var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23279;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23279","0","היתר גנבת דעת לצורך הידור מצוה","23/09/12 17:38","ז תשרי","תשע"ג","17:38","שלמה שטרסברג","רבה בב''ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא ומאי שנא יונה דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב {תהילים סח-יד} כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות:

לכאורה יש כאן היתר ברור לגנוב דעת הבריות לצורך הידור מצווה

לא ברור האם מדובר ביהודים או דווקא בגויים וכן עד כמה אפשר להטריח אותם לחזור בגלל ששכח מלברך

האם אנו היינו מעכבים אוטובוס עם עשרות נוסעים כי אחד התלמידים היה אומר לנו ששכח לברך ברכת המזון ולכן יש צורך לחזור למקום שאכלו או שהיינו אומרים לו שיברך במקום שנזכר במיוחד שהלכה כב"ה שהדבר מותר במקרה מאין זה

מהגמרא נראה שנהג כראוי שהרי קיבל שכרו .

האומנם זו המסקנה ההלכתית שמותר לגנוב דעת הבריות לצורך הידור מצווה
האם באמת מצד הדין מן הראוי שציבור יתעכב בגלל יחיד ששכח לברך ויצטרכו לחזור בשבילו למקום שאכלו? וכמה הלכות יש לנו ששורשם למנוע טירחא דציבורא?","205","","4241","True","True","False","","1138","95.86.127.201","0","0","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23280","23279","מסתבר שאין ללמוד מכאן מסקנה הלכתית,","23/09/12 18:58","ז תשרי","תשע"ג","18:58","ינון","בס"ד

ומן הסתם אין זו שורת הדין, שהרי הלכה כב"ה, כמובן ונראה שלציבהור ודאי לא מורים להתעכב לצורך היחיד.
ייתכן שזו הנהגה אישית של רבב"ח, שהיה מרבה בנסיעה ונהג כך משום: א. מידת חסידות, ב. כדי שלא יתרגל ויבוא ח"ו לזלזל בברהמ"ז בדרכים.

ומצינו שאדם מקבל שכר על מידת חסידות, כרבי חנינא בן דוסא וכאלישע בעל כנפיים ועוד.

נלענ"ד שמדובר ביהודים, שהרי אמר רבב"ח לעצמו "היכי איעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת", מכאן שלא ירא לומר להם לגבי הברכה, ומתשובתם האפשרית משמע שהכירו את בוראם והכירו בברכות.

עוד נלענ"ד שמה שעשה רבב"ח עשה כדברי ב"ש, וכמ"ש בתוס' (צריך להזכר איפה) שבזה גם ב"ה מודים שעדיף לחזור למקום אלא שאומרים שאם נורה כן זה יגרום לאנשים להמנע מלברך כלל (לא יחזרו וגם במקום שנזכרו לא יברכו) ולכן מותר לנהוג כב"ש, שלא כמו במחלוקת לגבי הטייה בק"ש שאמרו לר"ט שהיה כדאי לחוב בעצמו.
ומשום הכי, יש לעיין בדעת ב"ש עד כמה מצריכים אדם לחזור.

אבל בשורה התחתונה, יש לבחון בעצמנו: אם התלמיד היה טוען ששכח יונת זהב, או כל חפץ יקר-ערך-גשמי אחר, האם גם אז היינו דנים אם לעכב את האוטובוס? בדידי הוה עובדא, ואוטובוס שלם חזר ונגרם עיכוב של שעה וחצי (45 דקות לצד) בגלל ששכחתי את התפילין. נכון שהם חפץ יקר ערך בגשמיות וברוחניות כאחד, אבל נדמה לי שה"ה כאן.","301","","4241","True","True","False","","164","132.69.229.230","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23302","23279","בִּרְכַּת יוֹנַת הַזָּהָב","24/09/12 02:29","ח תשרי","תשע"ג","02:29","דוד כוכב","בעקבות שאלתך, כתבתי את הדברים שבקישור זה.","125","","4240","True","True","False","","100","95.86.117.202","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23281","23280","ועוד קשה על מעשה רבב"ח שמדוע לא יאכל","23/09/12 19:25","ז תשרי","תשע"ג","19:25","יהודי_קדום","פת מיד כשנזכר במקום אליו הגיעו בשיירה ואז יברך?
שאם עדיין היה שבע מאכילתו הראשונה יכול היה לברך במקום אליו הגיע?

האם לא היתה פת בכל השיירה?","233","","4241","True","True","False","","117","79.177.170.104","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23294","23280","הקב"ה נתן פרס על מעשיו אף שלא נהג כדין?","24/09/12 00:45","ח תשרי","תשע"ג","00:45","שלמה שטרסברג","א. אם נהג כב"ש הרי אין זו מידת חסידות אלא היה מחויב לנהוג כך ע"פ שורת הדין
ב. הכותרת שנתת סותרת את סוף דבריך שנדמה לך שכמו שבשביל תפילין יש לחזור ה"ה כאן (לעניין ברכת המזון משמע שאתה מצדד כך לדינא
ג. יתכן שמדובר בגויים ועדיין הם גם מאמינים שיש אלוה רק יאמרו לו ה' שומע בכל מקום
ד. יתכן שהשירה רק עמדה לזוז ומדובר בעיקוב קל שלא יתחילו לזוז אבל להחזירם לא היה נוהג כן
ה.עדיין לאחר כל הדברים ואפילו אם סובר כב"ש האם סוברים ב"ש שאדם יכול לגנוב דעתם וזמנם של הבריות כדי לקיים את מה שהיה צריך לעשות ושכח? האם לדעת ב"ש במקרה זה ואף לדעת ב"ה במקרים אחרים למשל שבמזיד לא ברך ועכשיו רוצה לברך שע"פ דין מחויב לחזור היעלה על הדעת שרשאי לעכב ציבור שלם לצורך כך

האם אדם שלא התפלל תפילת מנחה ותכף יעבור הזמן והאוטובוס עם אנשים צריכים להמשיך בנסיעה היעלה על הדעת שימכור להם איזה סיפור כדי לעכב את הנסיעה שיוכל להתפלל?

והנה כאן בשאלה העקרונית נראה מהגמרא שקיבל פרס על מעשיו משמע שראוי לעשות כך. האומנם?
ואם לא כיצד ניתן ליישב את השכר שקיבל על התנהגותו זו שאולי יש בה הידור מצוה לגביו אבל יש כאן חב לאחריני?","205","","4240","True","True","False","","253","95.86.127.201","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23288","23281","רבב"ח היה מרבה בנסיעות","23/09/12 22:20","ז תשרי","תשע"ג","22:20","ינון","בס"ד

ולכן אולי מצד חינוך עצמי העדיף להחמיר על עצמו (בדבר שמותר לעשות לחומרא כב"ש משום שגם לב"ה עדיף כך) כדי שיתרגל לא לשכוח ושלא יווצר מצב בו במסעו הוא אוכל במקום אחד ומברך במקום אחר.","301","","4241","True","True","False","","162","132.69.229.230","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23290","23288","אם נכפול את מספר הדקות שארך לרבב״ח","23/09/12 22:59","ז תשרי","תשע"ג","22:59","יהודי_קדום","ללכת ולחזור במספר האנשים בשיירה נקבל את סה״כ הדקות ש״נגזלו״.
היעלה על הדעת?
והרי נוח לומר (שהרי סו״ס מדובר ברבב״ח) שהמעשה לא היה ולא נברא אלא משל היה.","233","","4241","True","True","False","","115","79.177.170.104","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23311","23294","אמת, הדוגמא שנתתי במקרה שלי לא נכונה","24/09/12 09:53","ח תשרי","תשע"ג","09:53","ינון","בס"ד

במקרה שלי האוטובוס חזר על עקבותיו, ואילו רבב"ח רק ביקש שיחכו לו, וגם בשאלתך דברת על עיכוב ולא על חזרה.

מבחינת המציאות - טבען של שיירות שהן חונות לפרקי זמן, ובמקומות מוגדרים. לכן, מן הסתם, רבב"ח אולי נזכר בדרך ואולי נזכר בחנייה הבאה, אבל ביקש שיחכו לו רק אחרי שהגיעו למקום החנייה הבא. ושוב- מטבען של שיירות, כאשר שיירה חונה זו לא רק הפסקה לגשת להתפנות, זו הפסקה למנוחה לאדם ובעיקר לבהמות. ניתן להעמיד את המקרה באופן כזה שהוא יתיישב יפה עם המציאות ועם ההגיון:
רבב"ח נזכר ששכח לברך ורצה לחזור, וחיפש דרך לבקש מאנשי השירה להמתין. אז הוא חיכה עד שהגיעו למקום החנייה, וכשחנו אמר להם: שכחתי יונת זהב בחנייה הקודמת, אני אלך על חשבון ההפסקה לחפש אותה. בקשתי היא רק שאם לא אשוב עד שכבר תרצו להמשיך במסע, שתחכו עד שאגיע. בכך הוא רק האריך את חנייתם - אם בכלל - ולא יזם עצירה.
כך נוכל לומר שאין כאן חב לאחריני, ואת השכר הגשמי בצורת יונה מזהב קיבל על מידת חסידותו- על כך שחזר למרות שמן הדין היה פטור מלחזור.

לגבי גנבת הדעת- ניתן לומר שאכן כוונתו היתה לבכרת המזון והוא כינה אותה כך, כשם שאנו מכנים דברים שיש להם לגבינו ערך סנטימנטלי "אוצר" למרות שהם יכולים להיות פשוטים מאוד. והנס שנעשה לו היה כדי שמי שלא הבינו את כוונתו לא יאמרו ששיקר.

בנוסף, כמו במקרה של אלישע בעל כנפיים, שמסר את נפשו לקיים מצוות תפילין, וכשהגיע לידי סכנה מיידית - כנשאל "מה בידך?" - השיב לא כאמת ואמר "כנפי יונה" ולכאורה זה שקר (אם לא נאמר שהתכוון לכינוי כמו כאן) ונעשה לו נס ומסתבר שהיה לו מותר לשקר כדי להציל את נפשו, גם כאן - שבאותם הימים הדרכים היו מסוכנות - היה מותר לרבב"ח אפילו לשקר כדי לא להסתכן בלהמשיך את המסע כולו לבדו. ואם היה מברך וחוזר בידיים ריקות היה מותר לו לומר שלא מצא את היונה.","301","","4240","True","True","False","","211","132.69.229.230","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23306","23302","דרשה על דרשת רבב"ח","24/09/12 04:45","ח תשרי","תשע"ג","04:45","יהודי_קדום","קצת ... מוגזם לא?!","233","","4240","True","True","False","","122","79.177.170.104","0","23279","ברכות|נג ע"ב",""),new Message("23312","23306","ברוך שכיוונתי","24/09/12 09:57","ח תשרי","תשע"ג","09:57","דוד כוכב","למה שהביא כאן אות ב'.","125","","4240","True","True","False","","123","95.86.117.202","0","23279","ברכות|נג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);