var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35981;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","45"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35981","0","למה לא תרי תנאי אליבא דר"מ?","09/07/14 11:55","יא תמוז","תשע"ד","11:55","אור חדש","מני מתני' לא ר' מאיר ולא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי ר''מ ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי רבי יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי רבי יוסי ליתני שבו בני יואב בן צרויה שניה לעולם ר' יוסי ותרי תנאי אליבא דר' יוסי

כפי שכתבתי כאן, בברייתות כאשר דעת ר"מ מוסכמת להלכה יהיה כינויו "אחרים אומרים" ואם מוזכר בשמו אזי אין הלכה כמותו (וכך הדין בנד"ד). מצד שני "סתם" משנה אם היא דעת ר"מ הרי שאז הלכה כמותו אליבא דרבי, אם כן יוצא שלא מסתבר כלל להעמיד סתם משנה כר"מ בעוד שבבריתא נפסק שלא כמותו, ואם יש דרך להעמיד ה"סתם" כר"י נעדיף לעשות זאת כדי שגם ה"סתם" וגם בברייתא יפסק כתנא אחד הגם שיש מחלוקת בדעתו. אומנם ייתכן שנמצא תאורתית ברייתא שתביא דעת ר"מ בשמו למרות שבמשנה נפסק כמותו, אך נראה שזה יוכיח לנו שאין מקורה של ברייתא זו בבית מדרשו של רבי!","458","","3588","True","True","False","","1033","95.86.102.207","0","0","תענית|כח ע"א",""),new Message("35991","35981","האם בדקת את קביעותיך לפני הבאתם?","10/07/14 21:03","יב תמוז","תשע"ד","21:03","דוד כוכב","בדקתי עתה מקום אחד בלבד בו הוזכרו בברייתא "אחרים אומרים", ואין הלכה כאותם אחרים.","125","","3587","True","True","False","","167","95.86.109.128","0","35981","תענית|כח ע"א",""),new Message("35993","35991","מה כוונתך במילה הלכה?","10/07/14 21:41","יב תמוז","תשע"ד","21:41","אור חדש","הטענה היא ש"אחרים אומרים" מהווה שיטה להלכה לפי רבי אם הברייתא נשנתה בבית מדרשו. ומינוח חסר בהירות אם מקורו בבית מדרש אחר.
גם שיטה שהיתה להלכה לפי רבי בברייתא לא בהכרח נשארה כך בהמשך עריכת המשנה וכ"ש שלא מחייבת את האמוראים המאוחרים.

בכ"ז מובנת נטיית הגמרא לא להעמיד "סתם" משנה כר"מ לאחר שדעתו לא נפסקה אליבא דרבי בברייתא (הראייה שלא נפסק כמותו הינה העובדה שנזכר בשמו).","458","","3587","True","True","False","","118","164.138.120.168","0","35981","תענית|כח ע"א",""),new Message("35996","35993",""ברייתא" - ו"לפי רבי" אלו דברים סותרים","11/07/14 00:45","יג תמוז","תשע"ד","00:45","דוד כוכב","המילה ברייתא פירושה: "חיצונית", כלומר תנא מחוץ לדברי רבי השנויים במשנה.
הברייתות המוסמכות נשנו בידי תלמידי רבי - רבי חייא ורבי אושעיא.
אם כן לא שייך לומר על דברים השנויים בברייתא שהם "להלכה לפי רבי". רבי גם לא בהכרח פסק בין הדעות, אפילו במשנה.

דוגמה בתוספתא מסכת ערכין א הלכה יא:
"אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבע ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה".
ברייתא זו הובאה בגמרא במספר מקומות. דעה זו היא לגמרי לא להלכה. ואין סיבה לסבור שרבי סבר אחרת. ועוד שהלל שקבע את לוח השנה חולק על רבי זקנו.","125","","3586","True","True","False","","142","95.86.109.128","0","35981","תענית|כח ע"א",""),new Message("36014","35996","פירוש מדוייק יותר למילה ברייתא","11/07/14 15:52","יג תמוז","תשע"ד","15:52","אור חדש",""ברייתא" הינו כל לימוד שמקורו בתנאים שקדמו לרבי ושבזמן העריכה הסופית של 13 אנפי הלימוד שרבי קיבל מקודמיו לא נכנס ל"משנת רבי". אומנם יש ברייתות שרבי ערכן ולימדן כדרכו לר' חייא ור' אושעיא והן הברייתות ה"מוסמכות", אך ישנן המון ברייתות שלא עברו עריכה של רבי ועברו כפי שנאמרו בדורות שלפניו.

הצעתי הייתה להבין שכל מה שעבר את העריכה של רבי , שבוודאי גם קבע בצורת העריכה את ההלכה (כך לימדנו ר' יוחנן שקיבל מרבותיו ש"כל מקום שסתם רבי במשנה הלכה כאותה דעה") (והגיע אלינו דרך שני תלמידיו) צפוי שתהיה בו עיקביות ביחס לפסיקת ההלכה.
כך "סתם משנה" שהינה ההלכה לשיטת רבי (וגם בד"כ מזוהה עם דעת ר"מ), כאשר ההלכה כמותו, צפוי שתתאים לדעת "אחרים אומרים" כפי שבארתי כבר.","458","","3586","True","True","False","","138","87.68.118.95","0","35981","תענית|כח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);