var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31436;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31436","0","&quot;..אמה סובב אמה כרכוב...&quot; ואין זה הכרכוב","05/11/13 05:20","ב כסלו","תשע&quot;ד","05:20","יהודי_קדום","האמור בשמות כז,ה:  וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ תַּ֛חַת <span class='bordeaux'><b>כַּרְכֹּ֥ב הַמִּזְבֵּ֖חַ</b></span> מִלְּמָ֑טָּה וְהָיְתָ֣ה הָרֶ֔שֶׁת עַ֖ד חֲצִ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ: <br /><br /><b>א. </b>  בתורה הסובב נקרא גם כרכוב שהוא המסגרת שמסביב למזבח (בימינו גם סביב כלי, חלון, בניין וכדומה). <br /><br /><b>ב. </b>  ואילו כאן בברייתא כרכוב הוא מקום הילוך הכהנים מסביב למקום המערכה.","233","","3828","True","True","False","","1067","109.65.160.212","0","0","שקלים|יח ע&quot;ב",""),new Message("31440","31436","הבהרה","05/11/13 09:59","ב כסלו","תשע&quot;ד","09:59","עלי","יהודי קדום התעקש לטעון שלא הצליח לקרוא את המאמר שכתבתי, על כן אבהיר כאן בקצרה את שמובא במאמר.<br />קיימות במסכת זבחים שלוש דעות של תנאים לגבי זיהוי הכרכוב לשיטת רבי יוסי הסובר שגובה המזבח היה עשר אמות. ( לשיטת רבי יהודה הסובר שגובהו היה רק שלוש אמות,כנראה שהוא סובר כדעה א או ב להלן כי לשיטת רבי יהודה לא היה סובב בגובה אמה וחצי מהקרקע כי לא היה צריך ).<br />א. הכרכוב הוא רק מקום הילוך הכהנים סביב מקום המערכה.גם הוא מהוה אפוא 'סובב'.<br />ב. הכרכוב כולל גם את דופן המזבח המקושטת מגובה הסובב עד גובה מקום המערכה - ס&quot;ה שלוש אמות. בסובב זה הכוונה לסובב שבגובה שש אמות מהקרקע, וברוחב אמה, ששימש ג&quot;כ להילוך הכהנים לצורך עבודות מסויימות בלבד ( למשל, להקרבת עולת העוף בד&quot;כ ).<br />ג. הכרכוב כולל גם את הסובב עצמו.  <br />גם לדעות א ו-ב היה למזבח סובב בגובה שש אמות מהקרקע אלא שאין הוא חלק מהכרכוב.<br />ברם לשיטת רש&quot;י, שלוש הדעות הן :<br />א. כנ&quot;ל אלא שהיה לו מעקה קטנטן בשפתו והוא היה שקוע, ואפשר לכן שלשיטתו נחשב שהיה הכרכוב גם המשכי למקום המערכה עצמו. <br />ב. היו שני כרכובים נפרדים. א. ועוד אמה  של דופן מקושטת באמה השביעית של המזבח כלומר מגובה 6 עד 7 אמות מהקרקע.<br />ג. בנוסף, גם מכבר הנחושת היה אמה מקושטת בדופן המזבח, באמה השישית שלו, כלומר באמה שמתחת לכרכוב של ב. המכבר נחשב כ'סובב' למזבח וסימן גם את מחצית גובהו כיון שלשיטת רש&quot;י לא היה למזבח במשכן חוט סיקרא.<br />הברייתא המצוטטת בירושלמי שקלים נוקטת כשיטה א בלבד !","209","","3828","True","True","False","","195","194.114.146.227","0","31436","שקלים|יח ע&quot;ב",""),new Message("31447","31440","לאחר קריאת קטעים נוספים מהמאמר ראוי","05/11/13 20:40","ב כסלו","תשע&quot;ד","20:40","יהודי_קדום","להוסיף כמה מילות קישור ל<b>מובאות משם</b> רק בהערה 18בדף 13 : (המדובר במאמר של ר' עלי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/9479-sFile.doc'>&quot;השינויים במבנה מזבח העולה&quot;</a> <br /><br />על פירוש הרב ח. קנייבסקי שליט&quot;א בפירושיו &quot;טעם ודעת&quot; לברייתא דמלאכת המשכן : <br />1. &quot;היות והוא מבקש להיצמד לנוסח שלפנינו, הוא נאלץ להסביר כיצד בכל זאת הסובב התחתון מצוי באמה החמישית,.....לצורך זה הוא משנה את הסדר במחצית העליונה של המזבח...<span class='bordeaux'><b>כמובן שלשינוי סדר זה בתיאור אין מקור</b></span>. כמו&quot;כ <span class='bordeaux'><b>לא ברור מה ההגיון </b></span>בלעשות &quot;כליא עורב&quot;&quot; <br />מי הוא זה שיכול כך ובשפה כזו לחלוק על גאון ישראל ??? קשה ביותר.<br /><br />2. עמ' 13: הפרשנים המובאים שם <span class='bordeaux'><b>לא התייחסו באופן מעמיק לבעיות </b></span>שבנוסח 'שלפנינו' ונצמדו אליו, למרות שרובם הבחינו שהנוסח משובש<br /><br />3. שם: כך למשל רבינו מיוחס מקבל שהיה כרכוב גם במחצית התחתונה של המזבח, <span class='bordeaux'><b>וכך מספר פרשנים האמינו שאכן היה &quot;כליא עורב&quot;</b></span> למזבח כמו שהיה לגג המקדש. <span class='bordeaux'><b>הגדיל לעשות רבינו מיוחס</b></span>, הסבור שה&quot;כליא עורב&quot; אכן נמצא באמה השישית, ולכן הוא כותב שהיו שם למזבח סביב כעין שפודים של ברזל שלא יטרפו העורבים את הבשר, <span class='bordeaux'><b>למרות שברור לו </b></span>שלא היה &quot;כליא עורב&quot; בראש המזבח<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>לתוכן אתייחס (ויש לי) רק כשתתקבלנה על ידי ר' עלי ההבנות שנוסח דבריו לא יקום ולא יהיה מול גדולי ישראל  ושאין לו מקום בכתבים המדברים על המזבח.</b></span>","233","","3828","True","True","False","","180","109.65.160.212","0","31436","שקלים|יח ע&quot;ב",""),new Message("31449","31447","כל העוסק בתורת העולה כאילו הקריבה","05/11/13 23:43","ב כסלו","תשע&quot;ד","23:43","יהודי_קדום","<b>אני </b>בקושי גדול: מצד אחד העיסוק של ר' עלי בברייתא דמלאכת המשכן מושווה לכאילו הוא מקריב קרבן ממש (ועוד כגון זה במנחות קי.) ולכ&quot;ע זו זכות ענקית של ר' עלי, <br />אך מצד שני - ועל זה בלבד הגבתי עד כה - הלשון של המאמר לא מאפשרת לי להתרכז בקריאה.","233","","3828","True","True","False","","140","109.65.160.212","0","31436","שקלים|יח ע&quot;ב",""),new Message("31453","31449","שמא, אחרי שקיימת מצוות מחאה, לשיטתך,","06/11/13 08:52","ג כסלו","תשע&quot;ד","08:52","Almuaddib","עליך לעבוד על המידות שלך.<br /><br /><br />הראב&quot;ד כתב על הרמב&quot;ם שהוא בעיניו כמתעתע. הרמב&quot;ן יצק זהב רותח לפי הראב&quot;ע, ועוד כהנה וכהנה, עד לשונו הזהב של הרב עובדיה, ואכמ&quot;ל.<br /><br />רימון מצאת? אכול תוכו וקליפתו זרוק.<br /><br /><br /><br />(לי דוקא יש בעיה עם <b>התוכן</b> של דבריו.)","107","","3827","True","True","False","","164","77.127.83.102","0","31436","שקלים|יח ע&quot;ב",""),new Message("31454","31453","אי אפשר לי לאכול את הרימון בלי לבררו","06/11/13 09:26","ג כסלו","תשע&quot;ד","09:26","יהודי_קדום","תחילה. וייתכן שאסור הלכתית לאוכלו כלל במצבו זה. <br /><br />ההשוואה שעשית קצת מוגזמת, לא?<br /><br />כבר הערתי שיש מה להעיר על התוכן ולא רק בתפקיד המכבר במשכן כתפקיד חוט הסיקרא אלא שלא מובחן בקלות ההבדל בין המזבחות וכו'. אבל אולי עוד יתאפשר להגיב.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>האם אתה מסוגל להתעלם מהגסות בה הוא מבטל את דברי חכמים?</b></span>","233","","3827","True","True","False","","143","109.65.160.212","0","31436","שקלים|יח ע&quot;ב",""),new Message("31456","31454","לתגובות","06/11/13 13:44","ג כסלו","תשע&quot;ד","13:44","עלי","לצערי רק עתה נכנסתי לפורום.<br />א. אני מציע שבמקום להגיב בתוקפנות כעס ומריבה, יעבירו מר יהודי קדום ואלמואדיב  את כלל השגותיהם הן באשר לתוכן הן באשר לסגנון אלי בדוא&quot;ל שלי כי הפורום צר מהכיל תגובות ארוכות.<br />המאמר על המזבח לא פורסם בשום בימה מודפסת כי שום בימה אינה מוכנה וכנראה גם לא מסוגלת להכיל מאמרים בסדר גודל שכזה. לכן גם לא בוצעה לו עריכה לשונית וסגנונית. אם האדונים הנכבדים או כל מי שמוכן יעירו הערות ראויות אשמח לשנות הן בסגנון והן בתוכן ואין כל קושי בכך בעידן המרשתת. כבר ציינתי שאין לי עניין לעמוד על דעתי ואין לי מטרה להימצא צודק. יש לי רק עניין בבירור הסוגיה לאמיתה, כי עד כה אף אחד לא עסק בכל הבעיות הקיימות חוץ ממני. <br />אני תוהה לעצמי האם לא כדאי בעקבות הסערה שחוללתי שהראל יפנה מאמרים כאלו ל'מומחים' אמיתיים כמו דוד כוכב או כל גדול בתורה ובחכמה הן בעולם הישיבות והן באקדמיה, לקבל חוות דעת ותגובות ובקשת הבהרות מהכותב קודם שהמאמר מועלה לפורטל. אציין גם שאף אחד לא היה מוכן להגיב עליו עד כה לפני יהודי קדום ואלמואדיב כנראה מפאת אורכו. על הקוראים להבין שכאשר לומד אוטודידקט כמוני כותב משהו זה כמו לכתוב במדבר כי אין מי שיבקר ויגיב וזה מקשה מאד.\\ על כן שוב, אני מציע לכל מי שמוכן לכתוב אלי בדוא&quot;ל את השגותיו, בקורתו, הערותיו ושאלותיו, ואשתדל לענות בהקדם, ואח&quot;כ נעלה אותו מחדש כראוי. אם יהיו חילוקי דעות אני מציע שנפנה אותן להכרעה למי ממומחי הפורטל.<br />הדוא&quot;ל שלי הוא tal-or@clalit,org,il <br />המאמר על מיקום הכלים במקדש והמעבר ביניהם פורסם ב'מעלין בקדש' יח, כך שאם למישהו יש תגובות גם לגביו הוא יכול ג&quot;כ לשלוח אלי, והשגות לגבי הסגנון יש להפנות לעורכי הבטאון שלא העירו לי כשפרסמוהו.","209","","3827","True","True","False","","183","213.151.54.237","0","31436","שקלים|יח ע&quot;ב",""),new Message("31459","31456","Who are the peer reviewers and how much","06/11/13 15:30","ג כסלו","תשע&quot;ד","15:30","Almuaddib","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2304210'>Who are the peer reviewers and how much do they re</a>view?<br /><br /><br />לא כדאי להיתלות בכך שאם מאמר פורסם - זה מחייב שהוא נכון.","107","","3827","True","True","False","","153","77.127.83.102","0","31436","שקלים|יח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);