var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34458;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34458","0","שימוש בבע&quot;ח בשבת ויו&quot;ט","11/05/14 17:23","יא אייר","תשע&quot;ד","17:23","אור חדש","'מחמר - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.<br /><br />נאמר בתורה (דברים ה, יד): &quot;לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך&quot;, ופירשו חכמינו ז&quot;ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה.<br /><br /><b>תי'</b> אחר ששימוש בבע&quot;ח הינו איסור דאו' ברוב המקרים, למה מבארת הגמ' את &quot;ולא רוכבין&quot; משום גזרה שמה יעבור על &quot;תלישה&quot; במקום על האיסור השייך לעולם בבהמה של &quot;מחמר&quot;?<br />חשבתי לבאר את הסיבה שבניגוד לאבנים שאפשר לייחד אותם לשימוש בשבת ובכך לבטל מהם שם &quot;מוקצה&quot; <b>להלכה</b> מקובל שבע&quot;ח א&quot;א לייחד לשימוש ובכך להתירם בטילטול, חשבתי להסביר זאת בכך שייחוד בע&quot;ח לשימוש אסור מצד גזרת &quot;מחמר&quot; וממילא תמיד נשאר עליהם שם מוקצה<br />אחר כותבי הנ&quot;ל נזכרתי שמשנתינו אריא ביו&quot;ט שאין בו איסור הוצאה וממילא גם מחמר פוחת מאד ולכן נצרכו לטעם של &quot;תולש&quot; לאסור גם ביו&quot;ט אבל נראה שבשבת אה&quot;נ אסור מצד גזרת מחמר דאו' כל שימוש בבע&quot;ח","458","","3645","True","True","False","","881","31.44.128.175","0","0","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34461","34458","עירבת מין בשאינו מינו, והנה - מצאנו ימים","11/05/14 20:14","יא אייר","תשע&quot;ד","20:14","Almuaddib","ילמדנו רבינו הנכבד, מה הקשר בין בהמה - ששביתתה עליך דאוריתא, כדכתיב 'למען ינוח' וגו', לבין הדומם, שניתן לייחדו מראש?<br /><br />וכי האיסור על עבודת בעל חיים בשבת וביו&quot;ט הוא משום איסור מוקצה?<br /><br />הבהמה אינה מוקצה בשבת, שהרי משנה מפורשת היא &quot;וכל בעלי השיר יוצאין בשיר, ונמשכין בשיר...&quot;.<br /><br />והרוכב אינו מחמר, ולכן אי אפשר לאסור רכיבה משום מחמר, שהמחמר הולך אחרי הבהמה, ואינו יושב עליה.<br />ועוד, ראה משנה תורה הלכות שבת פרק כ', שאף המחמר אחר בהמתו בשבת, ואע&quot;פ שמשאוי עליה - פטור, ועיי&quot;ש.<br /><br /><br />ודברים שכתבת כאן, אינם נכונים.","107","","3645","True","True","False","","175","5.29.40.36","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34477","34458","מחמר","12/05/14 05:29","יב אייר","תשע&quot;ד","05:29","הכהן","מחמר זהו דוקא אם עושה מלאכה בבהמה. ורכיבה על בהמה גם בשבת אין בה שום מלאכה, א. כשרוכב ברשות היחיד, אין שום מלאכה. ב. כשרוכב ברשות הרבים כיון שהחי נושא את עצמו אין כאן מלאכה מן התורה. ומשום כך לא נאסרה הרכיבה אלא משום גזירת תלישת זמורה.","453","","3644","True","True","False","","51","164.138.117.69","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34463","34461","אני שמח שחיזקת את טענתי. שוב תודה","11/05/14 20:25","יא אייר","תשע&quot;ד","20:25","אור חדש","","458","","3645","False","True","False","","113","87.68.12.36","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34491","34463","מאחר וסתרתי ולא חיזקתי, אני מניח שלגמת","12/05/14 10:57","יב אייר","תשע&quot;ד","10:57","Almuaddib","לחיים!","107","","3644","True","True","False","","107","195.200.205.133","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34484","34477","הטענה אינה שרכיבה היא בהכרח מחמר אלא ש","12/05/14 10:04","יב אייר","תשע&quot;ד","10:04","אור חדש","הטענה אינה שרכיבה היא בהכרח מחמר אלא <b>שיותר ראוי לגזור</b> בשימוש בבע&quot;ח מצד האיסור המפורש בהם בקרא דהיינו המכונה בפי חז&quot;ל &quot;מחמר&quot; אך האמת שהוא כולל כל שימוש שיש בו צד מלאכה, ולא להזדקק לגזרה רחוקה של &quot;תלישת זמורה&quot;.<br />אם היינו מסבירים לפי יסוד חשש ל&quot;מחמר&quot; בשבת ב<b>כל </b>שימוש בבע&quot;ח בשבת אפשר היה להבין למה א&quot;א לייחד בע&quot;ח לשימוש- שהרי עצם השימוש בבע&quot;ח יש לאוסרו מצד גדר ל&quot;מחמר&quot; דאו'<b> גם</b> במקרים <b>שלא</b> שייך שיוולד מזה &quot;תלישת זמורה&quot;","458","","3644","True","True","False","","134","31.44.128.175","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34485","34477","בנוסף טענתי שגזרת שמא יתלוש דווקא ביו&quot;ט","12/05/14 10:06","יב אייר","תשע&quot;ד","10:06","אור חדש","בנוסף טענתי שגזרת &quot;שמא יתלוש&quot; דווקא ביו&quot;ט, שבה המחמר פחות מצוי כי אין מלאכת &quot;הוצאה&quot; ולכן נדרשו במשנה לטעם תלישה אבל בשבת אה&quot;נ שהאיסור מצד גדר למחמר דאו' ומתקיים ב<b>כל שימוש</b> בבע&quot;ח","458","","3644","True","True","False","","93","31.44.128.175","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34490","34484","משל יפה","12/05/14 10:56","יב אייר","תשע&quot;ד","10:56","אור חדש","&quot;חי נושא עצמו&quot; בכ&quot;ז מדרבנן אסור להוציא ילד אפי' לכרמלית.<br />האם זה מפני גזרת שמא &quot;יתקן לו עגלה&quot; או &quot;שמא יחתוך זמורה להנהיגו&quot; (כדוגמת הטעם לאסור רכיבה מפני זמורה)<br />או שברור שאיסור הוצאתו הינו גדר למלאכת ההוצאה עצמה ואע&quot;פ שבהוצאת חי מהלך המלאכה לא מתקיימת בפועל! (וכהצעתי לעניין שבת לאסור השימוש כגדר למחמר גופא)","458","","3644","True","True","False","","384","31.44.128.175","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34492","34485","עודך מחזיק בטעותך","12/05/14 10:58","יב אייר","תשע&quot;ד","10:58","Almuaddib","יצאת למעלה מתוך הנחת היסוד שלך, כי &quot;האיסור השייך לעולם בבהמה&quot; - הוא מחמר.<br /><br />ולא היא.<br /><br />המחמר, הוא מי שגורם לבהמתו לעשות מלאכה. על פי רוב - עומד מאחוריה ומזרזה כאשר המדובר בחמור, או מושכה מלפנים כאשר מדובר בגמל, וראה מקור הביטוי &quot;חמר - גמל&quot;.<br /><br />הרוכב על בהמה, אינו מחמר. הבהמה אינה עושה מלאכה כלשהי, שכן האדם אינו נחשב כמשא, ועל כן אם היא יוצאת כשאדם עליה - אין האדם עובר בכך על שביתת בהמתו.<br /><br />טענתך ש&quot;יותר ראוי לגזור&quot;, גם היא אינה נכונה. האדם היושב על הבהמה - מבטל את היכולת להעמיס עליה משא, וגורם שאי אפשר יהיה לחרוש בה, ועל כן לגזור מזה על זה, זה רחוק - ואכן לא גזרו בכך חכמים. בניגוד לכך, לדרבן את הבהמה באמצעות הכאתה על ידי זמורה שיתלוש - זה דבר שנעשה כמעט בהיסח הדעת, ועל כן גזרו.<br /><br /><br />עוד על כאן יש להבהיר כי &quot;בנוסף טענתי&quot; שלך, שגוי מאד אף הוא. המחמר אינו קשור למלאכת הוצאה, אלא לאיסור עשיית מלאכה בבהמה, ובכך אין הפרש בין שבת ליום טוב.","107","","3644","True","True","False","","127","195.200.205.133","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34494","34492","נראה שאתה סותר עצמך:","12/05/14 11:42","יב אייר","תשע&quot;ד","11:42","אור חדש","בהתחלה טרחת להוכיח שמחמר מיוחס בעיקר להוצאה וממילא אם אדם רוכב עליה לא שייך עוד האיסור ובסוף כתבת &quot;המחמר אינו קשור למלאכת הוצאה&quot; ? כשכותבים רק בשביל להתנגח יוצאים  מגוכחים...<br /><b>ושוב </b>לא טענתי ש&quot;מחמר&quot; הינו <b>לעולם </b>קשור למשא או שתמיד שייך ב<b>כל </b>שימוש בבהמה אלא ש<b>לרוב</b> המלאכה המתקיימת ע&quot;י בהמות הינה &quot;הוצאה&quot; וע&quot;כ השם שניתן לאיסור שימוש בבע&quot;ח לשם מלאכה הוא &quot;מחמר&quot; אע&quot;פ שיש עוד דרכים לעבור על איסור זה.<br />כמובן שבשבת שיש גם אפשרות לעבור על &quot;הוצאה&quot; (כשהאדם <b>כדבריך </b>מנהיג ולא רוכב- במצב כזה בכל מקרה של ד&quot;א יש איסור בהכרח משא&quot;כ תלישת הזמורה היא רק שמא וחד פעמית) שייך יותר לגזור מצד המחמר ולא תולש שכאמור יותר מסתבר שנצרך לאסור <b>רכיבה</b> ביו&quot;ט דווקא","458","","3644","True","True","False","","125","212.76.116.173","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34495","34494","חוששני שהגבת להודעתי בלי לקראה","12/05/14 11:55","יב אייר","תשע&quot;ד","11:55","Almuaddib","שהרי לא כתבתי בתחילה את שאתה מייחס לי, וממילא - המתקפה שלך היא על מה שהמצאת.<br /><br />כתבת כאן כי &quot;בהתחלה טרחת להוכיח שמחמר מיוחס בעיקר להוצאה...&quot;<br /><br />בעוד שדברי נפתחו כך:<br /><br />&quot;המחמר, הוא מי שגורם לבהמתו לעשות מלאכה. על פי רוב - עומד מאחוריה ומזרזה כאשר המדובר בחמור, או מושכה מלפנים כאשר מדובר בגמל, וראה מקור הביטוי &quot;חמר - גמל&quot;.&quot;<br /><br /><br />איפה הצלחת למצוא כאן הוצאה?<br /><br /><br />שמא חסרונותיך, שאתה מטילם באחרים, גרמו לך שלא תקרא אלא תגיב לפניכן?","107","","3644","True","True","False","","131","195.200.205.133","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34496","34495","אנא פרש לי משמעות הפסקה השניה בדבריך","12/05/14 12:00","יב אייר","תשע&quot;ד","12:00","אור חדש","&quot;הרוכב על בהמה, אינו מחמר. הבהמה אינה עושה מלאכה כלשהי, שכן האדם אינו נחשב כמשא, ועל כן אם היא יוצאת כשאדם עליה - אין האדם עובר בכך על שביתת בהמתו.&quot; <br />אני מבין מכך שייחסת מחמר למשא בעיקר וע&quot;כ טענת שברוכב לא יהיה עוד מחמר (כמובן טעות במקרה שרוכב עליה לשם חרישה וכד')<br />עכ&quot;פ אין בדבריך שום סתירה לדברי אלא רק חיזוק להם (היכן שכתבת לעניין)","458","","3644","True","True","False","","130","164.138.120.141","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34497","34496","אנא התחל במתן תשובה על פסקתי הראשונה","12/05/14 12:07","יב אייר","תשע&quot;ד","12:07","Almuaddib","לפני שאעביר אותך, שלב איטי ומייסר אחרי משנהו, שיעור בהבנת הנקרא.<br /><br />כתבת לעיל כי &quot;בהתחלה טרחת להוכיח שמחמר מיוחס בעיקר להוצאה...&quot;<br /><br />בעוד שדברי נפתחו כך:<br /><br />&quot;המחמר, הוא מי שגורם לבהמתו לעשות מלאכה. על פי רוב - עומד מאחוריה ומזרזה כאשר המדובר בחמור, או מושכה מלפנים כאשר מדובר בגמל, וראה מקור הביטוי &quot;חמר - גמל&quot;.&quot;<br /><br /><br />מאחר ובדברי לא היתה שום הוצאה, כפי שכבר כתבתי לך לעיל, אני מצפה שתתקן את דבריך, או שתמצא לי הוצאה בדילוגים, או בכל דרך קסומה אחרת.<br /><br />אחר כם, נפנה להשכילך בשאר הדברים בהם טעית, כהרגלך מסתבר.","107","","3644","True","True","False","","116","195.200.205.133","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34498","34497","אכן טעיתי סתרת עצמך בין פסקה ב' לד'","12/05/14 12:11","יב אייר","תשע&quot;ד","12:11","אור חדש","אכן טעיתי סתרת עצמך בין פסקה ב' לג' ולא מא' לג'.<br />עכ&quot;פ אני מקבל עלי מעתה את עצתו השניה של שלמה המלך <br />שיהיה לך יום טוב","458","","3644","True","True","False","","119","164.138.120.141","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("34499","34498","אכן, כפי שכתב במשלי יז יח","12/05/14 12:28","יב אייר","תשע&quot;ד","12:28","Almuaddib","ולגבי הפסקה השניה, הנה היא:<br /><br />&quot;הרוכב על בהמה, אינו מחמר. הבהמה אינה עושה מלאכה כלשהי, שכן האדם אינו נחשב כמשא, ועל כן אם היא יוצאת כשאדם עליה - אין האדם עובר בכך על שביתת בהמתו.&quot;<br /><br />שים לב שוב, כי חוששני שלא הבנת בפעם הראשונה:<br /><br />רכיבה אינה חימור. מחמר - גורם לבהמה לעשות מלאכה, והואיל ואדם מצוּוה על שביתת בהמתו, החימור אסור. בעצם הרכיבה אין משום מלאכה כלשהי.<br /><br />וכדי שלא תתבלבל שוב, אדגיש: גם אם אדם רכב על בהמה מחוץ לתחום, העברה שלו היא של יציאתו אל מחוץ לתחום, לא על כך שלא השבית את בהמתו. <br /><br /><br /><br />על השטויות שכתבת למעלה בנסיון להשוות בהמה לאבנים לדין מוקצה - כבר הערתי למעלה. יפה תעשה אם כפי שהודית על טעותך כאן, תודה גם על ההיא. היכולת להודות בטעות היא תכונה נדירה בימינו, ויפה יהיה לדעת שגם אם אינך נקי מלשון הרע והוצאת שם רע, לפחות בתכונה נאצלת זו נחנת.","107","","3644","True","True","False","","175","195.200.205.133","0","34458","ביצה|לו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);