var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36060;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36060","0","סיכום מגילה דף ג","15/07/14 01:02","יז תמוז","תשע"ד","01:02","המכריע","ג.
תרגום של תורה – היה בימי עזרא ונחמיה, ונשכח, וחזר ויסדו אונקלוס הגר מפי ר"א ור"י.
תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי.
כתובים – לא ניתנה רשות לתרגמם.
חגי זכריה ומלאכי – נמסרה להם נבואה לישראל.
דניאל – לא נשתלח לישראל בנבואה, אבל ראה מראה שחבריו הנ"ל לא ראו.
האי מאן דמיבעית – אע"ג דלא חזי, יקרא ק"ש, או יקפוץ ד"א, או יאמר עיזא דבי טבחי שמינא מינאי.

לשמוע מקרא מגילה – מבטלין כהנים מעבודתן ולויים מדוכנן וישראל ממעמדן.
תלמוד תורה דיחידים – מבטלין כדי לשמוע.
תלמוד תורה דרבים – עדיף מעבודה.

ליתן שלום לחבירו בלילה – אסור, והיינו בשדה מחוץ לעיר.
ואם חבירו אמר מי הוא והזכיר על כך שם השם – מותר ליתן לו שלום ולהשתחוות לו.

ג:
הספד על המת;
במועד – נשים מענות כאחת ולא מטפחות , וכ"ש שאין מקוננות (שאחת אומרת וחברותיה עונות).
לדעת ר' ישמעאל הסמוכות למיטה, מטפחות.
בר"ח בחנוכה ובפורים – מענות ומטפחות אבל לא מקוננות.
בפני ת"ח - מענות ומטפחות ומקוננות אפילו במועד וכ"ש בר"ח חנוכה ופורים.
ואף לבטל בפורים מקרא מגילה משום ההספד, משום דכבוד ת"ת אפי' דיחיד עדיף ממגילה.

תלמוד תורה – מבטלין להוצאת המת ולהכנסת כלה.
מת מצוה – דוחה קדושת כהן ונזיר, ואף כהן גדול שהוא נזיר.
ודוחה אף מי שהולך לשחוט פסחו או למול בנו.
ופשט רבא דדוחה אף מקרא מגילה.
מת קרוב שאינו מת מצוה – אינו דוחה פסח ומילה. ולא קדושת כהונה או נזירות.

סמוך או נראה לכרך – קורא עמו בט"ו.
כרך שישב ולבסוף הוקף – אין בו דין בתי ערי חומה.
לתוס' נתפרש שאיו בו דין מוקף לקריאה בט"ו. ולרש"י לא נתפרש.
כרך שאיו בו עשרה בטלנין – נידון ככפר.
ואף דהוא מקום שווקין שמצוי עשרה מעלמא, בעינן עשרה קבועין.
כרך שחרבו חומותיו ולא נבנו – יש לו דין כרך, הן לבתי ע"ח והן למקרא מגילה בט"ו.
כרך שהיו בו עשרה בטלנין וכעת אין בו – בטל ממנו דין כרך.
חזרו עשרה בטלניו – חזר לו דין כרך.","199","","3579","True","True","False","","1047","95.86.108.33","0","0","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36061","36060","הערות לסיכום","15/07/14 01:03","יז תמוז","תשע"ד","01:03","המכריע","והיה בימיהם מלבד לשון המקרא גם מקום סיום הפסוקים וגם הטעמים וי"א המסורת.
לשון רבינו חננאל יב"ע אמרו כמו שהיה מסורת בידם של חכמים מפי חזו"מ. והיינו דיונתן מתלמידי הלל שהיה בסוף הזוגות, וחזו"מ מראשוני כנסת הגדולה, ששמעון הצדיק שהיה משייריה קדם לזוגות הראשונים.
ועי' תוס' דיש שהות אח"כ לעבודה, אלא נחשב ביטול כיון דעוזבין העבודה בהאיר היום כדי לשמוע. ועוד אי' בתוס' דאף שמיעה בציבור קודמת לעבודה משום פירסומי ניסא.
לו יצוייר ביטול ת"ת של כל ישראל כמו אצל יהושע, אולי עדיף ממגילה כמו שעדיף מעבודה.
כדמוכח מיהושע שננזף טפי על ביטול ת"ת דרבים מאשר על ביטול התמיד. ועי' תוס' דלא יכלו הכהנים להקריב משום שהארון היה במארב שלא במקומו. ולהלן הביאו תוס' דכל זמן ששכינה וארון שלא במקומן אסורין בתשמיש המיטה.
תוס'. ולכן האומר לנו בלילה בעיר כתבו גט לאשתי, כותבין גם בלא לראות בבואה דבבואה.
רש"י פי' על לבן ותוס' פי' על יד או ירך או פנים.
ויום שהגיעה בו שמועה על פטירת תלמיד חכם כבפניו דמי. תוס'.
לאו דוקא מת מצוה. תוס'.
אף דאלו עשין שיש בהן כרת. וכלול בזה דמת מצוה דוחה עבודה. ובמק"א דנו תוס' אי דוחה אף כה"ג ונזיר שהולך לשחוט פסחו ולמול בנו.
דכבוד הבריות דוחה אף ל"ת שבתורה וכ"ש פירסומי ניסא. ולכן זקן שאינו לפי כבודו רשאי להתעלם מאבידה.
וכנ"ל ג: ומשכח"ל נראה שאינו סמוך, בהר, וסמוך שאינו נראה, בנחל.
אף לתוס' דמימרא דריב"ל נאמרה על מגילה, מ"מ מביא ראיה מקרא דבתי ע"ח.
ותוס' לשיטתם להלן מפרשים כפר ממש להקדים ליום הכניסה, ולכן העמידו שאיו בו עשרה בטלנין, דביש בו לא גרע מעיירות ויקראו בו בי"ד.
בטלנין, היינו שקבועין בבית הכנסת. לרש"י היינו שאין דין מוקף וכן נקטו רוה"פ, לתוס' חיסרון בטלנין אינו מבטל דין מוקף, רק מבטל דין עיירות ונותן להן דין כפר להקדים ליום הכניסה. וגם רש"י ושאר פוסקים מודים לדין זה, אלא שזו משנה להלן וכאן בא ריב"ל להוסיף לבטל גם דין כרכין המוקפין.
ועי' תוס' דקמ"ל דלא חיישינן ששוב יחסרו. שאל"כ מאי קמ"ל הא כל כפר שיתיישבו בו עשרה בטלנין ייבטל ממנו דין כפר. ואפשר דצ"ל כן גם לרש"י, אלא דלרש"י הנידון על מוקף ולתוס' על עיירות גדולות.","199","","3579","True","True","False","","174","95.86.108.33","0","36060","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36075","36061","רצוף קובץ נורמלי","16/07/14 02:17","יח תמוז","תשע"ד","02:17","המכריע","","199","doc","3578","False","True","False","","154","95.86.123.153","0","36060","מגילה|ג ע"א","0-doc")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);