var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33775;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33775","0","הערה ושאלה בעניין הערבה","22/03/14 22:52","כ אדר ב","תשע"ד","22:52","עלי","במשנה ( ד,ה ) נמסר שגובה מורביות הערבה שזקפו בצידי המזבח היה כזה שראשיהם היו כפופים על גבי המזבח, ומסיקים בתלמודים שגובהן היה י"א אמה.
במהלך החשבון נמסר שגובה זה כולל ח אמות מגובה המזבח, ועוד את שתי אמות הילוך הכהנים שעליהן היו ראשי המורביות כפופים, ועוד אמה של היסוד, שכן הענפים הועמדו על אמת היסוד ולא על הקרקע.
א. לא ברור לכאורה, מדוע נטלו מורביות בגובה זה ולא בגובה י"ב אמה ומדוע לא העמידום על גבי הקרקע.
ב. לא דנים בכך בפירוט, אך נראה שהיו שתי מצוות נפרדות לגבי הערבות, חוץ מהיותן חלק מארבעת המינים :
1- ערבות לחביטה, קצרות, שחבטו בקרקע.
2- המורביות שזקפו בצידי המזבח.
לא ברור לכאורה, מדוע אנו מקיימים זכר למצוה הראשונה ולא לשניה.
לא מצאתי ( אולי כי לא יגעתי אך אין זה בהישג ידי כרגע ועל כן אני מעלה זאת בפורום למי שכן יודע ) בפרשנים מישהו שמתייחס לשאלות אלו.
אשמח לקרוא מענה לתמיהות, כי יש לי רעיון בעניין, אך אני מעדיף לקרוא תחילה תגובות הלומדים.
אולי רק רמז התחלתי. כידוע הערבה רומזת לאלו ש'אין בהם לא טעם ולא ריח', לא תורה ולא מעשים, והנה בשם 'ערבה' כלול בפנימיותה 'רב' ובחיצוניות 'ע"ה', כי העמארצות אצל יהודים היא חיצונית בלבד ולא בפנימיות, ואפשר להפוך 'ערבה' לתלמיד חכמים אם רק יתנו לו 'לשתות' מה'נחל', ממי התורה.","209","","3689","True","True","False","","918","95.86.117.208","0","0","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33777","33775","תשובות","23/03/14 09:22","כא אדר ב","תשע"ד","09:22","דוד כוכב","א. גם של י"א לא תמיד הצליחו למצא (כפות תמרים, ערוך לנר), לכן של י"ב בודאי שהיה קשה עוד יותר למצא (בא תרד פה למוצא, נראה אם תמצא). ומכל מקום אם מצאו ארוכים יותר מי"א הרי זה משובח (יעב"ץ עמדין) לכן גם אז עדיף להעמידם על גבי היסוד שיהיו ארוכים עוד יותר ומסוככים היטב.

ב. יש לזקיפת הערבה משמעות רק בצידי המזבח.","125","","3688","True","True","False","","123","95.86.68.120","0","33775","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33792","33775","כמה דברים:","24/03/14 10:06","כב אדר ב","תשע"ד","10:06","Almuaddib","א:
אם נקשה - הבה נקשה יתר על כך: כבר בגובה של 11 אמות, ניתן להעמידן על הקרקע, ושתהיינה רוכנות על גבי המזבח.

החשבון בגמרא שלנו קשה, שכן אינו מכוון. על גובה של עשר אמות, ובסיס של שתי אמות - בשל שתי ה'מדרגות' - היינו צריכים יתר למשולש זה באורך של כ- 10.2 אמות בלבד. ושמא צריך לומר שלא דק, ומקצת אמה כאמה.

אגב, בירושלמי לא צויין על מה הועמדו הערבות. בפשטות נמסר כי בר קפרא אמר כי גובהן היה 11 אמות.

ב:
זקיפת ערבות - במזבח תלויה. דומני כי עוד הרבה מצוות התלויות בבית המקדש בלבד, לא בא משהו לזכרן עד היום. חיבוט ערבות - מעשהו שונה, שהל"מ הוא.","107","","3687","True","True","False","","157","195.200.205.133","0","33775","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33778","33777","דווקא","23/03/14 11:02","כא אדר ב","תשע"ד","11:02","עלי","כבוד הרב כוכב, סליחה על העיכוב במתן תגובה, אך רק עתה התפניתי, ותקן אותי אם אכתוב בזה שכאשר הגמרא מוסרת חשבון כלשהו, וכאשר קיימת אפשרות אחרת או אין הדברים בדווקא,לחשבון יש בד"כ משמעות רעיונית כלשהי.
אמנם לא מצאתי כדברים שאכתוב בזה בפרשנים, אך עלה בדעתי שאולי הרעיון העומד מאחורי העמדת וזקיפת הערבות דווקא שלא על גבי הקרקע ( וראה שדנים אם וכיצד העמידו בצד בו לא היה יסוד למזבח מה שמעלה עוד יותר את התמיהה מדוע מתעקשת הגמרא לקבוע את גובהן לי"א ולא י"ב אמה,ומדוע לא נכתב 'של י"א ושל י"ב אמה' עם הסבר שי"א על היסוד וי"ב על הקרקע, ואתה צודק מאד שזהו גובה ניכר לגבי ערבות ),בניגוד ( כפי שציינתי תחילה ) למצוה השניה של הערבה שהיא חבטת ערבות קצרות ( דווקא ) על גבי הקרקע, הוא בהתאם לרמז שרמזתי שהערבה היא כמשל לסוג האנשים שאין בהם לע"ע טעם וריח,אבל הם בעלי פוטנציאל, ומוסר הוא להם ( לעצמי אני מתכוון... ), שעליהם להיות בבחינת 'ויגבה לבו בדרכי ה'' ולא להשפיל עצמם כאילו בקרקע הם, ( שכן המורביות גבוהות משאר שלשת המינים ),אבל - צריך להיות לזה יסוד, שכן אם אין יסוד מניין יתחילו ? ומאידך אם קצרים הם בדעת, ואינם רוצים בכך מתוך גאוה ושטות, יש 'לחבוט' שטות זו בקרקע...
מאידך, שאלתי ולא נעניתי, מדוע אנו נוהגים כזכר לערבה שבמקדש רק לחבוט את הערבות ( שהוא רק מנהג נביאים ) ולא לזוקפן סביב בימת ביהכ"נ ( שיותר שייך להל"מ )?
אשמח לקרוא דבריך.","209","","3688","True","True","False","","169","194.114.146.227","0","33775","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33780","33778","הסבר נוסף - וכדעת לוי","23/03/14 13:41","כא אדר ב","תשע"ד","13:41","דוד כוכב","רוב המשמעויות הרעיוניות שנאמרו על דיני מצוות אינם עומדים לבדם בפני עצמם, אלא מהוים רובד נוסף על גבי ההלכה. לרוב קיים קודם כל הסבר "יבש" על פי הפשט להלכות. לאחר אותו הסבר ניתן גם להוסיף משלים ורעיונות נאים.

אותן מורביות נשענות לאורך קיר המזבח ובצמוד אליו. כך שאם תרחיק את עמידתם מהיסוד אל הארץ, כבר יהו מוטות מדי ועמידתן תאבד את יופיה. ועוד, שיפסידו מאורכם לשוא.

במסכת זבחים דף נד ע"א מובאת מחלוקת רב ולוי בענין יסוד המזבח. דעת לוי היא שהיסוד סובב את המזבח כולו, והחלקים שבהם "אין יסוד" פירושם שאין ליסוד שם דין של יסוד - לענין שפיכת הדמים עליו. צורת המזבח הסימטרית כדעת לוי נראית נאה יותר. ולשיטתו גם נוחה יותר סוגייתנו, שהמורביות עמדו בשוה סביב המזבח כולו על גבי היסוד. ואילו לרב קשה למה לא נצרכו למורביות ארוכות יותר למקום שאין יסוד. ודוחק לומר שהניחום שם ע"ג דבר אחר, או שלא הניחום כלל במקום שאין יסוד.

על השאלה האחרונה בהחלט עניתי, ובקצרה.","125","","3688","True","True","False","","120","95.86.68.120","0","33775","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33785","33780","מה המשמעות","23/03/14 15:42","כא אדר ב","תשע"ד","15:42","עלי","ציינת אמנם שזקיפת הערבות היא בעלת משמעות רק בצידי המזבח, אך מה המשמעות של זקיפתן ומדוע ( אם נוי, גם סביב בימת ביהכ"נ זה נוי ) ?","209","","3688","True","True","False","","137","194.114.146.227","0","33775","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33790","33785","לבימה אין קדושה מצד עצמה","24/03/14 09:02","כב אדר ב","תשע"ד","09:02","דוד כוכב","הבימה היא כלי עזר המסייע לקריאת התורה. אפשרי בית כנסת גם לא בימה.
מנהג ההושענות הוא מנהג, ואין להשוותו לנטילת לולב בברכה או לחביטת ההושענות שהוא מנהג נביאים, ולמאן דאמר שהוא יסוד נביאים אף מברכים עליו.","125","","3687","True","True","False","","125","95.86.68.120","0","33775","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33791","33790","אמנם","24/03/14 09:19","כב אדר ב","תשע"ד","09:19","עלי","יפים דבריך.
אמנם בבתי כנסת רבים נוהגים לקשט את הבימה ומעלות ארון הקדש בענפי דקל ופרחים, ודווקא לכבוד חג השבועות. ולא ראיתי מקור ברור למנהג ארץ ישראלי זה ( ואינני יודע אם רק בישראל הוא נהוג ), ואכן מוזר היה בעיני מדוע לא נוהגים כך גם בסוכות.","209","","3687","True","True","False","","131","194.114.146.227","0","33775","סוכה|מז ע"א",""),new Message("33802","33791","במנהגים לא קמיירי","24/03/14 17:36","כב אדר ב","תשע"ד","17:36","דוד כוכב","יש מנהגים רבים, ואין ללמוד מהם לענין תקנות חז"ל.
לענין מנהג קישוט בית הכנסת בענפים בשבועות, הגר"א מתנהג למנהג זה בסוברו שמקורו מהגויים.","125","","3687","True","True","False","","96","95.86.68.120","0","33775","סוכה|מז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);