var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27824;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","78"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","44"),new MostViewed("107145","הגהות הגר"א ב"מ סט","אוריאל שלמוני","07/05/24 10:56","605","41")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27824","0","למה שאל דוד המלך באורים ותומים?","01/05/13 12:17","כא אייר","תשע"ג","12:17","מתפעל","הגמרא אומרת שלשאול הלכה לא משתמשים בזה כי אם בדיינים, לא בשמים היא.

אלא ששאל האם יצליח במלחמה.

נשאלת השאלה, למאי נפקא מינא לו לדעת מראש אם יצליח או לא?

הרי אם ההלכה היא שחייב לפתוח במלחמה על עסקי תבן וקש, אם כן זו ההלכה.

האם נוכל לומר ששאל באורים ותומים כי אם באמת היתה התשובה שלא יצליח, אם כן משתנה ההלכה ולא היה מחוייב לפתוח במלחמה שממילא לא תעזור?

נראה לי קשה לומר זאת.

מה דעתכם?","148","","4031","True","True","False","","1133","212.29.198.117","0","0","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27829","27824","מאותה סיבה","01/05/13 13:44","כא אייר","תשע"ג","13:44","כדי","שבני אדם משתוקקים לדעת את העתיד למרות שמה שיהיה - יהיה.
עצם ידיעת העתיד, לטוב וגם למוטב, נותנת קצת מרגוע לנפש, משום שבד"כ האדם חושש מהבלתי צפוי ומהבלתי ידוע.
וגם בלא כל זה, יתכן שהידיעה שלא יצליח הייתה משנה לו את אסטרטגיית המלחמה, כגון שהיה מתכנן מלכתחילה שבילי מילוט, או שהיה נמנע מלשלוח את קודקודי צבאו למערכה וכיוצא באלו. אך כפי שכתבת ותמהת, ודאי לא ניתן לומר שאם היה יודע שלא יצליח שהיה מוותר לחלוטין על המלחמה, וצא ולמד ממלחמתו האחרונה של שאול וכדאיתא במדרש פרשת אמור שבחו של שאול בזה.

ואגב, לפחות לפי ההו"א של הגמ' (עי' תוס' דלפי המסקנה יתכן שהיה בחול) משמע שעצם שאלתו באו"ת הייתה בשבת, ומבואר דלא חיישינן לכותב בשבת בתשובת האו"ת. וד"ז נוגע לסוגיא בגיטין יט: וירושלמי לגבי כתב סתרים.","249","","4031","True","True","False","","226","109.64.212.165","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27845","27824","נ"ל שהתשובה מסתתרת בתוס' במקום:","02/05/13 08:34","כב אייר","תשע"ג","08:34","יהודי_קדום","בד"ה אי מצלח אי לא מצלח.

מובא שם לענ"ד שני דברים נוספים מעבר לעניין השאלה בשבת (כפי שהביאו הרבנים כדי וכוכב):
האחד הוא עניין השאלה שעליה רצה דוד המלך תשובה: "...נלחמים בקעילה דקרי ליה מלחמה ומסר דוד נפשיה עליה אע''פ שלא באו אלא על עסקי תבן וקש ..." היינו שהשאלה שעמדה לפני דוד המלך הייתה האם מותר לו לסכן נפשו על עסקי ממון וע"כ פנה לאו"ת.
נ"ל שזהו יישוב שמסביר את שאלת הרב מתפעל המדייקת מעבר ללשון הגמרא שאמרה "מאי קמבעיא ליה אילימא אי שרי אי אסור הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים אלא אי מצלח אי לא מצלח דיקא נמי דכתיב לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה ש''מ:".

הדבר השני בא ליישב שאלה הנובעת מהנ"ל
: מדוע יש בכלל מקום לשאלה הרי הובטחה מהקב"ה הצלחה?
התשובה לשאלה היא שדוד פעל לפי ההלכה המפורשת שאין אדם מכניס עצמו לסכנה אף לא לדבר מצווה וכן תחת החשש שמא בין הזמנים גרם חטא או נגרע מזכויותיו .","233","","4030","True","True","False","","175","79.176.131.31","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27847","27824","מכאן הוכחה ברורה שיציאה למלחמה אינה","02/05/13 11:32","כב אייר","תשע"ג","11:32","קותי","נושא להכרעה הלכתית
האורים ותומים משמשים לאינדיקציה האם שיקול הדעת הממלכתי מחזיק מים
או שזאת קפריזה של המלך או השלטון יהיה אשר יהיה

שאול המלך ניהל דיון הלכתי על עמלק ותראה מה יצא לו
דוד המלך למד קל וחומר לבנות את בית המקדש וקיבל סירוב רועם
ללמדך שאין עצה ואין תבונה כנגד ה'","217","","4030","True","True","False","","200","79.179.209.62","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27835","27829","באו"ת הוי גם כתב שאינו מתקיים","01/05/13 15:23","כא אייר","תשע"ג","15:23","דוד כוכב","","125","","4031","False","True","False","","93","31.44.133.52","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27850","27829","פליאני על דבריך הרב כדי","02/05/13 12:46","כב אייר","תשע"ג","12:46","מתפעל","דוד המלך עליו השלום הוא מבני האדם שמשתוקקים לדעת את העתיד כדי לקבל מרגוע לנפש????","148","","4030","True","True","False","","237","213.8.188.152","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27842","27835","ועוד, שבאו"ת הקב"ה הוא הכותב","01/05/13 23:07","כא אייר","תשע"ג","23:07","דוד כוכב","ואף שביום השביעי שָׁבַת וינפש, כיון שמחללין ויוצאין על עסקי תבן וקש - עמו אנכי בצרה.","125","","4031","True","True","False","","105","31.44.133.52","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27846","27845","לא הבנתי דבריך","02/05/13 09:52","כב אייר","תשע"ג","09:52","כדי","מ"ש בדברך הראשון תמוה, שכתבת שדוד שאל האם מותר לו לסכן עצמו, והלא להדיא מפורש בגמרא ששאלה הלכתית לא היה שואל באו"ת, אלא שאל האם יצליח או לא.
וממילא אין הבנה גם לשאלתך בדבר השני, מדוע יש לא סמך על ההבטחה של הקב"ה, משום שפשוט לא הייתה שום הבטחה, ולכן שאל באו"ת האם יצליח ונענה בחיוב.

ואבאר את כוונת התוס' כפי הבנתי:
בברייתא נאמר שאם באו הגויים על עיר ספר מחללין שבת אפילו על עסקי קש ותבן. ומוכח לה מדוד שנלחם באנשי קעילה. והנה לפי מסקנת הגמרא שאלת דוד באו"ת הייתה רק האם יצליח אם לאו, ולא שאל כלל האם מותר לו להילחם. ולכן הקשו התוס', כיוון שמעתה אין הוכחה מהכתוב לספק הלכתי של דוד שבגינו שאל באו"ת, מנ"ל באמת שהמלחמה הייתה בשבת ואיך מוכיח ממנה הדין הנ"ל. ומתרצים שההוכחה היא מעצם זה שמסר נפשו עליה, שאף אם היה זה ביום חול, מ"מ נלמד מזה גודל הסכנה של עיר ספר, וממילא מסברא נוכל לומר שאף מחללין עליה את השבת.","249","","4030","True","True","False","","237","109.65.162.187","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27849","27846","אשתדל בע"ה לכוין יותר את דבריי","02/05/13 12:42","כב אייר","תשע"ג","12:42","יהודי_קדום","הנה אשתמש בהרצאת דבריו את התוספות להסביר יותר:

ממה שציטט כת"ר "אלא שאל האם יצליח או לא" ומה שכתב עפ"י התוס' -"ומתרצים שההוכחה היא מעצם זה שמסר נפשו עליה" נובעת תמיהה גדולה: איזו מסירות נפש יש כאן? הובטח "לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה" ! ושוב אשאל מה מסירות נפש יש כאן ?
אלא שיש עניין נוסף לענ"ד במה שכתבו התוס' " ומסר דוד נפשיה עליה אע''פ שלא באו אלא על עסקי תבן וקש" והוא כך:

פעמיים שאל דוד באו"ת בעניין קעילה ולא פעם אחת:

פעם ראשונה שאל "הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה " ותשובת ה' היתה: "לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה" (שמו"א כג,א-ב).

פעם שניה שאל בפסוק ד' : "וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאֹל בַּיהוָה (ס) " ולא כתוב מה שאל! אך תשובת ה' לו ברורה: "וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה וַיֹּאמֶר קוּם רֵד קְעִילָה כִּי אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ: ".

כבר בתשובה ראשונה ה' מבטיחו שני דברים: גם שיכה את הפלישתים וגם שיושיע את בני קעילה. מה דוד המלך צריך יותר? למה שאל (ולא פורש לנו) שוב?
נתבונן בפסוק הקודם לשאלה השניה ונראה שהיא באה בלחץ אנשיו "הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים..." וכן נשים לב שבתשובת ה' כאן יש הבטחה שלישית: לא רק תכה ותושיע אלא גם: אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ".

אם נצא מתוך ידיעה שדוד לא ישאל אותה שאלה באו"ת פעמיים - אזי מה הייתה יכולה ליהיות שאלתו השניה.?

ולכאן אני מכניס את התוס'. אביא להלן את התוס' ואדגיש את מה ששייך למסירות הנפש:
"אי מצלח אי לא מצלח. וא''ת א''כ היכא דריש ר' דוסתאי דמחללין עליו השבת דלמא חול היה אי משום דמספקא ליה דכתיב וישאל דוד הא מסקינן אי מצלח אי לא מצלח ויש לומר דמוכחא מילתא מדקאמר נלחמים בקעילה דקרי ליה מלחמה ומסר דוד נפשיה עליה אע''פ שלא באו אלא על עסקי תבן וקש שמע מינה דמחללין עליה נמי את השבת:

ננסה להשמיט את עניין מסירות הנפש מהתוס' - מה נקבל? הנה בהשמטה כך:

אי מצלח אי לא מצלח. וא''ת א''כ היכא דריש ר' דוסתאי דמחללין עליו השבת דלמא חול היה אי משום דמספקא ליה דכתיב וישאל דוד הא מסקינן אי מצלח אי לא מצלח ויש לומר דמוכחא מילתא מדקאמר נלחמים בקעילה דקרי ליה מלחמה ====== אע''פ שלא באו אלא על עסקי תבן וקש שמע מינה דמחללין עליה נמי את השבת:

לו לא כתב התוס' כלל עניין מסירות הנפש לא הייתי חש לדבר כלל והוא יחד עם המקרא הביא אותי למה שכתבתי.","233","","4030","True","True","False","","176","79.183.111.88","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27851","27849","עודכן לאחר 3 צפיות","02/05/13 12:54","כב אייר","תשע"ג","12:54","יהודי_קדום","","233","","4030","False","True","False","","114","79.183.111.88","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27857","27849","אם הבנתיך נכונה","02/05/13 17:10","כב אייר","תשע"ג","17:10","כדי","בעצם העלית שתי שאלות:
א. מדוע הוצרך דוד לשאול שוב את האו"ת לאחר שהובטח שינצח?
ב. אם כבר הובטח לו שינצח, למה כינו התוס' את מלחמתו של דוד בשם "מסירות נפש"?

ורצית לומר דחדא מיתרצה בחבירתה - שלדוד אכן הובטח שינצח סופית במלחמה, אך יתכן שהניצחון יהיה כרוך בנפשם כל כמה מהלוחמים ולכן שאל שוב את האו"ת האם מותר לו לצאת למלחמה שכזאת.

עד כאן דבריך.

ראשית עליי לומר שזהו פירוש נאה מאוד כלשעצמו. אך אני חוזר שוב על קושייתי הראשונה: הרי לפי דבריך דוד שאל בשאלתו השנייה שאלה הלכתית, וא"כ גם על הצעתך זו תיסוב שאלת הגמרא: והרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים! ופירש אור עיניך ועיננו רש"י הקדוש: ומידי דאיסור והיתר לא משייל באורים ותומים.

ואפריון נמטייה לעצם הקושייא, שמצאתי (ע"י חיפוש בפרוייקט השו"ת) שכקושייתך השנייה ממש, כן הקשה ר' צדוק הכהן מלובלין (דברי סופרים אות ח), וזו לשונו:

ובעירובין (מה.) דלמדו מדוד בקעילה עיין שם ברש"י ותוספות מדמסר נפשיה. ולכאורה מה מסירות נפש הוא כיון דשאל באורים ותומים והשם יתברך הבטיחו "לך והושעת" ואם לא, לא היה הולך, וכיון שהובטח מהשם יתברך שינצח אין כאן מסירות נפש, רק הואיל ואם עושין נס מנכין מזכויותיו לא היה לדוד המלך ע"ה ליכנס לסכנה בשביל הצלת ממון כיון שאין ליכנס לסכנה בשביל זה, ואף על פי שהובטח לא היה לו לשאול באורים ותומים כלל על זה, רק לפי שצריך למסירות נפש על כן שאל. עכ"ל.","249","","4030","True","True","False","","214","109.67.209.72","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27856","27850","אולי","02/05/13 16:55","כב אייר","תשע"ג","16:55","כדי","תעביר קו על המילה "משתוקקים" בהקשר לדוד.
עם עצם הרצון לדעת את העתיד אין שום פגם ופיסול וזו תכונה אנושית בסיסית, וזו גם אחת מהמטרות העיקריות של האו"ת, עי' בפירש"י בריש ברכות (ג:). התורה יצאה נגד דרכים שבהן משתמשים בני האדם כדי לדעת או להתיימר לדעת את העתיד.
ידיעת העתיד של דוד אינה נותנת מרגוע רק לנפשו הפרטית, שכיוון שהוא מלך ומשא כל ישראל עליו, הרי זה ריווח כללי לכל העם.
וכבר כתבתי בעבר בהודעה זו בשם הגאון חיד"א שהיו גדולי עולם שנהגו לדעת מה צופן העתיד ע"י הימלכות עם התורה.","249","","4030","True","True","False","","231","109.67.209.72","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27860","27850","מסכת שבת דף ל ע"א","02/05/13 22:28","כב אייר","תשע"ג","22:28","דוד כוכב","אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הודיעני ה' קצי! אמר לו: גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. ומדת ימי מה היא? - גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם. ואדעה מה חדל אני - אמר לו: בשבת תמות.","125","","4030","True","True","False","","131","31.44.133.52","0","27824","עירובין|מה ע"א",""),new Message("27871","27857","מרגע שחיברתי בין המקרא לתוס' הרגשתי בכל","03/05/13 16:08","כג אייר","תשע"ג","16:08","יהודי_קדום","לבי שיש בידי משהו אך לא היו לי חיזוקים לכך, עתה אני שמח מאוד לראות את דברי ר' צדוק הכהן מלובלין שזכיתי לכוין לדבריו אותם הביא שם שלא ישירות לעניינינו (במוצש"ק ב"נ אעיין יותר בדברי הצדיק).

כמובן שאני מודה לכבודו על מקור זה וכן שפירושי מצא חן בעיניו. נעים לי לקבל את השבת עם ידיעה זו...","233","","4029","True","True","False","","118","79.183.111.88","0","27824","עירובין|מה ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82800);