var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23984;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23984","0","האם יעקב הביא מוגמר ליצחק?","19/10/12 01:13","ג חשון","תשע"ג","01:13","קותי","בראשית פרק כז

(כו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק אָבִיו גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי:
(כז) וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק: חמישי
(כח) וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ:

החומשים שלנו מסתיים רביעי בפסוק כ"ז
היות ואין מפסיקים באמצע עניין חייבים לומר שפסוק כז אינו שייך לברכת יצחק ליעקב ולכן צריך להבין במה עוסק הפסוק
לאחר שיצחק אכל ושתה יצא יעקב להכין מוגמר
בגדיו נספגו בריח המוגמר
ולכן וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו
לאחר מכן וַיְבָרֲכֵהוּ שיבח אלו על ריחו הטוב
לאחר מכן הסיר יעקב את המכסה מהמחתה והופץ ריח טוב בכל הבית? האוהל?
ואז הוסיף יצחק רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה כולם יכולים להרגיש את הריח הטוב
ושבחו של יעקב אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק: רק מי שמבורך ע"י השם מגיע לעשות מעשה כזה

רק לאחר מכן מתחילה ברכת יצחק ליעקב כתוספת לברכת ה' בסוף הפסוק הקודם ולכן
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים וו המוסיף על ברכת ה' שהוזכרה בסוף הפסוק הקודם
אחרת אין משמעות ל-וו","217","","4209","True","True","False","","1022","89.139.190.69","0","0","ברכות|מב ע"ב",""),new Message("23987","23984","פירוש יפה. כמה הערות:","19/10/12 09:09","ג חשון","תשע"ג","09:09","ינון","בס"ד

אם הריח שהופץ בבית היה מהמחתה- למה אמר יצחק "ראה ריח בני"? היה לו לומר "ריח זה" או "ריח הניחוח" או בפשטות "ריח המוגמר"...

ואם "אשר ברכו ה'" קאי על יעקב, מה משמעות הדימוי "כריח שדה"? מה רבותא יש בריחו של שדה? ולא זו אף זו - ריח המוגמר משובח הרבה מריח שדה, מדוע א"כ דימה יצחק את ריחו בדבר שמעלתו פחותה?

לגבי ההפסקה - מפסיקים ומפסיקים באמצע עניין, אם הפסקה בסוף העניין גוררת התחלה בדבר שלילי או פירוש לא נכון. דוגמאות?
בראשית ג טז-יז: "ויצו ה' אלקים על האדם לאמר וכו' כי ביום אכלך ממנו מות תמות". כאן סוף עניין. העניין הבא (פסוק יח): "ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו". אילו היינו מפסיקים בסוף העניין היתה הקריאה לשני מסתיימת בדבר שלילי - "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" והקריאה לשלישי מתחלת בדבר שלילי - "לא טוב היות האדם לבדו". לכן אין שם הפסקה אלא ממשיכים לקרוא עוד שני פסוקים - יח ויט - וההפסקה היא באמצע עניין קריאת שמות:
פסוק יט: "...וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" שלישי
פסוק כ: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים וכו'"

דוגמה נוספת היא ההפסקה לרביעי באותה פרשה:
פרק ד פסוק כא: "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" רביעי
פסוק כב: "ויאמר ה' אלקים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע וכו'"
העניין אינו מסתיים בפסוק כא. הוא ממשיך עד פסוק כד "ויגרש את האדם", אבל לא מפסיקים בפסוק כד כי הוא דבר שלילי. מפסיקים באמצע העניין, בדבר שהוא פחות שלילי - ה' גומל חסדים אפילו לחוטא ועשה לאדם כתנות עור - ומתחילים בדבר פחות שלילי - האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע.

ולבסוף- הערה לשונית:
"בגדיו נספגו בריח המוגמר" - לא נכון. הבגדים אינם נספגים. בגדים סופגים. הצורה הנכונה לכתוב: "ריח המוגמר נספג בבגדיו", או "בגדיו ספגו את ריח המוגמר" (הראשון יותר נכון).","301","","4209","True","True","False","","224","132.69.229.230","0","23984","ברכות|מב ע"ב",""),new Message("23989","23987","ההוכחה מ-"חמישי" היא בכך","19/10/12 10:50","ג חשון","תשע"ג","10:50","קותי","שאם זאת ברכה אחת אז בודאי שאין להפסיק
ולכן אם הפסיקו הרי שאין זאת ברכה אחת
וזה מספיק לענייינו
הדוגמאות שהבאת אינן מחוייבות היות והן מתחילות ביאמר או ויצו

לגבי ריח שדה
לשדה ריחות רבים בזמן פריחה בזמן נביטה בזמן קמילה בזמן חריש
כך שמשם אין להקשות כנראה שהביא לו ריח של פריחה או ריח עצי בשמים

בכל מקרה אני שמח שנהנית מהפירוש","217","","4209","True","True","False","","207","109.186.237.220","0","23984","ברכות|מב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);