var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31003;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","54"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31003","0","בעניין נעילת מנעלים לרגליו","12/10/13 22:00","ח חשון","תשע&quot;ד","22:00","כדי","מדי דברי באשכול הסמוך בנושא זה של נעילת מנעלים לרגליו, זכור אזכור מה שכתבתי בזמנו בזה בגליון שו&quot;ת תורה לשמה שלי בתוספת מועט נופך. ונתחיל מנידונו ומזה נסתעף בס&quot;ד לכמה נידונים ובין היתר מה שהוזכר באותו אשכול:<br /><br />הנה בשו&quot;ת תורה לשמה (סי' קסז) נשאל האם ביוה&quot;כ שאסור בנעילת הסנדל ישנה מידת חסידות שלא ללבוש מנעלים כלל וילך יחף או שמא יש למנוע רגליו מיחף. והשיב, שאדרבה מידת חסידות היא שלא לילך יחף כדי שתהיינה רגליו נקיות. והביא ראיה מהגמרא ביומא (עח:) שתיארה את מנהג החכמים בנעילת הסנדל ביוה&quot;כ, דרב יהודה נפק בדהיטני, ואביי בדהוצי, ורבא בדיבלי וכו'. וחזינן שכל החסידים הללו הקפידו שלא ללכת יחפים. עכ&quot;ד.<br />[והנה מ&quot;ש הטעם כדי שתהיינה רגליו נקיות, יש לכוון לזה הפסוק (קהלת ד, יז) &quot;שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. ועי' בירושלמי ברכות בפ&quot;ב ה&quot;ג בפירושו של ר' יעקב בר אביי, ויתכן שכיוון לזה. ויותר מפורש שם בפ&quot;ט ה&quot;ה גבי כניסה להר הבית באבק שעל רגליו. ע&quot;ש. ועי' בדברי ספר חסידים (סי' תתטז) שכתב ז&quot;ל: חלון שהולך כנגד ר&quot;ה ובני אדם עוברים דרך שם לביהכ&quot;נ, לא ישפכו מי רגלים מן החלון לפי שיש שהולכין בהשכמה לביהכ&quot;נ וכשהולכין בחושך לא יוכלו להזהר שלא יתטנפו במי רגלים וכתיב &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. עכ&quot;ל. והובא במ&quot;ב  (סי' קנ ס&quot;ק ט). וע&quot;ש מה שכתב ע&quot;ד].  <br /><br />והנה יש להעיר על דבריו ממ&quot;ש ביומא שם בדף ע&quot;ח ע&quot;א &quot;תינח ביום הכיפורים דליכא מנעל&quot; וכו', ומשמע דליכא מנעל כלל, דאל&quot;ה לא מקשי מידי. ע&quot;ש. ורש&quot;י כתב שם של&quot;ג לאותן תיבות, וגם לפנינו התיבות הללו נתונות במסגר ע&quot;פ גירסתו. ואולם ברבינו חננאל איתא להדיא לאותה גירסא שדחאה רש&quot;י. ויתכן שרש&quot;י מחקה משום דקשיא ליה, מאי פסקא שביוה&quot;כ ליכא כלל מנעל, ועובדי של אותם חכמים שבעמוד ב' יוכיחו. עכ&quot;פ,  לפי גירסת ר&quot;ח לכל הפחות, מוכח דהיתר גמור הוא ביוה&quot;כ ללכת ללא מנעל. וכן מוכח מהילפותא דמנעל אסור ביוה&quot;כ (יומא עז.) ע&quot;ש. כי על כן, ע&quot;כ צ&quot;ל שמה שאותם חכמים יצאו דווקא במנעל ביוה&quot;כ הוא משום שקשה היה להם ללכת ללא מנעל, וכמ&quot;ש שם בעובדא דרבינא.<br /><br />ועוד יש להביא ראייה לזה, דבשבת (קנב.) איתא דההוא צדוקי חזייה לריב&quot;ק דלא סיים מסאני. וכתב שם המהרש&quot;א בח&quot;א וז&quot;ל: אינו דומה שהלך יחף, אלא דאפשר שהיה ביום שאסור בנעילת הסנדל כמו ביוה&quot;כ או בט&quot;ב. ע&quot;כ. הרי דמיפשט פשיטא ליה שבאותם ימים אף גדול כריב&quot;ק לא נעל מנעלים לרגליו כלל. ולכאורה ע&quot;כ לומר כתירוץ המהרש&quot;א, שבפסחים (קיב.) איתא ששבעה דברים צוה ר''ע את רבי יהושע בנו, ואחד מהם הוא &quot;ואל תמנע מנעלים מרגליך&quot;. והנה לפירוש רשב&quot;ם שם ריב&quot;ק הוא ניהו ר' יהושע בנו של ר' עקיבא, ובוודאי לא מסתבר לומר שעבר על צוואת אביו המפורשת. וגם לפירוש התוס' שם ובכ&quot;מ בש&quot;ס, שריב&quot;ק ובנו של ר&quot;ע תרי נינהו, מ&quot;מ לא מסתבר שיחלוק על אותו הדין.<br /><br />ובתענית (כג:) בעובדא דאבא חלקיה איתא שכל הדרך לא סיים מסאני עד שהגיע למים. והעיר שם הגאון יעב&quot;ץ בהגהותיו, וז&quot;ל: נ&quot;ב אע&quot;ג דהמונע מנעלים לרגליו הוא מנודה לשמים [פסחים קיג:], שמא לא אמרו אלא בעיר. ע&quot;כ. והנה בגוף חילוקו בין חוץ לעיר לבין מקום יישוב, נראה שהוא ע&quot;פ מ&quot;ש לעיל בטעם האיסור ללכת יחף, שהוא משום שמבזה עצמו בידיים כעין ההיא דיבמות (סג:) וסייענו לזה מפירש&quot;י בשבת (קכט.). וממילא מובן שלא שייך גדר בזיון ובושה אלא כלפי בני אדם שנמצאים במקום יישוב, ולא במקום מרוחק מן היישוב דלא שכיחי אינשי [עי' בפסחים נב. ובקידושין פ: בסנהדרין יט. משום ייחוד ע&quot;ש בפירש&quot;י. ועי' במו&quot;ק יב. גבי חוץ לתחום. ויש ליישב בנקל].<br /><br />ועכ&quot;פ, על פי חילוקו בין העיר וחוצה לה, יש ליישב מה שהקשינו לעיל מריב&quot;ק מדידיה אדידיה, דצוואתו של אביו לא הייתה אלא במקום ששכיחי אינשי, ומה שמצאו אותו צדוקי ללא מנעלים היה מחוץ לעיר. וא&quot;כ, ממילא אין הכרח לדברי המהרש&quot;א, ואזדא לה קושייתינו ע&quot;ד שו&quot;ת תורה לשמה הנ&quot;ל.","249","","3861","True","True","False","","835","79.181.174.164","0","0","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31004","31003","-המשך-","12/10/13 22:01","ח חשון","תשע&quot;ד","22:01","כדי","וראיתי להגאון ר' חיים פלאג'י בשו&quot;ת לב חיים ח&quot;א (סי' נט) שגם הוא נרגש בקושיא זו היאך עבר לכאורה ריב&quot;ק על צוואת אביו (לפרשב&quot;ם הנ&quot;ל). ובתחילה רצה ליישב כאשר כתבנו לחלק בין עיר לבין חוץ לעיר, אך שוב דחה חילוק זה, שאין זה במשמע דברי ר&quot;ע ומיסתם סתים ואמר שלא ימנע מנעלים לרגליו, ומשמע בכל אופן. ועוד קשה, דלמה הוצרך לצוותו ע&quot;כ, הא בלא&quot;ה כל אדם מוזהר והוא מנודה לשמים כמ&quot;ש בפסחים שם (קיג:). לכן כתב שבאמת עיקר אזהרת כל אדם היא רק בעיר ושם גם הוא עונש דמנודה לשמים. וזהו גופא מה שבא ר&quot;ע להוסיף לבנו, שהוא יזהר אף מחוץ לעיר משום היותו ת&quot;ח דחסדאין מיליה. ומה שבשבת איתא שראהו דלא סיים מסאני, ע&quot;כ לומר כתירוץ המהרש&quot;א שהיה ביוה&quot;כ או בט&quot;ב שאסור בנעילת הסנדל.  עכת&quot;ד. [ומה שתמה שם בריש תשובתו על לשון המג&quot;א שלא נמצא כן במסכת שבת, באמת לא עליו בלבד היה לו להעיר, שהרי לשון המג&quot;א היא היא לשון הרשב&quot;ם בפסחים קיב. והוא עצמו הביא אח&quot;כ לשון הרשב&quot;ם במילואה, ופלא איך לא נרגש בזה]. ולפ&quot;ז, קמה וגם ניצבה קושייתינו ע&quot;ד שו&quot;ת תורה לשמה (ועי' בדברי מר בריה דרבינא בספר יפה ללב ח&quot;א סי' ב ס&quot;ק י).<br />וע&quot;ע שם שהביא את דברי המהר&quot;י אברבנאל בפירושו לשמואל ב (פרק טו) אודות המסופר שם שדוד הלך יחף במעלה הזיתים, שכתב בשם המדרש תהילים שהיה זה ביוה&quot;כ. והעיר עליו הגאון ר' חיים פלאג'י שלא נמצא כן במדרש שלנו, אמנם אין לא ראינו ראייה. אך עכ&quot;פ הוכיח שבאותו זמן שדוד הלך יחף לא היה זה ביוה&quot;כ. ולכן ע&quot;כ לומר כמ&quot;ש השל&quot;ה ודעימיה שדוד הלך יחף משום כפרה. ועכ&quot;פ, לדברי המהרי&quot;א מיהא, מוכח שאף חסיד כדוד היה הולך יחף ביוה&quot;כ, שלא כדברי התורה לשמה.<br /><br />ובעיקר דברי השל&quot;ה שהביא שם, שאם הולך יחף משום כפרה לית לן בה, העיר בסוף תשובתו שבדורינו אין לעשות כן לילך ייחף כמנודה מכמה טעמים. ע&quot;ש. ובזה יש להעיר על כה&quot;ח (סי' ב אות כג) שהעתיק את דברי השל&quot;ה בסתימה, ואחריהם העתיק את דברי שו&quot;ת לב חיים, ולא זכר ש'ר שהגרח&quot;פ דעתו שאין לנהוג כן בימינו.<br />וע&quot;ע בפירוש רשב&quot;ם בב&quot;ב (נז:) ובח&quot;א שם. ולפי מה שכתבנו, יש קצת ליישב. ועי' בשו&quot;ת אגרות משה ח&quot;ו (חיו&quot;ד סי' סח אות ד). ועי' במה שכתבנו בהודעה באשכול הקודם. ודו&quot;ק. וע&quot;ע לגר&quot;ש גאנצפריד ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14046&st=&pgnum=187'>ספר פני שלמה (ב&quot;ב נז:)</a>. וממנו סייעתא גדולה למ&quot;ש בטעם שאסור להלך יחף.","249","","3861","True","True","False","","386","79.181.174.164","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31018","31004","ב' תוספות","13/10/13 01:24","ט חשון","תשע&quot;ד","01:24","דוד כוכב","בענין הקושיה כיצד המרה צווי אביו, נרשם אצלי:<br />&quot;ויש לדחוק שהמעשה במסכת שבת היה קודם הציווי ולכן ציוהו אביו כי ידע שכך מנהגו. אי נמי, שנהג כן לשום כפרה ובזה קי&quot;ל שמותר ועל זה לא ציוהו&quot;.<br />מ&quot;מ הכל אינו נצרך כ&quot;כ כיון שהוכיחו התוספות בדף קיג ע&quot;א שריב&quot;ק אינו בנו של ר&quot;ע.<br /><br />בענין החילוק בין עיר לשדה, חילוק זה מבואר בענין העומד ערום, דבשדה הוא רק בגדר &quot;אין שבחו של אדם&quot;, ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=9&page=59&male=0'>בהערות 51, 52</a>.","125","","3860","True","True","False","","120","212.76.96.184","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31021","31004","מה שהלך דוד המלך יחף אני זוכר שהכין את","13/10/13 02:16","ט חשון","תשע&quot;ד","02:16","יהודי_קדום","הרצפה, קידש למען הבית שייבנה ע״י שלמה ואולי כאן עוד הסבר להליכתו יחף.  אני תחת הפסקת חשמל כבר שעתיים ואיני יכול לאשש זכרוני.","233","","3860","True","True","False","","163","37.26.146.212","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31070","31021","המקור הוא בזבחים כד.","14/10/13 21:12","י חשון","תשע&quot;ד","21:12","יהודי_קדום","בעי רבי אמי נעקרה האבן ועמד במקומה מהו מאי קא מיבעיא ליה כי קדיש <b>דוד </b>רצפה עליונה קדיש או דילמא עד לארעית דתהומא קדיש ותיבעי ליה כל העזרה כולה לעולם פשיטא ליה <b>דעד ארעית דתהומא קדיש</b> והכי קמיבעיא ליה דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך תיקו:","233","","3859","True","True","False","","115","79.177.134.117","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31087","31070","מקור?","15/10/13 16:57","יא חשון","תשע&quot;ד","16:57","כדי","כל שנאמר בגמרא הוא שדוד קידש את הריצפה.<br />לא נאמר שקידש אותה ע&quot;י הליכתו יחף (ע&quot;ש ברש&quot;י ע&quot;י מה קידש). וגם לא נאמר שזה היה בעלותו במעלה הזיתים. <br />כך שאיני מוצא את הקשר בין שני המקרים.","249","","3858","True","True","False","","235","79.176.211.250","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31118","31070","איך היה במשכן?","16/10/13 04:24","יב חשון","תשע&quot;ד","04:24","קותי","לא היתה רצפה לא היה מה לקדש <br />הכוהנים הלכו יחפים כי לא יכלו להוסיף על בגדיהם<br />האם יכלו לפרוש יריעות על קרקע המשכן ולעבוד עבודה<br />שהרי זאת לא היתה חציצה כי לא היה דמיון לכלי שרת","217","","3857","True","True","False","","207","79.182.210.238","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31092","31087","צר לי שבאמת ניתן להבין מדבריי שדוד","15/10/13 19:54","יא חשון","תשע&quot;ד","19:54","יהודי_קדום","קידש את הריצפה <span class='bordeaux'><b>ע&quot;י </b></span>הליכתו יחף ובודאי שלא נתכוונתי לזאת כלל וכלל.<br /><br />כשכתבתי &quot;ואולי כאן עוד הסבר להליכתו יחף&quot; באתי לומר שדוד נשמר מללכת יחף אבל על רצפה מקודשת, שידע שהוא קידשה, לא היה צריך להישמר.<br /><br />אני מודה שהסברי זה חלש ודחוק מאוד עד שאפשר להתעלם ממנו.<br />מה גם שלא בדקתי מתי קידש האם לפני הליכתו יחף או אחרי ועוד.","233","","3858","True","True","False","","177","79.177.134.117","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31133","31118","אין צורך בדמיון לכלי שרת","16/10/13 13:49","יב חשון","תשע&quot;ד","13:49","דוד כוכב","אפילו נימא חוצצת בין בשרו לבגדים .רמב&quot;ם הלכות כלי המקדש י הלכה ו.<br />המלח חוצץ בין רגליהם ובין הכבש. רמב&quot;ם הלכות תמידין ומוספין ו הלכה ג.","125","","3857","True","True","False","","107","212.76.96.184","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31136","31133","הרי הלימוד הוא מ-לעמוד לשרת&quot;","16/10/13 19:58","יב חשון","תשע&quot;ד","19:58","קותי","כמו שחציצה פוסלת עבודה כי יש חציצה בין היד לכלי שרת כך גם הרצפה<br />אבל זה משמע רק אם הרצפה קדושה ובמשכן לא היתה רצפה קדושה <br />אז מדוע שחציצה תפסול עבודה","217","","3857","True","True","False","","200","79.182.210.238","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31139","31136","גם במשכן עומדים","17/10/13 00:26","יג חשון","תשע&quot;ד","00:26","דוד כוכב","למה שבמשכן הארץ תהיה פחות קדושה.","125","","3856","True","True","False","","83","212.76.96.184","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31153","31139","עיינתי קצת בא&quot;ת ונראה לי כך","17/10/13 10:13","יג חשון","תשע&quot;ד","10:13","קותי","דין חציצה של בגדים שונה מדין חציצה של הרגלים והרצפה <br />כי העמידה על הרצפה נגזרת מטיב העמידה ועמידה על דבר אחר אינה עמידה ולכן לא יעמוד על משהו שבינו לבין הרצפה <br />החציצה בבגדים נגזרת מדין ספציפי &quot;על בשרו&quot;<br />חייבים לומר שיש שוני בין קדושת רצפה במשכן וקדושת רצפה במקדש<br />כי במקדש דוד קידש ומשמע שזה משהו שלא היה קודם<br />ואם במשכן קדשו להיכן הלכה הקדושה כאשר נסעו לחניה הבאה<br />גם לא היה מה לקדש לא היתה רצפה ואדמה לא מקדשים ואל תשיביני מקדשה לעתיד לבוא וכו'","217","","3856","True","True","False","","205","79.182.210.238","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31165","31153","קדושת מקום לשעתה","18/10/13 01:05","יד חשון","תשע&quot;ד","01:05","דוד כוכב","הטענה להיכן הלכה הקדושה כאשר נסעו, אינה טענה, שהרי אותה שאלה קיימת על כל קדושות המשכן לדרגותיהן. כבר במדבר נצטוו על שמירת משמרת הקודש, טמאים הורחקו מהחצר, ישראל מהמשכן, וכהנים מקודש הקודשים. וכל קדושות אלו היו לשעתה עד נסוע הארון.<br />וקידוש הקרקע אינו דבר חדש, כבר משה נצטווה: (שמות ג, ה) אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי <b>הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו</b> אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. וגם שם מדובר היה בקדושה לשעתה בזמן השראת השכינה, ולא נאסר אותו מקום אח&quot;כ.","125","","3855","True","True","False","","123","212.76.96.184","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31179","31165","מסכים עם כל מה שכתבת","18/10/13 04:10","יד חשון","תשע&quot;ד","04:10","קותי","גם אם אפשר להתגבר על השאלה קדושה לאן הלכה? <br />הרבה יותר קשה להתגבר על השאלה קדושה מנין באה?<br />ללא ציווי מיוחד לא חלה קדושה ולא מצאתי התייחסות לקדושת קרקע המשכן","217","","3855","True","True","False","","186","79.182.210.238","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב",""),new Message("31187","31179","כיון ששרתה השכינה - נתקדשה הקדושה","18/10/13 17:16","יד חשון","תשע&quot;ד","17:16","דוד כוכב","","125","","3855","False","True","False","","95","212.76.96.184","0","31003","פסחים|קיג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);