var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29734;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","63"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","40"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29734","0","האם מותר לערל שמתו אחיו מחמת מילה","21/08/13 07:55","טו אלול","תשע"ג","07:55","אלף בית רשי","להמול?

דיוק ברש"י כאן ובעמוד הקודם יכול להאיר קצת את ענין זה ויש לעיין","278","","3924","True","True","False","","935","70.55.66.127","0","0","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29735","29734","שוב אתה ממציא ברש"י מה שלא כתב","21/08/13 09:39","טו אלול","תשע"ג","09:39","Almuaddib","ערל - ישראל שמתו אחיו, כדי להבחין מהכינוי הנפוץ בידי חז"ל לנכרי.

כמות הפעמים בהן רש"י מסביר כך ערל, לאורך כל הש"ס, כל כך גדולה, שקשה להבין מדוע דוקא כאן אתה נתפס להמציא דיוק מהסוגיא.

למשל, ראה את שלמדנו ביבמות, בריש פרק שמיני, שגם שם כך כותב רש"י, או בדף ג. בערכין, בחגיגה ד:, ועוד רבים רבים כגון אלו.

שכוונת פירושו של רש"י ברורה - במקום בו צריך להבהיר כי הערל אינו גוי, אלא ישראל - יש להסביר זאת.

ואין להידחק למה שכתבת כי ערל יכול להיות ישראל מומר לדבר אחד, מכמה סיבות. הראשונה - שעל פי רוב, גם ישראל מומר - נימול הוא, משום שאביו מל אותו בזמנו, בטרם עמד על דעתו. לפיכך, כדי שתוכל למצוא מומר לדבר אחד, שהדבר האחד הזה הוא מצוות מילה, תצטרך לחפש היטב את מי שאביו לא מל אותו.
ואצלנו כאן, הדבר רחוק עוד יותר. וכי מותר לשחוט את הפסח לשמו של מומר?! וכי ניתן לשחוט קרבן כלשהו לשמו של מומר?!","107","","3924","True","True","False","","184","84.228.176.191","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29736","29734","באמת כפי שכתב הרעיון דחוק גם","21/08/13 12:47","טו אלול","תשע"ג","12:47","יהודי_קדום","בגלל שערל שלנו כאן מחוייב בקרבן פסח אלא שאינו יוצא בו - אינו בר כפרה. האם כך לגבי מומר?
ולמה בכלל להכניס כאן מומר? ערל כאן אינו נכרי!","233","","3924","True","True","False","","157","37.26.146.255","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29737","29736","לעיין בבקשה שוב","21/08/13 15:55","טו אלול","תשע"ג","15:55","אלף בית רשי","אחד כיוון נוסף מה זה ערל
שתיים מומר לדבר א' אינו פטור מקרבן פסח
שלוש מספר הפעמים שרש"י הזכיר בדפים אלו ערל ללא התוספת וזאת היה השאילה מדוע מפרט שוב ובוודאי שבכל המקומות האחרים שבש"ס פשיטא שהוצרך רש"י לפרש אלא שהשאילה מדוע דווקא כאן הוא שב

ה.ב. התשובה היא לקדמון ולא לקדמוני שאינני מבין מדוע אצבעותיו לוחצות לראות את מאמרי שוב ושוב ובפרט שלדבריו אינם נכונים , אנא אל יעיין בהם ואולי כדאי שכן יגיב אפילו אוטמית בשורה אחת "אלו דברי שטות" כי כך גורם שעוד ועוד יעיינו","278","","3924","True","True","False","","259","65.92.236.24","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29756","29737","ל-"שתיים" :","22/08/13 23:06","טז אלול","תשע"ג","23:06","יהודי_קדום","ספר החינוך מצוה יז

"(א) שלא יאכל ערל מן הפסח
שלא יאכל הערל מן הפסח, שנאמר [שמות י"ב, מ"ח] וכל ערל לא יאכל בו, והוא הערל שמתו אחיו מחמת מילה, ואין צריך לומר משומד לערלות.

רש"י הקדוש על "וְכָל-עָרֵ֖ל לֹֽא-יֹ֥אכַל בּֽוֹ: " (שמות יב,מח):
"להביא את שמתו אחיו מחמת מילה שאינו משומד לערלות ואינו נלמד מבן נכר לא יאכל בו (פסוק מג):"

וכן: לבוש יורה דעה סימן רסד
"...משומד לכל התורה או אפילו אינו אלא משומד לערלות דינו כגוי,"

וכן: לבוש יורה דעה סימן ב
"משומד לערלות שאינו מהול, שלא מלו אותו אבותיו וגם הוא אינו מל את עצמו, הרי הוא כמשומד לשאר עבירות, ואם מתו אחיו מחמת מילה ומיראה לא מלו אותו גם כן, וגם הוא עצמו נותן טעם שמתיירא מן המיתה, הרי הוא כשאר ישראל כשר. " [הערל האחרון המדובר בסעיף זה הוא מפרקנו י.ק]","233","","3923","True","True","False","","144","79.180.102.223","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29757","29737","לא ראיתי במאמר הרב קוקיס "כיוון נוסף מה","22/08/13 23:20","טז אלול","תשע"ג","23:20","יהודי_קדום","זה ערל" (ואם יש ואני לא הצלחתי למוצאו האם לא יהא בכך "לא תוסיף"?).

אשמח ללמוד מהו הכיוון שלא מופיע במקורות בכלל ובלהלן בפרט:
רש"י הקדוש (שמות יב,מח)
בית הבחירה למאירי מסכת חולין דף ב עמוד א ד"ה שחיטת הנכרי
פסקי רי"ד (בשיטת הקדמונים) מסכת חולין דף ד עמוד ב ד"ה ותניא הכל
אורחות חיים הלכות יין נסך אות ו ד"ה ו. כתב
ספר מצוות גדול לאוין סימן שנה ד"ה [הזהירה תורה
ספר החינוך מצוה יז ד"ה שלא יאכל
בית יוסף יורה דעה סימן ב אות ז ד"ה בפ"ק דחולין
דרכי משה הקצר יורה דעה סימן קיט אות (א**)
לבוש יורה דעה סימן ב סעיף ז
לבוש יורה דעה סימן רסד סעיף א","233","","3923","True","True","False","","194","79.180.102.223","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29758","29756","בוודאי שכך","22/08/13 23:27","טז אלול","תשע"ג","23:27","אלף בית רשי","כל מי שאינו מהול ולא משנה למה אינו אוכל בקרבן פסח כי כתוב וכל ערל לא יאכל בו , רק השאילה אם משומד לערלות מוגדר תחת "בן נכר" שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים וגם אינו אוכל קרבן פסח, או שזה נחשב שהוא מומר רק לדבר אחד ואינו נקרא בן נכר ולכך צריך להגדירו "ערל" וע"כ הבאתי הגמרא הנ"ל עיין שם בתוס' ואכן ממה שהבאת מרש"י עה"ת נראה שסובר שמשומד לערלות נחשב לבן נכר, בכל מקרה עדיין יכול להיות ערל מפני שהיה תינוק שנשבה וחזר בתשובה ועדיין לא מל, (ויכול להיות היכי תימצי בזה האחרון שחזר בתשובה בער"פ שחל להיות בשבת ואין מילתו דוחה שבת כי היא מילה שלא בזמנו ולא יכול להצטרף לקרבן פסח שדוחה שבת)","278","","3923","True","True","False","","199","70.52.25.68","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29759","29757","ערל שמתו אחיו מחמת מילה או משומד לערלות","22/08/13 23:33","טז אלול","תשע"ג","23:33","אלף בית רשי","אני לא הבנתי מדוע כבודו חושב שאני סבור אחרת?","278","","3923","True","True","False","","207","70.52.25.68","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29810","29757","עיין רש"י בהעלותך","25/08/13 06:06","יט אלול","תשע"ג","06:06","אלף בית רשי","עדכנתי בתוכן המאמר","278","","3920","True","True","False","","176","70.53.201.196","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29762","29759","אסביר: השאלה המקורית לדייק ברש"י הק' יפה","23/08/13 09:02","יז אלול","תשע"ג","09:02","יהודי_קדום","ונראית לי בהחלט במקום (אני מתכוון למה שכתב "מדוע חזר דווקא כאן לפרט וערל שמתו") .
ורק הסתעפות התשובה למומר לערלות קשה לי שהרי:
א. אינו נלמד מערל
ב. שאצלו הוא לא רוצה למול עצמו
ג. אין בו סכנה למול
ומשמעות סעיפים אלה היא שהוא מחוייב אבל לא רוצה.
מה שאין כן בערל שרוצה אך בית דין התיר לו לא למול עצמו מחמת הסכנה וכו'.

כדי להבין יותר את אי ההבנה שלי מדוע הכניס כאן מומר אני מציע לעיין לקמן בדף צו. ששם מדובר על המרת דת שפוסלת בפסח ואינה פוסלת בתרומה וכו' .
לעיל הוספתי שערל בסוגייתנו אינו נכרי שודאי לא שייך בו פסח ואוסיף כאן את הידוע: ערל פירושו גם נכרי=גוי וזה לחלוטין שונה מ-"בן נכר" שחייב בכל המצוות אבל לא רוצה ושממנו נלמד מומר לערלות.","233","","3922","True","True","False","","138","79.180.102.223","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29774","29762","זאת לא הייתה התשובה!","23/08/13 14:24","יז אלול","תשע"ג","14:24","אלף בית רשי","התשובה בקצרה שבכך מתורץ קושית תוס' בדף סב שכאן חיסרון המעשה הוא גדול מאוד כי אסור למול במקרה זה ואינני מבין איך הגיע מדברי למומר לערלות , להיפך הסברתי שמובן בכל המקומות למה רש"י מסביר שמתו מחמת מילה כדי ש"לא" נאמר שמדובר במומר לערלות כי הוא לדברי רש"י ועוד מוגדר בן נכר","278","","3922","True","True","False","","179","70.53.201.196","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29777","29774","כתב: "אף שאפשר לדחוק ולפרש גם במומר","23/08/13 15:17","יז אלול","תשע"ג","15:17","יהודי_קדום","למילה שאינו מומר לכל התורה או שאינו נימול מפני סיבה אחרת כגון שהיה אנוס בין הגוים, או שהיה תינוק שנשבה"

עד כאן התכוונתי שדחוק באמת להבין כך ובעצם כלל אי אפשר לסוגייתנו.

ואילו לגבי ההמשך הישיר שכתב הרי כלל לא קשה ואף פשוט שאם "ועכשיו שב בתשובה ועדיין לא נימול" שהוא עכשיו רק ערל ואינו מומר למילה ואנו חוזרים לערל שלנו ולהמשך שכתב: "ואע"פ כן אינו יכול לאכול קרבן פסח מפני האיסור המפורש שנאמר בתורה כל ערל לא יאכל בו,"

והכל בא על מקומו בשלום...","233","","3922","True","True","False","","132","79.180.102.223","0","29734","פסחים|סב ע"א",""),new Message("29778","29777",""ובעצם אי אפשר וכו' "נכון לשיטת רש"י"","23/08/13 15:20","יז אלול","תשע"ג","15:20","אלף בית רשי","והיא היא
הוספתי בניסוח על אתר את הערות הרב הקדום ומקווה שזה עונה על ציפיותיו ","278","","3922","True","True","False","","148","70.53.201.196","0","29734","פסחים|סב ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82910);