var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33579;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33579","0","מי ומה עדיף","04/03/14 12:14","ב אדר ב","תשע"ד","12:14","עלי","בתחילת הפרק השני במסכת למדנו שתלמידי חכמים כרבן גמליאל, אפילו שיחת חולין שלהם צריכה לימוד. ואילו בדף של אתמול למדנו שרבי יוחנן בן זכאי ותלמידו רבי אליעזר הגדול לא שחו שיחת חולין מימיהם, ומשמע שזו דווקא מעלה גדולה.
א. מהי ההגדרה של שיחת חולין ומה היא כוללת, הרי אין הכוונה לשיחה בטילה, ואין כוללים בזה שיחת דקלים, מלאכי השרת ושדים, משלי שועלים וכובסים וכו' ?
ב. האם לקרא דברי חולין הם כן קראו - למשל ענייני הטבע והעולם ( ולא רק מעשה מרכבה ותקופות ), האם בכלל דברי חכמה, חשבון ורפואה אינם חולין ?
ג. שיחות עם בני המשפחה לשאול מה עובר עליהם לא שאלו, והרי זו דרך ארץ , האם היא בכלל חולין ( למשל אם אשתו של רבי אליעזר בקשה שילך לקנות לחם האם ענה לה 'אין לי כסף תני לי כמה שקלים' זה שיחת חולין או לא, הגר"א כמעט לא דיבר עם אחותו גם בענייני ד"א כשבאה לבקרו בשל 'ביטול תורה' שבדבר, הרי זה ממש לא דרך ארץ לנהוג כך, לפחות לגבי אנשים רגילים כמונו ) ?
ד. מה עדיף - לשוחח שיחת חולין שצריכה לימוד או לא לשוחח כלל ?
( ה. ובחיוך : האם לא רצוי לשוחח בענייני מסכת חולין שבסדר קדשים - הרי זה 'שיחת חולין המצריכה לימוד'... ( נדמה לי שיש ספר כזה ) ?)
ה. וזו אינה שאלה קלה כלל, מה צריך להיות תוכן השיחה בשולחן השבת, האם אסור, לא רצוי, או להיפך - צריך לשוחח 'שיחת חולין' כנ"ל לפי ההגדרות ששאלתי ( בדרך ארץ ), בשונה מימות החול ?
ו. אולי כל ההנהגות הללו מיועדות רק לצדיקים גמורים ולא לאנשים רגילים, אם כן מה יש לנו ללמוד מזה ?
ז. האם יסוד ההנהגות הסותרות הללו כבר בהלל ושמאי, שלמשל כשבא אליהם הגר להתגייר, דחאו שמאי באמת הבניין ולא שוחח עימו כלל, לעומת הלל הזקן שענה לו בארמית ובדרך השלילה ( מאי דעלך סניא לחברך לא תעביד ), ובסיום דבריו אמר לו 'ואידך זיל גמור' כלומר שיחת חולין המצריכה המשך לימוד...?
ואכמ"ל בשאלות רבות בעניינים אלו...","209","","3710","True","True","False","","1825","194.114.146.227","0","0","סוכה|כט ע"א",""),new Message("33581","33579","מי לא שח שיחת חולין רבי אליעזר?","04/03/14 14:22","ב אדר ב","תשע"ד","14:22","קותי","רבי יוחנן בן זכאי?
לי משמע שרק כאשר שוחחו ביניהם לא שחו שיחת חולין
אבל רבי יוחנן בן זכאי הקדים שלום לנוכרי בשוק
גם בשוק הוא דיבר שיחת חולין אבל כמו בן אדם, בניחותא בנימוס וכך כל אחד ראה שהוא באמת אדם מיוחד.","217","","3710","True","True","False","","251","109.64.16.127","0","33579","סוכה|כט ע"א",""),new Message("33588","33579","מה היא "שיחת חולין"","05/03/14 12:20","ג אדר ב","תשע"ד","12:20","קותי","בחיפוש בשו"ת בר אילן לא מצאתי אזכור ברמב"ם
בטור שני איזכורים ועניינם לא לדבר שיחת חולין כניגוד לברכה או עיסוק במצווה . אין איזכור לשיחת חולין כשיחה עבריינית
בשו"ע 4 איזכורים.
שני איזכורים עוסקים באיסור קריאה של שיחת חולין (ספרים) וזה לא כדבר איש אל רעהו שזה צורך קיומי לבריאות הנפשית של האדם
והאחד עוסק במי שפורש מהתורה ומדבר בשיחת חולין במקום בדברי תורה. ולו אסור לדבר שיחת חולין כמו שאסור לצאת מהשיעור ולעשן סיגריה.

כללו של דבר צריך ללמוד בזמן לימוד וצריך לעבוד בזמן עבודה וצריך לדבר בשעה שצריך לדבר. כי עולם כמנהגו נוהג.","217","","3709","True","True","False","","226","109.64.16.127","0","33579","סוכה|כט ע"א",""),new Message("33582","33581","ומדוע","04/03/14 16:14","ב אדר ב","תשע"ד","16:14","עלי","מדוע לדעתך לא דיברו ביניהם שום שיחת חולין ? אם אחד מהם היה זקוק לממחטה לקינוח לכלוך וכדו', האם לא בקש מחבירו ? אם לכל אדם בשוק הקדים שלום לחבירו לא כל שכן ?
ראה ששאלתי מהי בכלל הגדרתה של שיחת חולין.","209","","3710","True","True","False","","170","194.114.146.227","0","33579","סוכה|כט ע"א",""),new Message("33583","33582","מאחורי כל תירוץ עומד איזה עיקרון","04/03/14 17:09","ב אדר ב","תשע"ד","17:09","קותי","תירוץ אינו מברר את המציאות
הוא רק מנסה להכהות את הקושיא
במקרה זה העיקרון היה לצמצם את את הדבר הבלתי סביר של איסור שיחת חולין
ולכן צמצמתי למינימום שזה היה רק בין ר"א ורבי יוחנן בן זכאי
כי ר"א הנהגתו היתה חריגה וכך ראו אותה חכמי ישראל
לגבי בקשת ממחטה זאת לא שיחת חולין זה גמילות חסד ולגבי זה אין בעיה
שיחת חולין יכול להיות "איך נהנית ממשחק הגמר בכדורגל?" אם לא מאריכים יותר מידי זה בסדר גמור מזכיר חוויה חיובית וכו' ומשתף את חבירו. אם שוקעים בעניין זאת כבר יותר בעיה.
כל הדוגמאות הקיצוניות רק מעוררת תחושה לא נוחה ואינן מוסיפות דבר
רף גבוהה מידי אינו מלמד. חלק מהדוגמאות יתכן וכלל לא היו ולא נבראו.
לדוגמא היה סיפור ששמעתי בילדותי על גדול זה או אחר שכדי לא להנות מהעולם הזה הוא שתה את התה רותח!!!
תמהתי אבל שתקתי.
בזמנו שמעתי שהביאו את הסיפור הזה לפני ר' משה פיינשטיין אז הוא אמר שזה שקר גמור כי הוא מכיר את אותו גדול ולא יתכן שצדיק כמוהו יעשה דבר כל כך מסוכן.","217","","3710","True","True","False","","224","109.64.16.127","0","33579","סוכה|כט ע"א",""),new Message("33584","33582","שיחת חולין","04/03/14 17:40","ב אדר ב","תשע"ד","17:40","דוד כוכב","אמרו במסכת יומא דף יט ע"ב:
"אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים, רב אחא בר יעקב אמר: עובר בלאו, שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר".
מהלימוד מהפסוק ודברת בם מבואר שהמושג "שיחת חולין" בגמרא זו הוא הניגוד לדברי תורה.

ואילו במסכת סוכה דף כא ע"ב:
"אמר רב אחא בר אדא, ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב: מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד - שנאמר ועלהו לא יבול".
דברי הגמרא האלו מוסבים על דברי המשנה במסכת סוכה דף כ ע"ב:
"אמר להן רבן גמליאל לזקנים: ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה".
הגמרא פה מכנה דברים אלו כשיחת חולין. אנחנו היינו מכנים זאת כדברי תורה ממש, על דברים שכאלו אמרה הגמרא ששיחת חולין כזו צריכה לימוד.
[לשון הגמרא אצלנו "שיחת תלמידי חכמים" ורק רש"י הוא שפירש שמדובר בשיחת חולין. אולם במקבילה מפורש גם בגמרא שמדובר בשיחת חולין. במסכת עבודה זרה דף יט ע"ב: "ועלהו לא יבול - אמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב: שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד, שנאמר: ועלהו לא יבול"].

מה בדבר לימוד רפואה למשל?
במסכת שבת דף פב ע"א:
"אמר ליה רב הונא לרבה בריה: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה? אמר ליה: מאי איזיל לגביה? דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא. אמר לי: מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא, ולא ליטרח טפי. דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב, דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה. אמר ליה: הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא? כל שכן, זיל לגביה!".

מה בדבר שיחה נצרכת בעניני העולם?
במסכת אבות פרק ו ברייתא ו: "וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים, וְאֵלוּ הֵן... בְּמִעוּט שִׂיחָה".
"מיעוט" פירושו - למעט ככל שיכול ולהותיר את הנצרך, כי "ההכרח לא יגונה".
בספר מרפסין איגרא (ע' שדמ) כותב: הגר"א (הובאו דבריו בספר "ארחות יושר" פרק יא) סובר, כי מה שאמרו חכמים במסכת אבות (ו, ו) שאחד מקנייני התורה הוא "מיעוט שיחה", אין זה רק על דרך השלילה, כלומר שלא לדבר הרבה, אלא גם על דרך החיוב, כלומר שצריך לדבר מעט.

(משלי ז, ד) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ - לאהוב אותה. רלב"ג.
אין כאהבה שבין אדם לאחותו. הוריו - מוראם עליו. ילדיו - מוראו עליהם. אחיו - בין זכר לזכר, ובמיוחד בין אחים, מצויות תחרויות ועימותים. אשתו כגופו אך יתכנו גרושין.
על פי זה יובן המעשה בגר"א שפגש באחותו לאחר חמישים שנה. כשרצה לשוב וללמוד ביקשה להמשיך ולשוחח עמו מעט. תפש בזקנו ואמר לה, ראי את זקני המלבין, זוהי התראה אחרונה לעסוק בתורה.
וקשה, אם יש בזה משום בטול תורה מדוע שוחח עמה כלל. ואם לאו, מה אכפת לו לשוחח עוד מעט?
ועל פי הנ"ל יובן, שטוב לשוב ולחוש באהבה המיוחדת של אחותו אליו ובאהבתו לאחותו, "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט). אך לאחר שכבר חש, עליו לישם ולתרגם אהבה זו, ולומר לחכמה - אחתי את.

הראתי דברים אלו לרב מרדכי אליהו לאחר שישב שבעה על אחותו, הוא קראם ואמר: יפה, מה שכתבת.","125","","3710","True","True","False","","1832","95.86.68.120","0","33579","סוכה|כט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);