var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33178;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33178","0","סיכומים לדף ג","07/02/14 07:59","ז אדר א","תשע&quot;ד","07:59","המכריע","<b>ג.</b><br /><br />שיעור סוכה – לרבי ד' אמות על ד&quot;א.<br />לב&quot;ה מחזקת ראשו ורובו.<br />     וקי&quot;ל כב&quot;ש דמחזקת ראשו רובו ושולחנו. והיינו ז&quot;ט על ז&quot;ט.[1]<br />     (ז&quot;ט על פחות – פסולה, כדמוכח מתוס' ד&quot;ה לא נצרכא).[2]<br />מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית –<br />     ב&quot;ש אומרים לא יצא, וב&quot;ה אומרים יצא.<br />     לתי' א' בתוס'; בזה קי&quot;ל כב&quot;ה. למסק' תוס' אין הכרח.[3]<br />גרסינן בברכות דהעושה כדברי ב&quot;ש (כשקי&quot;ל כב&quot;ה) – לא עשה ולא כלום.<br />     ופי' התוס' דהיינו כשב&quot;ה מחמירין מדרבנן ועבר על דבריהם – לא יצא כלל.[4]<br />    <br />בסדר רב עמרם פסק הלכה כב&quot;ש בו' דברים דלהלן;<br /><br />א. סוכה צריכה שתהא מחזקת ראשו רובו ושולחנו. כנ&quot;ל.<br />ב. סדין פשתן – פטור מציצית דלא כב&quot;ה.<br />ג. נותן ד' חוטין בציצית, דלא כב&quot;ה האומרים ג'.<br />ד. הציצית משולשת ד' אצבעות, דלא כב&quot;ה דאמרי ג'.[5]<br />ה. מכבדין הבית ואח&quot;כ נוטלין מים אחרונים, ודלא כב&quot;ה.<br />ו. אכל ושכח ולא בירך – יחזור למקומו ויברך, דלא כב&quot;ה.<br />     ולכתחילה, גם לב&quot;ה יחזור למקומו).<br />    <br />בית שאין בו ד' אמות על ד&quot;א<br /><br />פטור ממזוזה, וממעקה, ואינו מטמא בנגעים,<br />ואינו נחלט אחרי שנה בבתי ערי חומה, (אלא פודהו לעולם, ויוצא ביובל).<br />ואין חוזרין עליו מעורכי המלחמה.<br />אין טובל למעשר, והנודר מבית מותר בו. ירושלמי.<br />נערה המאורסה אין נסקלת על פתח בית אב כזה[6]. תוס'.<br />הדר בו אין צריך ליתן פת לעירוב חצירות.<br />     ולא לשיתופי מבואות (אם בית זה יחיד בחצירו).<br />ואין מניחין בו עירוב חצירות (אפי' למ&quot;ד עירוב משום קנין).<br />(בית שמניחין בו עירוב, א&quot;צ ליתן פת אף למ&quot;ד עירוב משום קנין).","199","","3734","True","True","False","","1140","95.86.122.76","0","0","סוכה|ג ע&quot;א",""),new Message("33179","33178","המשך (עמוד ב)","07/02/14 08:01","ז אדר א","תשע&quot;ד","08:01","המכריע","<b>ג:</b><br /><br />אין עושין אותו לבית הנ&quot;ל, עיבור בין שתי עיירות.<br />לרש&quot;י כשב' קרפיפות דב' עיירות אין מגיעות זו לזו והבית מחברן.<br />     והיינו לר&quot;מ או לר&quot;ה אליבא דרבנן. עי' בס&quot;ד להלן.<br />רשב&quot;ם גורס אין עושין אותו עיבור לעיר,<br />     (שמונין אלפיים מהעיר לרבנן. ואם היה בו ד' ועומד לתוך הקרפף, מונין מסוף הבית).<br />ור&quot;ת גורס כלפנינו ומפרש כרשב&quot;ם.<br />     אלא דלדבריו כשיש ד&quot;א נותנין לר&quot;ה ולר&quot;מ ב' קרפיפות.<br />אבל בורגנין (צריף לשומרין או ציידין) – עושין אותו עיבור (דחזי למילתיה).<br />    <br />דיני עירוב תחומין<br /><br />לעיר אחת – לר&quot;מ נותנין קרפף (ע' אמה ושיריים קודם אלפיים), לרבנן אין נותנין.<br />לשתי עיירות – לר&quot;מ נותנין ב' קרפיפות, לרבנן; לחייא ב&quot;ר קרפף א', לר&quot;ה ב' קרפיפות.<br />עיר אחת שיש בית בסוף השבעים אמה – מונין ממנו אפי' לרבנן.<br />ואפשר לילך ע&quot;י בורגנין (שביניהם ע' אמה) כמה פרסאות.<br />     (בבבל לא סגי בורגנין הנשטפין, אלא בית מעליא).<br />לר&quot;ת נותנין בכה&quot;ג ב' קרפיפות בין עיר לבית (דנחשב כעיר).[7]<br />     ולתוס' אין נחשב הבית כעיר בפני עצמה,<br />     ונותנין כנ&quot;ל רק קרפף א' (דנחשב הבית חלק מהעיר).[8]<br />ב' בתים בלא עיר – נותנין קרפף (דכך צירוף עיר בלא חומה). ולא ב' קרפיפות לר&quot;ה אפי' לר&quot;ת,<br />וכן אין נותנין קרפף א' לר&quot;מ בבית א'.    <br />דיני עירוב חצירות ושתופי מבואות<br /><br />עירובי חצירות מניחין בבית שבחצר (ולא שבחצר אחרת).<br />     ואין מניחין בבית-שער אכסדרה ומרפסת (דל&quot;ח לדירה).<br />והדר בבית-שער וכו' אין אוסר.<br />שיתופי מבואות מניחין במקום משומר בחצר שבמבוי, (ולא שבמבוי אחר),<br />     ומניחין אפי' בבית שאין בו ד&quot;א (דלא גרע מחצר).<br />    <br />איו חולקין חצר או בית עד שיהא בה ד&quot;א לכל אחד.<br />חצר – לר&quot;ה מתחלקת לפי פתחיה. ולר&quot;ח נותן לכל פתח ד&quot;א, והשאר חולקין בשוה.<br />בית שאין בו ד&quot;א – אינו מקנה זכות בחצר (כר&quot;ה או כר&quot;ח).<br />    <br />בית שאין בו ד&quot;א – לא הוי בית גם לרבנן (דס&quot;ל דבסוכה א&quot;צ ד&quot;א).<br /> <br />1 עי' רש&quot;י ד&quot;ה ורבי יהודה. ועי' ברא&quot;ש. ובק&quot;נ ציין לרי&quot;ף פרק שני ולרש&quot;י ז:. ובאמת המקור מדף טז סוף עמוד ב' (כמו שציינו הבאה&quot;ג והגר&quot;א ר&quot;ס תרל&quot;ד, וברש&quot;ש כאן). וע&quot;ע ברש&quot;ש דלמ&quot;ד ראשו ורובו לכ' היינו ו&quot;ט על ז&quot;ט (עי' רש&quot;י ב: ד&quot;ה ראשו ורובו), דראשו ורובו הוא אורך ז&quot;ט, רוחב גופו ו&quot;ט, וטפח יתירא לשולחנו כדאיתא בירושלמי. ולפ&quot;ז תמה על הרע&quot;ב שכ' להאי מ&quot;ד ו&quot;ט על ו&quot;ט.<br /><br />2 ועי' מסוה&quot;ש להגרי&quot;פ שציין שכן הגיהו הט&quot;ז והמג&quot;א בתוס' וכ&quot;ה בתורא&quot;ש. ובשע&quot;ת מביא דהברכ&quot;י (להחיד&quot;א) כותב שמצא בתוס' ישן על קלף כתוס' שלפנינו. וכפי הנראה אי&quot;ז הנדפס מחדש על שם תור&quot;פ, והוא מכת&quot;י שהיה שייך להחיד&quot;א, שבו להדיא כהגהת האחרונים.<br /><br />3עי' מפרשי התוס' דזו כונתם, דכיון דבלא&quot;ה שמעתא דהתם צ&quot;ב, ועכצ&quot;ל לאתויי היכא שרבנן מחמירין באופן קיום מצוה, העובר על דבריהם - לא זו בלבד שעבר על דרבנן - אלא מדרבנן לא קיים המצוה (לשון תוס' מדאורייתא לכ' לאו דוקא). וממילא א&quot;צ לחלק בין סוכה קטנה לבין שולחנו בבית. וכ&quot;פ הרי&quot;ף והר&quot;י מטראני. אמנם הרא&quot;ש בתחילת דבריו (שהם ע&quot;פ רוב העתקת התוס') לא העתיק התי' השני, וכן הבין בעל פסקי תוס'. וכ&quot;ה בתורא&quot;ש ובתור&quot;פ. וכך פוסק הרא&quot;ש כב&quot;ה לגבי שולחנו בבית. ומביא כן בשם הרי&quot;צ גיאות ורז&quot;ה ובעל העיטור (ולגירסת ק&quot;נ גם בשם הר&quot;י מטראני ויל&quot;ע בפסקי הרי&quot;ד).","199","","3734","True","True","False","","293","95.86.122.76","0","33178","סוכה|ג ע&quot;א",""),new Message("33180","33179","המשך (כולל ההערות)","07/02/14 08:02","ז אדר א","תשע&quot;ד","08:02","המכריע","4 ולשונם בסוה&quot;ד צ&quot;ב, דמש&quot;כ ולא גזרינן וכו' לכ' צ&quot;ל דגזרינן. או לפרש דסד&quot;א דלא גזרינן וכו' וקמ&quot;ל דגזרינן לגמרי. עי' תוס' ברכות יא. בשם ה&quot;ר שמעיה.<br /><br />5 עי&quot;ש דלרש&quot;י הענף ד' ולפ&quot;ז הגדיל ב'. ולתוס' הגדיל ד' ולפ&quot;ז הענף ח'. ולענין סדין בציצית הנ&quot;ל, עי&quot;ש דלרש&quot;י ב&quot;ש פוטרין מה&quot;ת ולא דרשי סמוכין, ולתוס' פוטרין משום גזירה דרבנן.<br /><br />6 אלא בפתח שער העיר כדאיתא בכתובות מה:. ועי' בשם הגרא&quot;מ הורויץ שהק' מיפ&quot;ת לענין וישבה בביתך, ולענין נתינת דם דפסח מצרים. ולכ' יל&quot;ע גם לענין אכילת הפסח לדורות (אם יש חיוב לאכול במקום מוקף מחיצות מדין בבית אחד ייאכל. ואפשר דקרא בא רק לאפוקי דלא ייאכל בב' בתים, עי' ערול&quot;נ).<br /><br />7 וצ&quot;ע מלשון הגמ' דאחוי ליה מתוותא דמיבלען בע' אמה ושיריים, הא סגי דמיבלען בקמ&quot;א אמה ושליש.<br /><br />8 כך סתימת התוס' לפני ר&quot;ת, וכ&quot;ה בתוס' עירובין בשם ר&quot;י.<br /><br /> <br /><br />[1] עי' רש&quot;י ד&quot;ה ורבי יהודה. ועי' ברא&quot;ש. ובק&quot;נ ציין לרי&quot;ף פרק שני ולרש&quot;י ז:. ובאמת המקור מדף טז סוף עמוד ב' (כמו שציינו הבאה&quot;ג והגר&quot;א ר&quot;ס תרל&quot;ד, וברש&quot;ש כאן). וע&quot;ע ברש&quot;ש דלמ&quot;ד ראשו ורובו לכ' היינו ו&quot;ט על ז&quot;ט (עי' רש&quot;י ב: ד&quot;ה ראשו ורובו), דראשו ורובו הוא אורך ז&quot;ט, רוחב גופו ו&quot;ט, וטפח יתירא לשולחנו כדאיתא בירושלמי. ולפ&quot;ז תמה על הרע&quot;ב שכ' להאי מ&quot;ד ו&quot;ט על ו&quot;ט.<br /><br />[2] ועי' מסוה&quot;ש להגרי&quot;פ שציין שכן הגיהו הט&quot;ז והמג&quot;א בתוס' וכ&quot;ה בתורא&quot;ש. ובשע&quot;ת מביא דהברכ&quot;י (להחיד&quot;א) כותב שמצא בתוס' ישן על קלף כתוס' שלפנינו. וכפי הנראה אי&quot;ז הנדפס מחדש על שם תור&quot;פ, והוא מכת&quot;י שהיה שייך להחיד&quot;א, שבו להדיא כהגהת האחרונים.<br /><br />[3] עי' מפרשי התוס' דזו כונתם, דכיון דבלא&quot;ה שמעתא דהתם צ&quot;ב, ועכצ&quot;ל לאתויי היכא שרבנן מחמירין באופן קיום מצוה, העובר על דבריהם - לא זו בלבד שעבר על דרבנן - אלא מדרבנן לא קיים המצוה (לשון תוס' מדאורייתא לכ' לאו דוקא). וממילא א&quot;צ לחלק בין סוכה קטנה לבין שולחנו בבית. וכ&quot;פ הרי&quot;ף והר&quot;י מטראני. אמנם הרא&quot;ש בתחילת דבריו (שהם ע&quot;פ רוב העתקת התוס') לא העתיק התי' השני, וכן הבין בעל פסקי תוס'. וכ&quot;ה בתורא&quot;ש ובתור&quot;פ. וכך פוסק הרא&quot;ש כב&quot;ה לגבי שולחנו בבית. ומביא כן בשם הרי&quot;צ גיאות ורז&quot;ה ובעל העיטור (ולגירסת ק&quot;נ גם בשם הר&quot;י מטראני ויל&quot;ע בפסקי הרי&quot;ד).<br /><br />[4] ולשונם בסוה&quot;ד צ&quot;ב, דמש&quot;כ ולא גזרינן וכו' לכ' צ&quot;ל דגזרינן. או לפרש דסד&quot;א דלא גזרינן וכו' וקמ&quot;ל דגזרינן לגמרי. עי' תוס' ברכות יא. בשם ה&quot;ר שמעיה.<br /><br />[5] עי&quot;ש דלרש&quot;י הענף ד' ולפ&quot;ז הגדיל ב'. ולתוס' הגדיל ד' ולפ&quot;ז הענף ח'. ולענין סדין בציצית הנ&quot;ל, עי&quot;ש דלרש&quot;י ב&quot;ש פוטרין מה&quot;ת ולא דרשי סמוכין, ולתוס' פוטרין משום גזירה דרבנן.<br /><br />[6] אלא בפתח שער העיר כדאיתא בכתובות מה:. ועי' בשם הגרא&quot;מ הורויץ שהק' מיפ&quot;ת לענין וישבה בביתך, ולענין נתינת דם דפסח מצרים. ולכ' יל&quot;ע גם לענין אכילת הפסח לדורות (אם יש חיוב לאכול במקום מוקף מחיצות מדין בבית אחד ייאכל. ואפשר דקרא בא רק לאפוקי דלא ייאכל בב' בתים, עי' ערול&quot;נ).<br /><br />[7] וצ&quot;ע מלשון הגמ' דאחוי ליה מתוותא דמיבלען בע' אמה ושיריים, הא סגי דמיבלען בקמ&quot;א אמה ושליש.<br /><br />[8] כך סתימת התוס' לפני ר&quot;ת, וכ&quot;ה בתוס' עירובין בשם ר&quot;י.","199","","3734","True","True","False","","299","95.86.122.76","0","33178","סוכה|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);