var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29662;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","86"),new MostViewed("107150","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","45"),new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","37")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29662","0","שאלות הנוגעות לדף","13/08/13 19:09","ז אלול","תשע&quot;ג","19:09","חילק","כמה עניינים שלא ירדתי לסופם:<br /><br />1. רש&quot;י אומר סברא שאי אפשר לומר &quot;תמורת עולה&quot; ותמורת שלמים&quot; בבת אחת. וחשבתי שאולי ניתן לשאול: הרי יש לנו דין &quot;שומע כעונה&quot;, ואם כן יוכל לומר לחבירו שכאשר הוא עצמו יאמר &quot;תמורת עולה&quot; יאמר עמו חבירו במקביל &quot;תמורת שלמים&quot; ויכוון להוציאו וכך יוצא שאמר את שניהם בבת אחת!<br /><br />2. הגמרא שואלת מי היה תודוס, האם אדם גדול או בעל אגרופים. חשוב לדעת מי היה כדי להבין למה לא נידו אותו. לא הבנתי את הצד השני, איך יתכן שלא נידו אותו רק משום שיראו ממנו, האם אין זו חנופה? כמדומני שיש גמרא אחרת שמספרת על ינאי המלך שעמד לדין ושם חששו הדיינים מלפסוק את דינו ונענשו על כך (אודה למי שיציין את המקור). מה זה שונה משם?<br /><br />3. הגמרא אומרת שחנניה מישאל ועזריה נכנסו לכבשן האש ע&quot;י כך שעשו קל וחומר מצפרדעים שלא נצטוו על קדושת השם. וקשה לי, אמנם באופן כללי לא נצטוו הצפרדעים על קידוש השם, אך כאן באופן פרטי הצטוו במפורש להיכנס לתנורים כמו שנאמר: &quot;ובאו... בתנוריך&quot;! ומה זה חשוב אם ציווי כללי של קידוש השם שמחתו צריך להיכנס לכבשן האש או שיש ציווי ספיציפי בזמן ובמקרה מסויים להיכנס לכבשן האש גם ללא הציווי הכללי של קידוש השם?<br /><br />4. כתוב שתחילת בריאתו של האש הייתה במוצאי שבת. לא הבנתי. האם האש שבשמש למשל או שביתר הכוכבים אינה נחשבת אש? האם הלבה שבליבת כדוה&quot;א אינה נחשבת אש? גם יש איזשהו מדרש שנאמר בו שמלאכי השרת היו צולים בשר לאדם הראשון, ומן הסתם היו צולים על אש.<br /><br />5. בסוף העמוד כתוב שרב יוסף אמר פסוק מסויים על המעשה שהיה. פעם שמעתי הסבר לכך שמצאנו הרבה פעמים &quot;מתרגם רב יוסף&quot; משום שרב יוסף היה עיוור והקפיד על הדין שאסור לומר תורה שבכתב בעל פה. איך זה מסתדר עם הגמרא כאן שרב יוסף ציטט פסוק מהתנ&quot;ך?<br /><br /><br />מאוד אשמח לקבל תשובות!!","404","","3928","True","True","False","","839","79.181.164.240","0","0","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29665","29662","ברוך בואך! <img src='/icon/6.gif'> - לגבי 5","13/08/13 20:38","ז אלול","תשע&quot;ג","20:38","הראל","טרם עיינתי, אך לכאורה פשוט לתרץ שכאן קודם שנתעוור וכאן לאחר שנתעוור.<br /><br />ולגבי הההסבר ששמעת פעם - ראה אשר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx#massechet=293&medaf=2&addaf=32&publisher=&category=9&titleonly=1&term=%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2+%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&sort=iorder&dir=1&page=1'>ליקטתי פה</a>.","46","","3928","True","True","False","","285","84.228.237.136","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29666","29662","תשובות חלקיות","13/08/13 21:03","ז אלול","תשע&quot;ג","21:03","המכריע","עד שייכנסו המומחים ויענו כיד ה' הטובה עליהם.<br /><br />א. לא שייך שומע כעונה רק בדבר שיש בו חיוב ולא בכגון דא. חוץ מזה, רש&quot;י לא חיפש אופן שכן אפשר, הוא רק ביאר שכיון שבאופן רגיל אי אפשר, על כן זה מפרש לנו את כוונת האומר שאין סיבה לחשוב שרצה והעדיף את הראשון, אלא על כרחו אמר בזה אחר זה וכוונתו לשניהם בשוה.<br /><br />ב. הדיינים שכבשו פניהם בקרקע עברו על לא תגורו מפני איש ולא תכירו פנים במשפט, מה שאין כן נידוי שכזה שבא למיגדר מילתא הוא דבר הנתון לשיקול דעת החכמים והם רשאים לשקול שייצא שכרו בהפסדו.<br /><br />ג. ובאו זה סיפור דברים של העתיד להתרחש, לא ציווי להם. הם בכלל לא בני דעת להצטוות. <br /><br />ד. המדובר על האש המשרתת את האדם, זו שהוציא מהאבנים במוצ&quot;ש. אש אחרת לא רלוונטית לנושא.<br /><br />ה. לקרוא פסוקים עשו רבים. אבל מתרגם חכם פלוני מצינו כמעט רק רב יוסף לכן אמרו התוס' בכ&quot;מ שזה משום דהוי סגי נהור.","199","","3928","True","True","False","","253","212.76.109.12","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29670","29662","ל-2. הסיפור על ינאי המלך (עודכן)","13/08/13 22:58","ז אלול","תשע&quot;ג","22:58","יהודי_קדום","נמצא בסנהדרין יט. - יט: ושם לא ינאי המלך עמד לדין אלא עבדו שהרג אדם וינאי המלך היה &quot;סניגורו&quot; <span class='bordeaux'><b>(1) </b></span>: <br />&quot;...אמר לו <span class='bordeaux'><b>(2)</b></span> לא כשתאמר אתה אלא כמה שיאמרו חבריך נפנה לימינו <b>כבשו פניהם בקרקע </b>נפנה לשמאלו <b>וכבשו פניהם בקרקע </b>...&quot; <br />ועונשם: <br />&quot;אמר להן שמעון בן שטח בעלי מחשבות אתם יבא בעל מחשבות ויפרע מכם מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו באותה שעה אמרו מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו&quot;<br /><br /><br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>(1) </b></span>כידוע ינאי <b>הרג תלמידי חכמים</b> ולהבדיל מה שלמדנו בדף מג: <span class='lightYellow'><b>על תודוס שקיים תלמידי חכמים</b></span>.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>(2)</b></span> ינאי לשמעון בן שטח<br /><br />וברוך המצטרף...ו...חילק לאורייתא   <img src='/icon/11.gif'>","233","","3928","True","True","False","","287","79.177.125.97","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29679","29662","ל 4","14/08/13 15:17","ח אלול","תשע&quot;ג","15:17","הודו_כי_טוב","השמש נבראה ביום רביעי והיא אש שונה כי היא בוערת ללא חמצן כך המדענים אומרים<br />קשה לי שהמלאכים צלו בשר בשביל האדם הראשון הרי אסור היה לו .","207","","3927","True","True","False","","195","46.117.14.249","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29684","29665","בענין קבלת הגאונים שהביא הר&quot;ר מרגליות","14/08/13 23:13","ח אלול","תשע&quot;ג","23:13","דוד כוכב","והיא בתשובות הגאונים שערי תשובה סימן קעח, ונמצא גם בספר האשכול הלכות בעל קרי ובספר האורה חלק א'.<br /><br />שם בתשובות הגאונים שערי תשובה סימן קעח אמרו על רב &quot;דלא הוה מסגי ארבע אמות בגלוי הראש, ונהוג רב הונא אחריו&quot;, וקשה שבגירסא דידן (במסכת שבת דף קיח ע&quot;ב) לא היה זה רב הונא תלמיד רב אלא רב הונא בריה יהושע תלמיד רבא, ארבעה דורות לאחר רב.<br />ושמא י&quot;ל שדברים אלו אינם דברי קבלה ככל דברי איגרת רש&quot;ג, אלא דרוש, כמ&quot;ש רה&quot;ג <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38269&st=&pgnum=137'>בקישור זה</a> בסוף העמוד).","125","","3927","True","True","False","","183","164.138.120.149","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29685","29666","המשך תשובות","14/08/13 23:31","ח אלול","תשע&quot;ג","23:31","דוד כוכב","א. גם אני הבנתי כהסבר השני, שמדובר בנוהג הרגיל, ושאמנם יתכן בבת אחת. וכגון שמצאנו אופן דומה לשומע כעונה בעדות, במסכת סנהדרין דף נו ע&quot;א: &quot;והשני אומר: אף אני כמוהו&quot;, ושם בדף ס ע&quot;א: &quot;אמר ריש לקיש: שמע מינה אף אני כמוהו - כשר בדיני ממונות ובדיני נפשות&quot;.<br /><br />ב. במקום של סכנה מוחשית אין איסור לא תגורו, כך הביא הרמ&quot;א בשו&quot;ע חו&quot;מ סימן יב, ס&quot;ס א מהמהר&quot;י ווייל, ומקורו במסכת קידושין דף עא ע&quot;א: &quot;עד שהגיעו לסכנה ופירשו&quot;.<br /><br />ג. מתורץ בתוספות, שכל צפרדע יכל לומר שהשני יכנס לתנור, אני לנכנס למקום אחר...<br /><br /><br />ה. כתבו התוספות והחיי אדם שרק לקרא ברבים כקריאת התורה אסור בעל פה. לכן לא היה איסור לרב יוסף להזכיר פסוק. אבל מכל מקום רב יוסף היה רגיל רבות בתרגום, ופחות במקרא מאחרים.","125","","3927","True","True","False","","128","164.138.120.149","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29675","29670","חן חן למשיבים!","14/08/13 10:42","ח אלול","תשע&quot;ג","10:42","חילק","ברכת יישר כח על התשובות המאלפות.<br /><br />ברשותכם כמה הערות על התשובות:<br /><br />1. 'המכריע', אתה בטוח במה שאתה אומר ש&quot;שומע כעונה&quot; הוא רק בדבר שיש בו חיוב? כמדומני שהמקור לדין &quot;שומע כעונה&quot; (יסייעוני המומחים...) מהווה הוכחה שלא כדבריך. אם טעיתי, העמידני על טעותי. <br /><br />2. החילוק בין נידוי ובין משפט לא הואר לי. ההלכה מחייבת לנדות במקרים מסויימים (ישנם 24 מקרים המופיעים ברמב&quot;ם), ומדוע דוקא כאן הפעלת שיקול דעת היא לגיטימית לעומת משפט שבו &quot;אין עצה ואין תבונה&quot;?<br /><br />3. בבסיס תשובתך עומדת ההנחה שכדי להצטוות צריך להיות בן דעת. זאת מנין? במיוחד אם נגדיר את המילה &quot;מצווה&quot; ככפוף להוראה מגבוה בלי קשר לשאלה האם הוא בעל רצון או שלא. הנהר גינאי (שמוזכר בסיפור עם ר' פנחס בן יאיר) עשה רצון קונו למרות שלא היה לא בן-בחירה ולא בן דעת. הטבע כולו עושה רצון בוראו למרות שאין לו כל ברירה אחרת. &quot;עושים באימה רצון קונם&quot;.<br /><br />4. תשובה יפה. רוב תודות!<br /><br />5. להראל - יפה מאוד. החכמתנו.<br />בעקבות דבריך התעוררה לי שאלה: ידוע שעל פי ההלכה חרש שוטה וקטן נחשבים כחסרי דעת. לגבי חרש - האם ישנה הבחנה בין חרש מלידה לבין חרשות מאוחרת? ההגיון אומר שאמור להיות הבדל. האם יש לזה התייחסות?<br /><br />ל'מכריע', לא הבנתי כיצד ענית על שאלתי. שאלתי לפי אותו פירוש שלא יכל מבחינה הלכתית לומר את פסוקי התנ&quot;ך בעל פה, כיצד ציטט בגמרא שלנו פסוק מהתנ&quot;ך. <br /><br />ותודה ליהודי_קדום על המקור!<br /><br />ושאלה אחרונה לקינוח (וסליחה מראש אם אני מכביד יותר מדי):<br />בשיעורנו שמעתי תלמיד חכם שציטט גמרא ממסכת נזיר שם מסופר על &quot;תודוס הרופא&quot;. האם ידוע על מי שדיבר על היחס שבין תודוס שבסוגייה שלנו לבין תודוס הרופא? האם יש שזיהו או הבחינו בין השניים?<br /><br />הרבה תודה על עזרתכם!","404","","3927","True","True","False","","132","79.180.163.97","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29677","29675","על תודוס ראה ספר תולדות תנאים ואמוראים","14/08/13 12:06","ח אלול","תשע&quot;ג","12:06","יהודי_קדום","הערך משם מצורף כאן.","233","jpg","3927","True","True","False","","185","79.177.125.97","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("29686","29675","בענין מי שנתחרש","14/08/13 23:42","ח אלול","תשע&quot;ג","23:42","דוד כוכב","כבר במשנה במסכת יבמות יד משנה א ובמסכת גיטין ב משנה ו הוזכר שפקח שנתחרש דינו כחרש. אבל י&quot;א שחרשי זמננו בעלי דעה הם שכן למדו לתקשר.","125","","3927","True","True","False","","118","164.138.120.149","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב",""),new Message("29678","29677","ועוד מפרוייקט השו&quot;ת של בר-אילן","14/08/13 12:26","ח אלול","תשע&quot;ג","12:26","יהודי_קדום","<b>תולדותיו של תודוס הרופא </b><br /><span class='bordeaux'><b>חי בדור השלישי לתנאים</b></span>. מובא במשנה (בכורות כ&quot;ח ע&quot;ב) &quot;ומעשה בפרה וכו' ובא מעשה לפני חכמים ביבנה והתירוה שאמר תודוס הרופא אין פרה וכו'&quot;. ומובא בירושלמי &quot;מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות וכו' ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו אמר תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחת ולא גולגולת ממת אחד אמרו הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין נעמוד על המנין התחילו מר&quot;ע וכו'&quot; (ברכות פ&quot;א ה&quot;א). אין ראיה שתודוס זה היה חכם, גם לשון המשנה שאומרת שחכמים התירוה שאמר (כן גורס &quot;מסה&quot;ש&quot;) תודוס וכו' (כלומר המשנה מסתמכת על דברי תודוס הרופא) וכן מירושלמי, אין ראיה לכך, ויתכן שרק ידע מקצועי הביאו ממנו ולא ציטטו דבריו כחכם.<br /><br />( יושם לב ש<b>תודוס</b> הרופא נקרא לעיל גם <b>תודרוס </b>הרופא עפ&quot;י הירושלמי בברכות פ&quot;א ה&quot;א      [י.ק.]) <br /><br /><b>תולדותיו של תודוס איש רומי </b><br /><span class='bordeaux'><b>חי ברומי </b></span>בזמנו של שמעון בן שטח, בדורם של ה&quot;זוג&quot; השלישי <span class='bordeaux'><b>לפני תקופת התנאים</b></span>. שמעון בן שטח שלח לו: &quot;אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נידוי&quot; (ברכות י&quot;ט ע&quot;א), ובמקום אחר מפקפקת הגמרא אם היה גברא רבה או גברא אלימא (פסחים נ&quot;ג ע&quot;ב), ומסקנת הגמרא שהיה גברא רבה או שהיה מפרנס תלמידי חכמים.<br /><br />שים לב להדגשה באדום המצביעה על תקופתם ומקומם.","233","","3927","True","True","False","","1133","79.177.125.97","0","29662","פסחים|נג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);