var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35461;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35461","0","מי יבנה הבית? (מתוקן)","16/06/14 16:20","יח סיון","תשע&quot;ד","16:20","אור חדש","(תודה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=35314'>לרב דוד</a> כוכב ול<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=35302'>חננאל</a> שסייעו בתיקון הדברים)<br /><b>רש&quot;י:</b><br />.<span class='bordeaux'><b>..ואם תאמר היכי משכחת לה דאיבני בחמיסר בי''ט ודאיבני בליליא והא קיימא לן במסכת שבועות (דף טו:) דאין בנין בהמ''ק לא בי''ט ולא בלילה הני מילי בנין בידי אדם אבל בנין העתיד לבא בידי שמים הוא:</b></span><br /><b>וכן פירש בסוכה מא</b><br /><b>אי נמי.</b> דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה והיא היא ואי קשיא דבלילה אינו נבנה דקי''ל בשבועות (דף טו:) דאין בנין בית המקדש בלילה דכתיב וביום הקים ולא בחמיסר שהוא י''ט דקי''ל בשבועות (שם) דאין בנין ב''ה דוחה י''ט <b>ה''מ בנין הבנוי בידי אדם אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים שנא' (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך:</b><br /><br />יש לדעת שפרוייקט השו&quot;ת לא מצא בספרות חז&quot;ל את דרשתו של רש&quot;י <b>כלשונה</b>, אבל כן מצא דרשות שמשמעותן שיש בית בנוי בשמים, בעיקר בזוהר פר' פנחס ובעוד מס' מדרשים שמספרים שמשה רבינו ויעקב אבינו ראו כבר את הבית השלישי <b>בנוי</b> בשמים. הקבצים המדרשיים <b>האלו </b>לא בטוח שהיו לנגד עיניו של רש&quot;י (ייתכן כמובן שהיה לו קובץ אחר שנעלם ממנו) וגם מדקדוק הלשון והתוכן לא בטוח שרש&quot;י מתייחס בדבריו למדרשים אלו בדווקא, במיוחד כיוון שאינו מציין שדבריו לקוחים ממדרש או מקור חיצוני כלשהו.<br />נציין גם שיש בחז&quot;ל <b>דרשה מנוגדת</b> לדברי רש&quot;י והיא במסכת כתובות ה א: &quot;גדולים מעשי הצדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים', ואילו במעשה הצדיקים כתיב 'מקדש ה' כוננו ידיך&quot; מבואר שחז&quot;ל תפסו שפסוק זה מדבר בדווקא על <b>מעשי ידי הצדיקים ולא מעשה שמיימי</b> כלל!<br /><br />דרשה זו הייתה בוודאות מוכרת לרש&quot;י ובכ&quot;ז הוא מתעלם ממנה ומעדיף את הדרשה שירד הבנייין משמים, למה?<br />נראה שרש&quot;י העדיף דרשה זו <b>ואולי אף חידשה מדעתו</b> כדי לתרץ קושייתו וכדברי התוס' רא&quot;ש (בסוכה שם):<br />&quot;אלא <b>ע&quot;כ צריך לחלק כמו שפירש רש&quot;י</b> דמקדש לעתיד בנוי ומשוכלל [יגלה ויבוא מן השמים] כדכתיב מקדש ה' כוננו ידיך.<br /><br />ואכן <b>רוב הראשונים </b>ובעקבותיהם הרבה מדורות ישראל קיבלו דבריו של רש&quot;י כהלכה למעשה, והתרשלו מבניין הארץ והמקדש כיוון שחשבו שמצווה זו מוטלת על הקב&quot;ה! (ולא כפי שנפסק ברמב&quot;ם ספר עבודה וכפשט הגמרא בשבועות)<br /><br />אומנם יש לדעת שיש גם הסבר אחר לסתירת הסוגיות:<br />בית הבחירה למאירי מסכת סוכה דף מא עמוד א<br />ומ&quot;מ בגמ' שאלו באיזה צד היה מקום לחששא זו לאסרו כל היום שאם חשש שמא יגמר הבנין ביום שיתסר עצמו הרי מ&quot;מ בשחרית לא היה שם מקדש וכבר הותר על ידי האיר פני מזרח ואם שחשש שמא יגמר קודם שיתסר מ&quot;מ למה אסר כל היום דיו לאסור עד חצות שהרי בזמן המקדש הרחוקים היו אוכלים מחצות ולמעלה כמו שביארנו והשיבו שהחששא היתה שמא יגמר הבנין סמוך לשחרית של שיתסר כגון בלילה שמחרתו שיתסר או בחמיסר סמוך לשקיעת החמה שנמצא אסור עד שיהא העומר קרב ושאין שהות ליקרב בחצות שהעומר טורח יתר היה בו לקצרו וליבשו באביב של קלוי ולצברו עד שיזוב לחותו ולטחנו ולנפותו בשלש עשרה נפה ולא יהא אפשר ליקרב בחצות ומתוך כך אסרו לכל היום<b> ואף על פי שאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב וכן שאין בנין בית המקדש בלילה דהא כתיב וביום הקים את המשכן חשש לבית דין טועים שתהא חיבת הקדש מביאתן לכך:</b><br /><br />היינו שוודאי שחשב ריב&quot;ז שיבנה המקדש בידי אדם אלא ש<b>חשש לב&quot;ד שיטעו ויבנוהו נגד הדין המפורש במסכת שבועות!</b>","458","","3609","True","True","False","","1026","95.86.78.142","0","0","ראש השנה|ל ע&quot;א",""),new Message("35462","35461","המשך ההודעה","16/06/14 16:20","יח סיון","תשע&quot;ד","16:20","אור חדש","הסיבות להעדיף פרוש המאירי על פני פי' רש&quot;י:<br /> הערוך לנר על פירוש רש&quot;י ( סוכה דף מא עמוד א )<br /><b>בד&quot;ה אי נמי. בנוי ומשוכלל הוא</b>. אף שגם התוס' והריטב&quot;א הסכימו לזה לענ&quot;ד<b> דוחק הוא לפרש הגמרא כן </b>מדקאמר מהרה יבנה ביהמ&quot;ק ולפי דברי רש&quot;י הל&quot;ל מהרה יגלה ביהמ&quot;ק וכן הלשון דאיבני דקאמר משמע בנין ממש וכן לקמן (נב ב) דקאמר מאן נינהו ד' חרשים ומני משיח ב&quot;ד ומשיח בן יוסף בהדייהו ופי' רש&quot;י משיחים שניהם אומנים לבנין ביהמ&quot;ק ע&quot;ש ואם כבר בנוי ומשוכלל ירד למטה מאי אומנות שייך בזה וכן מה שנאמר במשנה תמיד (פ&quot;ז מ&quot;ג) ומה שאנו מתפללים בכל תפלותינו יה&quot;ר שיבנה ביהמ&quot;ק במהרה בימינו יהיו תפלות שוא כיון שכבר נבנה הוא והי' לנו להתפלל שיגלה ביהמ&quot;ק במהרה ולכן הי' נלענ&quot;ד דודאי ביהמ&quot;ק לעתיד לבא יבנה בנין ממש בידי אדם ומה שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה הוא ביהמ&quot;ק רוחני שיבא לתוך ביהמ&quot;ק הנבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים וכן נראה במכילתא דדרש מפסוק מכון לשבתך פעלת ד' שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה ועל זה קאמר מקדש ד' כוננו ידיך שלעתיד לבא כשימלוך ד' לעולם ועד לעיני כל באי עולם ישכון למטה בתוך מקדש שכבר בנוי הוא ומכוון כנגד ביהמ&quot;ק של מטה והיינו שירד למטה תוך המקדש שיבנה ועיין בזוהר פ' וישב שמשמע שם כן אמנם כמו שלמטה בארץ אין נשמה בלא גוף כמו כן המקדש רוחני לא יקום בלא מקדש גשמי ולכן א&quot;ש הלשון בנין בביהמ&quot;ק שלעתיד ג&quot;כ.<br /><br />אומנם אין בדברי הערוך לנר לתרץ קושיית רש&quot;י מסתירת הסוגיות אבל יש בדבריו שיטה חדשה לגבי &quot;מי יבנה הבית&quot; שיטה זו אומנם לא מצויה בשום מדרש באופן מפורש אבל יש בכך עשיית &quot;שלום&quot; בין המדרשים הסותרים ולשיטת הרב דוד כוכב ייתכן שכך היא <b>שיטת רש&quot;י עצמו</b> למעשה.<br /><br />גישה נוספת יש במשנה הבאה:<br />מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח הלכה יד<br /><br />ולא עוד אלא שישב עליו ודרש מגלגלין זכות על יד זכאי; ראוין היו ישראל ליגאל ממצרים, אילולי עמדו משה ואהרן, שנאמר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול; ...; ראויה היתה פרשת נחלות ליאמר, אילולי עמדו בנות צלפחד; <b>ראוי היה בית המקדש ליבנות, אילולי עמדו דוד ושלמה, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך</b>; ראוין היו ישראל ליגאל בימי המן, אילולי עמדו מרדכי ואסתר, שנאמר ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם.<br />ולא עוד אלא שמגלגלין חובה על יד חייב: ראוין היו ישראל להשתעבד, אילולי עמדו פרעה ומצריים... ראוין היו ירושלים ליחרב ובית המקדש לישרף, אילולי עמדו נבוכדנצר וחביריו, שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער.<br /><br />לפי מדרש זה <b>ה' בהכרח יבנה ביתו</b> השאלה היא רק אם <b>נזכה להיות שותפים בבנייה זו</b>, אם כן לא רק שאיננו מצפים ומחכים (כדברי רש&quot;י) שירד הבית מן השמים אלא אדרבה מעדיפים להיות בין הבנאים שיבנוהו, <b>והלוואי ונזכה ולא ירד מן השמים!</b><br /><br />הערה קטנה: ידוע ואהוב השיר &quot;ענוים ענוים&quot;. המקור לשיר זה הוא בפסיקתא רבתי (פרשה לו):<br />&quot;שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח נגלה <b>בא ועומד על הגג של בית המקדש</b>, והוא משמיע להם לישראל ואומר להם ענוים הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה´ עליך זרח.&quot;<br />שאלו נא בפעם הבאה שתשמעו בחור שר שיר זה בדבקות &quot;היכן יעמוד המשיח כשיבוא? על גג המקדש, אז מי בנה אותו?!?&quot; מצד שני מוכח במדרש שאע&quot;פ שיהיה המקדש בנוי ועומד, עדיין יהיו &quot;ענווים&quot; שלא יאמינו בבוא הגאולה...","458","","3609","True","True","False","","170","95.86.78.142","0","35461","ראש השנה|ל ע&quot;א",""),new Message("92713","35462","בלי להיכנס","17/08/21 15:39","ט אלול","תשפ&quot;א","15:39","עלי","כלל לדיון החברים המלומדים בפורום, האם די בכך שיהיה את מבנה המקדש קיים כדי 'להפעילו' ? הרי יש צורך גם בחומרים מתכלים רבים ( למשל בשמים ושמן ועצים ) וקרבנות ובגדים וצריך לדעת לעשותם כבראשונה ולהעמידם על מכונם הנכון, ויש הרבה מחלוקות וחסרון ידיעות בכל אלו, אם כן הרי גם אם נניח כדעה הסוברת שירד מהשמים בנין בנוי ומוכן לגמרי, הרי לא די בכך וצריך עוד דברים נחוצים להפעלת ביהמ&quot;ק. מניין יהיו כל אלו כולל הידע הנצרך ? האם סנהדרין הם תנאי ( גם לשם בירור יוחסין ובירור שאר שאלות ) ? ואיזו כשרות תהיה בביהמ&quot;ק ( רבנות, בד&quot;ץ וכו' )?<br /><br />אפילו אם יש תשובות לכל אלו, איך אפשר להספיק הכל ביום אחד ?","209","","990","True","True","False","","50","87.71.107.117","0","35461","ראש השנה|ל ע&quot;א",""),new Message("92715","92713","פשוט","17/08/21 16:13","ט אלול","תשפ&quot;א","16:13","אור חדש","לחלוטין שגם אם יפול היום מקדש מהשמים לא תתחיל העבודה בו בעתיד הנראה לעין בתנאים שלנו<br /><br />לכן נסיונו של רש&quot;י לפרש הסוגיה בהתעלמות מהגורם האנושי מצריך גם נפילת משה אהרון ואליהו מהשמים יחד עם הבנין (וזה אכן בא ביחד לחלק מהדעות)<br /><br />אומנם כ&quot;ז מרחיק דרשתו מתחום ההסתברות הפשוטה של ההתנהלות המצווה עלינו בכל המצוות שבהן לא מסתמכים על הופעות ניסיות הסותרות המציאות<br /><br />ולכן פשוט לי שיש להעדיף תרוצו של המאירי שלא סותר שום יסוד מיסודות התורה ושום גמרא","458","","990","True","True","False","","42","147.236.159.194","0","35461","ראש השנה|ל ע&quot;א",""),new Message("92717","92715","כך בדיוק חשבתי וייש&quot;כ","17/08/21 16:35","ט אלול","תשפ&quot;א","16:35","עלי","","209","","990","False","True","False","","48","87.71.107.117","0","35461","ראש השנה|ל ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);