var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2450;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2450","0","בקשה לביאור דברי רש"י ד"ה כיצד שמין","06/06/10 14:35","כד סיון","תש"ע","14:35","שאינו יודע לשאול","רש"י:
כיצד שמין. כלומר מאי קא מחייב להו למיתב דיש לפתור משנתנו לשני צדדים כיצד הרי יש לאיש ולאשה זכות ספק בכתובה זו היא מצפה שאם ימות או יגרשנה תגבה את כולה והוא מצפה שאם תמות בחייו יירשנה יפה כח זכותו מכח זכותה שהוא אוכל פירות הקרקע המיוחד לכתובתה תמיד ולא היא ועוד שהוא מוחזק ועומד והיא מחסרא גוביינא ואם באו למכור לאחר זו זכות ספיקה וזה זכות ספיקו שלו נמכר ביותר משלה ולישנא דמתני' משמע ששמין זכות ספיקה דקתני כמה אדם רוצה ליתן שאם נתארמלה והא ליכא למימר שאותן דמים יתנו הזוממין שהרי לא זכות ספיקה באו להפסידו אלא זכות ספיקו שהיו מחייבין אותו לפרוע מיד ויש לומר דה''ק שמין זכות ספיקה כמה אדם רוצה ליתן בטובת הנאה שלה ואותו לא ישלמו וכל השאר ישלמו שכל השאר היו מפסידין אותו בעדותם אבל אותן דמים לא היו מפסידין אותו שהרי גם עתה כשהוזמו אם היתה רוצה למכרה יתן לה הבעל ברצון טובת הנאה זו או דלמא זכות ספיקו קאמר מתני' דלישיימו ואותן דמים יתנו העדים ולא מחייבינן להו כולי האי שיתנו כל הכתובה חוץ מטובת הנאתה דשמא לא היה נפסד בעדותן כל כך שאף עתה כשהן זוממין שמא ימות מחר ותגבה הכל כי היא לא תמכרנה לו בטובת הנאה אבל טובת הנאתו יתנו לו שכך היו מפסידין אותו שאם לא הוזמו היה פורע מיד עכשיו שהוזמו יש לו בה זכות ספיקו כבתחלה ושאם נתארמלה דמתני' ה''ק אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובה זו שהיא תלויה בספק שאם נתארמלה תגבנה היא ואם מתה יירשנה בעלה ושמין ב''ד את זכות ספיקו ויתנו לו:

רש"י הזה ללא ספק קצת קשה ומורכב להבנה.
אודה מאוד אם אחד הגולשים יוכל לבאר את 2 הפירושים שברש"י.
רצוי מאוד תוך מתן דוגמא מספרית...

תודה רבה רבה! זה מאוד יעזור!","48","","5076","True","True","False","","1638","192.115.90.150","0","0","מכות|ג ע"א",""),new Message("2458","2450","נראה לי לפרש כך.","07/06/10 09:10","כה סיון","תש"ע","09:10","בתר ממוצע","נניח כי הכתובה היתה על 100.
רש"י אומר זכות ספיקו נמכר ביותר, נניח ב - 50:
כלומר אדם מוכן לשלם לבעל 50 עבור כתובת אשתו. למקרה שהבעל ימות או יגרשנה הוא ישלם את ה- 100 לאישה במקום הבעל. כל זמן שהבעל חי איתה בשלום קונה הכתובה אוכל נכסי מלוג של האישה והרווח שלו הוא לוקח את הסיכון כי האישה תמות לפני בעלה ולא יצטרך לשלם כלום וזה הרווח שלו בסיפור
זכות ספיקה נמכר בפחות נניח ב - 40:
זכותה נמכר בפחות כי הבעל מחזיק בנכסי מלוג והוא מוחזק בכתובה.
אדם שיקנה את הכתובה של האישה מוכן לשלם 40 בהנחה שהבעל ימות קודם האישה או יגרשנה ואז הוא יזכה ב - 100 וזה ההימור שלו.

2 הסברים מה רצו העדים להפסיד את הבעל ע"פ הדוגמאות המספריות שהוצגו לעיל:

(א) "ולישנא דמתני' משמע ששמין זכות ספיקה דקתני כמה אדם רוצה ליתן שאם נתארמלה והא ליכא למימר שאותן דמים יתנו הזוממין שהרי לא זכות ספיקה באו להפסידו אלא זכות ספיקו שהיו מחייבין אותו לפרוע מיד ויש לומר דה''ק שמין זכות ספיקה כמה אדם רוצה ליתן בטובת הנאה שלה ואותו לא ישלמו וכל השאר ישלמו שכל השאר היו מפסידין אותו בעדותם אבל אותן דמים לא היו מפסידין אותו שהרי גם עתה כשהוזמו אם היתה רוצה למכרה יתן לה הבעל ברצון טובת הנאה זו"
הסבר:את ה- 40 של האישה לא ישלמו העדים כי הם באו להפסיד זכות ספיקו ולכן "שמין זכות ספיקה" 40 ואותו לא ישלמו והשאר כן כלומר 100- 40 =60, העדים יצטרכו לשלם 60 לבעל. ממשיך רש"י ומסביר למה רק 60 כי תאורטית הבעל יכל לקנות בעצמו את כתובת אישתו ב - 40 כך שבפועל הם הפסידו אותו 60
סיכום דעה א' ברש"י לוקחים את סכום הכתובה (100) פחות כמה זכות כתובת האישה בשוק (40) ==> מקבלים 60 ואת זה משלמים

(ב) "או דלמא זכות ספיקו קאמר מתני' דלישיימו ואותן דמים יתנו העדים ולא מחייבינן להו כולי האי שיתנו כל הכתובה חוץ מטובת הנאתה דשמא לא היה נפסד בעדותן כל כך שאף עתה כשהן זוממין שמא ימות מחר ותגבה הכל כי היא לא תמכרנה לו בטובת הנאה אבל טובת הנאתו יתנו לו שכך היו מפסידין אותו שאם לא הוזמו היה פורע מיד עכשיו שהוזמו יש לו בה זכות ספיקו כבתחלה ושאם נתארמלה דמתני' ה''ק אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובה זו שהיא תלויה בספק שאם נתארמלה תגבנה היא ואם מתה יירשנה בעלה ושמין ב''ד את זכות ספיקו ויתנו לו"
הסבר:כפי הדוגמא לעיל זכות ספיקו =50 ואותם דמים ישלמו המזימים.
רש"י מסביר כי יכול להיות שהעדים לא הפסידו את הבעל כלום מכיון שאם היה מגרשה או מת לפניה היה מתחייב לה הכול עכשיו כשהוזמו יש לבעל זכות ספיקו שזה 50 "ושמין ב''ד את זכות ספיקו ויתנו לו"
סיכום דעה ב' ברש"י סכום הכתובה (100) פחות זכות ספיקו של הבעל בכתובה בשוק (50) ==>ואת זה משלמים 50.

פרט נוסף: כל הערכות לגבי שווי זכות כתובת האישה אם היא מוכרת או הוא מוכר הולך אחר מצב בני הזוג. כלומר בית דין רואה מה מצב בריאות הבעל ומה מצב בריאות האישה (לצד זה שאחד מהם ימות קודם השני) כמו כן בודק מה רמת קשר הזוגיות ביניהם אם יש מריבות או סיכסוכים משפחתיים פיננסים וכו (לדעת האם יש ריח של גירושין באוויר) ואז יודעים להעריך כמה שווה כל זכות בשוק שהנחת הבסיס שזכות הבעל גבוהה יותר כפי שהסברנו לעיל","138","","5075","True","True","False","","664","193.27.93.1","0","2450","מכות|ג ע"א",""),new Message("2459","2458","תודה רבה ובקשה להבהרות","07/06/10 09:58","כה סיון","תש"ע","09:58","שאינו יודע לשאול","תודה רבה על התשובה המושקעת והמרשימה!
עכשיו הבנתי טוב את רש"י.

שתי שאלות לגבי סעיף (ב):
(1) האם "טובת הנאתו" המוזכרת ברש"י זה "זכות ספיקו" המוזכר ברש"י?
(2)מדוע בסיכום דעה ב' טענת שהחישוב הוא סכום הכתובה פחות זכות ספיקו של הבעל? מתחילת רש"י (בסעיף ב) משמע שיש לשלם "זכות ספיקו"! [אמנם בדוגמא שלך, במקרה, שתי האופציות יוצאות אותו סכום - 50] - רש"י כותב: "או דלמא זכות ספיקו קאמר מתני' דלישיימו ואותן דמים יתנו העדים".","48","","5075","True","True","False","","271","77.127.72.210","0","2450","מכות|ג ע"א",""),new Message("2460","2459","תשובות","07/06/10 12:06","כה סיון","תש"ע","12:06","בתר ממוצע","(1) לפי ההסבר בסעיף ב' אכן טובת הנאתו =זכות ספיקו.
(2) אתה צודק זכות ספיקו זה מה שמשלמים ואכן נגררתי בטעות אחר ההסבר הראשון לגבי החשבון למרות שהתוצאה זהה במקרה שהבאתי

יישר כח על התיקון!","138","","5075","True","True","False","","228","193.27.93.1","0","2450","מכות|ג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);