var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28342;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28342","0","מאי מסיפס? מאי טרקלין?","23/05/13 22:17","יד סיון","תשע"ג","22:17","קותי","האם זה אותו מסיפס כמו בבא בתרא? שם ברור שהוא י' טפחים
מדוע כאן יכול להיות פחות מי' טפחים האם זה נובע מאופן השימוש של הטרקלין
שאינו מחייב צניעות /פרטיות אז למה בכלל מחיצה. האם המסיפס נועד רק לגדרת טריטוריה ?
מה השימוש של טרקלין ? האם הוא חלק (מרפסת) של בית או עומד בפני עצמו?

בודאי כבר עמד מישהו על מכלול ההגדרות הנ"ל
אם כך אז אנה אפנה?","217","","3997","True","True","False","","2070","79.177.177.115","0","0","עירובין|עב ע"א",""),new Message("28343","28342","כן זה אותו מסיפס כמו בב"ת לעניין שהוא","24/05/13 05:20","טו סיון","תשע"ג","05:20","יהודי_קדום","קנים שניתן לראות דרכם.

ולא, בב"ת לא ברור כלל "שהוא י' טפחים":

תוספות מסכת בבא בתרא דף ב עמוד ב
"... ומקרי מסיפס לפי שהוא מלא חלונות כדפי' בערוך ואינו מגין מהיזק ראיה א"נ לפי
שאינו גבוה י' כדמוכח לקמן גבי גג הסמוך לחצר דאמר ר"נ עושה לו מעקה גבוה י' ופריך למאי אי להיזק ראיה ..."

אני יוצא לשיעור. בע"ה אמשיך אם לא יקדימוני.","233","","3996","True","True","False","","254","79.180.147.7","0","28342","עירובין|עב ע"א",""),new Message("28344","28343","אני הבנתי שהגמרא נשארה עם גודא","24/05/13 05:53","טו סיון","תשע"ג","05:53","קותי","והגודא הקודם שהוזכר היה מחיצת הכרם וזה חייב י' טפחים להפסיק לעניין כלאים

רש"י נזהר בלשונו ואומר 'עצים נמוכים' וכונתו נמוכים מגובה אדם אבל לא נמוכים מי' טפחים זה נובע מהמשך דבריו לעניין היזק ראיה

איני בטוח שהייתי מביא לכאן את הדעה השניה בתוספות שהרי לפי דעה זו מסיפס זאת הגיאומטריה של הגדר ויכול להיות מסיפס גם מגויל ולבנה בעוד שלפי הבנתי לרש"י זה דווקא מעצים

האם יש סימוכין לכך שרש"י מסכים לערוך בעניין החלונות? תמיד למדתי שזה מקנים ולכן זה ארעי ועיקר הקושיא שהגודא רק י טפחים ואינו מגן מהיזק ראיה","217","","3996","True","True","False","","237","79.177.177.115","0","28342","עירובין|עב ע"א",""),new Message("28355","28344","לפי הגישה שהבעת ניאלץ להשוות בין","26/05/13 14:43","יז סיון","תשע"ג","14:43","יהודי_קדום","מטרות מחיצת המסיפס בבב"ת לכאן, מה השפעת החלונות במסיפס על היזק ראיה (אם נלך לדעה שמסיפס יכול ליהיות מגויל וגזית), מה המרחק שצריך לשמור מהמחיצה לבית וכו'.

יסוד ההבנה צ"ל שבבב"ת אנחנו מדברים על מחיצות שתפקידן להפריד בין גבולות השותפין - וההחלטה על טיבן, גובהן, מיקומן, חלונות וכו' יכולה אפילו ליהיות נתונה בידם (בהתאם למקרה) וכל סוג של חלוקה שיוסכם על ידם או עפ"י מנהג המקום וכו' הוי מחיצה מפרידה בין נכסי הנדל"ן שלהם.

וברור לנו שלא כך בדף שלנו בפרט ובכל המסכת בכלל.

לא מדובר כאן בדיני נדל"ן, לאנשי החצרות והבתים בעירובין נקבעות ההלכות לגבי מהי מחיצה, לעניין עירוב, מראש, לכל מצב וללא התערבות של רצונות השכנים. בדין המחיצה כאן הם פסיביים לחלוטין. כאן ההפרדה הפיסית קיימת והשאלה היא רק מה דינה לעניין העירוב וראינו שלמרות קיום מחיצה בין שני בתים הרי לדין עירוב הם ייחשבו בית אחד - וברור שטיבה האיכותי (ארעית/קבועה)והכמותי (גובהה/אורכה/רוחבה) של המחיצה קובע את הדין.

הטרקלין הינו אולם גדול הפתוח לחצר המשותפת לבתים אחרים. תוכו מופרד ע"י מחיצות (ונשאיר את הדיון בעניין הארעיות) כאשר בין מחיצה למחיצה יש קבוצת אנשים הנמצאים שם במעמד מיוחד: אינם בני הבית ואינם אורחים שם אבל יימצאו שם לפחות מ-30 יום ודאי לצורך לימוד תורה מפי חכמים.

וזה כבר הבדל ברור ופשוט מבבב"ת - שכאן לא מדובר בהפרדה בין בתים במובן הנדל"ני,

עוד מבט דרך החלונות: אפשר להגיד שיש חשיבות למיקום החלון שבמחיצה גם בעירובין וגם בבב"ת.

בנ"ל אולי תרמתי קצת לתשובה על שאלתך: "מדוע כאן יכול להיות פחות מי' טפחים האם זה נובע מאופן השימוש של הטרקלין שאינו מחייב צניעות /פרטיות אז למה בכלל מחיצה. האם המסיפס נועד רק לגדרת טריטוריה ? "","233","","3994","True","True","False","","216","109.67.140.107","0","28342","עירובין|עב ע"א",""),new Message("28356","28355","יישר כוח","26/05/13 15:40","יז סיון","תשע"ג","15:40","קותי","מדבריך אני מסיק
מסיפס זו הפרדה של קנים (אם אומר מחיצה אז השתמשתי במושג הלכתי)
הגדרת הדין של המסיפס תלוי בהקשר
אם לכלאיים(איסור והיתר) גובהו 10 טפחים
אם לנדל"ן (היזק ראיה) ד' אמות
אם לעירוב אז זאת צריכה להיות הפרדה בין אנשים כך שכל קבוצה בתוך ההפרדה מוגדרת לעצמה (או לחילופין זרה לקבוצת אנשים אחרת שמעבר להפרדה)

היות ומסיפס בעירוב אינה צריך להיות י' טפחים אז מה הופך אותו להפרדה?
התודעה של האנשים? השימוש בשטח שלהם כמו בבתי קפה ? השמש שמשמש כל קבוצה כזו כאחד?
זה נשאר לי בצריך עיון
ושוב יישר כוח","217","","3994","True","True","False","","271","79.179.219.149","0","28342","עירובין|עב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);