var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2682;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2682","0","קצת מידע על מותו של רש"י?","23/06/10 20:47","יא תמוז","תש"ע","20:47","בבא רגל","בדפוסים לפנינו (לאחר ד"ה ה"ג והיכן):
רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה לא פירש יותר מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה בר' נתן

האם מישהו יודע משהו על אמינות הערה זו?

והרי גם בבבא-בתרא דף כט עמוד א רש"י הפסיק את פירושו ולפי המובא בדפוס פיזרו (כמצויין במסורת הש"ס) הדבר התרחש עקב מותו.

ומיהו ריב"ן? - מה ידוע עליו?","51","","5058","True","True","False","","1431","77.126.187.168","0","0","מכות|יט ע"ב",""),new Message("2686","2682","מידע מאתר "מופת נט"","23/06/10 23:04","יא תמוז","תש"ע","23:04","ארז","ריב"ן
ריב"ן (ר' יהודה בר נתן), חתנו השני של רש"י, בעל מרים. עשה פירוש מורחב על כל הש"ס. כתיבתו ארוכה. פירושו הוא באמצע הדרך בין רש"י ובעלי התוספות. השלים את פירוש רש"י על מס' מכות. אפשטיין הדפיס בתרביץ, את פירושי הריב"ן על כתובות. פירוש זה הוא הפירוש המכונה "רש"י במהדורא קמא" בשטמ"ק על כתובות.

ממאמר של הרב ד"ר שלמה טולידאנו
מכללת ליפשיץ


ועוד מאותו אתר:

פירושי ריב"ן לתלמוד
א. היסטוריה

אחד משני חתניו הידועים של רש"י. הריב"ן הוא ר' יהודה בר נתן בעלה של מרים. החתן השני הוא רבנו מאיר בן שמואל בעלה של "יוכבד החסידה, המכונה "אבי הרבנים" (רשב"ם, ריב"ם ור"ת).

הריב"ן היה תלמידו של רש"י. למד לפניו וכתב את פירושיו לפניו.
ב. חיבוריו

הוסיף דברים לפירושי רש"י והגיה אותם. כתב גם פירושים עצמאיים לרוב מסכתות התלמוד הבבלי. רוב יצירתו לא הגיע לידינו, ואנו יודעים עליה רק מתוך ציטוטים. והנה מה שהגיע לידינו:

· פירוש רש"י למכות נפסק בדף י"ט ע"ב, ושם כתוב: "רבנו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה לא פירש יותר. מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה בר' נתן". הריב"ן לא השלים את פירוש רש"י, הוא פירש את כל המסכת. אך המדפיסים השלימו את החסר ברש"י מתוך פירוש הריב"ן.

· פירוש פרק חלק של רש"י אינו אלא של הריב"ן (י"נ אפשטיין, פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא, תרביץ שנה ד', עמ' 20).

· חלק גדול מפירושו של הריב"ן למסכת כתובות נשמר בתוך "שיטה מקובצת" לר' בצלאל אשכנזי לכתובות. ר' בצלאל אשכנזי סבר שפירוש זה יצא מידי רש"י, והוא קרא לו "מהדורא קמא דרש"י". אל י"נ אפשטיין הוכיח כי המחבר הוא הריב"ן.
דרכו בפירושיו

· פירושי הריב"ן נכתבו מפיו של רש"י ולפניו, ויש להם ערך של מהדורא בתרא לרש"י.

· הריב"ן מרבה להגיה.

· סגנונו ארוך משל רש"י.

· פוסק לעתים תכופות.

· מקשה ומתרץ, ולכן קראו לפירושיו "תוספות", אך למעשה הן תוספות לפירוש רש"י, כמו שכתב ר' יצחק מוינא: "עד כאן לשון רש"י, וכן פירש ר' יהודה בר' נתן זצ"ל הכל כרש"י, והוסיף וכו'" (או"ז, ח"א סי' תרל"ח, סי' תרס"ה). אך פירושיו בד"כ פשוטים.","79","","5058","True","True","False","","739","95.86.111.79","0","2682","מכות|יט ע"ב",""),new Message("2687","2682","ופה יש עוד משהו מאתר דעת","23/06/10 23:12","יא תמוז","תש"ע","23:12","ארז","כאן


משהו מעניין מהדף הזה:

ר' יעקב עמדין כתב בהקדמת ספרו לחם שמים:

עוד זאת אדרש לבית ישראל ואודיע נאמנה, כי הפירוש המצוי על מסכת אבות אשר יחסו הסופרים והמדפיסים לרש"י, כדי להיתלות באילן גדול ברצותם להיחנק, איננו לרש"י האמיתי הצח הרך והמפונק, אלא לאחד ננס שדימה עצמו לענק. אולם אין זה חידוש, שכבר היה לעולמים, ואירע בזה עוד שלוש פעמים בפירושים המיוחסים לרש"י ואינם: כי פירוש גמרת נדרים המכונה ג"כ לרש"י איננו לו כמפורסם, וכמוהו פירוש דה"י מיוחס לרש"י בשיבוש, וככה פירוש מדרש רבה הידוע בשם זה אינו של רש"י.","79","","5058","True","True","False","","287","95.86.111.79","0","2682","מכות|יט ע"ב",""),new Message("2692","2682","קצת ממש:","24/06/10 08:24","יב תמוז","תש"ע","08:24","הראל","להלן כמה פרטים מהמבוא למאמר "על פירוש הריב"ן לסוף מסכת מכות" מאת הרב ד"ר ירמיהו מלחי [מחקרי מורשתנו, רחובות תשס"ד]:
(המאמר נשלח אלינו להתקנה בפורטל הדף היומי, אך עקב קושי בסריקת המאמר, המאמר לא הותקן באתר)

רבינו יהודה ב"ר נתן (המכונה גם "רבינו יבן") היה חתנו של רש"י (בעל בתו מרים) ונחשב בדורו לאחד מתלמידי רש"י החשובים והידועים ביותר...
ידיעותינו על חייו, משפחתו, תולדותיו וגלגוליו דלות מאוד (כשם שדלות ידיעותינו על רוב חכמי אשכנז וצרפת הראשונים), אך יש בידינו חומר רב על עבודתו הספרותית.
למפעלו הספרותי של ריב"ן הקדיש הרי"ן אפשטיין מחקר גדול ויסודי, וכמעט שלא הניח דבר קטן וגדול שלא עסק בו...
מתברר שהריב"ן כתב פירושים לרוב מסכתות התלמוד, אך רק שרידים מהם הגיעו לידינו...
הריב"ן כתב את פירושיו "לפני רש"י", כלומר, על פי פירושי רש"י ועל פי השמועות ששמע מפיו... פעמים רבות הוא מביא גם פירושים אחרים, ולפעמים מעדיף אותם על פירושי רש"י... על עצמאותו של הריב"ן תעיד העובדה, שלפעמים הוא מביא את פירושי רש"י רבו ומשיב עליהם ואומר עליהם ש"אינם עיקר", או ש"יש בהם גמגום" ולשונות אחרים כיוצא בזה...
לפירושי הריב"ן אירע מה שאירע לעבודתם הספרותית של רבים מחכמי אשכנז וצרפת הראשונים. פירושיו נשתקעו בספריהם של חכמים אחרים ונשתכחו, ורבים מפירושיו יוחסו לאחרים. לאחר שנדפס התלמוד כשפירוש רש"י בצדו האחד של הטקסט והתוספות בצדו השני, חדלו המעתיקים להעתיק את פירושי הריב"ן, והם נשתכחו ונשקעו כמעט לגמרי.
ובכל זאת, שפר גורלו שלהריב"ן מגורלם של גדולי תורה אחרים בני התקופה. בספרי התלמוד הנדפסים (החל מדפוס ונציה הראשון שנת ר"פ 1520 ואילך) קבעו המדפיסים את פירושו של הריב"ן במסכת מכות מדף יט ע"ב ועד סוף המסכת... הסיבה לכך היא שכבר לפני מדפיסי דפוס ונציה הראשון (1520), וכנראה גם בכתב היד שממנו העתיקו, לא היה פירוש רש"י לסוף מסכת מכות.[4] להלן נראה שכך היה בתקופה הרבה יותר קדומה. ומאחר שהמדפיסים הראשונים וגם המעתיקים שלפני הדפוס, לא יכלו להותיר את סופה של המסכת ללא פירוש, קבעו כבר מימים קדומים את פירוש הריב"ן במקום שלא היה בידם פירושו של רש"י... הרי"ן אפשטיין, במאמרו שנזכר לעיל, הוכיח שהריב"ן פירש את מסכת מכות כולה...

[4] על השאלה מה אירע לפירושו של רש"י לסוף מסכת מכות, יש בידינו רק ידיעות מעטות. מדפיסי ונציה כותבים, במקום שבו נפסק פירושו של רש"י... כך: "רבינו גופו טהור ויצתה נשמתו בטהרה לא פירש יותר. מכאן ואילך לשון התלמיד רבי יהודה ב"ר נתן". מכאן משתמעת ידיעה בעלת אופי דרמטי, שרש"י נפטר תוך כדי עבודתו על בפירוש מסכת מכות... אך ספק אם ניתן לתת להערה זו משקל של ידיעה היסטורית. בכתב יד פרמה 3155 המכיל את פירושי רש"י והריב"ן למסכת מכות, מסתפק הכותב באמירה סתמית במקום שבו נפסק פירוש רש"י: "עד כאן דברי הרב, מכאן ואילך דברי התלמיד".


בגוף המאמר עומד המחבר על שיטתו וסגנונו של פירוש הריב"ן.","46","","5057","True","True","False","","3262","77.126.161.32","0","2682","מכות|יט ע"ב",""),new Message("2717","2682","ומה לגבי רבינו גרשום מהדף האחרון במסכת?","27/06/10 08:09","טו תמוז","תש"ע","08:09","שאינו יודע לשאול","האם ידוע קצת מידע עליו?
ומה פתאום הוא מופיע פתאום בדף האחרון של המסכת במקומו של רש"י/ריב"ן?","48","","5054","True","True","False","","328","84.228.227.23","0","2682","מכות|יט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);