var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33003;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33003","0","חידוש בעניין שיטת ר' זירא","02/02/14 14:32","ב אדר א","תשע"ד","14:32","לומד א","בס"ד


גבי צל סוכה ודין כ' אמה
(ראשי פרקים)

משנה (סוכה ב.) – סוכה מעל 20 אמה פסולה.

בגמ' נאמרו ג' הסברים בפסול של מעל כ' אמה:
רבה- אדם צריך להרגיש שנמצא בצל סוכה, ואם הסוכה גבוהה מדי לא יראה סכך.
ר' זירא- אדם צריך לישב בצל הסוכה ובסוכה גבוהה הוא יושב בצל הדפנות.
רבא- סוכה צריכה להיות בניין ארעי ומעל כ' אמה נראה כקבוע.

הגמ' בעמוד ב' מביאה מימרא של רב הונא אמר רב שהפסול של סוכה שגובהה מעל כ', הוא רק בסוכה של ד' על ד' אמות. הגמ' מבארת שדברי ר"ה נאמרו לשיטת ר"ז, דבסוכה גדולה אפילו אם תהיה גבוהה טובא עדיין הסכך יצל על חלק משטח הסוכה.
התוס' במקום (ד"ה יש) מבארים (בפי' ראשון) ש"לעולם צריך הרוחב לפי הגובה לפי חשבון ד' אמות לעשרים".

יוצא מהסוגיא שבסוכת ד' על ד' אפשר להגביה את הדפנות עד כ' אמה ועדיין יהיה צל מהסכך.
אם נחשב את גובה השמש בצהריים ("הצהירה") בתקופת סוכה נגיע לתוצאות מעניינות.
סוכות חל בעונת הסתיו שבה כדוה"א נמצא פחות או יותר במצב מאונך לשמש (בניגוד לקיץ בו החצי הצפוני נוטה °23 לכיוון השמש, ולחורף בו נוטה החצי הדרומי לכיוונה, והצפוני נוטה ממנה).
בגלל נתון זה, השמש תראה בצהריים נוטה דרומה ככל שנצפין בהתאם לקו הרוחב בו נמצא. לפי זה בארץ ישראל השמש תראה בזווית של כ°58 (90-32) מעל ראשנו.
אם נחשב באופן גס נוכל לשרטט "משולש כסף" (בעל זוויות °90 °30 °60). הכלל במשולש כזה הוא שהצלעות הן ביחס של- 1-2-שורש 3 . שורש 3 שווה בערך 1.75, וא"כ כבר מעל 7 אמות לא יהיה צל מהסכך, והדברים תמוהים!

הראשון שמצינו שהתייחס לכך הוא ר' ברוך משקלאו בספרו עמודי שמיים. עיקר דבריו- "עיקר עשיית המצוות הוא בגן עדן אשר בארץ והוא קו השווה". הוא טוען שצריך לחשב את הצהירה לפי קו המשווה, שם לטענתו זווית השמש תהיה כ°80. מלבד שחישובו אינו ברור כל צרכו, סברתו בעניין קו המשווה רחוקה מאד.

ר' ישראל מזאמושטש בספרו נצח ישראל כותב הסבר אחר- החישוב הוא "לפי הזמן אשר יצאו בני ישראל ממצרים ולפי המצב והוא המקום אשר שכנו שמה בעת ההיא". הוא טוען שצריך לחשב את זווית השמש בהר סיני בזמן מתן תורה (-חדש סיוון), שקרובה הרבה יותר לחשבון הגמרא. גם סברתו רחוקה- וכי התורה נכתבה לזמנה ולמקומה, והלא התורה היא לדורות?! (ראה שירו של ש. מלצר "מעשה הרב ובעל העגלה" )

תשובה מתקבלת יותר הביא ד"ר שלמה אדלר (המעיין תשרי תשכו ). החישוב צריך להיות לפי זווית הצהירה בתקופת תמוז. אם נחשב את הזווית בתקופת תמוז, נצטרך לחסר מזווית קו הרוחב בישראל- °32 את זווית ההטייה של כדוה"א -°23. זווית השמש תנטה °9=32-23 דרומה כלומר תהיה בזווית °81. אם נחשב כעת את הגובה של הדופן- tan 81*4= 25 . אם כן יצא שעד גובה 25 אמה עדיין יש צל סוכה. את השיעור כ' אמה נוכל לתרץ כ"לא דק לחומרא" (עי' דף ח. שם הגמרא מתרצת כעין זה), אבל ד"ר אדלר מציע הצעה יותר מדויקת- אם נחשב את צל הדופן בגובה כ' אמה יצא 20/ tan 81=3.1. יוצא
בס"ד

שהדופן של כ' אמה מצלה על כ3 אמות, ומשאירה אמה אחת של צל סכך. אמה אחת הוא השטח שתופס אדם, ומובן מאד שצריך שטח כזה שיוצל מהסכך!

עדיין צריך לשאול- למה שנחשב את זווית הצהירה בקיץ אם אנו נמצאים בסוכות?
יש ליישב ע"פ קושיית אביי בדף ב. אביי מקשה על ר"ז- לשיטתך שצריך צל סוכה האם תפסול סוכה שנמצאת ב"עשתרות קרניים" (-וואדי בו קירותיו מצילות על הסוכה)?! ר"ז מתרץ- "התם דל עשתרות קרניים איכא צל סוכה". אם נוריד את הקירות יהיה צל מהסכך. רואים שר"ז לא מצריך שיהיה בפועל צל סכך (כמו שבלילה הסוכה כשרה למרות שאינה מצלה), אלא שיהיה פוטנציאל לצל סוכה. ע"פ עיקרון זה נוכל להבין שכיוון שפוטנציאלית הסוכה מצילה אפילו יום אחד בשנה, הסוכה תהיה כשרה.


קישורים:

ר' ברוך משקלאו http://gmaranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15629
שירו של ש. מלצר http://www.daat.ac.il/daat/vl/melzer/melzer03.pdf
דר שלמה אדלר- המעיין תשכו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29639&st=&pgnum=61","250","","3739","True","True","False","","1169","213.151.36.118","0","0","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33010","33003","כדאי לציין שלרבה גם בעי שתהא "ידיעה"","02/02/14 19:18","ב אדר א","תשע"ד","19:18","יהודי_קדום","ולא רק שיראה הסכך (כפי שאולי יכול להשתמע מדבריו: "אם הסוכה גבוהה מדי לא יראה סכך.) שהרי לרבה צריך לקיים את: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "

ועוד כדאי לציין מה שלא הביא בדבריו:
יראה להלן דף ב: שאין פוסלין לפי טעמו של רבה סוכה אפילו גבוהה מעשרים אמה אם דפנותיה מגיעות עד לסכך. ולא מדובר רק בסוכה של ד' על ד' לטעם זה.","233","","3739","True","True","False","","182","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33013","33003","לא הבנתי מהו שסוכה כשרה אפילו אם היא","02/02/14 21:08","ב אדר א","תשע"ד","21:08","יהודי_קדום","מצלה יום אחד בשנה, הייתכן?
הרי ברור שאפשר לצייר ציור שבי"ב בתשרי הסוכה נתנה צל אבל בט"ו, ט"ז וכו' לא הייתה סוכה כשרה מאלף ואחד סיבות אפשריות.

ובלשונו:
"רואים שר"ז לא מצריך שיהיה בפועל צל סכך (כמו שבלילה הסוכה כשרה למרות שאינה מצלה), אלא שיהיה פוטנציאל לצל סוכה. ע"פ עיקרון זה נוכל להבין שכיוון שפוטנציאלית הסוכה מצילה אפילו יום אחד בשנה, הסוכה תהיה כשרה."

מה שלא הבנתי זה החלק המודגש.
.","233","","3739","True","True","False","","178","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33014","33003","הגדרתך ל-"משולש הכסף" אינה נכונה!","02/02/14 23:04","ב אדר א","תשע"ד","23:04","יהודי_קדום","המשולש שאתה מתאר(בעל זוויות °90 °30 °60) הוא סוג של "משולש הזהב" .","233","","3739","True","True","False","","163","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33015","33003","אם נכונה הנחתי הרי יוצא שאם נעתיק","02/02/14 23:29","ב אדר א","תשע"ד","23:29","יהודי_קדום","(בלשון הפיסיקה "אם נתיק") סוכה כשרה למהדרין שנבנתה לפי חישובי המעלות שלך (?) ממקום A למקום מנוגד B על הגלובוס הרי שהיא לא תהא כשרה ב- B !

ז.א. במקומות שונים על הגלובוס אותה סוכה באותו זמן תהיה פעם כשרה ופעם לא!

יש לזכור: למזלנו התורה ניתנה לבני אדם סבירים ולאו דווקא למתימטיקאים או/ו לאסטרונומים.

אני יודע על יהודים כשרים שלא יודעים להוציא שורש ריבועי אבל בונים סוכה כשרה למהדרין!

אגב, אני מכיר במקרה כמה ספרי מתימטיקה מדוייקים יותר כמו גם חישובים טריגונומטריים.","233","","3739","True","True","False","","166","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33027","33003","משהו בעריכת המאמר צריך עריכה:","03/02/14 00:34","ג אדר א","תשע"ד","00:34","יהודי_קדום","מופיע שם בס"ד בין השורות:

"הצעה יותר מדויקת- אם נחשב את צל הדופן בגובה כ' אמה יצא 20/ tan 81=3.1. יוצא
בס"ד

שהדופן של כ' אמה מצלה על כ3 אמות, ומשאירה אמה אחת של צל סכך. אמה אחת הוא השטח שתופס אדם, ומובן מאד שצריך שטח כזה שיוצל מהסכך!"","233","","3738","True","True","False","","169","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33012","33010","תגובה","02/02/14 20:54","ב אדר א","תשע"ד","20:54","לומד א","נכון. דברתי רק בשיטת ר' זירא, ולא נכנסתי לדעת רבה","250","","3739","True","True","False","","80","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33018","33013","הבהרה","02/02/14 23:51","ב אדר א","תשע"ד","23:51","לומד א","מה שהתכוונתי לומר הוא שההגדרה שצריך שיהיה צל מהסכך אינה הגדרה מעשית של צל בפועל- דבר שלא קיים בלילה או אפילו ביום בעשתרות קרניים- אלא יכולת של צל להגיע מהסכך.
הסוכה אינה כשרה כי "פעם" היא הייתה כשרה, אלא העובדה שיש יום בשנה שבו הסכך מצל- מגדירה את המבנה כסוכה (ולא כבית או בקתה)","250","","3739","True","True","False","","77","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33030","33013","הסוכה כשרה בלילה כי ביום היא כשרה!","03/02/14 00:41","ג אדר א","תשע"ד","00:41","יהודי_קדום","לא נשמע לי טוב מה שכתבת: "כמו שבלילה הסוכה כשרה למרות שאינה מצלה".","233","","3738","True","True","False","","115","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33016","33014","תודה","02/02/14 23:42","ב אדר א","תשע"ד","23:42","לומד א","תודה על התיקון","250","","3739","True","True","False","","57","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33019","33015","אה"נ","03/02/14 00:00","ג אדר א","תשע"ד","00:00","לומד א","יכול להיות שאין הכי נמי לשיטת ר' זירא שאם נבנה סוכה סמוך לקוטב יהיה צריך יחס של הרבה פחות מ 1:5 בין השטח לדפנות.
אמנם כידוע אנו פוסקים כרבה וכל הדיון אינו להלכה","250","","3738","True","True","False","","61","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33087","33015","לאחר עיון נוסף אני חוזר בי מדבריי","04/02/14 09:49","ד אדר א","תשע"ד","09:49","יהודי_קדום","שיש בהם הבעת דעה הלכתית לגבי כשרות סוכה במקומות שונים וכו'.
זה עניין הלכתי ולא בדקתי מה אומרת ההלכה על כשרות סוכה במקומות ובזמנים שונים על הגלובוס והתעסקתי יותר בצד המתימטי הכללי: כיצד משתנים היטלי הצל כתלות ברוחב הגיאוגרפי.","233","","3737","True","True","False","","192","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33022","33018","לדעתי יש למחוק את המשפט האחרון.","03/02/14 00:14","ג אדר א","תשע"ד","00:14","יהודי_קדום","","233","","3738","False","True","False","","117","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33099","33018","סיוע לכך","04/02/14 18:32","ד אדר א","תשע"ד","18:32","דוד כוכב","ברש"י דף ב ע"ב ד"ה תרתי: "משום דעשויה לצל - קרויה סוכה". כיון שסכך זה מצל יום אחד בשנה, כבר ראוי להקרא בשם "סכך".","125","","3737","True","True","False","","102","95.86.122.76","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33024","33019","אני מצטער אבל לא כך בנויה התורה והלכותיה","03/02/14 00:22","ג אדר א","תשע"ד","00:22","יהודי_קדום","אם סוכה כשרה היא כשרה בכל מקום גם על גבי אוטו נוסע וגם בקוטב!
אין מצב שאותה סוכה במקומות שונים על פני כדור הארץ תהא פעם כשרה ופעם לא כשלא נעשה בה שום שינוי !!!

ומה שכתבת כאן: "אמנם כידוע אנו פוסקים כרבה וכל הדיון אינו להלכה" לא מניח את הדעת אחרי תלאות רבות במאמר שהבאת.

זה כבר אמרתי בהערתי הראשונה בצורה אחרת אך השבת שם: "דברתי רק בשיטת ר' זירא, ולא נכנסתי לדעת רבה"

האם עכשיו עלינו לנטוש את ר' זירא בגלל שאלה קטנה או בגלל "וכל הדיון אינו להלכה"?
.","233","","3738","True","True","False","","170","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33082","33022","מחקתי","04/02/14 08:36","ד אדר א","תשע"ד","08:36","לומד א","","250","","3737","False","True","False","","77","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33029","33024","בנויה ובנויה","03/02/14 00:40","ג אדר א","תשע"ד","00:40","לומד א","לא הבנת את בעייתך כלל.
האם לא יכול מצב שבני אדם במקומות שונים על פני כדור הארץ יהיה לאחד יום כיפור ולשני כבר נסתיים?!
הסוכה וודאי כשרה בכל מקום, אבל אולי ההגדרה שהגובה המקסימלי הוא 20 אמה נאמרה בארץ ישראל, ובמקום אחר הגובה יהיה שונה?
האם זה מופקע לומר שהמשנה סתמה דבריה לפי ארץ ישראל?!","250","","3738","True","True","False","","79","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33031","33027","תודה","03/02/14 00:41","ג אדר א","תשע"ד","00:41","לומד א","שמתי לב. פשוט עשיתי העתק הדבק מקובץ שכתבתי בוורד, ושם זה היה שני עמודים","250","","3738","True","True","False","","79","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33033","33029","לאחר תגובתך זו אני צריך רק לישון...","03/02/14 00:43","ג אדר א","תשע"ד","00:43","יהודי_קדום","","233","","3738","False","True","False","","109","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33100","33099","האם יש לנו גרסאות שונות של רש"י ?","04/02/14 19:36","ד אדר א","תשע"ד","19:36","יהודי_קדום","אצלי: "תרתי. דאין שם סוכה אלא העשויה לצל דההיא דימות המשיח משום דעשויה לצל קרויה סוכה:"

אצלו: "משום דעשויה לצל - קרויה סוכה"

גם אם נבין שזה הסבר רש"י ולא ציטוט והמרכאות אינן במקום הרי לא זכיתי להבין איך מגיעים ברש"י זה להבנה: "כיון שסכך זה מצל יום אחד בשנה, כבר ראוי להקרא בשם "סכך".?
לענ"ד אין הכרח כלל לפרש "יומם" כיום אחד אם כך כוונתו.

הכל מדובר כמובן בתשובת רבי זירא על הטענה שאין ללמוד מה שלמד מהפסוק שעל הסכך להיות ראוי להצל.

.","233","","3737","True","True","False","","171","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33104","33100","הבאתי רק את הסיפא הרלוונטית","04/02/14 23:31","ד אדר א","תשע"ד","23:31","דוד כוכב","מה שרואים במילים אלו זהו עצם הרעיון הבא: שענינה של סוכה הוא שהיא עשויה לצל. סכך שאינו מצל לעולם אינו עשוי לצל. אבל אם יום אחד הוא מצל כבר ממלא הוא בזה את תפקידו.","125","","3737","True","True","False","","113","95.86.122.76","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33106","33104","אני כל כך רוצה לדעת תשובה לשאלה הפשוטה:","04/02/14 23:38","ד אדר א","תשע"ד","23:38","יהודי_קדום","מניין לכם הלימוד "שאם יום אחד הסכך עושה צל כבר ממלא הוא בזה את תפקידו." ?
סתם יום אחד?

הרי אם כתבתם עניין הלכתי זה ודאי יש לכם מקורות שגם אני מבקש ללומדו !
.","233","","3737","True","True","False","","146","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33113","33106","אין מדובר פה בפסיקת הלכה","05/02/14 09:07","ה אדר א","תשע"ד","09:07","דוד כוכב","מדובר פה בהסבר סברת אחת השיטות בגמרא. לדעה זו ענינה של סוכה היא עשיית צל. ונשאלת השאלה הרי על פי החשבון דוקא בסוכות אין הסכך עושה שום צל על הארץ! והתירוץ היה שאין צורך שיהיה צל בסוכות עצמו, אלא שהסכך יהיה מסוגל לעשות צל בזמן כלשהו. ואני הוספתי שאת יסוד סברה זו מצינו כבר ברש"י.","125","","3736","True","True","False","","110","95.86.122.76","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33119","33113","להבנתי יש חוסר דיוק עוד לפני כן:","05/02/14 10:06","ה אדר א","תשע"ד","10:06","יהודי_קדום","נאמר במה שכתב ר' לומד א:
"ר"ז מתרץ- "התם דל עשתרות קרניים איכא צל סוכה". אם נוריד את הקירות יהיה צל מהסכך. רואים שר"ז לא מצריך שיהיה בפועל צל סכך (כמו שבלילה הסוכה כשרה למרות שאינה מצלה), אלא שיהיה פוטנציאל לצל סוכה. ע"פ עיקרון זה נוכל להבין שכיוון שפוטנציאלית הסוכה מצילה אפילו יום אחד בשנה, הסוכה תהיה כשרה."

על דברים אלה אני אומר:
1. נראה לענ"ד שאין בדברים הנ"ל הבחנה ברורה בדברי ר"ז שמחלק בפירוש בין שני סוגי סוכות.
2. מסקנת הכתוב לעיל יוצאת רק מהרישא של ר"ז שאינו מדבר שם על סוכה הגבוהה מעשרים אמה, בה עוסקים החישובים במאמר, אלא בסוכה רגילה ומכאן השגתי על מסקנת הכותב.

הסבר להבנתי:

מה שהקשה אביי בעשתרות קרניים מדובר בסוכה "נורמלית" שביטול ההרים יביא ל"איכא צל סוכה" וכאן אנו אומרים שיש על הסכך "שיהיה פוטנציאל לצל סוכה" בתשובת ר"ז.
רק במקרה השני ר"ז מדבר על סוכה הגבוהה מעשרים אמה שבהסרת דפנותיה "ליכא צל סוכה" - שאז הסכך לא ממלא את ייעודו בגלל השמש החודרת מהדפנות, מתחת לסכך, ולכן אין שם סוכה עליה.
כך שמסקנת הכותב "ע"פ עיקרון זה נוכל להבין שכיוון שפוטנציאלית הסוכה מצילה אפילו יום אחד בשנה, הסוכה תהיה כשרה." אינה מצביעה, לענ"ד, על ה-"עיקרון" בסוכה הגבוהה מעשרים אמה, שלשמה התכנסנו במאמר, אלא בסוכה רגילה שאינה עניין החישובים במאמר.

ואם אכן הכותב מגיע למסקנה מהרישא של ר"ז - אינני מבין מדוע נצרכנו לכל החישובים והמאמר?

.","233","","3736","True","True","False","","150","79.176.39.62","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33126","33119","צל דפנות","05/02/14 14:02","ה אדר א","תשע"ד","14:02","efrati10","ר' זירא דיבר לכאורה גם על סוכה הקטנה מ-4 אמות. אם ישנה סוכה כשירה נניח 7x7 טפחים ובגובה של 2 מטר - אין מצב שיהיה פס שמש של אמה על קרקעית הסוכה גם בתנאים המובאים בתשובה שלך","196","","3736","True","True","False","","104","2.54.230.78","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33128","33126","מסכים","05/02/14 14:06","ה אדר א","תשע"ד","14:06","לומד א","זו באמת קושיא גדולה על פשט הגמרא, אמנם התשב"ץ כותב שבכל גודל שומרים על היחס 4:20","250","","3736","True","True","False","","71","213.151.36.118","0","33003","סוכה|ב ע"א",""),new Message("33133","33126","ברור שלר' זירא שסוכה קטנה מד' על ד'","05/02/14 14:14","ה אדר א","תשע"ד","14:14","יהודי_קדום","פסולה וסוכה רחבה יותר תהא כשרה מהנימוק שהסכך שלה כן יצל וגם ברור שלדעתו סכך הגבוה מעשרים אמה לא מצל לתוך הסוכה.
ואין זה שייך לתגובתי.
מה שכתבת זה לסיכום דעת ר"ז ואילו אני מדבר על הנאמר בדף ב עמוד א בתשובת ר"ז לאביי: "אמר ליה התם דל עשתרות קרניים..." וכו'
.","233","","3736","True","True","False","","178","79.180.31.61","0","33003","סוכה|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);