שאינו יודע לשאול","בעי רב פפא מיא דשיבתא מאי למתוקי טעמא עבדי או לעבורי זוהמא עבדי לה
ת''ש השבת משנתנה טעם בקדירה אין בה משום תרומה ואינה מטמאה טומאת אוכלים שמע מינה למתוקי טעמא עבדי לה שמע מינה


מדוע צריך להביא ברייתא שמלמדת אותנו על תפקידו של השבת?
האם לא פשוט יותר לשאול את הטבח מדוע הכניס שבת?

[ורש"י (דשיבתא. ירק שנותנין מעט בקדרה למתק בעלמא ולא לאכלו אני''ט בלעז:) כנראה כבר פירש לפי המסקנה]","48","","4251","True","True","False","","1461","77.127.59.192","0","0","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22831","22826","הטבח עצמו לא ידע","09/09/12 09:07","כב אלול","תשע"ב","09:07","דוד כוכב","הרי רב פפא ששאל בעצמו היה טבח, כגרסת רבינו חננאל במסכת שבת דף קיט ע"א: רב פפא פרים סילקי.","125","","4251","True","True","False","","183","31.44.132.147","0","22826","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22835","22831","הוא לא יודע מה הוא עושה? מוזר...","09/09/12 10:17","כב אלול","תשע"ב","10:17","שאינו יודע לשאול","","48","","4251","False","True","False","","259","77.127.59.192","0","22826","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22836","22835","למה מצפים את השניצל בפרורי לחם?","09/09/12 11:17","כב אלול","תשע"ב","11:17","שלמה שטרסברג","האם ליופי או כדי להוסיף טעם וגם אם כדי להוסיף טעם האם התוספת טעם בגלל הביצה והתבלינים ומטרת הפרורי לחם לדבק אותם לפת או שמא המטרה של הפרורי לחם עצמם היא גם להוסיף טעם וכמובן יש נ"מ הין המסקנות ביחס לשאלה האם הברכה היא שהכול או בורא מיני מזונות.

אני לא בטוח שכל טבח או עקרת בית יודעת לתת תשובה מדויקת בשאלה זו חלקם יודעים שכך עושים וכן הם גם עושים כך. ודאי לא באפשרות השניה האם הפרורים נועדו לדבק את התבלינים והביצה לשניצל או שהם עצמם נועדו לתת טעם","205","","4251","True","True","False","","242","164.138.112.51","0","22826","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22847","22835","הוא יודע מה הוא עושה, הוא לא יודע למה","09/09/12 17:46","כב אלול","תשע"ב","17:46","דוד כוכב","הוא לא יודע מהי הסיבה העיקרית שלשמה עושים כך כולם, כמו שהסביר שלמה.","125","","4251","True","True","False","","150","31.44.132.147","0","22826","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22848","22847","שאלה כזו אין מקומה בגמרא אלא במטבח","09/09/12 17:53","כב אלול","תשע"ב","17:53","שאינו יודע לשאול","לפי הפירוש שהצעתם - מדובר גם על שאלה שצריך לשאול את רב הטבחים ולא שאלה שצריך לשאול בגמרא.

אני עדיין מעדיף ומחפש הסבר עקרוני לשאלת רב פפא. קשה לי עם ההסבר שלכם שמדובר בשאלה טכנית שלא קשורה להלכה ולתורה.

(והתלבטתי אם לא בכדי רש"י, שציטטתי לעיל, פירש את שפירש כבר בשלב השאלה של רב פפא, ודו"ק)","48","","4251","True","True","False","","320","77.127.59.192","0","22826","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22849","22848","אולי אפשר לומר","09/09/12 18:34","כב אלול","תשע"ב","18:34","ינון","בס"ד

שמתוך שרב פפא הבין את סגולותיה של השבת ולאלו מטרות היא טובה, ומה היא גורמת כאשר מכניסים אותה לתבשיל: היא גם ממתקת את הטעם וגם מעבירה זוהמא, הוא ביקש לברר מה ייחשב עיקר מבחינה הלכתית- ועל פי זה לקבוע מה יש לברך על השבת, ואם בכלל.","301","","4251","True","True","False","","197","132.69.229.230","0","22826","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22851","22848","בודאי שהשאלה קשורה להלכה","09/09/12 20:33","כב אלול","תשע"ב","20:33","דוד כוכב","כדברי רש"י: "למתוקי טעמא עביד - ומברכין על מימי תבשילו בורא פרי האדמה".
עוד נפקא מינה בברייתא שמוכיחה הגמרא ממנה: "השבת, משנתנה טעם בקדירה - אין בה משום תרומה ואינה מטמאה טומאת אוכלים".

אמנם השאלה תלויה במציאות מה עיקר התכלית בנתינת השבת.

הרבה שאלות הלכתיות בגמרא תלויות בצד הטכני.
כגון במסכת נזיר דף לט ע"א:
"איבעיא להו: האי מזיא, מלתחת רבי או מלעיל?
למאי נפקא מינה?
לנזיר שגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו, אי אמרת מלתחת רבי, נזירות הא שקליה, אלא אי אמרת מלעיל רבי, מאי דאקדיש הא קאים?".

והראיה שמביאה הגמרא לבסוף, טכנית לחלוטין:
"כד צבעי סביא דיקנהון, חוורן עיקבי נימהון. שמע מינה מלתחת רבי, שמע מינה".
שערות שנצבעו וגדלו, מופיע הצבע המקורי בחלק השער הצמוד לראש.","125","","4251","True","True","False","","158","31.44.132.147","0","22826","ברכות|לט ע"א",""),new Message("22886","22851","זו לא ראיה טכנית. זו ראיה מציאותית","10/09/12 10:13","כג אלול","תשע"ב","10:13","ינון","בס"ד

שבה המציאות מוכיחה מהיכן צומח השיער.

השאלה הזו מאוד במקום, מפני שאם השיער נחשב "צומח" הרי שבצמחים הצמח גדל מלעיל. תוכל להיווכח בזה באתה צורת ניסוי: צבע גבעול כלשהו בצבע בראשו ובחן לאחר זמן היכן הוא נמצא ביחס לראשו. ואם כך- לכאורה מאי דאקדיש הא קאים. לכן באה הגמרא ומוכיחה מן המציאות, שמציאותו של השיער שונה מזו של הצמח והוא דווקא גדל מלתחת.

במקרה שלנו אין הוכחה מציאותית. שהרי התוצאה של הכנסת השבת לתבשיל היא כפולה ורואים זאת מן המציאות: גם נותנת טעם וגם מסירה זוהמה.
השאלה היא מה ייחשב עיקר, ולא בהכרח שהסיבה הטכנית - מהי כוונתו של הטבח בהכנסתו את השבת - תהיה זו שתכריע. והראיה: שלפי הברייתא עיקר הכנסתה הוא לצורך נתינת הטעם, וממילא, טבח שייתן אותה לצורך הסרת זוהמה בלבד נאמר עליו "בטלה דעתו" ויצטרכו בכל זאת לברך על מימיה בפה"א. ובכל מקרה - כך לפי הברייתא - בשבת עצמה לאחר שהוציאו אותה מהתבשיל, אחרי שנתנה טעם, אין כל דין אוכל והאוכלה אינו מברך כלל.","301","","4250","True","True","False","","243","192.114.105.254","0","22826","ברכות|לט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);