var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35911;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35911","0","מהו שיעור כזית?","03/07/14 09:59","ה תמוז","תשע"ד","09:59","אור חדש",""מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב"

ידועה ומפורסמת השאלה "מהו שיעור כזית?"
הסיבה שלא מוסכם על הפוסקים שאפשר לקחת "זית" ולבדוק את גודלו הממוצע של הזן האי"לי המצוי, נעוצה בחשש שמא פירותינו קטנו יחסית לתקופת חז"ל שהרי בזמנם הברכה הייתה מצויה וגדלו פירותיהם בשיעור גדול וממילא כשדיברו על "זית" הייתה כוונתם לשיעור הגדול משיעור הזיתים בימנו.
מהגמרא שהבאתי כאן ניתן לכאורה לפשוט ספק זה:
מובאת כאן ברייתא תנאית שמשווה בין שעורים של תקופת השפע והברכה ל"גרעיני זיתים".
שאלה- לאילו זיתים הוקשו השעורים, לזיתי ברכה או שמא לזיתים קטנים (כשלנו שגם הם לצורך השאלה לא מבורכים)?
תשובה- שני רמזים יש כאן שמדובר בזיתים "קטנים" .
א- מההקש לכליות (נ"ל שאין רמז בחז"ל שהיה הבדל בגודל החיות בזמן הברכה) ודינרים שלא השתנו בגודלם בין הזמנים וממילא בוודאות מוקשים פירות הברכה לפירות התנא מוסר הסיפור (שקטנים היו).
וב- לא סביר כלל שהתנא ימסור לבני דורו הסבר על גודל של פירות ברכה ע"ס שיעור שלא מוכר להם כלל- זיתי ברכה!
מהנ"ל משמע בפשטות שבזמן התנאים כשדיברו על "גרעיני זיתים" לא התכוונו לשיעור של "זיתי ברכה" אלא על "זיתים קטנים ולא מבורכים"- כשלנו! ואם הגרעין קטן הרי שגם הפרי.
והרי שיוצא מכאן ששיעור זית הוא- בדיוק כזית!","458","","3588","True","True","False","","1267","212.76.96.46","0","0","תענית|כג ע"א",""),new Message("35945","35911","פשוט","06/07/14 19:05","ח תמוז","תשע"ד","19:05","חננאל","וראה הערתו של הרב קוק לאוצר הגאונים על פסחים נגד דברי הצל"ח. ע"ש.","81","","3585","True","True","False","","272","132.74.209.166","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35946","35945","מה פשוט?","06/07/14 19:24","ח תמוז","תשע"ד","19:24","המכריע","הצל"ח והרבה מרבותינו הפוסקים הסוברים שנתקטנו השיעורים, לא אמרו שהיו "זיתי ברכה". כל הזיתים, לשיטתם, היו אז גדולים וזית בינוני ומצוי בזמנם היה כפול מהזית הבינוני של היום. ובודאי התנא מסר לפי הזית של זמנו.

אולי לא הבנתי טוב את "הראיה", אבל היא נשמעת לי יותר ממגוחכת, לדחות כך בקש וגבבא דברי רבים מגדולי הפוסקים.","199","","3585","True","True","False","","254","213.151.62.1","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35948","35945","אשמח לקבל הסבר לדבריך","06/07/14 20:33","ח תמוז","תשע"ד","20:33","אור חדש","תודה רבה","458","","3585","True","True","False","","99","87.68.118.95","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35947","35946","לא הבנתי מה הבעיה בדבריי","06/07/14 20:32","ח תמוז","תשע"ד","20:32","אור חדש","מה הסיבה לשיטתך לכך שפעם היו הזיתים כפולים בגודלם מזמננו? האומנם אין שייכול לשאלת הברכה?
לא באתי לדחות דברי רבים מגדולי הפוסקים אלא להביא ראיה לגדולים האחרים,
כתבתי שיש לכאורה ראיה לשיטתם כיוון שהנחתי שיש אפשרות לדחות הראיה, עכשיו תורך להביא הדחיה, אבל לא במילים " לא הבנתי" ו"מגוחכת" במשפט אחד שהרי לטעון "טענתך מגוחכת כי לא הבנתי אותה" מגחיך את דברי המגחיך ולא המגוחך.","458","","3585","True","True","False","","130","87.68.118.95","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35955","35947","הבעיה","07/07/14 01:04","ט תמוז","תשע"ד","01:04","המכריע","מדוע אני חייב לנמק מה הסיבה שאז היו גדולים?
יתכן שבעוונותינו הרבים נתקטנו הפירות ועל דרך שאמרו מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות.
איך שיהיה זה לא רלוונטי.

אתה הנחת שהיו אז זיתים מיוחדים חריגים וקראת להם "זיתי ברכה" ולכן מצאת תימה מדוע ישערו בזיתים לא שגרתיים, ובזה חשבת שיש כדי הוכחה נגד רבים, או בציטוט מלשונך "מהגמרא שהבאתי כאן ניתן לכאורה לפשוט ספק זה:"

(מי אמר עשרות? זה לחננאל שיחי').

ולא היא. בזמנם כל הזיתים היו גדולים ושיערו בזיתי זמנם.

מה לא טוב בכך שבמקום לומר רק שזה מגוחך בעיני, להוסיף מעין התנצלות, שאולי לא הבנתי את הראיה, ואז יתכן שהיא נפלאה. אבל אם כן הבנתי נכון, וכעת כך זה נראה, אזי בעיני היא מגוחכת. והסיבה לביטוי החריף, היא באמת בגלל שחושבני שאם זוכרים מי הם האומרים שנתקטנו הזיתים וסומכים על כך להלכה ולמעשה, אזי יש להניח מראש שלא נעלמה מעיניהם "ראיה" ניצחת זו. (כמו שסיימת בחדווה "והרי שיוצא מכאן ששיעור זית הוא- בדיוק כזית!).

פשוט שאנו לא דנים להלכה, ולא מונים מה דעת הרוב, ולא באנו כאן להכריע כלום. הנידון הוא רק לגבי הצגת הערה זו הנובעת מאי הבנה (לעניות דעתי כמובן) כראיה בנושא עתיק זה.","199","","3584","True","True","False","","296","212.76.115.193","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35950","35948","כוונתי","06/07/14 21:01","ח תמוז","תשע"ד","21:01","חננאל","פשוט שחז"ל לא התכוונו לזיתים בגודל אגרופו של בן בטיח (אלא בגודל זיתים רגילים). הראיה נמצאת בדבריו של הרב קוק לאוצר הגאונים מסכת יום טוב (לא פסחים כמו שכתבתי בטעות). ולא מדובר בעשרות חכמים שאמרו כדעת הצל"ח, אלא בכמה בודדים, וכל חכמי ישראל דחו את דעתם.

והמחמיר על הכתוב אומר "... בחושך הולך".","81","","3585","True","True","False","","304","84.228.118.153","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35956","35950","אינך מפריז קצת על המידה?","07/07/14 01:08","ט תמוז","תשע"ד","01:08","המכריע","החזון איש והקהילות יעקב הם כסיל בחושך הולך?

כך כל ההולכים בשיטתם להלכה ולמעשה?

כך המשנה ברורה שחושש לזה לגבי מצה דאורייתא?","199","","3584","True","True","False","","270","212.76.115.193","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35961","35950","אשמח מאד אם תוכל להביא כאן הציטוט","07/07/14 09:19","ט תמוז","תשע"ד","09:19","אור חדש","אשמח מאד אם תוכל להביא כאן הציטוט של דברי הרב זצ"ל.
אינני מכיר מקומו של המקור שהבאת.
כמדומני מוסכם כאן על כולם שאין הכוונה לגודל "אגרופו של בן בטיח" אלא השאלה היא רק אם מידת זיתי חז"ל הייתה כמחצית ביצה שלנו .","458","","3584","True","True","False","","155","31.44.128.177","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35960","35955","טרם זכיתי להבין","07/07/14 09:16","ט תמוז","תשע"ד","09:16","אור חדש","אם הסיבה שזיתנו "קטנים" מחמת קללה משמע שזיתי חז"ל הלא מקוללים היו גדולים מחמת שהיו "מבורכים" זאת דחיתי בראייתי.
ייתכן שכוונתך להציע גדר ביניים בין גדולים מאד מחמת "ברכה" וזה היה בימי הורדוס, לקטנים שלנו מחמת "קללה" ולדעתך בזמן חז"ל היו פירות "רגילים" שגדולים היו משלנו אך קטנים משל ימי הורדוס.
בכך יש אומנם דחייה לראייתי אך חידוש זה של "גודל ביניים" אינני מכיר לו מקור בחז"ל ולא בדברי האחרונים שדנו בשיעור "כזית".
כמובן שאשמח לקבל את המקור לדבריך ומייד להודות בכך שאין כלל מקום ללימוד שעשיתי.
ייתכן כמובן שהמצאת בעצמך חילוק זה כדי לתרץ דברי האומרים ש"זיתנו קטנים משל חז"ל", במקרה כזה וודאי שלא שייך לכנות הלימוד שעשיתי "מגוחך" רק כי יש תרוץ אפשרי לדחיתו, הרי העיד הרמב"ן שכל ראייה שנביא בלימוד התורה ניתן לדחותה בדרך כלשהי. אלא שהלב יודע אם הדחיה היא בדרך עקל או עקלקלות.

כמובן שאין בדבריי להכריע הלכה בין גדולי עולם אלא באתי רק להעיר הערה לימודית על סדר לימוד הדף היומי, אני שמח שטרחת להתייחס לדבריי אלא שכאמור הדרך שהצגת את טענתך לא בררה מספיק את כוונתך ואת ההבנת שלך בסוגיה זו.","458","","3584","True","True","False","","160","31.44.128.177","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35970","35955","הצורך בנימוק","08/07/14 10:09","י תמוז","תשע"ד","10:09","אור חדש","לשאלת "מדוע אני חייב לנמק מה הסיבה שאז היו גדולים?"
הסיבה שצריך לנמק את הטענה נעוצה בכך שטענה לא מנומקת לרוב מוכיחה על חוסר הבנה וברור של הסוגיה וע"כ כלל הוא בכללי הפסיקה לפסוק כר' יוסי מפני ש"נימוקו עימו".
אומנם הגאון הצל"ח לא נחת לברר שאלה זו, והסתפק בקבלת העניין כ"מסקנה" מסתירת המדידות שעשה, אולם ברור שהרוצה לברר אמיתה של תורה ראוי לו שינסה לברר כל צדדי הלימוד שמסיק. במיוחד נצרך הברור כשרוצה ללמוד הלכה וחובה עלינו לעשות זאת גם אם הקודמים לנו לא בררו עניין זה והניחוהו כ"אקסיומה".
במיוחד יש לעשות זאת כאשר רואים שהחידוש שחידשו, ללא הברור שיש לעשות, גורם לשינוי בהלכה המקובלת בידנו (הצל"ח מעיר שיש להחמיר על השיעורים שהיו נהוגים בזמנו ולשנות מההלכה הנהוגה).","458","","3583","True","True","False","","145","95.86.102.207","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35958","35956","וכן הגר"מ פיינשטיין נוטה לשיעורים גדולים","07/07/14 05:02","ט תמוז","תשע"ד","05:02","אלף בית רשי","אמנם קטנים בקצת מהחזו"א","278","","3584","True","True","False","","221","65.93.170.220","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35965","35956","מאמר חשוב שמצאתי לברור דעת החזו"א","07/07/14 11:22","ט תמוז","תשע"ד","11:22","אור חדש","ראו כאן ברור דעת מרן החזו"א
וראו גם הסיכום הזה","458","","3584","True","True","False","","132","31.44.128.177","0","35911","תענית|כג ע"א",""),new Message("35963","35958","כל אלו אינם גדולים מהראשונים","07/07/14 10:12","ט תמוז","תשע"ד","10:12","חננאל","קל וחומר מהגאונים וכ"ש מאמוראים ותנאים שקבעו ההיפך.","81","","3584","True","True","False","","324","213.151.36.147","0","35911","תענית|כג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);