var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35651;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35651","0","חזרה לשאלת מקור","24/06/14 11:46","כו סיון","תשע"ד","11:46","עלי","א''ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן : שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן, ואלו הן : אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם, דכתיב {בראשית כד-יד} :"והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' " יכול אפי' חיגרת אפי' סומא, השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה.
וכבר דנו בהסברו של רש"י ודברי בעלי התוספות על אתר.
( מחמת קוצר הזמן לא יכולתי לבדוק ולעיין עד כה )
אני מעלה בזה שאלה צדדית והיא :
הביטוי "יכול אפי' חיגרת אפי' סומא", מופיע במקורות ( עד כמה שמצאתי ) רק בספרי פרשת תצא בעניינה של האשה שבעלה הוציא עליה שם רע, וכן בילקוט בעניינה של סוטה.
היות וביטויים שונים מזה שבגמרא מופיעים בבראשית רבה ( עיין מהדורת אלבק ) בפרשת חיי שרה, העוסקים באשה שאינה הגונה, ולא בבעלת מום ( אמה , שפחה וכדו' )כבגמרא, נראה כאילו שעורך הגמרא 'מתכתב' דווקא עם הספרי הנ"ל, למרות שהוא מתכוון לכל בעיה של פגם, בין אם גופני ובין אם ביחוס או בהתנהגות, ואם כן :
א. האמנם ? מדוע ?
ב. או שמא הוא דייק בכתוב, שהרי כתוב "והנערה טובת מראה מאד, בתולה ואיש לא ידעה", והיות שהוכרח הכתוב לציין עובדה זו אעפ"י שאין לה חשיבות עקרונית ( כי גם אילו היתה בעלת מראה 'רגיל' אין בזה שום חסרון ), מוכח מזה שלמרות שאליעזר עצמו לא שאל כהוגן ולא הצריך בדבריו שתהא 'מושלמת', הרי שנענה כהוגן...
אין הגמרא שואלת מדוע לא שאלו השואלים כהוגן, ונראה שקיימת הנחה סמויה, לפיה 'נגיעות' שלהם גרמו לכך, בלי לפרט מה הנגיעות. האם ה'התכתבות' הנ"ל אכן מכוונת למסקנה כזו ?
מה דעת הקוראים ?","209","","3600","True","True","False","","1104","194.114.146.227","0","0","תענית|ד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);