var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35172;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35172","0","לכך מאריך בשופר","04/06/14 23:28","ו סיון","תשע&quot;ד","23:28","דוד כוכב","למה לא תירצו שמאריך בשופר כשיעור תקיעה, ואילו ההד מופיע ומבלבל לפני ששמע כשיעור?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=27346'>על כך כאן</a>.<br /><br /><br /><span class='lightYellow'>ואגב,<br />&quot;זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע! - לכך מאריך בשופר&quot;.<br /><br />אמנם כתב רש&quot;י: &quot;לכך מאריך בשופר - תירוצא הוא&quot;.<br />אבל הדברים מופיעים דוקא בדף היומי של יום מתן תורה, ואי אפשר להמלט ממשמעות נוספת: &quot;לכך מאריך בשופר&quot; - וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד (שמות יט, יט).</span>","125","","3618","True","True","False","","902","95.86.70.15","0","0","ראש השנה|כז ע&quot;א",""),new Message("35225","35172","תגובת מאירקה15 ברוטר אברכים","06/06/14 13:07","ח סיון","תשע&quot;ד","13:07","דוד כוכב","<b>מה ההבדל בין סתימת המשנה בנוגע לפיו מצופה זהב לסתימתה בצורך להאריך בשופר?  </b> <br /><br />  	ובפשטות לא באה המשנה אלא להשמיענו כיצד היו תוקעין בהר הבית ולכן לא חשה להאריך<br /><br />וגם הראשונים לא הקשו על המשנה של שופר מאריך<br />שהרי להרמב&quot;ן ודעימיה היה פשוט מתחילת הסוגיא שמדובר שיש שיעור בהארכת השופר(דאל&quot;כ פשוט שלא יצא,והגמ' דנה אם חלק התקיעה שלא היה בכשרות פוסל)<br />ולכן שאל הרמב&quot;ן אולי המשנה של התוקע לתוך הבור עוסקת בשלא שמע שיעור תקיעה (ותרץ ע&quot;פ המציאות שברור לגמ' שיכול לשמוע ועפ&quot;י הדיוק מ'שמע קול הברה' שמיירי אפילו בקול הברה כ&quot;ש)<br /><br />ואילו לרא&quot;ש(בתוספותיו בדף כח) ולטור היה פשוט מתחילת הסוגיא שמדובר שאין שיעור תקיעה בהארכת השופר(ולו היה שיעור פשיטא דיצא אפילו למסקנת הגמ')<br />ואדרבא מקושיית הגמ' מהתוקע לתוך הבור מוכיח הרא&quot;ש את שיטתו שספק הגמ' היה האם די במקצת תקיעה בכשרות<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>תגובתי:</b></span><br />	<br /><b>לשון פיו, משמעו במקום הנחת פיו  </b> <br /><br />  	וכל שהוא מופלג מעט הוי נוי בעלמא. כך הסברה הפשוטה כמסקנת הגמרא, ולא היה למשנה להאריך בזה.<br />ואם לא רצתה המשנה להאריך פה בשיעור הארכת השופר, היה לה להאריך במקום אחר. שכן אין זה פשוט כלל שאין די לשמוע כלשהו מתוך תקיעה כשירה, שהרי כך הבינה הגמרא לקמן בדף כח ע&quot;א &quot;למימרא דסבר רבה: שמע סוף תקיעה בלא תחילת תקיעה - יצא&quot;, ובהמשך: &quot;תא שמע: התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס, אם קול שופר שמע - יצא, ואם קול הברה שמע - לא יצא. ואמאי? ליפוק בתחילת תקיעה מקמי דליערבב קלא!&quot;, ושם מיירי שאין שיעור בתחילה, כמו שרואים שההד בטווח מרחק כזה הוא הרבה יותר קצר מאשר חצי של ט' קולות. וזה כ&quot;ש בשם הרא&quot;ש.<br /><br />ואמנם בחידושי הר&quot;ן פירש לפי הסוגיה &quot;דקים להו דאיכא שיעור תקיעה מקמי דלערבב קלא&quot;, אך זה לכאורה צ&quot;ע במציאות, וגם הרמב&quot;ן כתב לכל הפחות בדרך שאלה &quot;ודילמא לית בה שיעור מיקמי ערבוב&quot;, והוא לא תירץ כר&quot;ן.","125","","3616","True","True","False","","133","95.86.70.15","0","35172","ראש השנה|כז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);