var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28911;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28911","0","דברי סיום מסכת עירובין","23/06/13 14:43","טו תמוז","תשע&quot;ג","14:43","בתר ממוצע","טורף דברי סיום מסכת עירובין:<br /><br />...ישנם 3 דינים עיקריים בעירובי חצרות:<br />1) ) יהודי משתתף עם יהודי בעירוב חצרות ע&quot;י אוכל.<br />2) ) יהודי &quot;ששכח&quot; לערב עם יהודי - צריך לבטל רשותו.<br />3) ) גוי הדר עם יהודי - יש צורך להשכיר את מקומו.<br /><br />רצינו להמשיל את ההלכות הללו לקשר שלנו כיהודים אחד עם השני )וגם כלפי השכינה - היחס מול בורא עולם), נבאר...<br /><br />במקרה הראשון יהודי מערב עם יהודי כלומר ישנו קשר חזק בינינו\\ לשכינה ע&quot;י &quot;אוכל&quot; (לכו לחמו בלחמי---תורה ומצוות)<br /><br />במקרה השני ישנה ירידת דרגה - יהודי &quot;שוכח&quot; לערב עם יהודי  - כלומר שוכח את חלקו בתורה ומצוות והפתרון משמים למצב כזה היינו שהוא נדרש לבטל את רשותו כדי להמשיך בקשר מסוים עם בוראו/חבירו בתורה ומצוות.<br />דוגמא לכך מצינו שעם ישראל עבדו ע&quot;ז אבל לא היו מדברים לשון הרע אחד על השני כלומר היה להם ביטול אחד כלפי השני (החפץ חיים מסבר שחטא לשון רע נובע מתוך גאוה, ולכן יהודי שלא מדבר לשון הרע יש לו ביטול כלפי חבירו) ולכן היו נוצחים במלחמה .<br /><br /> במקרה השלישי - ישנו מצב שיהודי היינו בבחינת &quot;גוי&quot; (יהודי מחלל שבת בפרסיה לדוגמא) בו אין לו קשר לתורה ולמצות ולכן לא מעונין ל&quot;התערב&quot; איתנו להיות מעורב עם הבריות בתורה ובמצוות. ולכן המצב היחיד בו ניתן להזכיר לו על הקשר שלו לקב&quot;ה נדרש להשכיר את מקומו, כלומר להעביר אותו ממקומו ולתת את הרשות לעם אחר.<br /><br />יהי רצון שנזכה להיות מעורבים גם בפורטל זה ע&quot;י תורה ומצוות לעד.","138","","3967","True","True","False","","2641","94.188.248.70","0","0","עירובין|קה ע&quot;א",""),new Message("28931","28911","הגיגים, לתוספת","23/06/13 21:34","טו תמוז","תשע&quot;ג","21:34","דוד כוכב","עוד מישהו שם לב? במקומות רבים במסכת הביאה הגמרא ראיה ממשנה או ברייתא המובאת בהמשך דוקא, עוד טרם למדוה כדבעי.<br />היוצא מכך, שלאחר שנלמדה המסכת כסדרה, ראוי היה ללומדה גם הפוך...<br /><br />ועוד דבר,<br />מזמן שמתי לב שמסכת עירובין יחודית בכך שמפוזרים בה כללים רבים של סדרי פסיקה. כגון:<br />רבי יוסי נימוקו עמו. מורה הלכה בפני רבו. בדאורייתא - מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה, בדרבנן - עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר הכסיל בחשך הולך. ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו. הלכה כדברי המיקל בעירוב. כל מקום שאתה מוצא יחיד מיקל ורבים מחמירין - הלכה כדברי המחמירין, המרובים. חוץ מזו, שאף על פי שרבי עקיבא מיקל וחכמים מחמירין - הלכה כדברי רבי עקיבא. הלכה כדברי המיקל באבל. הלכה כרבי עקיבא מחבירו, וכרבי יוסי מחבריו, וכרבי מחבירו. רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה. רבי יהודה ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי. רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה. שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן. כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. הלכה כסתם משנה.<br />ועוד.","125","","3967","True","True","False","","296","95.86.64.38","0","28911","עירובין|קה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);