var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=33827;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33827","0","וכי שלמה המלך הצפין באטב"ח של רב חסדא?","27/03/14 09:53","כה אדר ב","תשע"ד","09:53","Almuaddib",".


א''ר שמואל בר נחמני א''ר יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעוה''ז ומעיד עליו לעולם הבא שנאמר {משלי כט-כא} מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב''ח של ר' חייא קורין לסהדה מנון


פשט הפסוק, כידוע, אחר הוא, ומי ששכח יעיין במפרשים שם על משמעות המלה 'מנון'.
רבי יונתן לא חש לכך, ודרש כפי שראינו לעיל - 'מנון' ='מעיד עליו'.

הגמרא הסבירה את דרשתו של רבי יונתן בדרשה משלה, כאשר הסבירה כי בצופן אטב"ח של רב חסדא, 'מנון' הוא 'סהדה'.

וברור כי אך דרשה היא, שכן לא מצינו ששלמה יצפין דבריו, ועוד בצופן של רב חסדא, ועוד - שיצפין בארמית.

אלא שהדרשה לא באוויר לגמרי היא תלויה, שכן בתנ"ך מצאנו לפחות נביא אחד שהצפין בדרך דומה את דבריו. שכך התנבא הנביא ירמיהו:
כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי:
קַח אֶת-כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִ,; וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם.
וְשָׁתוּ, וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ, מִפְּנֵי הַחֶרֶ, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם. .....אֶת-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם וְאֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-שָׂרָיו, וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ... וְאֵת כָּל-מַלְכֵי הַצָּפוֹן, הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל-אָחִיו, וְאֵת כָּל-הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ, יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם. כז וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם...


באתב"ש, ששך=בבל.

וכן כמה פרקים לאחר מכן, כתב הנביא:

כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי מֵעִיר עַל-בָּבֶל, וְאֶל-יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי--רוּחַ, מַשְׁחִית

לב קמי = כשדים.


אם כן, זה כבר לא כל כך תלוי באוויר הדרשה. אם הנביא ירמיהו כתב כך, ניתן להבין את ההסבר לדרשתו של רבי יונתן. יתכן שגם שלמה המלך כתב כך.","107","","3686","True","True","False","","2114","195.200.205.133","0","0","סוכה|נב ע"ב",""),new Message("33831","33827","עוד על אטב"ח של רבי חייא","27/03/14 14:27","כה אדר ב","תשע"ד","14:27","דוד כוכב","אמרו במסכת שבת דף לא ע"ב:
"אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר: אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר (דברים י, יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וגו' וכתיב (איוב כח, כח) וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וגו', שכן בלשון יוני קורין לאחת הן, - תסתיים".
על כך הובא בחידושי הלכות על מסכת שבת מרשימות תלמיד הגר"א:
"לפי שהאות ה' אין לה בת זוג באותיות האחדים, שהן א"ט ב"ח ג"ר ד"ו, דכל אחת מהזוגות עולה למספר עשרה, אבל האות ה' אין לה בת זוג. וכן האות נ' אין לה בת זוג בקבוצת העשרות, שהן: י"צ כ"פ ל"ע מ"ס, כולם עולין למנין מאה, לבד מהאות נ' שאין לה בת זוג במאות.
בהערה הספר פנינים משלחן הגר"א הובא מקור לעצם ההבחנה בייחודן של האותיות ה' נ' במדרש רבה פרשת בא טו, (ח)[ז]. [הן עם לבדד ישכון, מהו הן כל האותיות מזדווגין חוץ מב' אותיות הללו כיצד א"ט הרי י' ב"ח הרי י'...].
וכפי שפירש רש"י כך מוכח גם בגמרתנו:
"באטב"ח - אלפא ביתא הוא: א"ט ב"ח ג"ז ד"ו הרי עשיריות, י"צ כ"פ ל"ע מ"ס הרי מאות, ק"ץ ר"ף ש"ן ת"ם הרי אלפים, ונשארו הנ"ך שלא היה לה"א בן זוג בעשיריות, ולא לנו"ן בן זוג במאות לפי סדר האותיות, ולא לכ"ף בן זוג באלפים, וחברם יחד, נמצא דרך אלף בית זה סהדה - מנון, סמ"ך מן מ"ס במקום מ"ם, ה"א מן ה"ן במקום הנו"ן דלי"ת מן ד"ו במקום וי"ו, ועוד ה' במקום נו"ן".","125","","3686","True","True","False","","327","95.86.68.120","0","33827","סוכה|נב ע"ב",""),new Message("33833","33827","עוד על דרשות של קדמונים בפי אמוראים","27/03/14 14:56","כה אדר ב","תשע"ד","14:56","דוד כוכב","אמרו במסכת סוכה דף נג ע"א:
"אמר רבי יוחנן: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה. הנהו תרתי כושאי דהוו קיימי קמי שלמה... - אמר ליה: באתר דבעו מינאי תמן שדרתינהו. מיד פתח שלמה ואמר: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה".

מי ניסח משפט זה, רבי יוחנן (כברישא) או שלמה (כבסיפא)?
האם רבי יוחנן הוא שתיאר את המעשה בשלמה, או שלא הכיר את המעשה וניסח בעצמו את אותו הלשון בדיוק? הלא "אין שני נביאים מתנבאין בסיגנון אחד"! (מסכת סנהדרין דף פט ע"א).
לפי דברי הגאונים המובאים בהודעה זו מתבאר שדברי הפתיחה של רבי יוחנן חוזרים על עצמם בסיכום.","125","","3686","True","True","False","","180","95.86.68.120","0","33827","סוכה|נב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);