var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34638;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34638","0","לבשו כרים","16/05/14 10:41","טז אייר","תשע&quot;ד","10:41","הכהן","לבשו כרים הצאן - פרש&quot;י דהיינו הכבשים התעברו וזה נקרא בלשון הפס' - התלבשו. וצ&quot;ב וכי הנקבות לובשות את עובריהן. ובר&quot;ח כאן פי' להיפך שהצאן היינו העוברים - לבש את הכרים דהיינו שהאם המעוברת היא כעין מלבוש לעובר, והדברים נפלאים ומתוקים וברש&quot;י צ&quot;ב.<br />ובתוס' שהביאו התרגום יעלו דוכריא וכו' צ&quot;ב היכן מצינו שהזכר הרובע נחשב מלבוש לנקבה הנרבעת.","453","","3635","True","True","False","","947","95.86.122.233","0","0","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34648","34638","תשובות","16/05/14 13:13","טז אייר","תשע&quot;ד","13:13","דוד כוכב","תשובה לרש&quot;י:<br />&quot;עובר ירך אמו&quot;, האם היא העיקר והעובר הוא ירך, המשך, תוספת, ומלבוש.<br /><br />תשובה לתוספות:<br />הגבר מסובב את האשה.<br />בירמיהו לא, כא: כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר. ופירש רד&quot;ק: &quot;ומה היא החדשה - כי נקבה תסובב גבר, שדרך העולם שהאיש מחזר ומסובב אחר האשה&quot;.","125","","3635","True","True","False","","150","95.86.68.209","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34652","34638","הזכר כלבוש","16/05/14 13:53","טז אייר","תשע&quot;ד","13:53","הכהן","תודה על הביאורים, ביאורך ברש&quot;י מובן, אם כי אני מסופק אם המשל של העובר ללבוש מובן כל הצורך. <br />במש&quot;כ בדעת התוס': אמנם דרך הגבר לחזר אחר האשה כמבואר בגמ' קידושין ב: משום שהיא אבדתו, אך אי&quot;ז מצדיק כלל לומר שהוא הלבוש שלה. תוך כדי כתיבה אני שם לב כי ניתן לומר שלבשו כרים הצאן לפירוש זה היינו שהכרים דהיינו הזכרים, לבשו את הצאן, והיינו שבעלית הכבשים על הצאן נחשב הצאן דהיינו הנקבות כמלבוש להם, כי הצאן מספק את צרכיו וגם מחמם אותו בזה.","453","","3635","True","True","False","","82","164.138.120.142","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34658","34638","אונקלוס תרגם","16/05/14 18:44","טז אייר","תשע&quot;ד","18:44","קותי","תרגום אונקלוס בראשית פרק ד <br /><br />(א) ואדם ידע ית חוה אתתיה <b>ועדיאת</b> וילידת ית קין ואמרת קניתי גוברא מן קדם יי:<br /><br />אולי מלשון עדי = תכשיט <br />כי הריון זה קישוט לאשה (ולא כמו בתרבות הנוצרית שהשפיעה עלינו).<br /><br />ולכן כמו לבוש שמתהדרת בו <br /><br />רש&quot;י תהלים פרק סה פסוק יד <br /><br />(יד) לבשו כרים הצאן - יתלבשון השרון והערבה מן הצאן הבאים לרעות הדשא אשר הצמיח המטר:<br /><br />קצת שונה מרש&quot;י שהובא לעיל <br /><br />אולי שיעורו של הפסוק ילבשו הצאן כרים <br />כל השטח מכוסה בצאן מעוברות <br /><br />לעניין פירוש כרים האם הכוונה דווקא לזכרים? כמדומני שכתוב חלב כרים במובן של חלב לשתיה (ואולי לא)","217","","3635","True","True","False","","256","79.177.171.144","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34664","34638","בעל הטורים:  כשב בא&quot;ת ב&quot;ש לבש","18/05/14 10:01","יח אייר","תשע&quot;ד","10:01","יהודי_קדום","<b>בעל הטורים על ויקרא ג,ז</b>: <br />אִם <b>כֶּשֶׂב </b>הוּא מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיב אֹתוֹ לִפְנֵי ה': <br /><br /><b>אם כשב.</b> והוא יותר גדול, כדכתיב (בראשית ל מ) והכשבים הפריד יעקב: <span class='bordeaux'><b>כשב </b></span>בא&quot;ת ב&quot;ש <span class='bordeaux'><b>לבש</b></span>. על שם לבשו כרים הצאן (תהלים סה יד): ע&quot;כ.<br /><br /><br />ונ&quot;ל שהצאן נעשה כמלבוש לכרים, וכרים הם שדות המרעה כשהכל צומח וזוהי תקופת אדר.<br /><br />                                .","233","","3633","True","True","False","","191","79.180.185.196","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34665","34638","כל זה דרש. פשט הפסוק אחר הוא","18/05/14 10:36","יח אייר","תשע&quot;ד","10:36","Almuaddib","כך הוא הפסוק, במקומו הנכון, בתוך המזמור:<br /><br />א  לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר, לְדָוִד שִׁיר.<br />ב  לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן;    וּלְךָ, יְשֻׁלַּם-נֶדֶר.<br />ג  שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה--    עָדֶיךָ, כָּל-בָּשָׂר יָבֹאוּ.<br />ד  דִּבְרֵי עֲו‍ֹנֹת, גָּבְרוּ מֶנִּי;    פְּשָׁעֵינוּ, אַתָּה תְכַפְּרֵם.<br />ה  אַשְׁרֵי, תִּבְחַר וּתְקָרֵב--    יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ:<br />נִשְׂבְּעָה, בְּטוּב בֵּיתֶךָ;    קְדֹשׁ, הֵיכָלֶךָ.<br />ו  נוֹרָאוֹת, בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ--    אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ;<br />מִבְטָח כָּל-קַצְוֵי-אֶרֶץ,    וְיָם רְחֹקִים.<br />ז  מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ;    נֶאְזָר, בִּגְבוּרָה.<br />ח  מַשְׁבִּיחַ, שְׁאוֹן יַמִּים--שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם;    וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.<br />ט  וַיִּירְאוּ, יֹשְׁבֵי קְצָו‍ֹת--מֵאוֹתֹתֶיךָ;    מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין.<br />י  פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ, רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה--    פֶּלֶג אֱלֹהִים, מָלֵא מָיִם;<br />תָּכִין דְּגָנָם,    כִּי-כֵן תְּכִינֶהָ.<br />יא  תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ;    בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.<br />יב  עִטַּרְתָּ, שְׁנַת טוֹבָתֶךָ;    וּמַעְגָּלֶיךָ, יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן.<br />יג  יִרְעֲפוּ, נְאוֹת מִדְבָּר;    וְגִיל, גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.<br />יד  לָבְשׁוּ כָרִים, הַצֹּאן--    וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ-בָר;<br />יִתְרוֹעֲעוּ,    אַף-יָשִׁירוּ.<br /><br />====<br /><br />ופירוש הדברים ברור, כשהם בהקשרם. שכן מעשי ה' וחסדיו עם הטבע ועמנו מוזכרים. נאות המדבר - ירעפו. הגבעות - תחגורנה גיל. הכרים - אותם משטחי אדמה מכוסי עשב - ילבשו עליהם צאן, כשם שהעמקים יתעטפו בדגן.<br /><br />הצאן הם הלבוש של הכרים. כששטחי המרעה מתכסים בצאן הרועות שם, הרי הצאן הם כמו לבוש לכרים.<br /><br />וכך, בפשטות, גם תרגם שם רס&quot;ג:<br /><br />לָבְשׁוּ כָרִים, הַצֹּאן - ואלמרוג', קד אלבסתהא אלכראף מן כת'רהם<br /><br />ובתרגום חוזר: והכרים, כבר כיסו אותם הצאן בשל הכמות הרבה שלהם.  כלומר, הצאן הם המלבישים את הכרים, את שטחי המרעה הגדולים.<br /><br />ובאותה הדרך גם פירש רס&quot;ג את הפסוק בישעיהו:<br /><br /> שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּ-ה', תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי--כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי:  כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ<br /><br />מה פירוש 'כי הלבישני בגדי ישע' ?<br /><br />כך הסביר רס&quot;ג:<br /><br />הלבוש, הנאמר על הישע ועל הצדק שילבשום הצדיקים, איננו הדבר היותר נעלה ממה שישיגום, כי הצדק הוא בבחירתם, והישע אם הם ראויים לזה. והמשיל הצדק והיושר בלבוש, מפני שהם כמעטה לגוף, כמו שרגיל האדם לדמות מה שיש בו מן המעשים או המידות, בכלל בלבושו, כמו שאמר איוב על הצדק 'צדק לבשתי וילבשני' ... וכן אמר דוד על הארץ 'לבשו כרים הצאן'...<br />(תרגום: הרב קאפח)","107","","3633","True","True","False","","334","195.200.205.133","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34655","34652","כדברי תוספות","16/05/14 15:25","טז אייר","תשע&quot;ד","15:25","דוד כוכב","תוספות מסכת שבת דף פח ע&quot;ב (וסוכה דף נב ע&quot;א)<br /><br />&quot;אומר ר&quot;ת דקרא מיירי באבן המפוצץ ברזל דאמר במדרש חזית מעשה באחד שקנה סנפירין ובא לבודקה נתנה על הסדן והכה עליה בקורנס נחלק הפטיש ונשבר הסדן וסנפירין לא זז ממקומו הה&quot;ד וכפטיש יפוצץ סלע ואף על גב דלא כתיב יפוצצנו סלע הרבה פסוקים יש כענין זה אבנים שחקו מים (איוב יד) פי' שחקו אותן מים ואתו שפיר דאמר בפ&quot;ק דקידושין (דף ל:) תנא דבי רבי ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ&quot;ד ואם אבן הוא נמוח שנא' אבנים שחקו מים פירוש שחקו אותם מים&quot;.<br /><br /><br />ובעניין ההסבר בתוספות, יש כאן דו-משמעות, נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר - מסביבו, כדברי רבי תנחום א&quot;ר חנילאי במסכת יבמות דף סב ע&quot;ב: &quot;כל אדם שאין לו אשה - שרוי בלא שמחה... בלא חומה - דכתיב: נקבה תסובב גבר&quot;. ומכאן המשמעות שבעוה&quot;ז הגבר סביב הנקבה.","125","","3635","True","True","False","","170","95.86.68.209","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34663","34658","ועדיאת = ותהר","18/05/14 09:52","יח אייר","תשע&quot;ד","09:52","יהודי_קדום","את הפסוק בראשית כט, לב :  <span class='bordeaux'><b>וַתַּהַר </b></span>לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן מתרגם אונקלוס:<br /> <span class='bordeaux'><b>ועדיאת </b></span>לאה וילידת בר וקרת שמיה ראובן  <br />-----------------<br />וכן:<br /><b>תורה תמימה</b> הערות בראשית פרק ד הערה כא ופי' עדה מיני' - הרה ממנו, דתרגום <b>ותהר - ועדיאת</b>. <br />--------------<br /><br />וכן:<br /><br /><b>כלי יקר פרשת בראשית </b> <br />כמו שמצינו בשתי נשים אלו עדה וצלה כי אותה של פריה ורביה נקראת עדה כפירוש רש&quot;י גם יתכן לפרשו <b>לשון הריון שתרגומו ועדיאת </b>(בראשית ד א). ואותה שלקח לשם תשמיש לבד נקראת צלה כפירוש רש&quot;י ואולי לפחות היו צנועים בתשמיש ועושים צל תמיד. <br />----------------","233","","3633","True","True","False","","161","79.180.185.196","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34666","34665","&quot;הצאן הם כמו לבוש לכרים&quot; ראה בעל הטורים","18/05/14 13:28","יח אייר","תשע&quot;ד","13:28","יהודי_קדום","שהבאתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=34664'>כאן</a>  וכן דבריי בשורה האחרונה שם.","233","","3633","True","True","False","","124","79.180.185.196","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34674","34665","אכן רש&quot;י בתהילים פירש כפשט","19/05/14 05:24","יט אייר","תשע&quot;ד","05:24","אלף בית רשי","והוא שהמישורים מתכסים בצאן שבא למרעה, וכאן פירש כדרש הגמרא שמכויין לעיבור הבהמה וכפי' ר&quot;ח (אין ביניהם שום חילוק) אבל תוס' פירש כמתרגם על הזיווג שהנקבה היא מלבוש לזכר ונקט בלשון נקיה וציין שרש&quot;י עצמו בדף יא פירש גם כך ולכאורה רש&quot;י שם פירש לגבי הזיווג לא בצורה מפורשת והיה חייב לפרש כך כי הגמרא מדברת שם שזמן הזיווג של בהמה הוא ניסן (וכאן לכאורה כבר באדר מתחיל העיבור) ויתכן ששם ג&quot;כ ילמד רש&quot;י כפי הדרש כאן כי תחילת העיבור הוא הזיווג, ורש&quot;י כאן רצה כמה שיותר לנקוט בלשון נקיה ולכן אף שבדף י&quot;א הוכרח לפרש הפסוק על הזיווג כמתרגם אבל היות וכאן לא הוכרח כי דובר על העיבור על כן העדיף לשון נקיה","278","","3632","True","True","False","","222","70.55.65.138","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34671","34666","(מרכין ראשי בהכנעה)","18/05/14 15:15","יח אייר","תשע&quot;ד","15:15","Almuaddib","","107","","3633","False","True","False","","105","195.200.205.133","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34675","34674","מדוע תלו חז&quot;ל את מחלוקתם בפסוק?","19/05/14 07:10","יט אייר","תשע&quot;ד","07:10","קותי","הרי הם ראו את המציאות שמתעברות באדר ניסן ויולדות בהתאם<br />עכשיו היו צריכים לחלוק האם המקדימות קובעות מועד המעשר או המאוחרות <br />הרי הפסוק לא הכריע ביניהם כלל.<br />מה תועלת התלית המחלוקת בהבנת הפסוק?","217","","3632","True","True","False","","201","79.179.111.188","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34679","34675","מאחר והזמנים הם חופפים במקצת","19/05/14 14:56","יט אייר","תשע&quot;ד","14:56","אלף בית רשי","הלימוד מהפסוק מראה מה יותר נחשב לזמן הממוצע ועל פיו נקבע מועד המעשר","278","","3632","True","True","False","","160","70.55.65.138","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34681","34679","אבל כל אחד מושך את הפסוק לכיוון שלו","19/05/14 17:30","יט אייר","תשע&quot;ד","17:30","קותי","אז מה אהניי לן פסוק.","217","","3632","True","True","False","","179","79.180.146.37","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34685","34681","ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא","19/05/14 22:33","יט אייר","תשע&quot;ד","22:33","דוד כוכב","וכל תורה שאין לה בית אב אינה תורה.","125","","3632","True","True","False","","102","95.86.70.15","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34691","34681","שבעים פנים לתורה <img src='/icon/1.gif'>  <img src='/icon/2.gif'>  <img src='/icon/3.gif'>  <img src='/icon/4.gif'>","20/05/14 04:27","כ אייר","תשע&quot;ד","04:27","אלף בית רשי","כך כל פסוק נדרש בכמה אופנים , וכל מ&quot;ד הרגיש ונתן לבית המדרש להבין שהדרש שלו בפסוק הכי קרוב לאמת וממילא הצדק בדבריו וכו'","278","","3631","True","True","False","","225","65.93.169.53","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34694","34681","במציאות אין מחלוקת, לכן צריך למצוא","20/05/14 08:33","כ אייר","תשע&quot;ד","08:33","Almuaddib","במציאות אין מחלוקת, לכן צריך למצוא במה כן חולקים.<br /><br />במה יחלקו חכמים אם לא בדרשת הפסוק?","107","","3631","True","True","False","","120","195.200.205.133","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34693","34685","זה נכון אבל מדוע לא הסתפקה הגמרא","20/05/14 07:22","כ אייר","תשע&quot;ד","07:22","קותי","בדרשה השניה של עשר תעשר? <br />חייב להיות הגיון מאחורי דברי רבי יוחנן <br />היות ואני בטוח שיש הגיון אז אני מעלה את הרעיון הבא <br />מה הקשר בין עיבור הצאן לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן ובין <b>וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר</b> יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ:<br />כנראה שיש כאן רעיון (אבולוציוני, תופעה ידועה צמצום ילודה בעקבות מצוקה כלכלית בטבע.) מתי הצאן מתעברות? כאשר יש מזון לאכול! <br /><br />לכן המחלוקת היא מה היא דרך הטבע? ולפי דרך הטבע נקבעת ההלכה של מעשר בהמה (שנה בשנה).<br /><br />אם דרך הטבע שנקבעה במעשה בראשית היא שאם יש מזון אז פרים ורבים אז רק המתעברות באדר מתעשרות באותה השנה האחרות לא נהגו כדרך הטבע.<br />אם גם המתעברות בניסן &quot;שחיכו&quot; לשיבולים מזון יותר משובח כלולות בדרך הטבע אז גם הן נכנסות להתעשר באותה השנה<br /><br />הפסוק בתהילים מתאר את דרך הטבע וכל אחד מוצא בו סימוכין לעמדתו.","217","","3631","True","True","False","","216","109.64.145.93","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34692","34691","יש כאן ריבוי פנים ולא הארת פנים","20/05/14 07:04","כ אייר","תשע&quot;ד","07:04","קותי","אם דברי רבי יוחנן לא מגלים לנו פנים חדשות בהבנת המחלוקת אז לשם מה הם נכתבו בגמרא? זה לא כי הוא חושב כך ואומר קבלו דברי. יש הגיון ושכל מאחורי הדברים!<br />אי אפשר להתחמק מהשאלה מה מוסיפים לנו דברי רבי יוחנן?","217","","3631","True","True","False","","203","109.64.145.93","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34696","34694","נכון מאוד הפסוק מתאר את המציאות","20/05/14 10:19","כ אייר","תשע&quot;ד","10:19","קותי","הבעיה איזה חלק מהפסוק רלוונטי למעשר בהמה ומה?","217","","3631","True","True","False","","194","109.64.145.93","0","34638","ראש השנה|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);