var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23010;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23010","0","רב יהודה מחבב את ארץ ישראל","13/09/12 13:16","כו אלול","תשע"ב","13:16","אדמון","בסוף עמוד א'
"א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל".

היכן ראינו שר' יהודה מחבב את ארץ ישראל?","308","","4249","True","True","False","","968","212.76.102.165","0","0","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23011","23010","ואוסיף ואקשה","13/09/12 13:39","כו אלול","תשע"ב","13:39","לינקוש","שבת מא ע"א:
ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה דבעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא''י עובר בעשה שנאמר {ירמיה כז-כב} בבלה יובאו ושמה יהיו.

(אם כי, אין זה מוכיח, כיוון שייתכן שחיבב וללא קשר לאיסור הנ"ל)

ולשאלתך:
אולי אנחנו לא ראינו, אך רב חסדא כן ראה וידע.","58","","4249","True","True","False","","254","84.228.25.252","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23016","23010","מהיכן ינק ר' זירא תלמידו את אהבת א"י?","13/09/12 15:52","כו אלול","תשע"ב","15:52","שלמה שטרסברג","אם לא מרבו רב יהודה ודבר זה שהגמרא מעידה לנו כאן על אהבתו הגדולה של רב יהודה לארץ ישראל מעצים לשיא את דבקותו בבורא שכשחשב לשיטתו שיש איסור לעלות לא"י הרי על אף האהבה העצומה שהייתה לו לא"י כבש את אהבתו ולא עלה

ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר

נ.ב באמת זה פלא שדווקא רב יהודה שאוסר לעלות לא"י הוא דוגמת המופת שהגמרא אצלנו מביאה למי שאוהב את א"י","205","","4249","True","True","False","","249","31.44.133.112","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("63105","23010","תירוץ נכון","31/10/19 20:21","ב חשון","תש"פ","20:21","אמלתראות","זה שבירושלמי אין מאמרים כאלה מראה על נפק"מ חדה ביניהם.


הסברים ממבט שונה מהגה"ק הרב בוצקו זצל בנפקמ בין יחיד לציבור, וכהיום לעומת העבר.

או ראשיתו של ניצחון בבל על ארץ ישראל נגזר מ'כלל הזהב' – מי שיש לו הזהב קובע את הכללים כמו שכתוב בספה"ק נועם אלימלך","267","","1645","True","True","False","","192","68.192.20.132","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23015","23011","מעלת ארץ ישראל ובבל לרב יהודה","13/09/12 15:46","כו אלול","תשע"ב","15:46","דוד כוכב","המעשה ברב זירא דהוה קמשתמיט שבמסכת שבת דף מא ע"א; מופיע גם במסכת כתובות דף קי ע"ב.
ובמסכת ברכות דף כד ע"ב: "רבי אבא הוה קא משתמיט מיניה דרב יהודה, דהוה קא בעי למיסק לארעא דישראל".

אבל בגמרות אחרות מבואר שלא היה זה משום שרב יהודה זילזל בא"י, והוא דוקא כיבד אותה. אלא שהחשיב גם את בבל שהיא במעלה גבוהה - דומה לא"י.

במסכת כתובות דף קיא ע"א:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות".
ושם: "אמר רב יהודה: כל הדר בבבל - כאילו דר בארץ ישראל".
ובמסכתות קידושין דף סט ע"ב; וקידושין דף עא ע"א: "אמר רב יהודה אמר שמואל: כל ארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל".
במסכת בבא קמא דף פ ע"א: "אמר רב יהודה אמר רב: עשינו עצמנו בבבל כארץ ישראל לבהמה דקה".","125","","4249","True","True","False","","326","95.86.127.156","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23027","23011","כמדומני שאין קשיתך קושיא","14/09/12 14:34","כז אלול","תשע"ב","14:34","דוד שפירא","כי מי שחביבה עליו אר"י הוא רבי יהודה הלוא הוא רבי יהודה בר עילאי (תנא) והרב של רבי זירא זה רב יהודה הלוא הוא רב יהודה בר יחזקאל (אמורא)","180","","4248","True","True","False","","344","212.76.118.86","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23019","23016","הסבר נפלא עד למאד","13/09/12 18:27","כו אלול","תשע"ב","18:27","אמלתראות","מישהו מוכן להקליד את דברי ה"אור שמח" על שיטת רב יהודה המובא כאן ?

על המכתב ותוצאותיו ראה באוצר","267","","4249","True","True","False","","329","68.199.173.180","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23020","23019","בבקשה... ב WORD","13/09/12 23:32","כו אלול","תשע"ב","23:32","יהודי_קדום","יש להגיה מעט .","233","doc","4249","True","True","False","","147","79.177.170.104","0","23010","ברכות|מג ע"א","0-doc"),new Message("23031","23020","זכותך גדול","14/09/12 16:58","כז אלול","תשע"ב","16:58","אמלתראות","ומצאנו לרב יהודה- גדול חסידי האמוראים, אשר לדבריו היה בכלל השבועה שאיש פרטי לא יעלה מבבל לארץ ישראל (נתונות ש0). והיתה חביבה עליו ארץ ישראל עד כי גם בנוסח הברכה רצה להזכיר שבח ארץ ישראל <נרמת מ־׳ג). ואולי מפני זה, כי לפי דבליו לא היה יכול לראות את הארץ, לכן ״אין פת בסלו״, ולכן אמרו: בר טיניה דרב יהודה דחביבא ליה ארץ־ישראל (כרמת שם> ואולי משום זה אמרו: שאני עולא דחביב ליה לרב יהודה (חולי! צ׳׳ס, טשום דעולא ״נחותא״ קרו ליה (ירושלמי סוף נלאים), דהוה נחיתו סליק לארעא דישראל, והיה חביב עליו לשמוע מפיו מה בארץ ישראל.","267","","4248","True","True","False","","317","68.199.173.180","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23028","23027","וכי כך גירסתך בגמרא?","14/09/12 14:40","כז אלול","תשע"ב","14:40","לינקוש","","58","","4248","False","True","False","","254","77.126.65.2","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23030","23028","ככה זה בתקליטור התורני (dbs)","14/09/12 14:51","כז אלול","תשע"ב","14:51","דוד שפירא","","180","","4248","False","True","False","","443","212.76.118.86","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23032","23030","לא בדיוק, וזו טעות בגירסה","14/09/12 17:40","כז אלול","תשע"ב","17:40","דוד כוכב","בתקליטור התורני הראשון רב יהודה והשני רבי יהודה. כך הוא גם בשטיינזלץ. ונראה שזו פתיחה לא נכונה של ראשי תיבות כי בש"ס וילנא בשני כתוב ר'. בכת"י פריס שניהם רב. בכת"י מינכן ג"כ כתוב רב אך אינו מוכרח כי הרווח קטן ופעמים מאחדים את הרבי עם השם כך: רביוסי=רבי יוסי. גם לפי הענין צ"ל רב יהודה, למרות שבתחילה לפני שבדקתי את הגירסה היתה לי השערה להסבר את"ל שצ"ל רבי יהודה.","125","","4248","True","True","False","","146","95.86.127.156","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23033","23031","סרק סרק","14/09/12 17:44","כז אלול","תשע"ב","17:44","דוד כוכב","יש פה יותר מדאי טעויות כתיב של קריאת תוכנת הסריקה.","125","","4248","True","True","False","","165","95.86.127.156","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23045","23031","אני 'נאלץ' לפרש את דברי ר' אמלתראות:","16/09/12 07:38","כט אלול","תשע"ב","07:38","יהודי_קדום","ברוח טובה ובחידוד שכל רב כתב ר' אמלתראות: "זכותך גדול" ולא: זכותך גדולה בהצביעו ברמז חכם על רמת הסריקה הלקויה - כך קיבלתי דבריו באהבה ובצחוק.

לחלוטין אין להבין דבריו אחרת.

כוח"ט","233","","4246","True","True","False","","115","79.177.170.104","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23035","23033","המתחיל במצוה אומרים לו חמור ","15/09/12 22:14","כח אלול","תשע"ב","22:14","יהודי_קדום","","233","","4247","False","True","False","","117","79.177.170.104","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23046","23033","אם כבר משתעשעים אז עוד קצת:","16/09/12 07:45","כט אלול","תשע"ב","07:45","יהודי_קדום","המילה מדאי שכתב במשפט: "יותר מדאי טעויות כתיב" איננה קיימת בעברית.
יש לכתוב יוֹתֵר מִדַּי בלי 'א'.

","233","","4246","True","True","False","","127","79.177.170.104","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23038","23035","חלילה זכותך גדולה מאוד והמתחיל בתיקון","16/09/12 00:08","כט אלול","תשע"ב","00:08","שלמה שטרסברג","אומרים לו גמור ונראה שלכך רמז הרב כוכב ולא התכוון חלילה לשלילה","205","","4246","True","True","False","","198","212.76.121.86","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23039","23038","כמובן","16/09/12 05:12","כט אלול","תשע"ב","05:12","דוד כוכב","בהחלט ישר כח ליהודי קדום שמסייע פה בדברים רבים, וביחוד בתחום מומחיותו הגדולה - בעניני מחשוב. (אחד החברים המבין יותר ממני במחשבים כתב לי שקדום גאון במחשבים).
וקדום בהחלט הזהיר וכתב שנחוצה הגהה.
ההתיחסות שלי היתה כלפי המחשב עצמו. הכיצד האדם הפשוט ביותר מצליח להעתיק טוב הרבה יותר מאשר המחשב בעל כח המיחשוב הרב ביותר. מה רבו מעשיך ה'!
יש לי גיס שעבד פעם בחברה שפיתחה תכנה של סריקה, הוא אמר לי שלא מצליחים להגיע לתוצאה טובה יותר מאשר אחוז אחד של טעויות, כלומר טעות בכל משפט כמעט.
בפרויקט השו"ת ניסו פעם אחת בלבד להכניס ספר בסריקה, את ספר הטורים, הם חדלו מיד משום הטעויות הרבות שנוצרו.

באשר לכותרת של יהודי קדום, רצוי להשלים כפי אשר רשמתי בנערותי:
המתחיל במצוה אומרים לו גמור
הגומר מצוה אומרים לו: אדמו"ר!
המתחיל עבירה אומרים לו חזור!
הגומר עבירה אומרים לו חמור...","125","","4246","True","True","False","","150","37.60.45.197","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23044","23039","התכוונתי יותר להתבדח מאשר להטרידכם","16/09/12 07:28","כט אלול","תשע"ב","07:28","יהודי_קדום","בכתיבה. באשכול שמעל כתב הרב כוכב "המתחיל במצוה...." ומכאן הבדיחותא.

ומתוך האור שמח שם:

"ומצוה על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו... ואם יתן השי״ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה...," והמכיר מבין

לעניין איכות הסריקה: תמיד היא מושפעת גם מאיכות המקור ומכמות הזמן שהאדם הסורק יכול להשקיע.

עכ"פ ראוי היה שאצרף את המקור ואני עושה זאת עתה.

כתיבה טובה לכל משפחת הפורטל ולכל עמו ישראל.","233","pdf","4246","True","True","False","","163","79.177.170.104","0","23010","ברכות|מג ע"א","0-pdf"),new Message("23049","23044","מצטרף לברכות, וכתיבה טובה גם לך","16/09/12 11:41","כט אלול","תשע"ב","11:41","דוד כוכב","וארכה בחיין שנים כשני אליהו
יחייה דגן ויפרח בימיו צדיק כגפן פוריה

מתוך ספר בן ידיד","125","","4246","True","True","False","","114","37.60.45.197","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23050","23046","יש אפילו בדף היומי של ר"ה","16/09/12 11:47","כט אלול","תשע"ב","11:47","דוד כוכב","במסכת ברכות דף מז ע"א: "כל העונה אמן יותר מדאי".

כמובן שהמילה המנוקדת היא מִדַּי.
אך כדי לְבַדֵּל מהמילה מַדִּי, הרגילות כבר בלשון חז"ל לכתוב: מדאי, או מדיי.","125","","4246","True","True","False","","124","37.60.45.197","0","23010","ברכות|מג ע"א",""),new Message("23053","23050","יפה.. זה בארמית - ותגובתו כתובה עברית ..","16/09/12 16:12","כט אלול","תשע"ב","16:12","יהודי_קדום","","233","","4246","False","True","False","","294","212.76.124.5","0","23010","ברכות|מג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);