var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33137;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33137","0","למה המסכת לא מתחילה מהחיוב לישב בסוכה?","05/02/14 16:20","ה אדר א","תשע&quot;ד","16:20","ינון קליין","מסכתנו מתחילה בדיני סוכה- גובה, מספר דפנות, סכך. מדוע המשנה לא מתחילה בחיוב ישיבה בסוכה?<br />התשובה היא שאין דרכה של המשנה להשמיע דינים ידועים ומפורסמים. הדוג' המפורסמת ביותר לעיקרון זה היא בתחילת מסכת ברכות- &quot;תנא היכא קאי דקתני מאימתי... תנא אקרא קאי&quot;.<br />וכלשון הרמב&quot;ם בפירוש המשנה (מנחות פרק ד משנה א), &quot;אבל דיני הציצית והתפלין והמזוזות וסדר עשייתן והברכות הראויות להן וכן הדינים השייכים לכך והשאלות שנתעוררו בהן אין ממטרת חבורנו לדבר בכך לפי שאנחנו מפרשים והרי המשנה לא קבעה למצות אלו דברים מיוחדים הכוללים את כל משפטיהם כדי שנפרשם, וטעם הדבר לדעתי פרסומן בזמן חבור המשנה, ושהם היו דברים מפורסמים רגילים אצל ההמונים והיחידים לא נעלם ענינם מאף אחד, ולפיכך לא היה מקום לדעתו לדבר בהם, כשם שלא קבע סדר התפלה כלומר נוסחה וסדר מנוי שליח צבור מחמת פרסומו של דבר, לפי שלא חבר סדור אלא חבר ספר דינים&quot;.<br />והוסיף מהר&quot;ץ חיות (הגהות הש&quot;ס), &quot;והיינו שהמשנה תניח שעניני התורה והקבלה הנהוגים בכל עת ידועים לכל, לכן לא תחזור עליהם. רק תעסוק להודיע ולהורות להחכמים אותן מקרים הנעלמים מעיני ההמון&quot;.<br />[בעזרת עקרון זה מבאר מהר&quot;ץ חיות את דברי רש&quot;י בד&quot;ה סוכה מדאו', עי&quot;ש].","322","","3740","True","True","False","","1206","212.76.98.94","0","0","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33138","33137","הערוך לנר","05/02/14 20:06","ה אדר א","תשע&quot;ד","20:06","אמלתראות","מסביר הסיבה כיון שמתחילה איכא חיוב בניית סוכה ואחריה השאר","267","","3740","True","True","False","","226","66.128.7.111","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33140","33137","בדומה לזה","05/02/14 20:17","ה אדר א","תשע&quot;ד","20:17","דוד כוכב","ראה גם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9457'>בקישור זה</a>.","125","","3740","True","True","False","","153","95.86.122.76","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33143","33137","השווה לסוגיה הראשונה בקידושין","05/02/14 20:31","ה אדר א","תשע&quot;ד","20:31","Almuaddib","או לדיון בפתיחת פסחים במשמעות המלה &quot;אור&quot;.<br /><br />סבור ומצא את המכנה המשותף - ותרווה נחת.","107","","3740","True","True","False","","138","87.68.226.196","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33151","33137","כלל העריכה של המשנה הוא כמו כלל","06/02/14 17:01","ו אדר א","תשע&quot;ד","17:01","קותי","העריכה ברמב&quot;ם משנה תורה <br />המשנה היא המשך  של התורה ולכן מה שנאמר מפורשות בתורה אין צורך <br />לחזור עליו וכן במשנה תורה לרמב&quot;ם<br />לדוגמא רש&quot;י מסכת גיטין דף סה עמוד ב <br /><br />כתבו (מניין שמתגרשת בכתיבה?)  גט ותנו לאשתי - לשון בני אדם הוא כבר החזיקו בו לקרות <b>לספר כריתות אשה גט.</b><br />אין צורך לפרט שאשה מתגרשת בכתיבה ולכן המשנה ממשיכה את הפסוק וכתב לה ואין זה קשור לדברי הרמב&quot;ם לגבי עניינים שלא זכו לפירוט משום היותם ידועים. <br />אני חושב שכבר העליתי את העניין בגיטין","217","","3739","True","True","False","","190","79.177.37.67","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33170","33137","נראה לי רעיון נוסף.","07/02/14 00:16","ז אדר א","תשע&quot;ד","00:16","חיים ברנר","מצוות סוכה, ייחודית בכך שהתורה נותנת לה טעם: למען ידעו דורותיכם כי בסוכות השבתי את בני ישראל... התנאים נחלקים אם זה זכר לסוכות ממש או לענני הכבוד. הפרשנים למקרא נחלקים בעקבותיהם בהסברים. וגם מוצאים שתי גישות בהבנת הזכר לענני הכבוד. יש הרואים זאת זכר לצל הפיסי וההגנה שמעניק הקב&quot;ה לעם ישראל, כי יצפנני בסכה ביום רעה...  בצל כנפיך תסתירני.   ויש הרואים זאת זכר ל&quot;צלא דמהימנותא&quot; השראת השכינה בישראל החל מהענן שלפני המחנה, הענן שוכן בהר סיני, לאחריו שוכן על המשכן - כי בענן אראה על הכפרת, וענן ה' על המשכן יומם... הענן ממלא את המקדש בהקמתו. ומאז חורבנו, אנו מצפים חזרתו כדברי הנביא ישעיהו: וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה:<br />וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר: <br />חז&quot;ל בפתיחת המסכת מסבירים את הסיבה לפסול סוכה מעל 20 אמה ב 3 הסברים. <br />רבה מדגיש את חובת הידיעה שאנו יושבים בצל הסוכה, ר' זירא מדגיש את חובת הישיבה בצל הסכך ואילו רבא מדגיש את היותה של הסוכה דירת ארעי.<br />3 ההסברים מקבילים, במידה מסויימת, להסברים שהבאנו. רבה מדגיש את ידיעת האדם שישב בצל שכינה, ר' זירא את הצל וההגנה שה' מעניק לנו ואילו רבא מזכיר לנו את הסוכות &quot;ממש&quot; - צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי.","327","","3738","True","True","False","","130","212.76.98.77","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33142","33140","אף על פי כן","05/02/14 20:30","ה אדר א","תשע&quot;ד","20:30","ינון קליין","יש להעיר שלדעת התוס' (בבא מציעא קיג א ד&quot;ה תרוויהו) פעמים אפילו האמוראים לא היו בקיאים בפסוקים, כמובאר בבבא קמא נה א, ועי&quot;ש בפנ&quot;י ובבן יהוידע שביארו את הגמ' באופן אחר. ובספר המקרא והמסורה לגר&quot;ר מרגליות סי' א.","322","","3740","True","True","False","","136","212.76.98.94","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33154","33151","מניין שמתגרשת בכתיבה?","06/02/14 18:27","ו אדר א","תשע&quot;ד","18:27","ינון קליין","הלא הרבה משניות לפני המשנה שהבאת דיברו מדיני כתיבת הגט- אדרבא העיקרון מוכח מהמשנה הראשונה, &quot;המביא גט.. צריך שיאמר בפ&quot;נ ובפ&quot;נ... מ&quot;ט? רבה אמר לפי שאין בקיאים לשמה&quot; וברש&quot;י שם, &quot;אין בני מדינת הים בני תורה ואין יודעין שצריך לכתוב הגט לשם האשה וקרא כתיב וכתב לה ספר כריתות לה היינו לשמה&quot;. הרי שהקרון שצריך לכתוב היה ידוע ומפורסם ורק התנאים בכתיבה לא היו ידועים.<br />ומה שהבאת מרש&quot;י בסה ב אינו עניין לזה, ששם בא רש&quot;י לבאר מפני מה אדם שאמר כתבו גט הרי אלו יכתבו, שהרי לא אמר להם לתת לה 'ספר כריתות', אלא כותבים ונותנים לה ספר כריתות מפני ש&quot;לשון בני אדם הוא, כבר החזיקו בו לקרות לספר כריתות אשה גט&quot;. וכך מוכך מהדיבור הבא ברש&quot;י, &quot;גרשוה- נמי כבר נהגו לקרו גירושין&quot;, וכוונתו שאם אמר גרשוה צריכים לתת לה 'ספר כריתות'.","322","","3739","True","True","False","","87","212.76.98.94","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33159","33154","בדיוק לכן צריך לפרש אחרת","06/02/14 20:34","ו אדר א","תשע&quot;ד","20:34","קותי","הרי כל דברי רש&quot;י הם בדיוק עצום<br />ואיך השאיר אותנו ללמוד על גט בלי להסביר מהו גט והשאיר את  זה למשנה &quot;האומר...&quot; ומה היה חסר אם לא היה מסביר מהו גט  בדף ס&quot;ה ? הרי הוא יודע <br />שאנחנו מסתדרים טוב עם המילה גט במשך ס&quot;ג דפים<br />אלא חייבים לומר שההרחבה ההלכתית המידית אחרי הפסוק &quot;וכתב לה&quot; דהיינו ההוא עצמו! בא הדין מה אם אמר לאחר לכתוב לו? וזה כבר תורה שבע&quot;פ ולכן כאן המקום להסביר את השינוי מספר כריתות לגט והעיקר זה הספר ולא הכותב ועל זה תנא קאי! <br />הרב כוכב הביא מעין זה כבר לעיל עם דוגמאות נוספות","217","","3739","True","True","False","","200","79.179.56.247","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33163","33159","לשון בני אדם","06/02/14 20:46","ו אדר א","תשע&quot;ד","20:46","ינון קליין","דווקא כאן היה צריך רש&quot;י להשמיע שגט הוא ספר כריתות כי אנו דנים על לשון בני אדם, אדם שאמר גט האם יתנו לאשתו ספר כריתות- ולכן היה מוכרח לבאר זאת כאן, כפי שכתבתי לעיל ושהוכחתי מהדיבור הבא ברש&quot;י.","322","","3739","True","True","False","","68","212.76.98.94","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33168","33163","מי אמר לך שדנים על לשון בני אדם?","06/02/14 22:10","ו אדר א","תשע&quot;ד","22:10","קותי","מה זה מסכת נדרים?<br />הרי לשון גרושין מופיע עשרות פעמים לפני כן ורש&quot;י לא הסביר דבר<br />מדוע נזכר כאן להסביר גרשוה? כי בתורה זה נקרא &quot;שלחוה&quot; כי גרוש במקרא אינו קשור למושג הלכתי .<br />ולכן תנא אקרא קאי! ורש&quot;י מסביר את אופן החיבור של המשנה לקרא.<br />ודווקא כאן כי זאת ההרחבה הקרובה ביותר מעבר לפירוש המילולי של פסוקי התורה","217","","3739","True","True","False","","198","79.179.56.247","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א",""),new Message("33182","33168","פשט המשנה","07/02/14 08:15","ז אדר א","תשע&quot;ד","08:15","ינון קליין","כפי שכתבתי לעיל ומפורש בהמשך המשנה- &quot;פטרוה פרנסוה עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום&quot; ומבואר בפרשנים.","322","","3738","True","True","False","","96","212.76.98.94","0","33137","סוכה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);