var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34974;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","61"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","40"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34974","0","נא עזרתכם בסוגיה בפסחים","29/05/14 11:33","כט אייר","תשע"ד","11:33","אור חדש","ר' שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן
א"ל ניתני לי מר ספר יוחסין א"ל מהיכן את א"ל מלוד והיכן מותבך בנהרדעא א"ל אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא
כפייה וארצי א"ל ניתנייה בג' ירחי שקל קלא פתק ביה
א"ל ומה ברוריה דביתהו דר"מ ברתיה דר"ח בן תרדיון דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא מג' מאה רבוותא ואפ"ה לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין ואת אמרת בתלתא ירחי
כי שקיל ואזיל א"ל רבי מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו א"ל הואיל וצורבא מרבנן את תא ואימא לך לשמו ושלא לשמו פסולו בגופו ...
אמר רמי בר רב יודא א"ר מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמי' וכהה מאור עיניהם אמר מר זוטרא (דברי הימים א ח, לח) בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמלי דדרשא

נא תשובותיכם לשאלות הבאות:

א. למה התחזה ר' שמלאי לעם הארץ ולא נגלה מראש כ"צורבא מרבנן"?
ב. רש"י: אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו' - לדחוייה איכוון ל"א לפי שאינן מיוחסין:
לתרוץ הראשון של רש"י: למה הדיר ריו"ח לודים ונהרדעים מת"ת?
לתרוץ השני: מה טעם הוא זה שלא ללמדם תורה, ואם יגלו האמת מה רע בכך?
ג. מה יכול להיות באותה "ברייתא של דברי הימים" שאפי' ברוריה ש... לא יכלה לסיים לימודה בשלש שנים?
ד. רש"י " לא יצתה ידי חובתה - לא יכלה לשנותה בשלש שנים". למה ריו"ח השתמש במושג "חובה"?
ה. למה איבוד ספר יוחסין מביא לתשישות כח ואיבוד מאור עינים לת"ח?
תודה רבה מראש","458","","3643","True","True","False","","860","213.151.51.67","0","0","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35019","34974","ספר יוחסין","31/05/14 21:54","ב סיון","תשע"ד","21:54","דוד כוכב","א. הוא לא התחזה לע"ה.
ב. מלמדים רזים כאלו רק את מי שמוכיח שרצונו ללמוד זאת רב מאוד. אין זו הדרה מת"ת כי ניתן ללמוד דברים אחרים.
ג. מהיכן אתה?
ד. היא לא למדה מספיק כמתחייב. מצוות ידיעת התורה מחייבת לדעת כדבעי, אף שתמיד אפשר יותר, כדברי רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן במסכת עירובין דף נד ע"א: "מאי דכתיב נצר תאנה יאכל פריה, למה נמשלו דברי תורה כתאנה - מה תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים אף דברי תורה: כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם".
ה. כשלא יודעים את הטעם מגששים באפילה, והעוצמה לחדש מתוך הבנה פוחתת.","125","","3641","True","True","False","","173","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35085","34974","הנראה בעיניי","02/06/14 10:55","ד סיון","תשע"ד","10:55","אור חדש","לאור שאלותיי והדיון שהיה לי עם הרב דוד עלה בליבי ההסבר הבא:

נתחיל בשאלה ד':
ד. רש"י " לא יצתה ידי חובתה - לא יכלה לשנותה בשלש שנים". למה ריו"ח השתמש במושג "חובה"?
להלכה, חובת לימוד תורה לנשים מתקיים בשני עניינים- הלכה ומוסר, שניהם יכולים להדרש כאחד במסגרת דרשה בסגנון המקובל יותר בין עדות המזרח ושהמומחים הגדולים בו בדורות האחרונים היו הגר"ע יוסף (ראו ספרו ענף עץ אבות) והבן איש חי (ראו כאן)
דרשות אלו יוצרות עניין ומושכות ללימוד ההלכה ע"י סיפורים על אישים שונים והנהגותיהם, לעיתים המבוזה והטועה.
נראה שגם בזמן חז"ל היה מנהג כזה וכדוגמא המסופר על רב אשי בסנהדרין קב :
"רב אשי אוקי אשלשה מלכים אמר למחר נפתח בחברין אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה"
ה"פרסום" לדרשה שלמחורת הוא, שידרשו בגנותו של המלך מנשה, נראה שזה הביא הרבה אנשים לדרשה... (תחליף נאה לנהירת הנוצרים להוצאות פומביות להורג )
דרשות אלו א"כ היו מתובלות בהמון סיפורים ומשלים וכדברי מר זוטרא" (דברי הימים א ח, לח) בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמלי דדרשא"
אך העיקר בעיני הדורשים היה וודאי החלק התורני הלכתי שהצליחו להעביר לנשים וע"ה ע"י שמשכום בסיפוריהם היפים.
יוצא א"כ שברוריה לא הייתה חכמנית ות"ח מגדולי דורה אלא "רק" אשה טובה שהקפידה ללכת לכל הדרשות שדרשו הרבנים בסביבתה ואכן תוך שלש שנים כבר ידעה את כל הסיפורים המשלים והאגדות ונראה שבעקבות כך גם הפסיקה לבוא לשיעורים... (ייתכן שכך הבין ר' יוחנן בקשת ר' שמלאי?)
"ספר יוחסין" א"כ זה אוסף דרשות שיש בהן יסודות ההלכה הנצרכת לכל בת ישראל וכל ע"ה כאשר בין כל הלכה והלכה יש סיפורים ומשלים העוזרים להבנת והטמעת הדברים

גניזת "מדרשי יוחסין"
נראה שבדורו של ר' יוחנן שמסרו נפשם על לימוד התורה החלו הת"ח להתרשל מהוראת התורה לפשוטי העם כיוון שראו בכך ביטול תורה ושע"ה קולטים אולי בעיקר את הסיפורים (ולעיתים דווקא בתור לשון הרע על משפחות) ולא את ההלכה. כיוון שכך, כאשר הגיע ר' שמלאי לר' יוחנן וביקשו ש"יעשה לו דרשה" דחהו ר' יוחנן אך כיוון שהבחור כפהו נאלץ ר' יוחנן מתוקף חובתו כמורה הוראה לדור לדרוש לאותו בחור.
למה ר ' שמלאי אמר לר' יוחנן שהוא משני המקומות שידע שר' יוחנן לא מלמדם? ייתכן שהוא סבר שהחלטתו של ר 'יוחנן שלא ללמד ע"ה מאזורים מסויימים יש בה סכנה של דחייתם לגמרי מגבולות ההלכה וניסה לשכנע את ר' יוחנן לחזור בו מהחלטתו, נראה שהצליח בכך.

"אמר רמי בר רב יודא א"ר מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמי' וכהה מאור עיניהם "
מי שראה דרשותיו של רבינו יוסף חיים מבין מה איבדו הת"ח שעברו (כבר בימי ר' יוחנן) לדרשות ה"אשכנזיות" שעוסקות בהלכה לת"ח בלא תיבול האגדה לנשים וע"ה","458","","3639","True","True","False","","152","95.86.104.138","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35021","35019","אמממ","31/05/14 22:26","ב סיון","תשע"ד","22:26","אור חדש","א: אם רק אחרי שאלתו המפולפלת ריו"ח מזהה אותו כ"צורבא מרבנן" מסתבר שלפנ"כ הוא לא היה נראה כך (למרות שבזמנם ת"ח היו מצוינים בלבושם)
ב: האומנם מדובר ברזים?!? הרי זו תשובה לשאלה ג', עכ"פ מה אופי רזים אלו ומה שייכותם ל"יוחסין"? האם זה סודות עמוקים יותר מספרות ההיכלות ששרדה והגיע עד אלינו? בעצם זו היתה עיקר שאלתי, לכל חברי הפורום שאולי יש בהם הבקיאים בסרות ברייתות נעלמות שנמצאו מחדש וכד'. אפשר גם לנסות לנחש אבל שיהיה מבוסס על משהו...
ג: מטבריה ומושבי בירושלים, שניהם אמורים להיות קבילים על ריו"ח... וממילא נראה שגם עליך...
ד: כוונת שאלתי הייתה מה שייך חיוב לימוד תורה בנשים ועוד אם אכן מדובר ברזי תורה?
ה: אין השגות, מוסכם.","458","","3641","True","True","False","","135","87.68.35.163","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35027","35021","כולנו נהרדעים","31/05/14 23:30","ב סיון","תשע"ד","23:30","דוד כוכב","א. דברי רבי יוחנן בהמשך: "הואיל וצורבא מרבנן את" אין פירושם שרק עכשיו נתגלה לו הדבר. פירושם שהדבר שהוא עומד לענות לא היה נאמר אילולא היה ידוע לו (כבר לפני כן) שהוא ת"ח.
ב. כיון שאבד, מדוע סבור אתה שתוכל לקבל מידע אודותיו?
ג. אכן עלי קביל, אבל לדברי הגמרא תוכן הספר אבד גם ממני. כולנו בחזקת נהר-דעים עד שנהר-הדעה ישוב לנבוע ולפעפע כימי קדם.
ד. אין הכוונה שהיא חייבת ללמוד, אלא שמי שרוצה ללמוד כדי לדעת, חייב ללמוד שיעור מספיק.","125","","3641","True","True","False","","151","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35028","35027","מה לדעתך נוכל ללמוד מכל אותו מעשה?","31/05/14 23:42","ב סיון","תשע"ד","23:42","אור חדש","אם אין שום זכר או רמז לאותה "מגילת יוחסין" מה מטרת הבאת הדברים בגמרא?
מה מיוחד בנהרדעים ולודים שפסלם ומה פסול זה הקיים בנו לדבריך? אני רוצה לעשות תשובה...
ביקשתי רעיונות אפשריים באשר לתוכנו של אותו ספר שגנזוהו ובכך הביאו ל"כהות ראיה" לחכמים, מה לדעת חכמי הפורום יכול היה להיות תוכן זה שמצד אחד מאיר עיני חכמי ישראל ומאידך כדאי לגונזו (בשעה שרבים מרזי התורה רק הולכים ומתגלים), ואולם אינו ברשימת הדברים שגנזם חזקיה.","458","","3641","True","True","False","","132","87.68.35.163","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35041","35027","היכן מצאנו?","01/06/14 11:35","ג סיון","תשע"ד","11:35","אור חדש","היכן מצאנו עוד הקדמה ש"הואיל וצורבא מרבנן את" אענה לך על שאלה שממילא היתי עונה לך כי אני מכירך משכבר? מה טעם להקדמה זו?
בפשטות רק עכשיו ריו"ח גילה שלודי נהרדעי זה הינו ת"ח שראוי ללמדו ולא לזרוק עליו עפר.","458","","3640","True","True","False","","157","95.86.104.138","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35030","35028","מטרת הבאת הדברים בגמרא:","01/06/14 00:02","ג סיון","תשע"ד","00:02","דוד כוכב",""כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (מסכתות תענית דף ל ע"ב; ובבא בתרא דף ס ע"ב).
חשוב לדעת שיש דברים שעלינו לשוב ולהכיר.

ויש בסוגיה רמזים.
מדובר בסודות בדברי הימים. הוי אומר שהבנת התורה תלויה בהבנת מהלך ההסטוריה. והעדר הבנה הסטורית מהווה כהות ראייה כללי. התורה איננה ספר חוקים בלבד, היא שזורה במהלך תולדות ישראל.

בענין גניזת הדברים, סוגיית שכחת התורה בגלות נמצאת במסכת שבת דף קלח ע"ב. יש גם במסכת סוטה דף מח ע"א.
גילוי רזי תורה אינו רק מסימני הגאולה אלא הגאולה עצמה.","125","","3640","True","True","False","","148","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35035","35030","עדיין...","01/06/14 10:10","ג סיון","תשע"ד","10:10","אור חדש","בשתי הסוגיות מדובר על חולשת ה"גדולים" בהבנת דיני התורה (בסוגיה בשבת הדיון בענייני טומאה וטהרה) וכמליצתם הידועה שהדורות הולכים ופוחתים(הרב זצ"ל הדגיש שמדובר דווקא על גדולי הדור שהפער ביניהם לקודמיהם גדל, לעומת זאת שאר רבדי העם הולכים וגדלים ומתקרבים יחסית לגדוליהם, כך הוסבר שהלכתא כבתראי ואפילו כתלמיד במקום רבו).
בסיכום הסוגיה בשבת מובא בשם רשב"י שחלילה לחשוב שהתורה תשתכח מישראל (שהרי בכך יבוא חורבן לעולם), בזוהר מובא שרשב"י אמר על עצמו שהוא ידאג שהיא לא תשתכח- כנראה דיבר על הרובד של הסוד, שהוא הצליח להכניסו לצורת מדרש שניתן להעביר לתלמידים רבים.
רשימת ההפסדים שבאו בעקבות החורבן מופיעה כדבריך בסוף סוטה, אין שם זכר ללימודי ספר יוחסין...
להסברת ההסטוריה בראייה אלוקית קיבלנו את כל ספרות הנבואה שבאה אכן להסביר את הצורה שבה הקב"ה רואה את מהלך הדברים, יש גם הרבה מדרשים שמשלימים פרטים הסטוריים כך שהדברים יהיו יותר מובנים, לדבריך כל אלו היו צריכים להגנז? לאיזו מטרה בדיוק???
עשיתי לעצמי כלל בלימוד והוא שאם יש תרוץ שניתקל בהרבה סתירות ומצליח לתרצן כל פעם מחדש בתרוצים דחוקים אני לא מקבלו כהסבר אמיתי לשאלה, הכלל אצלי הוא "חריזה"- כל דבר נוסף צריך לחזק התרוץ ולא להפריכו.
כיוון שכך, לצערי אני נותר עם כל שאלותיי גם לאחר תשובותיך, אשמח לשמוע כיוונים אחרים,
תודה רבה","458","","3640","True","True","False","","150","95.86.104.138","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35048","35035","ביאור","01/06/14 13:48","ג סיון","תשע"ד","13:48","דוד כוכב","גם ספר יוחסין נעלם מהגדולים דוקא, רק הם שלמדוהו, וגם הגמרא בשבת עוסקת בשכחת הגמרא ממורי ההלכה, שאינם מוצאים הלכה ברורה במקום אחד.

הגמרא העוסקת בענין שכחת התורה במסכת סוטה דף מח ע"א:
"אמר רבי יוחנן: כל השותה בארבעה מיני זמר - מביא חמש פורעניות לעולם, שנאמר: הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם, והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו, מה כתיב אחריו? ...
והמונו צחה צמא - שגורמין לתורה שתשתכח מלומדיה".

ההסטוריה אינה באה רק להסביר כיצד הקב"ה רואה את מהלך הדברים.
ההסטוריה היא המהלך עצמו של תיקון העולם במלכותו.

לא הבנתי על איזה תירוץ או תירוצים אתה מדבר.","125","","3640","True","True","False","","131","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35051","35041","והיכן מצאנו?","01/06/14 14:06","ג סיון","תשע"ד","14:06","דוד כוכב","והיכן מצאנו עוד הקדמה ש"הואיל וצורבא מרבנן את" - אענה לך על שאלה זו כי גיליתי עכשיו שאתה ת"ח מכך ששאלת שאלה זו?
ולו היה זה הפירוש, למה לא לימדו עכשיו ספר יוחסין, והלא גילה שהוא צורבא מרבנן?
אין שום רמז להשערה שרק בשאלה זו גילה שהוא צורבא מרבנן.
ועוד, שצורבא מרבנן פירושו תלמיד חריף, ומשאלה זו אין ניכר אם זהו צורבא מרבנן או סתם תלמיד בעלמא.

באשר לשאלתך: מה טעם להקדמה זו?
התשובה היא שכיון שדחהו לפני כך בא עתה לנחמו, וכך ענה לו: אמנם אינך די ראוי לשנות ספר יוחסין, אבל עדין ראוי אתה ללמוד את הענין הבא, ואינך חלילה בכלל האיסור: "שלא יִשְׁנֶה אדם לתלמיד שאינו הגון" (מסכת מכות דף י ע"א).","125","","3640","True","True","False","","124","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35050","35048","השאלות שנותרו לאחר תרוצך","01/06/14 14:03","ג סיון","תשע"ד","14:03","אור חדש","א. למה התחזה ר' שמלאי לעם הארץ ולא נגלה מראש כ"צורבא מרבנן"?
מוכח שהתחפש מכך שר' יוחנן מגלה שהוא ת"ח לאחר שאלתו, אין שום יסוד או מקור אחר להסביר שאמירתו "הואיל וצורבא מרבנן את" מהווה פתיחה סתמית לתשובה לשאלה תמימה

ב. רש"י: אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו' - לדחוייה איכוון ל"א לפי שאינן מיוחסין:
לתרוץ הראשון של רש"י: למה הדיר ריו"ח לודים ונהרדעים או את ר' שמלאי במיוחד מת"ת?
"אין שונים" ו"לא נידונין" בדברי ריו"ח בפשטות לא מכוונים לענייני סוד, אילו היה מדובר בזה היה מצטט המשנה בחגיגה שנכונה לגבי כל תושבי כדוה"א

לתרוץ השני: מה טעם הוא זה שלא ללמדם תורה, ואם יגלו האמת מה רע בכך?
אוסיף תמיהה- להלכה אם הפסול מפורסם צריך לפרסמו עוד שלא יתחתנו כשרים עם פסולים אבל אם הפסול נטמע סובר ר' יוחנן שלא מגלים פסול זה ברבים

ג. מה יכול להיות באותה "ברייתא של דברי הימים" שאפי' ברוריה ש... לא יכלה לסיים לימודה בשלש שנים?
לא נראה לי שהתוכן הוא "הבנת התהליכים ההסטוריים שהם המפתח להבנת התורה" כיוון שיש ספרות ענפה שעוסקת בכך- כל ספרות הנבואה והרבה מספרות המדרשים
שאלתי היתה מכוונת לחכמי הפורום ובראשם אליך שכפי ששמתי לב בקיאים גם במקורות שאינם מוכרים ללומדי תורה מן השורה, חשבתי שאולי נתקלתם באיזכור לחכמה עמוקה וענפה זו (שצריך לפחות ג' שנים של לימוד להקיפה), לדעתי חכמה רבה כזו היתה אמורה להשאיר רושם בעולם הגם שעיקרה נגנז

ד. רש"י " לא יצתה ידי חובתה - לא יכלה לשנותה בשלש שנים". למה ריו"ח השתמש במושג "חובה"?
"חובה" אין פירושו "לא השלימה תלמודה"- שזה הביטוי הרגיל למי שלא השלים כל החומר שיש ללמוד. חובה הינו ביטוי הלכתי מחייב, שאלתי מה שייך גדר "חיוב" ת"ת באשה
ה. למה איבוד ספר יוחסין מביא לתשישות כח ואיבוד מאור עינים לת"ח?
כיוון שלא קיבלתי דבריך בג' שאלה זו במקומה עומדת.","458","","3640","True","True","False","","140","95.86.104.138","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35055","35051","למה לא דחהו מראש ממסכת חגיגה?","01/06/14 14:19","ג סיון","תשע"ד","14:19","אור חדש","לדבריך היה בדחייתו משום שהוא לודי פגיעה בכבודו שהיה צורך לנחמו אח"כ, היה יותר מתאים לו ר' יוחנן היה אומר שאינו מכיר בתלמיד זה שהגיע לגדר שמאפשר ללמדו ענייני סוד עמוקים כ"כ ובכך חוסך פגיעה בת"ח.
הסיבה שלא לימדו עתה היא מפני שכבר הסכים מקודם ללמדו עניין זה ורק אחרי הבקשה ה"חצופה" ללמדו ב"ג' ירחי" חזר בו מהסכמה זו, העובדה שהתברר עתה כת"ח לא משנה ממילא את החלטתו שלא ללמדו ענייני "יוחסין"

מה לגבי שאר השאלות?","458","","3640","True","True","False","","118","95.86.104.138","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35057","35055","כי לא נתבקש לזה","01/06/14 14:27","ג סיון","תשע"ד","14:27","דוד כוכב","לא היתה פה פגיעה בת"ח, אלא חולשת הדעת על שלא זכה למה שחפץ.
מה שכתבת שיותר מתאים היה, לזה רמז לו רבי יוחנן. כך דרכו לומר את הדברים ואינך יכול לבקש שחז"ל יאמרו את הדברים באופן שאתה רגיל לבטאם.

לגבי שאר השאלות, נסה שוב לראות את התשובות במגמה לקבל אותן, וכתוב אם יש עליהן קושיות.","125","","3640","True","True","False","","115","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35062","35057","הבחנת בשלב האמצעי?","01/06/14 15:29","ג סיון","תשע"ד","15:29","אור חדש","כפי שכתבתי ר' יוחנן הסכים ללמדו אחרי ש"אכפיה וארציה".
נראה א"כ שהתנגדותו המקורית של ר' יוחנן לא היתה מסיבה אמתית של אי התאמת התוכן העמוק לתלמיד זה שהרי זה שיש ביכולתו של התלמיד לרצות הרב ואף לכפותו לא הופך אותו לתלמיד ראוי לסודות התורה. נשמע אם כן שהסיבה הייתה שר' יוחנן אכן דחהו במילי בעלמה ולא היתה שום מניעה מללמדו ענייני "יוחסין" אלו.
על כן דבריך שמנסים לכוון את הכל לעולם הסוד הנעלם לא מסתדרים לי עם מהלך הסוגיה.","458","","3640","True","True","False","","137","95.86.104.138","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35079","35062","לא בהכרח","02/06/14 02:21","ד סיון","תשע"ד","02:21","דוד כוכב","ודאי שהתנגדותו של רבי יוחנן היתה מסיבה אמיתית. ואילו היה מאן דהו עושה מעשה שלא מסיבה אמיתית, וכי הגמרא היתה מביאה את זה?

תלמיד (ולא תלמיד בלבד) יכול להפעיל לחץ ולהתחנן. זה יכול לעזור כאשר המצב גבולי וההתנגדות חלשה יחסית. תדע, שהלשון הוא: "כפייה וארצי", כלומר שנתרצה - לא שהוכרח.


ספר בניהו בן יהוידע על פסחים דף סב/ב:
"דף ס"ב ע"ב שקל קלא פתק ביה. י"ל למה השליך עליו קלא יגער בו ויצא, ועוד למה קלא ולא דבר אחר, ועוד מה חטא בזה שחשב שיוכל ללמוד בג' חדשים. ונראה לי בס"ד דמדבריו אלו שחשב שיוכל ללמוד דבר עמוק כזה בשלשה חדשים דן אותו שהוא גס רוח, ולכן חזר בו ואמר שאין ראוי זה ללמדו כיון שנראה בו גסות רוח, וכדי להודיעו טעם שחזר בו ואינו רוצה ללמדו אחר שכבר נתרצה ללמדו, לכך שקל קלא פתק ביה, כי ענוה מספרה קל"א, לומר לו על אשר לא ראיתי בך מדת ענוה לכך אין אני מלמדך. גם רמז לו בקלא על הענוה, כי קלא הוא עפר ובענוים נאמר ונפשי כעפר לכל תהיה".

חשוקי חמד פסחים דף סב ע"ב:
"כתב העיון יעקב (ד"ה ניתני) בירושלמי איתא ניתני מר אגדתא, אמר ליה אין שונין אגדתא לא לבבלים ולא לדרומי לפי שהן גסי רוח, ומיעוטי תורה, עכ"ל. וביאר העיון יעקב שלפי שהם גסי רוח לכך הם מיעוטי תורה, כי סימן לגסי רוח, עניות דתורה. ולכך אין למידין עמהם אגדה, כי מתוך שאומרים דברי אגדה חולקים להם כבוד, [כפירוש רש"י במסכת בבא בתרא (דף י ע"א) כבוד ינחלו ופרש"י מתוך שהם דרשנים ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם], ולא נאה לבעלי גסות הרוח הכבוד... ויתכן דגם "דברי הימים" צריכים להדרש, והם דברי אגדה כדאיתא במגילה (דף יא ע"א ובסנהדרין (דף יט ע"ב) לכן לא רצה ללמוד עמו, עכ"ל".

מהרש"א חידושי אגדות מסכת פסחים דף סב ע"ב:
"מיום שנגנז ספר יוחסין כו' לא נתנו טעם למה נגנז ספר יוחסין ואפשר מטעם שאמרו בפרק י' יוחסין דישבו ובדקו אחרי משפחות וכיון שהגיעו לסכנה פירשו ופרש"י שהגיעו לפסול בעלי זרועות ויהרגום מזה ראוי (הכא) לגונזו ומסרום החכמים לתלמידיהם בע"פ פ"א בשבוע כדאמרינן התם והיינו דקאמר הכא תשש כחן של חכמים כו' היינו להודיע כולם בע"פ ודו"ק".","125","","3639","True","True","False","","152","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35083","35079","יישר כח על הבאת הדברים המחכימים","02/06/14 10:10","ד סיון","תשע"ד","10:10","אור חדש","סיכום ביניים:
ספר יוחסין כנראה אין לו שייכות לרזי התורה אלא לענייני אגדה רגילים ונפוצים, הסכנה שבתחום דרשות אלו היא שזה עלול "להביא לסכנה מצד בעלי הזרוע" שדורשים על משפחותיהם את סודותיהם שפסולים הם.
עדיין למה זה מביא ל"כהות עינים" לחכמים?

לפני שגילה ריו"ח שבתלמידו יש גסות רוח הוא דחהו רק מצד מקום מושבו וע"כ לא רצה ללמדו ענייני יוחסין, לאחר שכפהו התלמיד התרצה כיוון שהסיבה הנ"ל אינה אמיתית ונכונה בהכרח לכל תושב הדרום או בבל או לוד ונהרדעה, לאחר שהתלמיד הוכיח שהפגם קיים בו ריו"ח חזר בו מהסכמתו ללמדו.

ראה כאן מהו תלמיד שאינו הגון ומה לא מלמדים אותו (אומנם לא כדברי הירושלמי אבל מבוסס דיו בחז"ל, ייתכן כמובן שר' יוחנן סבר כירושלמי שזה דווקא בענייני אגדה)
שאלה: לאור הנ"ל למה לדעתך התייחס לשאלתו בענייני קרבן פסח, ועוד לאחר שגילה שהוא צורבא, הרי גסות רוח בת"ח חמורה מאשר בסתם לודי מהשורה?","458","","3639","True","True","False","","131","95.86.104.138","0","34974","פסחים|סב ע"ב",""),new Message("35098","35083","הבהרות","02/06/14 13:07","ד סיון","תשע"ד","13:07","דוד כוכב","גם דברי אגדה רגילים ונפוצים יש להם שייכות לרזי התורה, אך באופן מוסתר.
ענין סכנת בעלי זרוע ועניין גסות הרוח הם שני עניינים שונים ואלו שני פירושים נוספים לענין ספר יוחסין. פירוש המהרש"א הוא כל"א שברש"י.
יש קשר בין מקום המושב לבין נוהג אנשי המקום וגסות הרוח. כמו שגם אמרו על אנשי פומבדיתא.","125","","3639","True","True","False","","176","95.86.70.15","0","34974","פסחים|סב ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82910);