var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36441;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36441","0","מה הוא יום ומהו לילה?","31/07/14 10:50","ד אב","תשע&quot;ד","10:50","אור חדש","<span class='bordeaux'><b>מתני' אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:</b></span><br /><span class='darkYellow'><b>רש&quot;י:<br />וכולן שעשו כו'. דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה:</b></span><br /><b>מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא {בראשית א-ה} ויקרא אלהים לאור יום למאיר ובא קראו יום אלא מעתה ולחשך קרא לילה [למחשיך ובא קרא לילה] הא קיי''ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא? </b><br /><br />מה יוצר את המעבר בין הזמן ההלכתי &quot;יום&quot; לזמן ההלכתי &quot;לילה&quot;?<br />מקובל לחשוב שהדבר תלוי בזווית השמש ביחס לאופק ז&quot;א העלמות או הופעת השמש בצורה ה&quot;<b>אמיתית</b>&quot; להבדיל מהנץ והשקיעה ה<b>גלויים</b>.<br />הבעיה בגישה זו היא כזאת:<br />בעוד שה<b>לילה ה&quot;אמיתי&quot;</b> חל בצה&quot;כ שזה:<br /><b>א:</b> <b>הכי מאוחר</b> (באופק א&quot;י) שלשה כוכבים קטנים סמוכים (ובכך הווי לילה <b>אפי' לר&quot;ת</b>- שו&quot;ע סימן רצג' ב' ובה&quot;ל רסא' ד&quot;ה שהוא ג' מילין) -כ40 דק' לאחר השקיעה (כך מקובל להחמיר בדבר שחיובו סקילה- שבת, ולכן בכל הלוחות זה הזמן של צאת השבת נציין שרישום זמן ר&quot;ת המאוחר גם בלוחות של א&quot;י הינו נגד דעת השו&quot;ע שקבע ג' כוכבים קטנים סמוכים כלילה וודאי!)<br /><b>ב:</b> 18-24 דקות זמן 3 כוכבים קטנים <b>לא </b>סמוכים- כך נוהגים לגבי מצוות ק&quot;ש של לילה (דאו')<br /><b>ג:</b> 13.5 דק' שזה הזמן לצאת ג' כוכבים <b>בינוניים </b>לא סמוכים ובפשטות ע&quot;ז דברו התנאים וזהו חשבון ג' רבעי מיל שמפורש שהווי זמן בין השמשות.<br /><br />לעומת זאת תחילת<b> היום</b> (עה&quot;ש כמבואר ברש&quot;י כאן) מתחיל עוד <b>לפני </b>זמן ציצית שמשוער כ40 דק' ורגילים לחשב זמנו כ72 או אף 90 דק' קודם להנץ!<br />כמובן ש<b>אין שום הגיון </b>לטעון שהאופק השמשי של תחילת הלילה הינו רק 4-10 מעלות מהשקיעה ואילו תחילת היום הינה 22-17 מעלות לפני הנץ! א&quot;כ ההסבר המקובל התולה את הדין ההלכתי באופק השמשי מוטעה הוא! אומנם לא בושה לסבור כך שהרי אפילו רבא בסוגיה טעה (למסקנה) לתלות בכך (ביאת והעלמות המאיר- השמש) את הדינים. <br /><br />מהו ההסבר <b>הנכון</b>?<br />דבר זה מבואר אצלינו בגמרא ב<b>דעת רבי זירא</b>:<br /> <span class='bordeaux'><b><u>אלא </u></b></span><span class='bordeaux'><b>אמר רבי זירא מהכא {נחמיה ד-טו} ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר {נחמיה ד-טז} (והיה) לנו הלילה (למשמר) מאי ואומר וכ''ת משעלה עמוד השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא ואינהו מקדמי ומחשכי ת''ש (והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה:</b></span><br />ורש&quot;י:<br /><b>ת''ש (והיה) לנו הלילה למשמר והיום למלאכה.</b> <span class='bordeaux'><b><u>ש''מ כל זמן שעסוקים במלאכה קרי יום ולא קדמותא וחשכותא!</u></b></span><br /><br />רש&quot;י מסביר דבר מאד פשוט (אע&quot;פ שכמדומני עד היום התעלמו מפשט זה):<br />הגדר של &quot;יום&quot; זה הזמן שבו אנשים עושים מלאכה (בניגוד לדעת רבא שזה הזמן שיש אור). ואילו &quot;לילה&quot; זה זמן שלא ראוי למלאכה (ולא זמן החושך)!<br />אומנם ברור שיש קשר של סיבה ומסובב בין הדברים שהרי כשיש אור עובדים, וכשיש חושך לא. אך יש בכ&quot;ז הבדל בין ההגדרות, שהרי אנשים קמים למלאכה בעה&quot;ש כיוון שהאור הולך וגובר ויוצאים לדרכם אע&quot;פ שעדיין חשוך כיוון שסומכים על התגברות האור לעומת זאת אנשים עוזבים את מלאכתם <b>סמוך </b>לשקיעה כיוון שהחושך ילך ויגבר ולא רצוי להשאר מחוץ לבית בגבור הלילה (שצריך למשמר)!<br />ראיה לכך שגדר ה&quot;יום&quot; הינו התנהגותי ולא אסטרונומי הינה מצוות ק&quot;ש שהוגדרה בתורה בנורמה <b>התנהגותית</b> של &quot;בשכבך ובקומך&quot; ולא כפי שאנו רגילים &quot;לתרגם&quot; מצה&quot;כ עד עה&quot;ש ומהנץ עד ד' שעות זמניות.<br />אומנם עדיין נשארת שאלה חשובה: לאחר שההתנהגות האנושית קבעה עה&quot;ש כתחילת התנהלות של יום הרי שתחילת היום הינו עה&quot;ש ולא קימתו הסובייקטיבית של האדם הקם למלאכתו, דבר זה כנראה מתקיים גם היום. אומנם לגבי לילה ייתכן שנאמר שבימינו אין לילה עד שעה שרגילים לשכב לישון (9-11 בערב) אך אולי ייתכן לתלות בשעת סגירת המשרדים ומקומות העבודה- 3-5 אחה&quot;צ + זמן האור ב<b>ימות הקיץ </b>שעדיין מנוצלים ליציאה להשלמת סידורים?","458","","3563","True","True","False","","1221","212.76.117.112","0","0","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36464","36441","האמנם כולם מסכימים לדברים שהבאתי?!?","02/08/14 22:06","ו אב","תשע&quot;ד","22:06","אור חדש","","458","","3561","False","True","False","","131","77.125.154.54","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("40917","36441","נראה שכיוונתי לירושלמי שהביא הגר&quot;א","25/08/15 12:38","י אלול","תשע&quot;ה","12:38","אור חדש","כמבואר למעיין בדבריו ביו&quot;ד רסב' ס&quot;ק ט'","458","","3173","True","True","False","","141","37.26.148.227","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("50748","36441","סבורני שבשאלה זו כדאי להתייחס גם","26/06/17 11:45","ב תמוז","תשע&quot;ז","11:45","אביגדור","לסוגיית הקטבים והחלל החיצון, כיצד נוהגים שם דיני יום ולילה.<br />הפסיקות השונות על המקרים החריגים הללו יכולה ללמד אותנו על תפיסת הגדרת יום ולילה גם במקרים המצויים","571","","2502","True","True","False","","144","95.86.98.234","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36468","36464","העתקה מדברים שהיו רשומים אצלי","02/08/14 23:48","ו אב","תשע&quot;ד","23:48","דוד כוכב","אודות השאלה: מהי הסברה בהבדל בין תחילת היום ובין תחילת הלילה שעלות השחר מרוחק מהזריחה יותר מאשר צאת הכוכבים מהשקיעה.<br /><br />שלושה הסברים.<br />הסבר ראשון (טכני), יש צורך בסימן ברור שיראוהו אנשים ועל פיו ינהגו את דיני היום והלילה. בלילה הסימן הוא צאת שלושה הכוכבים. אולם בשחר אי אפשר לספור עד שישארו ג' כוכבים שכן כל כוכב שרואים אין חזקה שישאר כשעובר לספור כוכב אחר כי יתכן שיעלם מיד &quot;התעיף עיניך בו ואיננו&quot; (משלי פרק כג, ה). לכן לשחר יש סימן מעט פחות מסוים וחד, שיאיר פני כל המזרח.<br /><br />הסבר שני (עקרוני), ללילה צריך סימן של לילה, והכוכבים נמצאים בלילה. וליום צריך סימן של יום וזהו האור. שכן אין פירושו של לילה העדר יום. אלא שהם שני דברים שונים, עד שיתכן מבחינה עקרונית, שהיום והלילה ישמשו בערבוביא. וכמו שאמרו בתנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן כח: &quot;מה עשה משה העמיד גלגל חמה ולבנה וערב את שעותיהן שנאמר (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה&quot;. ובילקוט שמעוני חבקוק רמז תקסד &quot;מה עשה משה, ערבב את המזלות הה&quot;ד שמש ירח עמד זבולה&quot;.<br />וגם תתכן אפשרות הפוכה, זמן אשר איננו לא יום ולא לילה. &quot;והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור&quot; (זכריה פרק יד, ז).<br /><br />הסבר שלישי, כתב בספר חובת הלבבות שער חמישי שער יחוד המעשה - פרק ה: &quot;המעט מן האור דוחה הרבה מן החשך&quot;. אם כן בשחר די למעט אור לדחות את החושך שיקרא יום. אך לעת ערב נחוץ יותר מן החושך כדי לדחות את האור שיהיה לילה. אך קשה על זה, שכן בשיעורי ההלכה צריך שיעור גדול שיחול על דבר שמו, ושיעור יותר קטן כדי שיפקע ממנו שם זה. כגון ראוי לאכילת אדם ולאכילת כלב. ד' אצבעות אורך הציצית, וגרדומים כדי עניבה. אם כן הוא הדין כאן שהיה צריך להיות פחות אור בערב מבבוקר כדי שיופקע שם יום. ושמא הגובר והולך ידו על העליונה והולכים לפיו אם יש בו כשיעור והוא דוחה את שכנגדו.","125","","3561","True","True","False","","233","95.86.109.128","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("50745","36464","כתוב בשכבך ובקומך בגוף יחיד","26/06/17 09:40","ב תמוז","תשע&quot;ז","09:40","הודו_כי_טוב","אז למה לא פרשו שלכל אדם זה אינדיבידואלי מתי שהאדם הפרטי יקום/ישכב<br />יקרא קריאת שמע ?<br />בימינו גם המלכים קמים מוקדם או לפחות אי אפשר לומר שהם המאחרים תמיד","207","","2502","True","True","False","","330","79.183.201.182","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36470","36468","תודה על ההתייחסות","03/08/14 00:05","ז אב","תשע&quot;ד","00:05","אור חדש","החלוקה שהבאתי מתבססת על הבנה (מחודשת?) שרבא ור' זירא נחלקו בהגדרת המגדיר של יום לילה, הגדרתו של ר' זירא נמצאת לדעתי ברש&quot;י וקובעת שיום זהו זמן שעוסקים במלאכה (או הכנה אליה). מה דעתך על קריאה זו בגמ' וברש&quot;י?<br /><br />חלק מהדברים שהבאת הינם רק הסבר לעובדה שאנשים מתחילים במלאכה הרבה לפני שיש אור של &quot;עד שיכיר&quot; אך ללא מקור לכך  שזהו ה<b>גדר</b> ל&quot;יום&quot;<br /><br />לגבי הסבר א:<br />ההפרש בזמן שלוקח לספור הכוכבים הינו כהרף עין שקיים גם בסוף היום (ביה&quot;ש דר&quot;י) ובכ&quot;ז יש סימן של צה&quot;כ.<br />להסבר ב: למה היום מסתיים בצה&quot;כ והרי עדיין יש קצת (ולמעשה הרבה אחרי 13.5 דק') אור בשמיים?<br />ג: איננו כלל בגדר <b>הסבר </b>אלא יותר בגדר תמיהה","458","","3560","True","True","False","","152","77.125.154.54","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36471","36470","תשובות","03/08/14 00:53","ז אב","תשע&quot;ד","00:53","דוד כוכב","רבא ור' זירא נחלקו רק מנין זה נלמד בפסוקים.<br />מה שרש&quot;י כתב הוא שמוכח מהפסוק שהזמן שעבדו היה יום גמור, ולא תוספת לזמן עבודה מהלילה. רש&quot;י רק כתב את מה שכתוב בגמרא, ולא דברים נוספים.<br />אך ניתן לטעון את עצם הסברה - שהיום מתחיל מוקדם יותר כי אור הוא ענין סובייקטיבי של שימוש בני אדם, והדרך להקדים יותר בשחר (אור חדש שימושי יותר מאור ישן).<br /><br />להסבר ב: תשובה - אם רואים כוכבים זה נחשב לחושך ולא לאור.<br /><br />את שאר טענותיך לא הבנתי.","125","","3560","True","True","False","","179","95.86.109.128","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36473","36471","תיובתות","03/08/14 10:04","ז אב","תשע&quot;ד","10:04","אור חדש","רבא ור' זירא <b>לא </b>&quot;נחלקו <b>רק </b>מנין זה נלמד בפסוקים&quot;! שהרי אם לא היה מחלוקת אמיתית בינהם לא היה ר&quot;ז מועיל בתשובתו לענות על הקושיה על רבא ולא היה כאן <b>&quot;אלא&quot;</b> שכידוע מבטל הדברים הקודמים.<br />אשמח לשמוע הבנתך ב<b>מחלוקתם</b>.<br />וודאי שרש&quot;י <b>לא </b>&quot;רק כתב את מה שכתוב בגמרא, ולא דברים נוספים&quot; נ&quot;ל שכדאי לשנות הניסוח כיוון שברור לי שלא התכוונת למה שיצא ת&quot;י.<br />אביא כאן שוב דברי רש&quot;י:<br /><b>ת''ש (והיה) לנו הלילה למשמר והיום למלאכה</b>. ש''מ כל זמן שעסוקים במלאכה <b>קרי </b>יום <b>ולא </b>קדמותא וחשכותא:<br />רש&quot;י בא להסביר למה נצרכנו ל&quot;ואומר&quot; ומסביר (בפשטות) שבא לאפוקי מטעותו (רבא איתותב) של רבא ש&quot;יום&quot; תלוי בכמות האור המושפעת מהופעת ה&quot;מאיר&quot; (שמש) באופק, ר&quot;ז למד שגדרו (מה שקרוי יום) הינו &quot;כל זמן שעסוקים במלאכה&quot; ובכת תרץ הקושיה.<br />מה שנותר להסביר זה <b>למה זמן המלאכה אינו סימטרי</b> וזאת הסברתי בדרכי וכן הובא לכך הסבר (מתמיה בתשובה ג' בהודעתך).<br />בהסברך הראשון הצעת שעה&quot;ש נקבע משום שהינו נק' זמן מוחלטת יותר מאשר &quot;סיום הופעת ג' כוכבים&quot; אני חולק עליך במציאות וכן תמהה על דבריך, אם הגדר של &quot;יום&quot; זה כמות אור שמסתירה הופעת כוכבים <b>מהיכן </b><b>למדנו </b>שיום יכול להתקיים מעה&quot;ש כאשר עדיין לא יכול להכיר חברו בריחוק ד&quot;א?!? (לדבריך הפס' שהובא אצלינו אינו מקור והסבר לדין אלא רק סימן לכך שאכן היום מתחיל בעה&quot;ש, אך מה הסברא לכך?","458","","3560","True","True","False","","143","212.76.117.112","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36475","36473","תשובות","03/08/14 14:16","ז אב","תשע&quot;ד","14:16","דוד כוכב","ה&quot;אלא&quot; מורה רק שהלימוד של רבא מהפסוק אינו נכון, אבל מלכתחילה לא היתה מחלוקת לדינא.<br />רש&quot;י כן כתב רק מה שכתוב בגמרא, אך במילים מעט שונות. את דברי רש&quot;י הסברתי לעיל. את המילים קדמותא וחשכותא לקח רש&quot;י מהגמרא ומשמעותם כמו בגמרא, לא כמו שהבנת.<br />למה זמן תוספת האור אינו סימטרי - הבאתי לכך ג' הסברים, אתה הוספת הסבר נוסף שיש בו מרכיב שכתבתי בהסבר ג'.<br />בהסבר הראשון הסברתי שניתן לספור <b>הופעת </b>ג' כוכבים, אך לא ניתן לאתר את הזמן בו <b>נעלמו </b>כל הכוכבים <b>למעט </b>ג' כוכבים. לכן עלות השחר הוא זמן ברור יותר. עלות השחר הוא מקביל לזמן של האיר המזרח ושל הכרת חברו בד' אמות.","125","","3560","True","True","False","","186","95.86.109.128","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36476","36475","שאלה","03/08/14 14:39","ז אב","תשע&quot;ד","14:39","אור חדש","מה <b>המקור</b> לדעתך לכך שהיום מתחיל רגע לאחר הזמן החשוך ביותר בלילה?<br /><b>סברותיך </b>שהבאת כולן קשות ונאמרו רק <b>לאחר </b>ידיעתך את ההלכה וברור לי שלא היית אומר מסברות אלו שהיום מתחיל בעה&quot;ש לולא ידיעת ההלכה, דבר זה מוכיח שהסברות שהבאת אינן מסבירות דבר. (זה כמו לתקוע חץ בקיר ולצייר סביבו המטרה- חסר ערך לחלוטין).<br />אני מצאתי בגמרא <b>מקור</b> לדין מוזר זה שה&quot;יום&quot; מתחיל כשעדיין חשוך מאד בחוץ&quot; וגם צירפתי הסבר למקור זה, הסבר המבוסס על הבנת דברי הגמ' כפי שנתפרשו ברש&quot;י.","458","","3560","True","True","False","","128","77.125.154.54","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("36477","36476","מה השאלה?","03/08/14 14:49","ז אב","תשע&quot;ד","14:49","דוד כוכב","היום לא מתחיל רגע לאחר הזמן החשוך ביותר בלילה.<br />המשנה אמרה שהיום מתחיל בעלות השחר לאחר שלמדה זאת מהמקרא.","125","","3560","True","True","False","","181","95.86.109.128","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("50749","50745","כך דרך התורה","26/06/17 12:43","ב תמוז","תשע&quot;ז","12:43","אור חדש","לדבר לזכר יחיד הגם שהכוונה לשני המינים ברבים","458","","2502","True","True","False","","87","213.151.55.19","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("50751","50748","שיטה טובה בד&quot;כ","26/06/17 13:06","ב תמוז","תשע&quot;ז","13:06","אור חדש","לבדוק הטענה בגבולות הקיצון שלה<br />אומנם כאן לצערי יש אסימפ' אנכית שלילית ביחס למקורות המידע שלנו בנוגע להלכה בגבול זה ולכן מבחן זה לא יישים כ&quot;כ","458","","2502","True","True","False","","97","213.151.55.19","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("51290","50749","ויקרא יט,טו","19/07/17 03:33","כה תמוז","תשע&quot;ז","03:33","הודו_כי_טוב","<span class='bordeaux'><b>לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ: </b></span><br /><br />בדף של היום (סנהדרין ג) לומדים &quot;בצדק תשפוט עמיתך&quot; שמדין תורה די בשופט בודד<br />בבקשה לשים לב שתחילת הפסוק בלשון רבים<br /><br />היתכן שפעם דרכה של תורה כך ופעם כך ?","207","","2479","True","True","False","","315","109.64.98.112","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("51294","51290","התשובה בגוף השאלה","19/07/17 09:39","כה תמוז","תשע&quot;ז","09:39","אור חדש","בגלל שכאן התורה הקפידה לציין שתי הצורות= יחיד ורבים מובן שכאן הצורה מדוייקת ותשפוט זה ליחיד.<br />לעומת זאת בסתם מקרה שבו מדובר בלש' יחיד אין ראיה שהכוונה ליחיד דווקא","458","","2479","True","True","False","","108","164.138.118.37","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("51305","51290","שני תירוצים","19/07/17 10:31","כה תמוז","תשע&quot;ז","10:31","דוד כוכב","א. תחילת הפסוק בלשון רבים להורות שאפילו בי&quot;ד של דיינים רבים אינו רשאי להפקיע ממון שלא כדין.<br />ב. גם התובע והנתבע גם העדים ואפילו הנוכחים כלולים כולם באיסור לא תעשו עול במשפט, כמו ששהאריכו בדוגמות במסכת שבועות דף לא ע&quot;א:<br /><span class='bordeaux'>&quot;מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר, מנין שלא ישתוק? תלמוד לומר: מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין, שלא יאמר: אמתין לו עד שיגמרנו, ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי? ת&quot;ל: מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שאמר לו רבו: יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד, מנין שלא יצטרף עמו? תלמוד לומר: מדבר שקר תרחק. האי מדבר שקר תרחק נפקא? הא ודאי שקורי קא משקר, ורחמנא אמר: לא תענה ברעך עד שקר! אלא כגון דאמר ליה: ודאי חד סהדא אית לי, ותא אתה קום התם ולא תימא ולא מידי, דהא לא מפקת מפומך שקרא, אפי' הכי אסור, משום שנאמר: מדבר שקר תרחק. מנין לנושה בחבירו מנה, שלא יאמר: אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה, ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר? תלמוד לומר: מדבר שקר תרחק. מנין לנושה בחבירו מנה וטענו מאתים, שלא יאמר: אכפרנו בב&quot;ד ואודה לו חוץ לבית דין, כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עלי שבועה ממקום אחר? תלמוד לומר: מדבר שקר תרחק. מנין לשלשה שנושין מנה באחד, שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו מנה ויחלוקו? ת&quot;ל: מדבר שקר תרחק&quot;.</span>","125","","2479","True","True","False","","201","213.151.57.176","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א",""),new Message("51316","51290","כן, זו דרכה של תורה. דוגמאות:","19/07/17 12:26","כה תמוז","תשע&quot;ז","12:26","יהודי_קדום","(כמובן שבכל מקום צריך ללמוד מה פירשו).<br />הסימון בדוגמאות חלקי.<br /><br />שמות פרק א פסוק יא <br />וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן <span class='bordeaux'><b>עַנֹּת֖וֹ </b></span>בְּסִבְלֹתָ֑ם <span class='bordeaux'><b>וַיִּ֜בֶן </b></span>עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס: <br /><br />דברים פרק יד פסוק כג <br /><span class='bordeaux'><b>וְאָכַלְתָּ֞ </b></span>לִפְנֵ֣י׀ ה֣' אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֘ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־ה֥' אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־הַיָּמִֽים: <br /><br />בראשית לב, ו<br />וַֽיְהִי לִי <span class='bordeaux'><b>שׁוֹר </b></span>וַֽחֲמוֹר צֹאן <span class='bordeaux'><b>וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה</b></span> וָֽאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַֽאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶֽיךָ<br />דברים פרק ו פסוק ג <br />וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב <span class='bordeaux'><b>לְךָ֔</b></span> וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר ה֜' אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: <br />יהושע פרק כד פסוק יט <br />וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־הָעָ֗ם לֹ֤א תֽוּכְלוּ֙ לַעֲבֹ֣ד אֶת־ה֔' כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים קְדֹשִׁ֖ים ה֑וּא אֵֽל־קַנּ֣וֹא ה֔וּא לֹֽא־יִשָּׂ֥א לְפִשְׁעֲכֶ֖ם וּלְחַטֹּאותֵיכֶֽם: <br />במדבר לד, יב<br />הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ: <br /><br />דברים ז, א  דברים יא, י  דברים יא, כט  דברים כג, כא<br />הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה <br />בפרשת שמע<br />. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.<br />וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.","233","","2479","True","True","False","","121","89.139.185.162","0","36441","מגילה|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);