var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34700;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34700","0","מעשר ירק ושמיטת ירק","20/05/14 13:25","כ אייר","תשע"ד","13:25","עלי","מעשר ירק הוא מדברי סופרים, כך למדנו היום. משמע שמן התורה אין שום חיוב לעשר ירקות.
חפשתי ומצאתי שהחיוב לשמוט את העבודה בשביעית בתורה נוגע ג"כ רק לדגן ואילנות ( הכרם כמייצג ) ולא נזכרו בציוויי השמיטה ירקות.
א. מדוע גזרו חז"ל לעשר ירקות, ומה היה קורה לולא גזירה זו ? האם זו גזירה להרחקה, אם כן איזו הרחקה ?
ב. מתוך שאלה 'קלה' זו רצוני להגיע לעניין נכבד ו'קשה' מאד.
ניתן לחלק את עניין השמיטה לשניים ושלשה עניינים :
א. שמיטת תבואות ופירות. ב. שמיטת ירקות ג. שמיטת כספים - בעניין זה לא אדון כאן.
אם אין מגדלים חיטה ושעורה, יש הכרח להשלים את החסר כי בלי מזון אי אפשר. השלמת החסר יכולה לבוא או מחסכון, כלומר שימוש בחלק מהתבואה שגדלה בשש השנים הקודמות לשמיטה בשמיטה, אך זה מחייב צמצום השימוש בתבואה הנקצרת בשנים אלו ושמירתה, או מעודפים הצומחים באותן שנים, בעיקר בשנה השישית, כהבטחת התורה לשאלת 'מה נאכל'. ( דרך שלישית היא קניית יבוא, אך אילו היתה זו דרך פשוטה ורצויה, מדוע לא ענתה התורה - אכלו יבוא ? )
פירות האילן צומחים מאליהם ואין הם מצריכים אלא שימור האילנות וקטיף. את בעיית השמיטה היה ניתן לפתור כבעבר ע"י אוצר בית דין משופר ( ולא אדון בזה מהם השיפורים, אך לשם הקיצור נניח שהבעיה ניתנת לפתרון מניח את הדעת ).
לעומת הדגנים והפירות, הירקות ברובם אינם ברי שימור בטריות, ולכן לא ברור כיצד 'רצתה' התורה שתישמר שמיטה מבחינת גידול ירקות, בלי שייווצר חסר קשה של ירקות בשמיטה, שאפילו יבוא לא יכול לפתור כראוי.
כאמור בתחילת הדברים, אין בתורה שום התיחסות לשמיטת ירקות, כמו שאין בתורה שום התיחסות לעישור ירקות. אמנם השמיטה מתיחסת לכאורה לאדמה ולא לגידולים הצומחים בה, אך הרי התורה מתיחסת לעבודות הקרקע בהקשר לסוגי גידולים שונים, ודווקא לדגנים ואילנות כנ"ל ( שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ).
היה מתבקש אפוא לקבוע שאין כלל שמיטת ירקות מן התורה...לא עוד, מהנ"ל הבהרתי שנראה שאם יש קושי בקיום השמיטה, קושי זה נוגע ביחוד לחסר בירקות, ואין לו פתרון ראוי. אמנם כיום יש לנו שלטון בערבה ומנצלים זאת לגדל בה ירקות לשומרי שמיטה, אך בסופו של דבר זהו יבוא ככל יבוא, ואין זה מספיק לכלל תושבי הארץ.
לפי המצב כרגע צריך היה להימנע מלאכול ירקות בשנת השמיטה, אלא אם הם יבוא.
אינני רואה מישהו, אף לא צדיקים, המסוגלים כיום לאכול רק לחם ופירות חלב וביצים ובשר, וירקות משומרים, אבל ללא ירקות טריים, שנה תמימה ויותר.לכאורה, בעבר היו רגילים לאכול בשמיטה רק מזון נטול ירקות טריים כי לא היו. כמובן אפשר פשוט לטעון שבעבר לא שמרו שמיטין ויובלות.אני כותב מהצד התאורטי !
מה דעת הלומדים, הרי הדבר נראה כניסיון שאין הציבור ואפילו לא היחידים מסוגלים לעמוד בו ( כיום ) ! אני מצפה שמי שחושב שאפשר שיאמר שבכוונתו לא לאכול ירקות כל השנה הבעל"ט חוץ מירקות הערבה ויבוא, ויאמר שראוי הדבר שלא לסמוך על היתר המכירה, למרות שזה פותר את הבעיה רק לחלק מאוכלוסיית המדינה.
אשמח לקרוא תגובות והסברים בסוגית הירקות !","209","","3635","True","True","False","","900","194.114.146.227","0","0","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34704","34700","מדוע אף אחד לא נוהג כמו שאומר השו"ע","20/05/14 14:17","כ אייר","תשע"ד","14:17","קותי","אין שמיטה ושביעית מוזכרים בשו"ע
האזכור היחיד הוא בחושן משפט שמיטת כספים מדרבנן (כמדומני)
ואידך זיל גמור","217","","3635","True","True","False","","231","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34715","34700","לא ברור; על מי אתה מקשה??","20/05/14 21:48","כ אייר","תשע"ד","21:48","חשיבה ישרה","ומה עשו יורדי הים שיצאו לתקופות שייט ארוכות ואכלו רק אוכל משומר?
ומה עושים [או עשו] יושבי הארצות הצפוניות בהם יש קיץ קצר וחורף ארוך בו לא ניתן היה לגדל ירקות וגם לא ניתן היה [בעבר] ליבא??
תשובה:
הם אכלו ירקות משומרים! כל התחום של ירקות משומרים כמו מלפפון חמוץ וכרוב חמוץ, [וכן הריבות!!] באים כולם משיטות שימור המאכלים שהתפתחו בארצות קרות אלו. הדרך למנוע קילקול המזון היה למנוע מחיידקים להתפתח ע"י השריית המזון בסביבה מאוד מתוקה [ריבה] או מאוד מלוחה [החמצה] בהם החיידקים אינם מתפתחים וכך המזון נשמר.
את הפירות והירקות אספו במהלך הקיץ, שימרו והורידו למרתף מתחת לקרקע.
כך, שהיו גם היו נסיבות בהם אנשים לא אכלו ירק חי.
אגב, תוך כדי כתיבה אני חושב גם על כך, שאנו התרגלנו שיש עגבניה, מלפפון ופלפלים צבעוניים כל השנה, אך למעשה עונתם היא רק בקיץ [כפי שעונת ירקות העלים היא רק בחורף]. כלומר, ממילא היו אוכלים ירק טרי רק חלק מהשנה ובהתאם לעונה ולא קרה כלום.
[אגב, תבדוק מה עשה ומה אכל הרב מרדכי אליהו בשנת השמיטה.]","219","","3635","True","True","False","","86","37.142.148.40","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34716","34704","מאיפה הבאת את זה","20/05/14 23:14","כ אייר","תשע"ד","23:14","עם הארץ","עיין שו״ע יורה דעה סי׳ שלא","248","","3635","True","True","False","","234","74.233.242.176","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34746","34704","ומה עם לא תרצח?","21/05/14 16:19","כא אייר","תשע"ד","16:19","דוד כוכב","אם לא תמצא בשו"ע שאסור לישראל להרוג את חברו, האם תסיק שהדבר מותר?
שמעתי מהשופט טל שמישהו בשטיבלך טען ואמר לו שלא מוזכר בשו"ע איסור הלבנת פנים ואנחנו פוסקים ע"פ השו"ע ולא ע"פ הגמרא...
אמרתי לו שאיסור זה (כמו גם ענין שמיטה) כן מופיע בשו"ע (יו"ד שלה, ח; אמנם יותר מפורש בחו"מ תכ, לט).","125","","3634","True","True","False","","98","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34724","34715","האמת, אם כ"כ פשוט","21/05/14 09:07","כא אייר","תשע"ד","09:07","עלי","אני מתפלא על העונים עד כה :
א. לשם מה בכלל נחוץ היתר המכירה כיום ? אפשר לפצות את כל החקלאים על אי עבודה בשדות בשמיטה, לקנות תבואות - דגנים - מחו"ל כמו תמיד, כולל מזון לבע"ח.
ב. לגדל ירקות ושאר גידולים בערבה וכדו' בלבד, או במצעים מנותקים, ובכמויות גדולות.
ג. פירות - לארגן אוצר בי"ד במחיר זול לכלל האוכלוסיה.
מניין צצות אפוא הבעיות לקראת השמיטה שכ"כ ברור שאי אפשר לקיימה בלי היתר מכירה ויבוא מסיבי והסתמכות על נכרים ? האם רק מפני שאין כסף לפצות את החקלאים על אובדן ההכנסה ?
אך מה שמעניין אותי יותר היה מהבחינה הרעיונית מאשר המעשית. אמנם אשתי תתקשה לשנות את הרגלי הכנת המזון ללא ירקות חיים וטריים, אשר עבור צמחונים כמונו הם בסיס המזון, ולכן נקנה מן הסתם ירקות 'גוש קטיף' ממצעים מנותקים, וירקות מהערבה, או מיבוא ( או מגידולי נכרים ), ואני תוהה על העונים, האם נשותיהם היו אכן מסכינות ( ומסכימות ) לתזונה נטולת ירקות חיים כדבריהם במשך שנה תמימה.
באשר לעניין הרעיוני, הרי תשובת התורה לשאלה 'מה נאכל בשנה השביעת' היא 'וצויתי את ברכתי לכם ועשת את התבואה לשלש השנים', ותשובה זו ראויה רק בתחום הדגנים, אין בתורה שום התיחסות לנושא הירקות בשמיטה כפי שהיה מתבקש אם הם כלולים באיסור השמיטה,ואי התיחסות זו ומענה המשיבים לדבריי, מורים שקיימת ציפיה שבשנת השמיטה יסתפק האדם באכילה מצומצמת - בלי ירקות חיים טריים, והדבר מתמיה מאד.
מהתנגדותה העזה של אשתי לתזונה נטולת ירקות חיים למדתי שזהו עינוי ממשי. 'ויענך וירעיבך'. על כן לכתוב שלא קרה ולא כלום - ודאי שלא פשוט. עצם העובדה שמחפשים פתרון מוכיח שהעניין רציני מאד.
ולאחרונה, אינני יודע מה אכל הרב אליהו זצ"ל בשמיטה...","209","","3634","True","True","False","","164","194.114.146.227","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34719","34716","עלי דן בעניין דין ירקות בשמיטה","21/05/14 03:00","כא אייר","תשע"ד","03:00","קותי",""א. שמיטת תבואות ופירות. ב. שמיטת ירקות ג. שמיטת כספים ..."
לכך התייחסתי
ואכן אין הלכות שביתת הארץ בשו"ע
זה השם המדויק של האיסור לעבד את האדמה בשנה השביעית
כפי שקראנו בפרשת השבוע
ויקרא פרק כה
ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:","217","","3634","True","True","False","","239","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34725","34724","עכשיו שאלתך יותר ברורה","21/05/14 10:14","כא אייר","תשע"ד","10:14","קותי","כי בנפשכם הדבר!
לא היתה פסיקה מבוררת במעמד בית דין לגבי שמיטה בזמן הזה
לעניות דעתי אתה יכול לבחור לנהוג כמו הפוסקים שאומרים שזה מנהג בלבד
זה לא שונה בהרבה מאלו שאומרים שזה מדרבנן גם להם יש מתנגדים שאומרים שזה מדאורייתא אז גם הם יוצאים.
כמדומני שבמאירי לגיטין ל"ו יש דיון נרחב בנושא ומסקנתו שזה מנהג
אני חוזר ומזכיר שאין בשו"ע הלכות שביעית וגם לא בטור וכנראה גם לא ברי"ף
ומה כוונתו של הרמב"ם בהלכות שביעית? גם הכסף משנה (= בעל השולחן ערוך)
מתלבט האם דאורייתא? האם בכלל בזמן הזה?
השתחררת מבעית הכשרות של הבשר ואשריך!
עכשיו תשתחרר מקוצרי הקופונים בשביעית .","217","","3634","True","True","False","","260","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34774","34724","מדוע לא מוזכרים הירקות בשביעית בתורה","21/05/14 23:44","כא אייר","תשע"ד","23:44","חשיבה ישרה","ראשית אציין שאני קורה את מה שאתה כותב, מבין [כנראה] את המילים, אך איני מבין מה למעשה אתה טוען. מה אתה רוצה לומר??
אציין כאן מספר דברים.
1. ראשית לעניין שבכותרת; מדוע לא הוזכרו הירקות [והכוונה להבנתי לעגבניה, מלפפון גמבה וכיוצ"ב] בפסוקי התורה ביחס למזון הנאכל בשנה השביעית.
הסיבה לכך אינה, כפי שאולי ניסית לרמוז, שלא חל עליהם איסור.
אלא שמאכלים אלו כלל לא היו מוכרים לתורה שכן הם לא היו חלק מהמזון הנאכל באותה תקופה. אם תבדוק בויקיפדיה בערכי ירקות אלו תגלה שהם הגיעו למזרח התיכון אחרי תקופת המקרא [ואני אף מסופק אם התנאים הכירו אותן].
לענין זה מצאתי איזכור בסיכום מאמר מדעי האומר כך:
"מאכלים וארוחות בתקופת המקרא
בעת העתיקה נהגו לאכול שתי ארוחות ביום – האחת בשעות הבוקר המאוחרות והשניה בשעות הערב, לפני חשיכה.
את ארוחת הבוקר אכלו בוודאי בשדה ואילו את הארוחה העיקרית אכלו בערב - בישלו בסיר גדול מעין דייסה - תבשיל שהסועדים טבלו בו את פיתם.
פשוטי העם אכלו בעיקר מאכלים העשויים מחיטה, משעורה ומקטניות בצורות שונות. את הלחם היו אופים בתנור המוּסָק באמצעות זְרָדים (ענפים דקים ויבשים).
הפירות שאכלו באותה תקופה היו מפירות שבעת המינים שהארץ התברכה בהם – גפן, תאנה ורימון. ירקות כמעט שלא אכלו, רק נהגו לאסוף לארוחה שום ובצל בר. כמובן - שמן הזית שימש אף הוא חלק מהמזון.
בשר אכלו לעיתים נדירות, למשל, בזמן קורבן הפסח."
מזונם היה מורכב איפוא בעיקר מדגנים בצורות הכנה שונות וסלט לא היה להם.
בשל כך ורק בשל כך, התורה כלל אינה מתייחסת לפירות האדמה הללו.
2. כאן המקום להעמיד על כך שכאשר המשנה וחז"ל בכלל מדברים על ירקות הם מתכוונים למה שנכלל אצלנו בתוצרת של גוש קטיף - ירקות עלים, שמשמעותם אכילת העלים הירוקים ולא אכילת הפרי. המילה "ירק" באה מכך שאלו דברים שנאכלים ירוקים בניגוד לדגנים שנאכלים לאחר ייבושם. זו גם הסיבה שאחד התנאים מציע לברך עליהם "בורא מיני דשאים".....
הכינוי ירקות למכלול המרכיבים של סלט [עגבניה, מלפפון גמבה וכיוצ"ב] הוא תופעה לשונית מאוחרת ואולי אף מודרנית. [לא בדקתי].
השאלה הלמדנית מחקרית כאן היא מתי באמת הירקות הללו הוכנסו תחת כנפי ירקות העלים לאותה קטגוריה הלכתית הן בברכה והן בהלכות שמיטה. [
3. באשר לבעיות הצצות והצורך בהיתר מכירה.
אכן, כפי שהבחנת, ניתן לפתור את בעיות מילוי הקיבה של אנשי העיר בעזרת פיתרונות יצירתיים אלו ואחרים ובכלל זה יבוא מחו"ל. אך פיתרונות אלו כולם לוקים בחסר בכך שהנושא היחיד המעסיק אותם הוא מה יאכלו וזאת בשעה שערכי נצח אחרים כמו יישוב א"י, כלל לא נלקחים בחשבון השיקול ההלכתי.
על זאת ועוד תוכלו לקרוא במאמרו של הרב גוטל כאן: http://www.kdati.org.il/info/amudim/5767/716/716-008.htm","219","","3634","True","True","False","","82","37.142.145.58","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34749","34725","המאירי סובר שאיסורי שביעית בזה"ז מדרבנן","21/05/14 16:38","כא אייר","תשע"ד","16:38","דוד כוכב","והביא שם שיש גם הסוברים שאיסורי שביעית בזה"ז הם מהתורה.
לא שמענו על פוסקים שאומרים שזה מנהג בלבד.
גם לא שמענו שיש פוסקים המתירים לבטל מנהגים משום נוחות.
גם אין מי שמתיר לבחור בשרירותיות את הפוסקים הנוחים. על כך אמרו מסכת פסחים דף נב ע"ב: "(הושע ד, יב) עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ - כל המיקל לו מגיד לו". ומדובר שם באיסור שביעית דוקא!","125","","3634","True","True","False","","118","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34754","34746","אין המשל דומה לנמשל.","21/05/14 19:39","כא אייר","תשע"ד","19:39","קותי","בתורה כתוב לא תרצח וזה ברור.
כתוב עניין שביתת הארץ עם התניות כאלו ואחרות
כמו דין בתי ערי חומה מותנה בכמה דברים
לא מופיע כי לא שייך היום.
אולי גם שביעית לא שייך היום?
לעניין הלבנת פנים זה לא לא מופיע בהלכות רוצח זה מופיע בהלכות דעות ברמב"ם
וזה הבדל מהותי נשאר איסור חמור אבל זה לא עוון רציחה ואין מוסרים על זה את הנפש.","217","","3634","True","True","False","","264","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34751","34749","אעיין שוב במאירי. לא יתכן ששו"ע","21/05/14 18:04","כא אייר","תשע"ד","18:04","קותי","העלים הלכה מדרבנן וזה לא החכה פשוטה מדובר שעשרות הלכות של מלאכות ואיסורים. וקדם לו הטור שגם אינו מזכיר שביתת הארץ.
האם בדקת ברי"ף אם הוא מזכיר מצוות שביתת הארץ מעבר לשמיטת כספים?
מה לפי דעתך הורה השו"ע לזקנות של צפת שגדלו תבלינים בחלון?
גם מי שפוסק ששביתת הארץ מדרבנן בוחר איזו פסיקה של נוחות!!!
לא ברור מניין הודאות שזה ממש מנהג אם רבי יהודה הנשיא ביקש לבטל שביעית והביא דרשה מפורשת. (רמב"ם אינו מסביר את הדרשה כרש"י ופי פירושו את הדרשה אין שביעית בזמן הזה)","217","","3634","True","True","False","","286","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34755","34751","זה קורה לרוב","21/05/14 19:55","כא אייר","תשע"ד","19:55","דוד כוכב","הרי"ף והטור לא מביאים את ההלכות שאינן נוהגות בזמן הזה, וכיון שהם היו בחו"ל הם לא הרחיבו בהלכות התלויות בארץ. השו"ע שכתב את סימניו על פי סדר הטור נמשך בזה במידה מסויימת אחר הטור.
ראה בשו"ת של בעל השו"ע - שו"ת אבקת רוכל, תמצא איזכורים רבים ופסקים אודות השמיטה שבהחלט היתה נוהגת בימיו.
מי שפוסק ששביתת הארץ מדרבנן אינו פוסק כך מטעמי נוחות חלילה וחס, אלא משום שזו השיטה העיקרית, של הפוסקים העיקריים, וכך דעת רבי יהודה הנשיא עורך המשנה שהלכה כמותו מחברו.
רבי יהודה הנשיא לא ביקש לבטל שביעית חלילה, אלא רק את בית שאן, להיותה מחוץ לגבולות שנוהגים בה מצוות התלויות בארץ לדעתו.","125","","3634","True","True","False","","112","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34757","34754","בעניננו אין הבדל","21/05/14 20:20","כא אייר","תשע"ד","20:20","דוד כוכב","בתורה מוזכרת גם שביעית באופן ברור, ובאופן מיוחד היא מוזכרת כסיבה לקללות המחרידות שקראנו בשבת שעברה.
שביעית אכן בזמן הזה מדרבנן, אבל לא ניתן להתעלם ממנה כשם שאין מי שמבקש לאכול עוף מבושל בחלב האסור מדרבנן (למרות שבזה דוקא היה תנא יחידאה שהיה מתיר).
שביעית נוהגת היום, כמופיע בספרי כל הפוסקים העוסקים במצוות הארץ.
לא הזכרתי קשר בין הלבנת פנים לרציחה. רק הראתי שהלכות אינן בטלות גם אם אינן מוזכרות בשו"ע אלא 'רק' ברמב"ם, בשאר פוסקים, בגמרא ובמקרא.
איסור הלבנת פנים מופיע בהלכות דעות ברמב"ם? גם איסורי שביעית מופיעים לכל פרטיהם ברמב"ם בהלכות שמיטה ויובל על י"ג פרקיו.
השו"ע מלא בהשמטות, חלקם הביא הרמ"א, חלק נוסף באר הגולה, חלק נוסף נושאי הכלים, ותמיד מוצאים עוד. ספר שמירת הלשון לחפץ חיים מלא בהלכות שאינן בשו"ע, האם הן אינן נוהגות בזמן הזה?","125","","3634","True","True","False","","132","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34779","34755","לא לגמרי מדויק. בירור השיטות אינו פשוט","22/05/14 00:40","כב אייר","תשע"ד","00:40","קותי","לדוגמא,
האם לפי רש"י במשנה שלנו ד"ה לשמיטין וליובלות מדובר בשמיטה בזמן הזה או בחיוב הבסיסי מהתורה לנהוג שמיטה? ובזמן הזה המשנה הזאת לא דנה.","217","","3633","True","True","False","","208","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34777","34757","מדוע מלכתחילה לומר שחסר משהו?","22/05/14 00:24","כב אייר","תשע"ד","00:24","קותי","מי שרוצה להוסיף אומר שחסר.
אני לא מתנגד לכך שיוסיפו אבל צריך להיות ברור שההוספה איננה במקור
ועוצמתה בהתאם.
זאת תופעה שכיחה. ביטלו את הטבילה לבעל קרי והנה החזירו אותה בדלת האחורית .
כלומר ביטלו את הביטול.
לגבי העונש החמור על ביטול שביעית דאורייתא זה לא נובע מחומרת העבירה זה נובע מזה שהקב"ה ציווה ברכתו בשנה השישית וראו זאת בעינים ובכל זאת עיבדו את האדמה בשביעית . מי שנוהג כך הוא מבעט ואין פלא שהעונש הוא עצום. ואין לזה כל קשר לשביעית בזמן הזה. (אל תביא לי את סיפורי הניסים שספרו לפני השביעית הקודמת כי זה לא שכנע אף תושב בני ברק להפוך לחקלאי....)
אם פרופסור באוניברסיטה היה אומר "השו"ע מלא בהשמטות" בודאי שהיית יוצא נגדו ככופר ומומר להכעיס. במקום לטעון טענה במעמד צד אחד עדיף לעיין בשאלה מדוע באמת הושמט עניין זה או אחר אולי יש טעם וסיבה הלכתיים הגיוניים ומשכנעים. אם מתחילים בטענה שחסר אז אפשר להוסיף מה רוצים.
אף אחד אינו טוען שהלכות בטלות . ההלכה בעינה עומדת והתנאים לקיומה גם הם חלק מההלכה ולכן ישנן הלכות ומצוות שאינן חלות בתנאים מסויימים לפי גדרי ההלכה ולא מחוץ לגדרי ההלכה.","217","","3633","True","True","False","","233","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34775","34774","תוספת לדברי","21/05/14 23:46","כא אייר","תשע"ד","23:46","חשיבה ישרה","בשל מגבלת מקום לא יכולתי להוסיף את הציטוטים הבאים מתוך מאמרו של הרב גוטל והרי הם לפניכם:
לטובת הקורא הסלקטיבי אצטט מספר דברים ממאמרו של הרב גוטל:
א.
נתונים עובדתיים: בשמיטה אשתקד (תשס"א) הוקמו חוות חקלאיות על שטח של כ-50,000 דונם בעבר הירדן המזרחי, זאת משום שהגידול שם זול משמעותית מאשר בארץ. אותן חוות לא נסגרו בתום השמיטה, והן מתחרות בחקלאות היהודית בארץ.
(הערה שלי: כלומר, פיצוי החלקאי על הפסד שנה אינה העניין כאן, שכן אנו נתונים במערכת שווקים מודרנית כלל עולמית ואי שיווק סחורה למשך עונה אחת גורם להפסד שווקים שאינו מסתכם בשנה אחת אלא משפיע כל מכלול השנים כולן.)
ב.
לקראת שמיטת תשס"ח, שב והביע זעקה זו החקלאי, איש קיבוץ שעלבים, מר משה אורן:
... לקראת שנת השמיטה תשס"ח בעוד שנה, "פרדוקס הסנדוויץ'" לפנינו. ב"ה התרבו החקלאים אשר רוצים לקיים את השמיטה... יישובים שתופיים וחקלאי מושבים וגם חקלאים פרטיים... התרבו במקביל צרכנים מהעיר ומהכפר אשר רוצים לשמור על שמיטה כהלכתה. לכאורה ריבוי מבקשי תוצרת כשרה היה צריך לפעול לטובתנו, אך הם מצאו להם פתרון הלכתי מצויין - קבלת תוצרת של גויים מהארץ ומחו"ל. ואני החקלאי הרוצה לשמור שמיטה ושומרה מתוך קשיים, נותרתי ללא פתרון עבור התוצרת אשר גידלתי אליבא דהלכתא ושעליה חלה קדושת שביעית לכל הדעות. המאפיות אינן מוכנות לקבל חיטה אשר צמחה בשדה לפי שינוי מחזור זרעים אשר מרן החזון איש התיר.
ג.
אגב כך, לא למותר לציין כי אותם שסבורים כי באימוצם את דרך החזון איש הם נוהגים חומרה, אינם נותנים דעתם למיקבץ רב של 'קולות', חלקן מפליגות ביותר, אותן התיר החזון איש. למען הסר ולו גם בדל של ספק, וודאי כדאי הוא החזון איש לסמוך עליו ולא רק בשעת הדחק ומיותר לומר שכתפיו מספיקות לשאת עליהן את הכרעותיו. ובכל זאת, עובדה היא שהחזון איש, בשל גישתו השוללת את 'היתר המכירה' מזה ועידודו את החקלאות הארצישראלית מזה, חיפש ותר ומיצה כל סדק וכל פירצה, על מנת לאפשר את המשך קיומה של החקלאות היהודית בארץ ישראל, גם בשנת שמיטה.","219","","3634","True","True","False","","133","37.142.145.58","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34780","34777","כל דבריך פה אינם ברורים","22/05/14 01:20","כב אייר","תשע"ד","01:20","דוד כוכב","לא מדובר בהוספה ולא בחוסר. מצוות שביעית קיימת מדרבנן ואין לדין בושש ככל שאר מצוות דרבנן. לא ברור על מה אתה מנסה לקרא תיגר.
לא החזירו את הטבילה בדלת האחורית. מאז ביטולה היא היתה תמיד מידת חסידות ורק ליחידים. וכך כתב הרמב"ם בתשובה.
חומרת שביעית אינה תלויה במידת גילוי הפנים שבברכת וצויתי את ברכתי.
אדרבה, אמר ריש לקיש במסכת שבת דף לא ע"א: "מאי דכתיב והיה אמונת עתיך... אמונת - זה סדר זרעים", נחוצה אמונה רבה לקיים את סדר זרעים. וגם אם כבר נתקיים: (דברים כח, לח) זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה, עדיין אין ערובה לשובע בשנתיים הקרובות, שמא יתקיים גם סוף הפסוק: וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה. גם עיקר ברכת (ויקרא כה, כא) וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים, נתקיימה באופן המוזכר שני פסוקים לפני כן: (ויקרא כה, יט) וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע, ופירש רש"י: "ואכלתם לשבע - אף בתוך המעים תהא בו ברכה". השילוש הוא באיכות ובשובע, לאו דוקא בכמות.
כדי לטעון שיש באמירה כלשהי על השו"ע משום כפירה, צריך להיות פתי. וכדי לומר שאין השו"ע מלא בהשמטות צריך להיות בּוּר גדול בשו"ע. מרביתם של הגהות הרמ"א הם השמטות של השו"ע, חלקם אף מוזכרות בב"י אלא שהשו"ע לא מצא לנכון לכותבם, ולא משום שאינו מסכים עמם אלא משום הקיצור. ראה את הערת הרמ"א בסוף אותו הסימן שבו הזכיר השו"ע בקיצור את דין שביעית בקרקע, בשו"ע יו"ד סימן שלא: "הגה: הרב המחבר הזה השמיט כל דיני מעשר עני שכתב הטור, שיש ללמוד מהם הרבה דיני צדקה הנוהגים האידנא...".
אין מקום לחפש טעם לכל השמטות השו"ע. חלקם מצוים בספרים שהוא לא ראם. חלקם הם בנושאים שבעל הטורים לא סידרם בטוריו.
ככלל, על פסיקה מתוך השו"ע לבדו אמרו במסכת סוטה דף כב ע"א: "התנאים מבלי עולם". לא ניתן לפסוק דין מבלי להבין את טעמו ואת מקורו. קל וחומר שלא ניתן לטעון על דין שאינו מופיע בשו"ע שאינו להלכה מבלי שיהיה מבואר מתוך דברי הב"י שאכן אין הלכה כדין זה. הב"י ביאר את מקורות הדינים ואת ההלכה. ורק לאחר מכן סיכמם בקיצור בשו"ע.","125","","3633","True","True","False","","170","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34781","34779","השיטות בשביעית מופיעות בסוגיות אחרות","22/05/14 01:38","כב אייר","תשע"ד","01:38","דוד כוכב","האם ראית אי פעם שיטה שאין שביעית נוהגת?
ראה את האיזכור הכיצד קיימו שביעית למעשה, במסכת פסחים דף נא ע"ב: "...ונטל ספיחי כרוב [רש"י: בשביעית], ואכל ונתן לי. ואמר לי: בני, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל... דתניא, רבי שמעון אומר: כל הספיחים אסורין, חוץ מספיחי כרוב".
ואם סבור אתה שאין חומרה רבה בתקנות חכמים ובשביעית דרבנן, ראה בבראשית רבה פרשת וישלח פרשה עט, ו: "רבי שמעון בן יוחאי... עבר בהדא בקעת דבית נטופא חמא חד בר נש קאים ומלקט ספיחי שביעית, אמר לו ולא ספיחי שביעית הן?! א"ל ולא אתה הוא שהתרת?! לא כך תנינן רבי שמעון אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהם בירקות שדה! אמר לו והלא חבירי חולקים עלי! פרצת גדירן של חכמים ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה".
דברי רש"י במסכת ראש השנה דף ב ע"א: "לשמיטין וליובלות - משנכנס תשרי אסור לחרוש ולזרוע מן התורה", פירושם שדין שביעית שמהתורה הוא מראש השנה. אבל גם דין שביעית שמדרבנן הוא מראש השנה. ויש גם איסורים נוספים של תוספת שביעית.","125","","3633","True","True","False","","182","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34785","34780","איני קורא תיגר על שום דבר ועניין","22/05/14 06:20","כב אייר","תשע"ד","06:20","קותי","אני גר בבני ברק קונה בבני ברק ואין לי כל בעיה עם השמיטה
אני רוצה להבין את המנגנון ההלכתי
בדיוק כפי שאני רוצה להבין את המנגנון ההלכתי של כיבוד אב ואם כי אי אפשר ללכת ולשאול כל דבר כי ישנן דקויות שונות שצריך להחליט לגביהם במקום.
אותו הדבר לגבי ענייני לשון הרע ורכילות שכפי שאמרת לא זכה להתייחסות בשולחן ערוך
וכן גופי תורה נוספים.
אני רואה שהכעסתי אותך אז אני מתנצל","217","","3633","True","True","False","","230","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34782","34781","אין חולק שקיימו שביעית למעשה","22/05/14 02:32","כב אייר","תשע"ד","02:32","קותי","כמו שקיימו שמיטת כספים בעזרת פרוזבול
והיום מקיימים מצוות שביתת הארץ ע"י היתר מכירה.
אני רציתי רק פשט ברש"י האם הוא סובר שהמשנה מדברת על דאורייתא בלבד וזאת כוונת המשנה גם בזמן הזה או שמתייחס רק לדין הבסיסי
תוספת ה-אבל... זה שלך . זכותך להוסיף אבל זכותי לומר שזה לא נאמר ברש"י","217","","3633","True","True","False","","237","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34786","34782","זה פשט הכרחי ברש"י","22/05/14 08:12","כב אייר","תשע"ד","08:12","דוד כוכב","כפי שראינו, חז"ל קיימו שביעית בכך שנמנעו מאכילת איסורי ספיחים למשל, הם לא עקפו את האיסור. ופרוזבול שאני - "שהתקין הלל הזקן, {משום} שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה" (מסכת גיטין דף לו ע"א). וגם זה לא תמיד, כי אם אין ללוה קרקע אין כותבין פרוזבול. וראה במסכת גיטין דף לז ע"א במעשה בקריביה דר' אסי, שפעמים שמטו חוב ולא תמיד היה פרוזבול.
ואודות פירוש דברי רש"י,
ראה במסכת עבודה זרה דף נ ע"ב: "ומשקין אותן עד ר"ה; עד ר"ה אִין, בשביעית לא".
ופירש שם רש"י: "עד ראש השנה - של ערב שביעית אף על פי שעבודת האילן אסור שלשים יום לפני ראש השנה הכא שרי שלא ימותו הנטיעות דהנך שלשים יום מדרבנן הן והכא לא גזור".
זו שיטת רש"י, ולזה הוא רומז באומרו במשנתנו "משנכנס תשרי אסור לחרוש ולזרוע מן התורה", כי מדרבנן אסור כבר לפני כן.
אבל כל דיני שביעית שמהתורה מתחילים מר"ה, גם בזמן היותם מדרבנן הם מתחילים באותו זמן, "כל דתקון רבנן - כעין דאורייתא תקון". ראה ברמב"ם בהלכה שצוינה במשנה בעין משפט, לא תמצא הבדל בדין זה בין שביעית מהתורה לשל דבריהם. ולא ניתן לפרש ברש"י שחולק על כך ושכוונתו שאין א' בתשרי ר"ה לשביעית דרבנן, וכי מתי אם כן ר"ה לשביעית דרבנן?","125","","3633","True","True","False","","101","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34789","34786","ולמה לא נאמר שאסור מן התורה גם בזמן הזה?","22/05/14 08:48","כב אייר","תשע"ד","08:48","קותי","כמדומני שזה לא דרבנן רגיל זה דרבנן שהוא מדאורייתא.","217","","3633","True","True","False","","237","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34825","34786","הנה הכסף משנה סובר","23/05/14 09:37","כג אייר","תשע"ד","09:37","קותי","כסף משנה הלכות שמיטה ויובל פרק ט
[ב] אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה וכו' עד כדי שלא תשתכח וכו'. בפרק השולח גיטין (דף ל"ו) וכרבי ונראה מדברי רבינו שמפרש שמה שאמרו שם בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ליובל קרי משמט קרקע שהרי שדות חוזרות לבעלים וכמו שכתב בספ"י אבל שמיטת קרקע אף בזמן הזה נוהגת מן התורה:
כסף משנה הלכות שמיטה ויובל פרק י
ומה שכתב חוץ משביעית בארץ וכו'. לא קאי אלא לשמטת כספים דאילו שביעית בארץ אף בזמן הזה הוא מה"ת כמו שכתבתי ברפ"ט:
כמדומני שיש עוד
קשה לקבל ששולחן ערוך אינו ערוך אלא חסר","217","","3632","True","True","False","","246","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34798","34789","לא הבנתי","22/05/14 10:09","כב אייר","תשע"ד","10:09","דוד כוכב","י"א שבזה"ז שביעית דרבנן וי"א דאורייתא. מה זה דרבנן שהוא מדאורייתא? כל דרבנן רגיל הוא דאורייתא - לאו של "לא תסור".","125","","3633","True","True","False","","95","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34828","34825","כך מפרש הכסף משנה בדעת הרמב"ם","23/05/14 10:27","כג אייר","תשע"ד","10:27","דוד כוכב","לא הבנתי מה החידוש בדברי הכסף משנה. כבר הזכרנו שיש שיטה ששביעית בזמה"ז מהתורה, ויש שיטה שמדרבנן, ואין שיטה שמקילה יותר.
'ערוּך' פירושו 'מסודר', ואין פירושו 'שלם' - ההיפך של 'חסר'. ולא יתכן שהשו"ע יהיה שלם כי גזירת הגלות: "שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד" (מסכת שבת דף קלח ע"ב - קלט ע"א).
כבר הסכמת שדיני לשון הרע למשל לא כתובים בשו"ע. למה חזרת בך?","125","","3632","True","True","False","","160","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34832","34828","אין ספק שהדינים מן התורה","23/05/14 11:19","כג אייר","תשע"ד","11:19","קותי","השאלה האם הם חלים עכשיו מדאורייתא או מדרבנן ואולי תוקפם פחות מזה. ואם הם חלים מדאורייתא מדוע הושמטו.
לא לחינם הושמטו הלכות לשון הרע כי כבר השתבשו הדעות ואם ואין מוכיח גם שאר הדינים תוקפם חלש יותר .
התורה לא ניתנה בתוך וקום והמצוות אינן איזו מסכת פעילות חסרות פשר.
אם אין מוכיח ואין ! ,אין אותיות בולד מספיק גדולות להביע את דעתי בעניין.
אז ההגנה היחידה של המסכנים והמדוכאים זה חופש הביטוי ללא סייג כמובן אם מדובר בדברי אמת.","217","","3632","True","True","False","","270","109.64.145.93","0","34700","ראש השנה|יב ע"א",""),new Message("34833","34832","הלכה ששביעית בזה"ז מדרבנן","23/05/14 16:04","כג אייר","תשע"ד","16:04","דוד כוכב","תוקפם של איסורי לשון הרע לא נחלש כהוא זה. אין סיבה להמציא זאת.
חומרתם קיימת ביתר תוקף דוקא, כי "כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו", (ירושלמי יומא פרק א ה"א), וחורבן בית מקדשנו בעוון שנאת חינם היה. והגיע עת לבנותו, כי בא מועד.","125","","3632","True","True","False","","133","95.86.70.15","0","34700","ראש השנה|יב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);