var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35340;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35340","0","משום שבות, מגלא או סכינא?","10/06/14 09:58","יב סיון","תשע&quot;ד","09:58","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b>אין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה: משום שבות מגלא לא תעשה סכינא</b></span><br /><br /><br />מי שיעיין ברי&quot;ף, יראה שהוא קובע ההיפך; מום שבות - סכינא, ומשום לא תעשה - מגלא.<br />כמוהו נראה גם בפירוש הר&quot;ן שם, ועל הדף שלנו - אצל רבינו חננאל.<br /><br /><br />ואף הרמב&quot;ם החזיק כמוהם, שכך כתב בפירושו למשנתנו:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>קד ד'כרנא לך אן יום טוב הו עשה ולא תעשה, לאן קולה שבתון מצות עשה, וקולה וכל מלאכה לא תעשו לא תעשה, ושופר מצות עשה פקט, ואלאצל ענדנא לא אתי עשה דחי לא תעשה ועשה. <u>ודבר שהוא משום שבות, מת'ל אן יקטעה בסכין</u>.</b></span><br /><br />תרגום חופשי:<br /><br />כבר הזכרנו לך כי יום טוב, הוא עשה ולא תעשה, שכן אמר ה' <i>שבתון </i>- מצוות עשה, וכן אמר <i>וכל מלאכה לא תעשו</i> - לא תעשה.<br />ושופר הוא מצוות עשה בלבד, והעיקר (הכלל) אצלנו הוא כי לא בא עשה ודוחה לא תעשה ועשה. <u>ודבר שהוא משום שבות - כגון שיחתוך אותו בסכין</u>.<br /><br /><br />מצד שני, בכל כתבי היד שבדקתי היום, ניו יורק, לונדון ורומא, כתוב כפי שמודפס בגמרות שלנו.<br />ונלע&quot;ד שגרסה שונה עמדה בפניהם, ואולי יש כאן הבדל גרסאות בין ארצות אירופה וארצות המזרח, וצריך עיון.","107","","3611","True","True","False","","888","195.200.205.133","0","0","ראש השנה|לג ע&quot;א",""),new Message("35347","35340","מקור להשוואה","10/06/14 10:45","יב סיון","תשע&quot;ד","10:45","אור חדש","לשימוש במגלא ראה בבבא בתרא לג ע&quot;ב:<br /> &quot;האי מאן דנקיט <b>מגלא</b> ותובליא ואמר איזיל איגדריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי מהימן (אלמא) לא חציף איניש ד<b>גזר דיקלא</b> דלאו דיליה&quot;<br />רש&quot;י שם:<br /><b>מגלא ותובילא</b> - כלי גודרי תמרים <b>המגל לגדור</b> ותובילא חבל לעלות לדקל מרוב גובהו וי&quot;מ תובילא סל לקבל פירות:<br /><br />אך ראה בשאר הראשונים עוד הסברים (וגרסאות) רבים לשימוש ב<b>מגלא</b> ותובילא זה, נראה שכתוצאה מכך משתנה הקביעה אם ה<b>דרך </b>לחתוך עצים או קרניים זה בסכין או במגלא<br />מרתק יהיה לחקור אם הפרשנות של הראשונים בב&quot;ב הושפעה מהגרסא בר&quot;ה או להפך","458","","3611","True","True","False","","142","31.44.139.151","0","35340","ראש השנה|לג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);