var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23156;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23156","0","מקדש השבת וישראל והזמנים","20/09/12 11:07","ד תשרי","תשע&quot;ג","11:07","מתפעל","&quot;חוץ מזו ומ''ש הכא חדא היא. אין כאן אלא ברכת מקדש שמברך להקב''ה <b>שמקדש השבת והזמנים </b>אבל מושיע ישראל ובונה ירושלים תרתי מילי נינהו ואין כוללים ב' דברים בברכה אחת&quot;.<br /><br /><br />לשון רש&quot;י קשה, זה נכון שהקב&quot;ה מקדש את השבת, היא קביעא וקיימא, אבל הקב&quot;ה אינו מקדש את הזמנים אלא מסר את זה לישראל והם מקדשים את הזמנים. <br /><br />אז איך זה ברכה אחת?<br /><br />וביותר, לפי רש&quot;י היה צריך להיות נוסח הברכה: מקדש השבת והזמנים, ולא מקדש השבת <b>ישראל </b>והזמנים. שהרי מברכים רק את המקדש היינו הקב&quot;ה.","148","","4239","True","True","False","","1177","212.29.198.117","0","0","ברכות|מט ע&quot;ב",""),new Message("23157","23156","[ללא נושא]","20/09/12 11:16","ד תשרי","תשע&quot;ג","11:16","כדי","נראה דאה&quot;נ זו כוונת רש&quot;י שמקדש את הזמנים ע&quot;י שמקדש את ישראל (כמבואר בפסחים קיז:), אלא דרש&quot;י כאן לא נחית לכל זה, שכל כוונתו כאן לבאר שיש כאן רק סוג פעולה אחד של הקב&quot;ה - קידוש - ולכן אין זו נחשבת חתימה בשתיים.","249","","4239","True","True","False","","208","79.177.235.69","0","23156","ברכות|מט ע&quot;ב",""),new Message("23161","23157","אכן כך חשבתי אבל","20/09/12 11:54","ד תשרי","תשע&quot;ג","11:54","מתפעל","לפי זה ניתן היה ליישב את כל הקושיות שלפני כן,<br /><br />על הארץ ועל המזון - מברכים רק את הקב&quot;ה שנתן ארץ ומזון.<br />על הארץ ועל הפירות - כנ&quot;ל. ואם אכן, אז מדוע חוץ מזו. <br /><br />ועוד באותו הדף הוקשה לי על רב גידל שאמר מימרות אחד אחרי השני ונשאל מי אמר את זה והשיב רב. ומדוע לא הביא לכתחילה דבר בשם אומרו? הרי כך כל הגמרות תמיד מקפידים להביא כל שמועה עם כל ההשתלשלות של מי אמרה. ולא די בזה, הרי לאחר שרב הונא שאל אותו מי אמר וענה שזה היה רב, היה צריך להבין את הרמז שרב הונא רוצה לדעת מי המקור ובכל זאת המשיך הלאה להביא דינים בלי המקור. פלא גדול.","148","","4239","True","True","False","","201","212.29.198.117","0","23156","ברכות|מט ע&quot;ב",""),new Message("23162","23161","משום","20/09/12 12:08","ד תשרי","תשע&quot;ג","12:08","כדי","שהתירוצים שלפני כן עדיפים, שמייחסים לקב&quot;ה רק פעולה אחת וחשיבא טפי חתימה באחת. ורק במקדש השבת וישראל והזמנים הוכרח לומר דנהי שעושה הקב&quot;ה שתי פעולות, אך כיוון שהן בסוג אחד לא מיקרי חתימה בשתיים.<br /><br />ולשאלה השנייה, י&quot;ל דסבר כר&quot;א ביבמות (צו:) ע&quot;ש ובתוס' יומא (ד.) ובירושלמי שקלים (פ&quot;ב ה&quot;ה). ועי' במכות (ה:) חזייה לר&quot;א בישות, ור' אלעזר לשיטתיה ביבמות הנ&quot;ל.","249","","4239","True","True","False","","180","79.177.235.69","0","23156","ברכות|מט ע&quot;ב",""),new Message("23164","23162","יישר כח, ועוד הערה באותו עמוד","20/09/12 12:17","ד תשרי","תשע&quot;ג","12:17","מתפעל","רב חסדא לא אמר בברכת המזון ברית ותורה והסתמך על דעתו של רב: <br />&quot;דאמר רב חננאל אמר רב: לא אמר ברית ותורה ומלכות יצא&quot;. <br /><br />וקשה, הגמרא אומרת שרב ששת גער בו מצד זה שעזב את כל הדעות האחרות ועשה כרב. אבל יותר קשה, הרי רב רק אמר יצא, משמע בדיעבד ולא אמר לכתחילה.<br />ולמה רב חיסדא נהג בדיעבד?","148","","4239","True","True","False","","215","212.29.198.117","0","23156","ברכות|מט ע&quot;ב",""),new Message("23168","23164","הערה נכונה","20/09/12 12:55","ד תשרי","תשע&quot;ג","12:55","כדי","ובאמת משום כך, גירסת הרשב&quot;א ועוד ראשונים היא: &quot;רב לא הוה אמר לא ברית ולא תורה. ברית לפי שאינה בנשים, תורה לפי שאינה לא בנשים ולא בעבדים&quot; ופירש שאמר כן כדי שלא תהיינה שתי מטבעות - לאנשים ולנשים. ובצל&quot;ח כאן רוצה ליישב גירסתנו.<br /><br />ואפשר לדחוק לפי גירסתנו, שאה&quot;נ דרב לא אמר אלא בדיעבד, והמעשה עם ר&quot;ח היה ששכח לומר ולא חזר ועל זה תקפו רב ששת. אך לפירוש זה יש דוחק גדול בלשון הגמרא.<br />ועוד אפשר לומר דאע&quot;ג דרב אמר כן בדיעבד, רצה ר&quot;ח לנהוג כן לכתחילה לפרסם ההלכה לשיטתו, א&quot;נ כדי שיהא ניכר מברכותיו שהוא ת&quot;ח וכעין שכתב הרא&quot;ש גבי לבער ועל ביעור.","249","","4239","True","True","False","","194","79.177.235.69","0","23156","ברכות|מט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);