var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22845;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22845","0","מוציא או המוציא","09/09/12 15:59","כב אלול","תשע"ב","15:59","baadann","התלמוד פוסק: והלכתא המוציא. ראו בתוס' שתמהו מדוע לא נקטו את הנוסח "מוציא" שמוסכם על כולם ותירצו עפ"י הירושלמי שרוצים להפריד בין המ"ם של "העולם" למ"ם של "מוציא". שאלנו בשיעור: ומה עם מלביש ערומים, מתיר אסורים? מה דעתכם?","201","","4257","True","True","False","","957","82.102.141.248","0","0","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22853","22845","שיתן ריוח בין הדבקים","09/09/12 20:45","כב אלול","תשע"ב","20:45","דוד כוכב","אמרו לעיל בדף טו ע"ב: "שיתן ריוח בין הדבקים... כגון... אתכם מארץ".
גם צמד המילים: העולם - מוציא הם כמו אתכם מארץ, המילה הראשונה מסתיימת באות מ' והשניה פותחת ב-מ'. לכן בנקל עלולים שלא להפסיק אחר ה-מ' הראשונה, אלא להמשיך אותה עד לתחילת המילה השניה.
אולם מלביש ערומים - המילה הראשונה מסתיימת ב-ש' והשניה פותחת ב-ע', ואין האותיות דבקות. אם לא באותם שלא די שאינם מבטאים את הע', אלא שאפילו כמו א' אינם מבטאים אותה, ואומרים מַלְבִּישַׁרוּמִים.
וכן במתיר אסורים, האות א' היא עיצור גמור, ומבוטאת בפתיחת מעברי האויר. ומי שרגיל לאומרה כדינה לא יאמר מַתִּירַסוּרִים.","125","","4257","True","True","False","","167","31.44.132.147","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22858","22853","לא את זה הוא שאל","09/09/12 21:17","כב אלול","תשע"ב","21:17","המכריע","שאלתו היתה על מלך העולם - מלביש, העולם - מתיר.","199","","4257","True","True","False","","175","212.179.87.186","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22860","22858","אהה","09/09/12 21:36","כב אלול","תשע"ב","21:36","דוד כוכב","אם כך, התשובה היא דהיכא דאפשר - אפשר, והיכא דאי אפשר - אי אפשר.
כאשר קיימות שתי אפשרויות שלדעת חכמים הם שקולות - המוציא או מוציא, יש עדיפות לצורה המוציא, כנ"ל.
אבל לא משום כך ייערך כל הסידור מחדש, להוציא ממנו את כל המקומות בהם ניתן להדביק את הדבקים.","125","","4257","True","True","False","","149","31.44.132.147","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22885","22858","האם אין ב'דאגה' לצרף את מילת "העולם"","10/09/12 10:12","כג אלול","תשע"ב","10:12","יהודי_קדום","תוך ניתוקה מסמיכותה ל"מלך" - דאגת שוא?
א. כל צירוף סמיכות לעיניינינו, הריהו נחשב כמילה אחת לכן פשוט שאין חשש ולא צריך לחשוש ל"בין הדבקים" שהמשמעות תשתנה - וראה ב. להלן. אמנם יש חששות אחרים כמו:
שיבוש הגיית אותיות כמו: שיזהר ויבטא לְמַעַן תִּזְכְּרוּ שלא ישמע כ- תִּסְכְּרוּ. וראוי להביא את:
1. תוס' בדף טו: ד"ה 'בין הדבקים' מסביר: "בין הדבקים. רב אלפס מוסיף כגון וחרה אף דאם לא יתן ריוח אז נראה כמו וחרף וכן מוסיף וראיתם אותו וזכרתם את ועשיתם את שצריך ליתן ריוח בין מ''ם שבסוף תיבה לאל''ף שבתחלת תיבה שאחרי' וכן צריך להתיז זיי''ן של תזכרו שלא ישמע שי''ן למען שיהיה לנו שכר מצות ואין לנו לעשו' על מנת לקבל פרס: "
2. בסידור של רש"י הקדוש יש תוספת (המתקשרת לאשכול מעל...) וההסבר הוא:
" וצריך להתיז בזי״ן (שלא יהא נשמע תסכרו דמשמע כעין אסכרא), של למען תזכרו שלא יהא נשמע תשכרו דמשמע על מנת לקבל שכר ופרס, ירושלמי:"
ראיתי שהירושלמי (פ"ב ה"ד) לא מציין את הסיבה להתזת ה-ז' כמובא בתוס' אלא רק כך אומר הירושלמי: "ר׳ לוי ר׳ אבדימא דחיפה בשם ר׳ לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו." (הוספתי לאחר צפיה אחת)]
ב. ניתן לראות כל אחת מהברכות גם בפיסוק הבא:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. מַתִּיר אֲסוּרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ:
כלומר ירגיל אדם עצמו לעשות הפסק (שטוב מאוד גם להבין את מה שעתיד לברך עליו את הקב"ה) אחרי מילת העולם.","233","","4256","True","True","False","","226","79.177.170.104","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22889","22885","עדיין לא ניתנה תשובה לשאלה","10/09/12 12:51","כג אלול","תשע"ב","12:51","ינון","בס"ד
גם בברכת המוציא ניתן לפסק "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם. מוציא לחם מן הארץ". ועדיין, התלמוד העדיף את הנוסח "המוציא", מה שאין כן בברכות "מלביש ערומים " ו"מתיר אסורים", ומדוע?
ואם כבר העדפנו בברכות השחר את הנוסח ללא ה' הידעה, מה נשתנו "הנותן לשכוי בינה" ו"הנותן ליעף כוח"?
אולי אפשר לומר לגבי הסיבה להעדפת "המוציא" על פני "מוציא"- ראשית, כך היא שנויה במשנה בסתם, והמחלוקת שהובאה - הובאה בברייתא, וגם שם, הדעה הסוברת "המוציא" היא סתמית - ת"ק, או רבנן - ור' נחמיה הוא דעת יחיד. שנית, כך מבוטא בתלמוד בכל הפעמים בהן מוזכרת הברכה - ובמודגש בדפים שלפנינו ושלאחרינו - "המוציא וכו'"
ובנוסף, נכון שלגבי "מוציא" כו"ע לא פליגי דאפיק משמע - כלומר בלשון עבר, וב"המוציא" פליגי, וברור מהפשט שלישנא דאפיק משמע היא הלשון הדרושה.
אבל מתוך פירוש רש"י לסיבתו של ר' נחמיה מדוע לא "המוציא" - שמשמע לשון עתיד, ניתן לומר שאם נוכל להבין שמשמע לשון הווה הרי זה בסדר (וראה בדיון דומה בפוסקים לגבי ניקוד המילה נהיה בברכת "שהכל נהיה בדברו"- אם ה-י' בקמץ או בסגול), ואם כך- הרי שאפשר עוד לומר ששפיר "המוציא" עדיף, שהוא לישנא מעלייא, שניתן לשמוע ממנו כמה דברים:
- לרבנן הוא לישנא דאפיק משמע
- גם אם מפיק משמע, משמעותו היא בהווה וכוונתו שבכל רגע ורגע מהווה מציאות של הוצאת לחם מן הארץ
- המוציא, ב-ה' הידיעה, משמע גם: מכל הפעולות שעל האדם לעמול ולבצע כדי לייצר לחם, שנגזר עלינו "בזיעת אפיך תאכל לחם", בסופו של דבר, רק הקב"ה הוא המוציא לחם מן הארץ, לא האדם, שזרע והשקה וקצר ועימר ודש וזרה ולתת וטחן ולש ואפה.
אם נוכל לומר כך, ניתן ליישב דברי הירושלמי, שמכלול השיקולים הנ"ל, בנוסף למניעת עירוב האותיות, גרם להכריע הלכה "המוציא", מה שאין כן בברכות השחר, שאין בהן שיקולים כאלו.
ועדיין יש מקום לשאול בברכות השחר עצמן- מה נשתנו "הנותן" שכן ב-ה' הידיעה, ואולי אפשר לומר גם כאן שזה לאפוקי מטעויות, שעלולים לחשוב ש"בינה" שניתנה בשכוי "מעשה הטבע" הוא ואין לו מקור ח"ו, ועלולים לחשוב שכחו של האדם שלו הוא ולומר "כחי ועוצם ידי" (בניכוס עצמי-לשון שייכות לי), באה הברכה ואומרת "הנותן" ב-ה' הידיעה, שרק הקב"ה הוא זה שהחליט על מציאות ה"בינה" בשכוי, וללא מתנתו - בחסד - היה האדם יעף וחסר כח ואין אונים.","301","","4256","True","True","False","","320","132.69.229.230","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22891","22889","לא. לא ניתן לפסק","10/09/12 12:59","כג אלול","תשע"ב","12:59","יהודי_קדום",""ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם. מוציא לחם מן הארץ".
אילו שני משפטים שונים מבחינה תחבירית שכדי לקשרם צריך להוסיף ' ה ' ל- "מוציא" היינו המילה "המוציא" מיידעת ומפרסמת את מלך העולם כמוציא את הלחם מן הארץ. במשפטים המוצעים אין הדבר כן. ודברים אלה כרבנן שאומרים שזו גם לשון עבר. ולא כר' נחמיה שאומר "מוציא" זה הוא הלשון עבר ואילו "המוציא" הוא לשון עתיד.
אמשיך לעיין בהמשך דבריו.","233","","4256","True","True","False","","155","79.177.170.104","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22893","22889","יש בהערותיו המצויינות צורך בהרחבה","10/09/12 13:25","כג אלול","תשע"ב","13:25","יהודי_קדום","נוספת בעיקר כדי לנמק:
מדוע לא נברך: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם. מוציא לחם מן הארץ
וכן מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים
ובע"ה, אם לא יקדימוני, אעשה זאת מחר בגלל חובתי לצאת עתה.","233","","4256","True","True","False","","138","79.177.170.104","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22894","22891","במחילה, לא הבנתי את ההבדל","10/09/12 13:26","כג אלול","תשע"ב","13:26","ינון","בס"ד
בין "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם. מלביש ערומים"
ובין "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם. מוציא לחם מן הארץ"
למה שיהיה אפשר לשים נקודה בראשונה ואי אפשר בשניה?
אם דרושה ה' כדי ליידע את הקב"ה כמוציא הלחם, למה היא אינה דרושה כדי ליידע אותו כמלביש הערומים ומתיר האסורים?","301","","4256","True","True","False","","162","132.69.229.230","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22895","22893","הוסף לקושייתך: מדוע לא "המלביש ערומים"?","10/09/12 14:16","כג אלול","תשע"ב","14:16","Almuaddib","","107","","4256","False","True","False","","147","77.127.115.220","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22899","22895","מתחייב בע"ה ובנ"ד להרחיב. בינתיים:","10/09/12 22:10","כג אלול","תשע"ב","22:10","יהודי_קדום","ברור שקושייתו אמיתית, ובמקומה.
אכן גם לשאר ברכות השחר הקושיא הלשונית קיימת אך זו הלשון שקבעו לנו! - מנהג, מסורת וכו' ולא ניתן היום לשנותה. וזה לענ"ד.
בכל במקרים הנידונים מדובר בשני משפטים שהחיבור ביניהם מחייב את ה' הידיעה או "ש" לפני 'מתיר' (...שמתיר אסורים) לפי חוקי הלשון היום.
יש עוד לכתוב על חילוק הזמנים של רבנן ור' נחמיה: המשמעות של "מוציא" ו-המוציא" היא בהווה. לשון אמת מוחלטת - תמידית שמשייכת את כל הזמנים.
בע"ה, כאמור, ארחיב.
עלי להודות שבתחילה הבנתי אחרת את שאלתו של ר' baadann.","233","","4256","True","True","False","","149","79.177.170.104","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22907","22895","מטבע חכמים ממטבע נביאים נוצק","11/09/12 05:47","כד אלול","תשע"ב","05:47","דוד כוכב","התשובה פשוטה, אילו היו מוסיפים יידוע הנוסח היה צריך להיות "מלביש הערומים", ולא "המלביש ערומים". ואז ממילא היינו נשארים עם סמיכות הַמֶּמִים: העולם-מלך.
וכן מתיר האסורים.
מלביש הערומים.
מגביה השפלים.
מציב גבול האלמנה.
ואין ברכה נוספת אשר הסיומת שלה שאחר "העולם" מתחילה באות מ'.
אולם קיימת תשובה נוספת.
מטבע חכמים ממטבע נביאים נוצק.
לדוגמא, הברכה רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא מושתתת על הפסוק (ירמיהו יז, יד) רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא.
וכן ברכת מַתִּיר אֲסוּרִים מושתתת על הפסוק (תהלים קמו, ז) ה' מַתִּיר אֲסוּרִים.
ברכת מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים היא במשקל ברכת מַתִּיר אֲסוּרִים הסמוכה לה, וכלשון מספר פסוקים שמוזכר בהם לבוש לערומים.
וברכת מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה מושתתת על הפסוק (משלי טו, כה) בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה.
כך שבקובעם את נוסח הברכה, לא ראו חכמים לשנות ממטבע שטבעו נביאים, ולהוסיף יידוע שאיננו במקור.
ואילו ברכת הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, הושתתה על הפסוק (תהלים קד, יד) מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
וכיון שממילא קיים היה צורך לשנות את מילת 'לְהוֹצִיא' למילה שתתאים לנוסח הברכה, הרי ששתי האפשרויות היו פתוחות, גם המוציא וגם מוציא.","125","","4255","True","True","False","","165","31.44.132.147","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22911","22907","כן ולא","11/09/12 07:07","כד אלול","תשע"ב","07:07","Almuaddib","אכן, ברכות שטבעו חכמים, בלשון התנ"ך טבעון.
אולם הסברך הלשוני פשוט שגוי.
אנא, נסה להסביר לי את ההבדל בין שתי הנוסחאות הבאות:
ברוך אתה ה' אמ"ה מתיר אסורים
או
ברוך אתה ה' אמ"ה המתיר אסורים
אין שום מניעה להשתמש בצורה השניה, כפי שנעשה בברכת המזון.
ועוד, טענתך לגבי סדר היידוע, היתה גורמת לכך שבברכת המזון היינו צריכים למצוא מוציא הלחם מן הארץ. הואיל ושם לא כך הוא, גם טענתך לגבי ברכות השחר נופלת.","107","","4255","True","True","False","","153","77.127.115.220","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22949","22907","מהתוספות עצמם, קושיה על תשובתך","12/09/12 08:56","כה אלול","תשע"ב","08:56","Almuaddib","ראשית, כדאי להקדים כי הירושלמי אינו כה חד וברור כשם שהוצג בתוספות, וכדאי לעיין שם.
שנית, התוספות עצמם מקשים מהמשך הברכה "...לחם מן הארץ", שהרי גם שם יש דבקים - לחם-מן.
התשובה המתבקשת היתה לומר - כדברי דוד למעלה - כי במקום שאי אפשר, אי אפשר, ואכן - אינני רואה איך ניתן יהיה ליידע שם בלי לשנות את המשמעות.
התשובה של דוד למעלה, כי מטבע שטבעו חכמים וכו' - והרי בפסוק כתוב "להוציא לחם מן הארץ" - גם היא לא נאמרת על ידי התוספות, אלא תשובה אחרת, רחוקה מדברים אלו כרחוק מזרח ממערב.
וצריך עיון נוסף.","107","","4254","True","True","False","","167","87.68.31.217","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22914","22911","ה' מַתִּיר אֲסוּרִים (תהלים קמו, ז)","11/09/12 07:28","כד אלול","תשע"ב","07:28","דוד כוכב","לענין השאלה שברישא כבר עניתי לעיל שבפסוק כתוב מתיר אסורים בלי תוספת יידוע, וכך יהיה בברכה.
ולענין הסיפא, הנוסח אינו 'מוציא הלחם מן הארץ' כי אין הפירוש שה' הוא מוציא הלחם, מנין - מן הארץ; אלא הפירוש הוא שה' הוא המוציא: לחם-מן-הארץ, כמו שהוא הוציא לאבותינו לחם-מן-השמים.
לחם-מן-הארץ הוא כמו פרי-האדמה, פרי-העץ.
ניתן להתווכח ולומר שנכונה גם המשמעות מוציא-לחם; מן-הארץ, אולם היה רצון גם ליצור את הביטוי "לחם מן הארץ" על משקל (שמות טז, ד) לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וכבר הוזכר פה שכך הברכה על המן.","125","","4255","True","True","False","","143","31.44.132.147","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22925","22914","עדיין צריך להבין את החילוק","11/09/12 13:14","כד אלול","תשע"ב","13:14","ינון","בס"ד
ואפשר להוסיף לשאלה שכאן גם מברכות שלא ממין הברכה הנ"ל, למשל:
הגומל לחייבים טובות וכו' - גומל מתחילה ב-ג' ולמרות זאת הוסיפו ה'
ועוד- בברכות עמידה, שחתימת כולן שווה, עדיין לא הותירו זהות מוחלטת ביניהן, מצד אחד:
מגן אברהם
מחיה המתים
חונן הדעת
גואל ישראל
רופא חולי עמו ישראל
מברך השנים
מקבץ נדחי עמו ישראל
מלך אוהב צדקה ומשפט
שובר אויבים ומכניע זדים/מינים
משען ומבטח לצדיקים
בונה ירושלים
מצמיח קרן ישועה
שומע תפילה
ומצד שני:
האל/המלך הקדוש
הרוצה בתשובה
חנון המרבה לסלוח
המחזיר שכינתו לציון
הטוב שמך ולך נאה להודות
המברך את עמו ישראל בשלום
וגם- המלך המשפט (לעומת "מלך על כך הארץ" בימים נוראים)
נכון שבחלקן ישנו הניסוח של נביאים, אבל בחלקן לא הקפידו עליו, או שמתוך שאין ניסחו אחרת.
הכי בולט: למה מברך השנים מחד ומאידך המברך את עמו ישראל בשלום
ויש עוד, גם בברכות ק"ש:
המעריב ערבים מחד ומאידך יוצר המאורות,
אוהב עמו ישראל ושומר עמו ישראל לעד מחד, ומאידך הבוחר בעמו ישראל באהבה.
גם ברכות שאינן תדירות: "בא"י אמ"ה הרב את ריבנו....בא"י הנפרע לעמו [ישראל] מכל צריהם האל המושיע"
וזה לא נגמר. בברכות התורה:
"המלמד תורה לעמו ישראל", לעומת "נותן התורה";
בברכות ההפטרה, אותה ברכה פותחת ב"אשר בחר בנביאים טובים" וחותמת ב"הבוחר בתורה ובמשה עבדו", אחריה "האל הנאמן בכל דבריו", אבל "משמח ציון בבניה" ו"מגן דוד".
ועוד ברכות שיש בהן שתי השיטות: בברוך שאמר: "...מלך העולם האל האב הרחמן.....בא"י מלך מהולל בתשבחות",
והחתימה הכי סתורה מיניה וביה - ברכת ישתבח: "אל מלך גדול בתשבחות...הבוחר בשירי זמרה מלך [יחיד] [אל] חי העולמים" - פעמיים זה מתהפך.
העימות והניגוד ברורים ומופיעים כמעט בכל קבוצות הברכות. למה זה קיים? ולמה דווקא אלה כך ואלה כך?","301","","4255","True","True","False","","238","132.69.229.230","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22933","22925","טרם מצאתי אם קיימת קושיה","12/09/12 02:18","כה אלול","תשע"ב","02:18","דוד כוכב","לא בדקתי עכשיו בכל הברכות מהי הסיבה ליידוע או למניעתו. אך מה שרואים מיד הוא שיש ברכות שבעצם משמעותם נצרכים ליידוע או להיפך.
אברהם הוא שם פרטי לכן לא שייך לנסח מגן האברהם כמו מחיה המתים. וכך הוא גם בבונה ירושלים. משמח ציון, מגן דוד.
לעומת זאת יתכן רק מחיה המתים - ביידוע, כי מחיה מתים משמעו שמחיה רק חלק מהמתים (המקומות בהם הנוסח הוא 'מחיה מתים' הביטוי נמצא במחרוזת ומתדמה לשאר הביטויים בה). וכן הוא בחונן הדעת - כל דעת שהיא.
מחיה המתים שייך לקבוצת המיודעים, וכן חונן הדעת ומברך השנים. וכן נותן התורה מיודע, ממש כמו המלמד תורה. וגם מ"ש שהכי בולט: מברך השנים מיודע כמו המברך את עמו ישראל בשלום.
ברכת אשר בחר הוא אפיון אחר - הסטורי, ולא שייך בו יידוע או לאו. וכמו כל הברכות שחתימותיהן פותחות באשר. אשר בחר בנו, אשר ברא ששון.
במלך מהולל בתשבחות, יתכן שלשון יידוע הוא כבד מדאי להיותו חוזר ג' פעמים - המלך המהולל בַתּשבחות. הרישא מלך גדול בתשבחות אינה מיודעת משום שקיימים עוד מלכים כאלו. כך נכתב בשם הגר"א, שרק הקב"ה מהולל בתשבחות. ואילו מלך ב"ו ניתן להלל ע"י מניית מגרעותיו המועטים. הסיפא מלך... העולמים דוקא מיודע.
בשאר הברכות צריך להשוות לפסוק המקור.","125","","4254","True","True","False","","157","213.151.32.179","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22951","22933","נדמה לי שמשהו פוספס...","12/09/12 09:56","כה אלול","תשע"ב","09:56","ינון","בס"ד
בכל המקומות שדובר על יידוע כבודו כתב יידוע סמיכות, כמו מ"ש שמתאים מחיה המתים ולא מתאים מגן האברהם. אבל לא זו השאלה.
אם ישים לב, יראה שהבאתי את "מגן אברהם" ואת "מחיה המתים" באותה קבוצה, וביניהן דווקא לא הקשיתי. מבחינת השאלה הן באותו מצב.
אגב, לא שאלתי משהו חדש, רק הרחבתי את שאלתו המקורית של baadan. לצורך העניין, לגבי מגן אברהם ומחיה המתים - מדוע לא "המגן לאברהם" ו"המחיה מתים" (למשל).
יתרה מכך - לא שברצוני לשנות נוסח של ברכה כלשהי, ברצוני רק להבין מה עומד מאחורי בחירת ניסוח שונה לברכות שלכאורה דומות, כדוגמת השאלה המקורית בראש האשכול כאן - "....מלך העולם המוציא..." מול "....מלך העולם מלביש ערומים"
מדוע "מברך השנים" ללא יידוע ו"המברך את עמו ישראל בשלום" ביידוע? (ראה- אמנם השנים הן מיודעות, אך השאלה היא למה אין יידוע למברך, כמו שכן מצינו לו יידוע בברכת שים שלום, וכמו שמצינו יידוע למוציא ולא נשאלה מעולם שאלה למה אין יידוע ללחם).
כל הדוגמאות האחרות שהבאתי הן על אותו עיקרון: מצד אחד חתימות שבהן אין יידוע כלל (או שאם ישנו אין הוא מכוון לקב"ה, שאותו אנו מברכים) ומהעבר השני חתימות מאותה קבוצת ברכות ולכאורה עם אותם מאפיינים אלא שבהן יש יידוע לקב"ה דווקא.","301","","4254","True","True","False","","185","132.69.229.230","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22960","22951","כך היא הצורה הלשונית הנכונה","12/09/12 21:34","כה אלול","תשע"ב","21:34","דוד כוכב","לא תיקני לומר המחיה מתים. אומרים מחיה המתים, והמשמעות היא שהמחייה מיודע, לא המתים. אם רוצים ליידע דוקא את המתים אומרים מחיה את המתים.","125","","4254","True","True","False","","98","95.86.127.156","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22975","22960","נפלא! ומדוע אם כן","12/09/12 23:33","כה אלול","תשע"ב","23:33","ינון","בס"ד
המחייה מיודע, וחונן הדעת - לפי אותו עקרון - מיודע, וגם הרוצה בתשובה מיודע, ואילו הרופא חולי עמו ישראל לא מיודע?
ממ"נ: אם תאמר ש"רופא חולי עמו ישראל" הוא כבר מיודע אלא שלא מתאים תחבירית להוסיף כאן "את", הדרן קושיין לדוכתה: מדוע החליטו חז"ל כן לנסח כך את "המברך את עמו ישראל בשלום" (ונשים לב- כאן גם המברך זכה ב-ה' הידיעה וגם עמו ישראל זכה ב"את" הידיעה, לפמ"ש)? ולמה לא התאים לחז"ל ליידע אותו כמו את "אוהב עמו ישראל", שלפי העקרון האמור, הוא כבר מיודע?
כמו כן, למה לא תקני לומר המחיה מתים, וכן תקני לומר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית?
כבר ננזפתי בעבר על בורותי במכמני הלשון, אבל לענ"ד, "המחיה מתים" הוא תקני בהקשר מסויים. כמו "המחדש מעשה בראשית" וכמו "החונן לאדם דעת" וכמו "הרוצה בתשובה" וכמו "הבוחר בעמו ישראל באהבה" וכמו "הבוחר בשירי זמרה" וכמו "המחזיר נשמות לפגרים מתים" וכמו "האל קדוש" (שזה אמנם לא חלק מברכה אך נאמר בתפילות הימים הנוראים [ואולי תקני לומר הימים-נוראים] הבעל"ט).
ושוב- הרחבתי את השאלה לכל הברכות כדי לנסות למצוא כלל החורז את כולן- מתי זה התאים לחז"ל ומתי לא ומדוע.","301","","4254","True","True","False","","212","132.69.229.230","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22990","22975","השאלה בכל זה אינה בתקנה, אלא בכללי הלשון","13/09/12 03:28","כו אלול","תשע"ב","03:28","דוד כוכב","מבחינתי לא ננזפת מעולם כמובן. אבל אכן מי שרגיל בלשון הקודש מרגיש מיד ש"המחיה מתים" הוא ביטוי שגוי. (חוץ מבביטוי: "הַמֶחַיֵי-מֵיְסִים" - במבטא יידי).
רופא חולי עמו ישראל - כך אומרים גם באופן המיודע. אין היכן להוסיף ה'.
במשפט "המברך את עמו ישראל בשלום" ה' הידיעה מתישבת היטב בתחילה מבחינה לשונית.
וכן "המחדש... מעשה בראשית", "החונן לאדם דעת", "הרוצה בתשובה", "הבוחר בעמו ישראל באהבה", "הבוחר בשירי זמרה", "המחזיר נשמות לפגרים מתים", "האל הקדוש".
הצורה התיקנית היא - הימים הנוראים. היום ניתן גם לומר ה'ימים-נוראים' רק בהתייחס אליהם כאל ביטוי אחוד מחודש.","125","","4253","True","True","False","","142","95.86.127.156","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("22994","22990","עדיין אין לי כלל שיסביר את ההבדל","13/09/12 09:09","כו אלול","תשע"ב","09:09","ינון","בס"ד
אם "המחיה מתים" לא תקני ולא מתיישב על הלשון, לכאורה היו חז"ל אמורים לדבוק בזה ולא לתקן לנו את "המעורר ישנים והמקיץ נרדמים המשיח אלמים והמתיר אסורים והסומך נופלים והזוקף כפופים" שאגב, אלו שהדגשתי מופיעים בברכות השחר דווקא ללא ה' והרי מכאן התחיל הדיון.
ה' הידיעה מתיישבת היטב גם בביטויים 'מחזיר הנשמות', 'רוצה התשובה', 'בוחר שירי הזמרה', 'מלמד התורה' וכן הלאה. גם הביטוי ללא ה' הידיעה 'בוחר בעמו ישראל' מתיישב היטב. העניין הוא שלא נבחרו ביטויים אלה, אלא אותם עם ה' בתחילתם, ולעומת זאת במקרים אחרים נבחרו דווקא הביטויים ללא ה' הידיעה כלל, או עם ה' אבל לא בתחילתם. השאלה שחוזרת שוב ושוב - ועדיין ללא מענה - היא: מדוע? מהו העיקרון העומד מאחורי הדברים?
יש הבדל בין "החונן לאדם דעת" ובין "חונן הדעת". לא הרי זה כהרי זה. (או שאולי כן?)
יש הבדל גם בין "המלמד תורה" ובין "נותן התורה". לא הרי זה כהרי זה.
נ.ב.
מסופקני אם תקני לומר 'הימים-נוראים'. באופן כללי, אם איני טועה, התקניות ביידוע ביטוי המורכב מסמיכות היא אכן לשים את ה' הידיעה במילה השניה בסמיכות ולא בראשונה כאשר מדובר בשם עצם, כמו למשל בית-ספר, כמובן לא נאמר הבית-ספר אלא בית-הספר. ספר-תורה, לא הספר-תורה אלא ספר-התורה.
הסיבה שבביטוי 'הימים הנוראים' מופיעה ה-ה' פעמיים היא מכיוון שזהו אינו ביטוי אחד המורכב מסמיכות, אלא זה שם עצם המלווה בתואר (כמו האיש הגבוה).
אבל 'מחיה מתים' אינו לא זה ולא זה ולכן קיימת האפשרות - בהקשר הנכון - לומר 'המחיה מתים' כמו 'המתיר אסורים והזוקף כפופים' דלעיל.","301","","4253","True","True","False","","200","132.69.229.230","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("23008","22994","לענין הרישא","13/09/12 11:28","כו אלול","תשע"ב","11:28","דוד כוכב","הביטויים שהבאת פה בתחילת דבריך אינם קיימים בנוסח שלי. אולי אלו תוספות מאוחרות.","125","","4253","True","True","False","","86","95.86.127.156","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("23009","23008","לא התעמקתי בשינויי נוסחים","13/09/12 11:44","כו אלול","תשע"ב","11:44","ינון","בס"ד
הדברים שהזכרתי מופיעים בפסוקי דזמרה של שבת ויו"ט, בקטע הפותח ב"נשמת כל חי תברך את שמך". ציטטתי את נוסח עדות האשכנזים. ועתה - בעדות הספרדים הנוסח הוא כך:
"המעורר ישנים והמקיץ נרדמים מחיה מתים ורופא חולים פוקח עוורים וזוקף כפופים המשיח אלמים והמפענח נעלמים".
הנה כי כן, אמת הוא שחלק מהביטויים - מחיה מתים, רופא חולים, פוקח עוורים וזוקף כפופים - מופיעים ללא ה', אך השאר מופיעים עם ה' ושוב הדרא קושיין לדוכתה: מה ההבדל?","301","","4253","True","True","False","","225","132.69.229.230","0","22845","ברכות|לח ע"ב",""),new Message("23014","23009","אכן, כך הנוסח","13/09/12 15:12","כו אלול","תשע"ב","15:12","דוד כוכב","הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים. וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְמִים. וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים. וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים. וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים.
זהו ניסוח מיוחד ופיוטי, ואינו כמו בפסוקים, בתהלים קמו.","125","","4253","True","True","False","","145","95.86.127.156","0","22845","ברכות|לח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);